Google

שרתון ניהול בתי מלון אילת בע"מ, מלונות יהודה בע"מ, ישרוטל ניהול מלונות ואח' - הרשות הפלשתינאית, ארגון השחרור הפלשתינאי, סילבן שלום ואח'

פסקי דין על שרתון ניהול בתי מלון אילת | פסקי דין על מלונות יהודה | פסקי דין על ישרוטל ניהול מלונות ואח' | פסקי דין על הרשות הפלשתינאית | פסקי דין על ארגון השחרור הפלשתינאי | פסקי דין על סילבן שלום ואח' |

7362/02 בשא     01/07/2002




בשא 7362/02 שרתון ניהול בתי מלון אילת בע"מ, מלונות יהודה בע"מ, ישרוטל ניהול מלונות ואח' נ' הרשות הפלשתינאית, ארגון השחרור הפלשתינאי, סילבן שלום ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא007362/02

בתיק עיקרי: א
001405/02

בפני
:
כב' השופט דר' עודד מודריק
תאריך:
01/07/02




בעניין:

1 . שרתון ניהול בתי מלון )אילת( בע"מ


2 . מלונות יהודה בע"מ

3 . ישרוטל ניהול מלונות )1891(

4 . מלונות לב דוד בע"מ

5 . מלון אורכידיאה בע"מ

6 . מלונות ישראל צרפת ירושלים בע"מ

7 . מלון נהר הירדן בע"מ

8 . מלון חוף רון בע"מ

9 . מלון קדם ירושלים בע"מ

10 . מלון גני שלמה המלך בע"מ

11 . מלון מוריה טבריה בע"מ

12 . מלון עדן טבריה בע"מ

13 . אר-רם בתי מלון בע"מ

14 . פרימה מלונות ישראל בע"מ

15 . נכסי רמת אביב בע"מ

16 . מלון רויאל פלאזה טבריה

17 . שותפות מוגבלת עין גדי תיירות

18 . חוף התמרים עכו בע"מ

19 . מלוני השרון בע"מ

20 . שותפות מוגבלת מעגן עדן

21 . א.מ.ש. תיירות ונכסים בע"מ

22 . מ.נ.ש.ר. מלונות בע"מ

23 . סוויטס אמריקה בע"מ

24 . מלון קיסר ירושלים בע"מ

25 . אלרוב מלונות יוקרה )3991( בע"מ

26 . שותפות מלון נוה אילן

27 . מלון שורש בע"מ

28 . מלון דונה גרציה בע"מ

29 . שותפות מוגבלת מלון רמת רחל


ע"י ב"כ עו"ד
בראון
, עו"ד דר ועו"ד רונלד רוט

מבקשות

נ
ג
ד



1 . הרשות הפלשתינאית


2 . ארגון השחרור הפלשתינאי

3 . שר האוצר - מר סילבן שלום


ע"י ב"כ
מטעם המשיבות 1 ו-2 עו"ד עאסי
מטעם פרקליטות המדינה עו"ד פודמסקי
משיבים


החלטה

המבקשים הגישו כתב תביעה לבית משפט זה שבמסגרתו ביקשו לחייב את הנתבעים [הרשות הפלשתינאית
(להלן: "הרשות"), ארגון השחרור הפלשתינאי
(להלן: "אש"ף") ושר האוצר – מר סילבן שלום] בתשלום סכום של כ-90 מליון ₪ (ת.א. 1405/02).

אגב התביעה האמורה ביקשו המבקשות להטיל עיקול זמני בסכום השווה לסכום התביעה על כספי הרשות ואש"ף המוחזקים בידי מדינת ישראל והאמורים להיות מועברים לרשות מכח חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו (הסדרים כלכליים) התשנ"ה – 1994. סכומי הכסף שהבקשה נוגעת אליהם הצטברו כתוצאה מגביית מיסים שונים (מכס, מע"מ) המיועדים להעברה לרשות.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. נוסף לכך הורתה רשמת בית משפט זה, כב' השופטת ברוש שכיוון שהתובענה מעוררת עניין ציבורי תועבר הבקשה לצו זמני וכתב התביעה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיגיב עליה אם ימצא לנכון.

דיון במעמד הצדדים קויים בפני
היום. אלא שהסתבר שטרם התקבלה תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה. לפי שהכל מסכימים שעמדת היועץ המשפטי לממשלה נחוצה בהקשר לכמה וכמה מן הסוגיות שכתב התביעה מעורר, ברור שאינני יכול להכריע כעת בסוגיית הצו הזמני המבוקש והשאלה הנותרת להכרעה כעת היא האם ליתן צו עיקול ארעי שיעמוד בתוקף עד למתן החלטה בבקשה לצו עיקול זמני.

