פסקי דין על כהן יעקב | פסקי דין על כהן מאיר | פסקי דין על כהן רפי | פסקי דין על רום רזיאל | פסקי דין על בסודו אליאס |

1926/01 עא     21/05/2002




עא 1926/01 כהן יעקב, כהן מאיר, כהן רפי נ' רום רזיאל, בסודו אליאס




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עא 001926/01


בפני
:
כב' השופטת שרה דותן
תאריך:
21/05/02




בעניין:

1 . כהן יעקב


2 . כהן מאיר

3 . כהן רפי


ע"י ב"כ עו"ד
קדוש יהשוע

המבקשים

נ
ג
ד



1 . רום רזיאל


2 . בסודו אליאס


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד ויזנברג אורי

המשיבים




פסק דין
זהו ערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל כב' הרשם שוורץ מיום30.4.01 (המרצה 632/00) לפיה נדחתה טענת "פרעתי" של המערערים.
העובדות

המשיבים הינם בעלי מבנה ברחוב אפעל 23 בפתח תקוה. בשנת 1995 כרתו המשיבים חוזה שכירות לפיו השכירו חלק מן הנכס לחברה בשם מאיר משרדית
(1994) בע"מ (להלן: -"החברה").
המערערים ערבו לקיום חיובי החברה על פי חוזה השכירות.
בשנת 1996 נקלעה החברה לקשיים וחוזה השכירות הופר, (כמפורט בפסק דינה של כב' השופטת שיצר בת.א. 71683/96).
בשל הפרות אלה נוהלו בין הצדדים שלושה הליכים. הראשון, נשוא תיק ההוצאה לפועל, החל בבקשה לביצועו של שטר בחתימת החברה ובערבות המערערים ע"ס 31,143 ₪. לאחר שנדחתה התנגדותם של המערערים לביצוע השטר המשיכו המשיבים בביצועו בלשכת ההוצאה לפועל.
ההליך השני שהסתיים בפסק דינה של כב' השופטת שיצר הינו תביעה שהוגשה על ידי המשיבים לפינוי הנכס ולתשלום דמי שכירות ראויים עד למועד הגשת התביעה. (להלן: "התביעה הראשונה").
כמו כן הגישו המשיבות תביעה לתשלום דמי שכירות ראויים. עבור החודשים יולי אוגוסט 1996 (ת.א. 57363/96 להלן: התביעה השניה").
בסעיף 19 לחוזה השכירות הוסכם כי במקרה והשוכר לא יפנה את המושכר במועד שנקבע על פי ההסכם יהיה עליו לשלם למשכיר 500 ₪ לכל יום של איחור.
בהסתמך על תניה זו העריכו המשיבים את דמי השכירות הראויים לתקופה הנוספת נשוא התביעה השניה.
מכיוון שהסוגיות העובדתיות והמשפטיות בהן נחלקו הצדדים בכל הנוגע לדמי השכירות היו זהות בשתי התביעות הושגה בקדם המשפט הסכמה לפיה פסק דינה של השופטת שיצר בת.א. 71683/96 יחייב אותם גם ביחס לתיק השני בכל הממצאים העובדתיים והמשפטיים.
עוד הסכימו הצדדים כי סכום התביעה השניה יועמד על גובה דמי השכירות כפי שיקבעו על ידי השופטת שיצר וההתאמות למדדים לפי ההסכם, אם היה.
בהחלטתו מיום 18.9.97 הורה כב' השופט שילה ,בהמשך להסכמה דלעיל, כי על ב"כ התובע להגיש הודעה מוסכמת בדבר תוצאות ההליך בפני
כב' השופטת שיצר והסכמות הצדדים כתוצאה מכך.
בתאריך 12.4.99 ניתן פסק דינה של כב' השופטת שיצר בו נקבע כי החברה הפרה את חוזה השכירות ובשל הפרה זו היה עליה לפנות את המושכר בתאריך 15.6.96. באשר לשכר הראוי קבעה השופטת כי יש להחיל את הוראותיו של סעיף 19 לחוזה השכירות ולקבוע את דמי השכירות הראויים בסך 500 ₪ ליום.
סוגיה נוספת שנדונה בפסה"ד הנ"ל היתה דרישתם
של המערערים להשבת שווייה של גלריה שנבנתה על ידם .בעניין זה קבעה השופטת שעל המשכירים (המשיבים) לשלם לשוכרת 25,000 ש"ח. וכן הוצאות משפט בסך 6,000 ₪. איש מהצדדים לא ערער על פסק הדין והוא הפך לחלוט.
בעקבות חיובם של המשיבים כמפורט לעיל הגישו המערערים ללשכת ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי" בה ביקשו לקזז מהחיוב את הסכום שנפסק לזכותם. המשיבים מצדם התנגדו לבקשה
וטענו שיש להוסיף על חיובי המערערים את דמי השכירות הראויים לתקופה הנוספת וזאת בהסתמך על ההסכמה מיום 18.9.97.
כב' הרשם שוורץ בהחלטתו נשוא הערעור העדיף את גרסת המשיבים על זו של המערערים ומכאן הערעור שבפני
.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור על כל חלקיו להידחות.
חובות של הזוכה בטענת "פרעתי" ניתנים לקיזוז כאשר חובות אלה מבוררים דהיינו, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומם או שזו זכות חלוטה, כגון שהוכרז על קיומה ב

