פסקי דין על אברהם בן משה | פסקי דין על סירי רפאל

4122/99 רעפ     28/06/1999




רעפ 4122/99 אברהם בן משה נ' סירי רפאל





בבית המשפט העליון


רע"פ 4122/99


בפני
: כבוד השופטת ד' ביניש

המ

בקש: אברהם בן משה


נגד

המשיב
:
סירי רפאל

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70068/98, שניתן ביום 13.5.99 על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, א' בייזר וז' המר

בשם המבקש: עו"ד ד' כוכבי

החלטה

המבקש הגיש קובלנה פלילית כנגד המשיב בגין הפרת סעיף 3(1)(ו) לפקודת זכות יוצרים. זאת לאחר שהמבקש פיסל את הקירות והחלונות במסעדתו של המשיב. בגמר העבודה, כתב המבקש על אדן חלון המסעדה "אבי בן-משה - עיצוב ביצוע", אלא שבשלב מסויים, מחק המשיב את המילים "עיצוב וביצוע" והשאיר את המילים "אבי בן-משה" בלבד. בנוסף נטען בקובלנה כי המשיב יצר מצג שווא כלפי כתב עיתון "גלובס" לפיו המשיב, ולא המבקש, הוא אשר עיצב את הקירות והחלונות המפוסלים במסעדה. בגין כל אלה, קבל המבקש כנגד המשיב בעבירה של הפרת זכויות יוצרים.

בית המשפט השלום בכפר-סבא (כבוד השופט ד' מועלם) סבר כי הקובלנה לא מגלה עבירה פלילית ועל כן מחק את כתב האישום. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המבקש בנדון, והחזיר את התיק לבית משפט השלום בקובעו כי מעשהו של המשיב, על פניו, נכנס למסגרת הוראות סעיף 3(1)(ו) סיפא לפקודת זכות היוצרים.

בבית משפט השלום (כבוד השופטת נ' מימון-שעשוע) נקבע כי המשיב לא הציג עצמו בפני
כתב העיתון "גלובס" כמבצע העבודות אלא כיזם המסעדה, ובכך אין משום עבירה פלילית כמשמעותה בפקודת זכות יוצרים. בהמשך הכרעת הדין נקבע:
"התרשמתי כי אכן סוכם בין הקובל (המבקש) לנאשם (המשיב) על הצגת שמו באופן נראה לעין על יד העבודות, באופן שבאי המסעדה יוכלו לזהות את שמו של הקובל כשם האומן שעיצב את הקירות והחלונות המפוסלים...עם זאת, לא שוכנעתי כלל כי סוכם בין הצדדים הנוסח המילולי של הצגת שמו של הקובל...
לפיכך, הנני קובעת כי לא הוכח שהנאשם הפר את ההסכמה המקורית בין הצדדים וכי הכיתוב כפי שנעשה בסופו של דבר (לאחר הסרת המילים "עיצוב וביצוע") עדיין מצביע על הקובל כאומן שמאחורי העבודות. זאת, נוכח המסקנה ההגיונית והסבירה שכאשר מוצג שמו של אדם בסמוך ליצירה אומנותית, כל אדם סביר ובר דעת מבין שאותו אדם עומד מאחורי היצירה והוא זה שיצרה, ואין בהסרת המילים דלעיל משום הטעיית הציבור באשר לזהות מבצע היצירה, ואף לא משום חריגה מההסכמה המקורית שבין הצדדים...".


בית משפט השלום הוסיף כי הסכמתו של המשיב לאחר הסיכום המקורי בין הצדדים, להוסיף את המילים "עיצוב וביצוע", אינה כובלת אותו ועל כן הסרת המילים לאחר מכן, אינה מהווה עבירה על פקודת זכות יוצרים. לפיכך, זוכה המשיב מהעבירה שיוחסה לו.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ד' ברלינר, א' בייזר וז' המר) דחה את הערעור. נפסק כי קביעתו של בית המשפט קמא, לפיה לא סוכם בין הצדדים הנוסח המילולי של הצגת שם המבקש, קביעה עובדתית היא, ולא הובא כל נימוק שיש בו כדי לערער את מהימנותה. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי מרבית טענותיו של המשיב בפני
ו, מקומם במישור האזרחי ולא במסגרת קובלנה פלילית פרטית.

על פסק-דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור אשר לפניי. המבקש טוען כי ההסכמה בינו לבין המשיב היתה כי המילים "עיצוב וביצוע" יופיעו יחד עם שמו של המבקש כמבצע היצירה. לגישת המבקש, היה על המשיב לכבד הסכמה זו, גם אם היא הושגה לאחר השלמת ביצוע העבודות.

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות. המבקש העלה טענות אלה בפני
בית המשפט המחוזי, אשר דן בהן ודחה אותן. טענות המבקש מתייחסות לנסיבות הסכסוך הספציפי שבין המבקש למשיב. אין הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית, חוקתית או ציבורית מיוחדת, המצדיקה דיון בפני
ערכאה שלישית. (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד בתמוז התשנ"ט (28.6.99).

ש ו פ ט ת








העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99041220.
n01







רעפ בית המשפט העליון 4122/99 אברהם בן משה נ' סירי רפאל (פורסם ב-ֽ 28/06/1999)