התביעה היא תובענה של 29 חברות וגופים המנהלים עסקי מלונאות ברחבי הארץ. עיקר טענתם הוא שהרשות לא די שנכשלה במניעת שרשרת פעולות הטרור המתנהלות כלפי אזרחים במדינת ישראל זה למעלה משנה, אלא שהיא ואש"ף אף מניעים, ממנים ומדריכים את האינתיפאדה ואת גלי הטרור שהם חלק בלתי נפרד ממנה. כיוון שכך, נגרמו למבקשות נזקים כלכליים גדולים ביותר שהם פועל יוצא מן העובדה שהתיירות מחו"ל לישראל כמעט נפסקה באורח מלא וממילא נתקפחו הכנסותיהם של המבקשות, עד כדי שבר כלכלי.

בא כח הרשות ואש"ף התנגד למתן צו עיקול זמני ואף למתן צו עיקול ארעי סרב במלוא התוקף. עיקר טענתו הוא
שלתובענה אין כל סיכוי מחמת טעמים שונים. ראשית, הרשות נהנית מחסינות ריבון השוללת את סמכותו העניינית של בית המשפט. שנית, לבית המשפט המחוזי בת"א אין סמכות מקומית משום שהנתבעות אינן פועלות בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה. שלישית, לתובעות אין עילת תביעה ראויה. הן נסמכות על הסכם
הביניים הישראלי – פלשתיני שהוא איננו בבחינת דין פנימי היכול להקים חובות וזכויות במישור המשפט הפנימי. המחוייבות על פי הסכמים אלה היא במישור הבינלאומי או הבילטראלי שבין מדינת ישראל לבין הרשות. רביעית, האחריות למצב הקיים באיזור מוטלת במלואה על מדינת ישראל שגרמה להתדרדרות המצב הבטחוני והלאומי. כתוצאה מהפרת הסכם עם הרשות הפלשתינית וכתוצאה מהתקפות כלפי הציבור הפלשתיני שגרמו להריגת מאות ופציעת אלפי אנשים. חמישית, אין תקדים לכך, שניתן צו עיקול זמני אפילו בנסיבות שבהן הוגשו תובענות על נזקי גוף או נזקי רכוש ספציפיים מוגדרים. כאן התביעה היא כוללנית ולא ברור מדוע יש להעדיף את עניינם של העוסקים במלונאות על פני גורמים אחרים. הלכה למעשה כל אחד ואחד מאזרחי ישראל וגם תושבי הרשות נפגע בדרך זו או אחרת מן המצב השורר כעת וכל אחד יכול לבקש להניח את ידו על סכום הכסף המוחזק בהקפאה בידי המדינה.

באת כח המדינה הבהירה כי ברשות המדינה הצטבר סכום של כ-2 מליארד ₪ שהעברתו לרשות הוקפאה על פי החלטה מדינית. אין לדעת מה ילד יום, אפשר שההחלטה תשונה, אפשר שתתקבל החלטה שהמדינה תשתמש בסכומי הכסף הללו כדי לשלם לגופים שונים את התמורה לשרות שהם נותנים לתושבי הרשות אשר מצידה אינה ממלאה את חובתה להעביר לנותני השרות את התמורה (כגון לחברת החשמל בגין אספקת חשמל, או לגורמים אחרים).

באת כח המדינה גורסת שהחלה בבקשה צריכה להינתן רק לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יתן את דעתו לבקשה
שכן כמה וכמה מן הסוגיות שהתובענה מעוררת הן תלויות נסיבות והמצב הבטחוני-מדיני מדריך אותן.

עם זה, אשרה באת כח המדינה כי בהבדל מתביעות קודמות שהוגשו על ידי גורמים שונים ושבהן יכולה המדינה להודיע כי נוכח ההיקף הקטן יחסית של התביעות ונוכח ההצטברות השוטפת של סכומי גביה כמתואר לעיל , ניתן להניח כי בכל עת יוחזקו בידי המדינה כספים בשיעור מספיק כדי לכסות את אותן תובענות. במצב הקונקרטי הנתון אין בטחון בכך. אכן, 90 מליון ₪ הם פחות מ-5% מן הסכום המצוי כעת בידי המדינה. אלא, שאם תשתנה ההחלטה המדינית ושני המיליארד הללו יוזרמו לרשות (או ייעשה בהם שימוש אחר), לא ברור שקצב הגביה הקיים יספיק כדי כיסוי התובענה בהיקפה הנוכחי.