פסק דין
או בחיוב שדינו כ

פסק דין
כמשמעותו בסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל. (ראה ספרו של השופט ד.בר-אופיר "הוצאה לפועל – הליכים והלכות" מהדורה חמישית 2001 עמ' 623-624 וכן ע.א. 4196/97 (י-ם) נעימי יעקב ואח' נ. בנק אמריקאי ישראלי בע"מ, דינים מחוזי, כרך כ"ו (3) 422). מכיוון שהצדדים הודיעו לבית המשפט על הסכמתם כי הקביעות באשר לשיעור דמי השכירות הראויים בפסק דינה של כב' השופטת י.שיצר יחייבו אותם גם בתביעה השניה אין הם יכולים לסגת מהסכמה זו גם אם בסיכומו של דבר לא הסתיים הדיון בתביעה השניה בפסק הדין.
יתרה מכך הקביעה לפיה יש להחיל על התקופה שלאחר ה-15.6.96 את הוראות סעיף 19 להסכם יוצרת "השתק פלוגתא" ביחסים שבין הצדדים והמערערים אינם יכולים להישמע עוד בטענה כאילו סכום דמי השכירות נשוא התביעה השניה טרם נקבע מה גם שכב' השופטת שיצר קבעה מפורשות בפסק דינה שהחברה המשיכה להחזיק בנכס עד לחודש ספטמבר 1996.

לאור האמור לעיל בדין קבע הרשם שוורץ כי זכותם של המשיבים לדמי השכירות הנטענים עבור החודשים יולי-אוגוסט הינה זכות שהמערערים הודו במפורש בקיומה, ועל כן היא ניתנת לקיזוז בחישוב החיובים ההדדיים שבין הצדדים.
גם באשר לטענה לפיה לא היה מקום לחייב את המערערים בהוצאות ההליך בהוצאה לפועל לא מצאתי מקום להתערב מן הנימוקים המפורטים בהחלטה.
לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור ואני מחייבת את המערערים בהוצאות
בסך 4,500 ₪ בתוספת מ.ע.מ.
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
ההוצאות ישולמו מיום פסק הדין והיתרה תוחזר למערערים.



ניתנה היום י' בסיון, תשס"ב (21 במאי 2002) במעמד


שרה דותן
, שופטת





















עא בית משפט מחוזי 1926/01 כהן יעקב, כהן מאיר, כהן רפי נ' רום רזיאל, בסודו אליאס (פורסם ב-ֽ 21/05/2002)