חלק מטענות ההתגוננות של הרשות אינן פשוטות להכרעה וכבר נפסק שמן הראוי שעד שתינתן בהן הכרעה תיפרש קודם לכן היריעה העובדתית ותוצג התשתית הראייתית המלאה (רע"א 8920/99 הרשות הפלשתינית נ' שלומי דן). אין ספק שהיריעה העובדתית והתשתית הראייתית שבפני
חסרה (למשל חסרה התייחסות היועץ המשפטי לממשלה לסוגיית הריבונות בעניין הקונקרטי אשר צריכה להיות מלווה בתעודה של שר החוץ).

לנוכח החסר האמור קשה מאוד לקבוע את סיכויי ההצלחה של התובענה. מנגד לא ניתן לומר שהיא מופרכת על פניה וכי ניתן לדחות אותה על אתר.

בנסיבות האלה ולנוכח ארעיותו של הצו המבוקש אבחן את צדקתו רק על פי השאלה של "מאזן הנוחות".

באמת המבחן הזאת נראה לי ההכרעה בשאלה פשוטה ביותר. ברור לחלוטין שאם יינתן צו עיקול ארעי לא יגרם שום נזק לרשות, לאש"ף (שזיקתו לכספים הנידונים כלל אינה ברורה לי) או לתושבי הרשות. הטעם לכך הוא שראשית בשלב הזה חלה הקפאה מדינית על העברת הכספים ושנית אפילו תשונה החלטת ההקפאה אפשר יהיה להעביר לרשות מידית את הסכום שאיננו מעוקל ולבקש מבית משפט זה לשנות את החלטתו בעניין הסכום המעוקל. זה טיבו וזה כוחו המוגבל והמצומצם של צו ארעי ואפילו צו זמני
שאין הוא צו של קבע ואין הוא בלתי הפיך.

מן העבר השני, אם לא יינתן צו ארעי עלולות המבקשות לעמוד בפני
שוקת ריקה, מחר או מחרתיים, כאשר יוחלט לעשות בסכום המוקפא את אשר יוחלט וקופת הכספים המוקפאים תתרוקן ולא יהיה במה למלא אותה מחדש.

בא כח הרשות היה מודע לכך שאין כל משמעות מעשית ואין כל השלכה ממונית לצו העיקול ביחס לרשות ולתושביה. הוא אישר "בחצי פה" שהוא חושש מפני המשמעות הפוליטית של צו העיקול. ומפני גריעה ממעמדה של הרשות כגוף הנהנה מחסינות ריבונית. הוא אף הוסיף שהחלטה בדבר צו עיקול עלולה לסבך את מדינת ישראל במישור הבינלאומי לנוכח הפרת זכויות הרשות כגורם הנהנה מחסינות ריבונית.

סוגיית הפגיעה או הגריעה במעמדה של הרשות כלל אינה מענייני. ברור שלא הייתי נותן צו כלפי גורם הנהנה מחסינות. אולם, שאלת החסינות תלויה ועומדת עדיין והיא צריכה הכרעה. אינני יכול להניח כעת הנחת חסינות שלא הוכחה עדיין.

כיוצא בזה אינני מוטרד מהסתבכות כלשהי של מדינת ישראל כתוצאה מן ההחלטה הארעית הזאת. אם תראה המדינה צורך להשתמש בכספים המוקפאים או אם תחליט להעביר אותם לרשות וצו העיקול ישמש לה כמחסום (ואולי גם יעמיד בפני
ה סבך פוליטי כלשהו) תוכל כמובן לשוב אל בית המשפט ולבקש את שינוי ההחלטה.

התוצאה היא
שאני נענה לבקשה להטיל עיקול ארעי בהיקף של 90 מליון ₪ על הכספים המוחזקים בידי מדינת ישראל מתוך גביית מיסים המיועדת בעקרון להעברה לרשות הפלשתינית. הצו יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בבקשה לצו זמני. החלטה בבקשה לצו זמני תינתן לאחר שתתקבל עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה. אני מניח בידי היועץ המשפטי את פרק הזמן של 90 ימים מהיום לשם הצגת עמדתו.

כיוון שהצו ניתן כתוצאה מאילוץ הנובע מהעדר עמדה, לפי שעה, של היועץ המשפטי לממשלה ולא יכולתי ליתן החלטה סופית בבקשה לצו הזמני, אינני רואה מקום לחייב את המשיבים בהוצאות בגין ההליך הזה.

התיק יועלה לתזכורת ללשכתי ביום 4.9.02.

ניתנה היום כ"א בתמוז, תשס"ב (1 ביולי 2002) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו.




דר' עודד מודריק
, שופט








בשא בית משפט מחוזי 7362/02 שרתון ניהול בתי מלון אילת בע"מ, מלונות יהודה בע"מ, ישרוטל ניהול מלונות ואח' נ' הרשות הפלשתינאית, ארגון השחרור הפלשתינאי, סילבן שלום ואח' (פורסם ב-ֽ 01/07/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים