פסקי דין על ש.ח. מהנדסים ויועצים | פסקי דין על e.i.trading internationl b.v | פסקי דין על מדינת ישראל - משרד הבריאות | פסקי דין על מנכ"ל משרד הבריאות - פרופ' גבי ברבש | פסקי דין על מדינת ישראל-משרד החקלאות ואח' |

3546/98 בג"צ     23/06/1999




בג"צ 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ, e.i.trading internationl b.v נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות - פרופ' גבי ברבש, מדינת ישראל-משרד החקלאות ואח'








ב
בית המשפט העליון



בג"ץ 3546/98 - י"ז


בפני
: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

העותרים

:
1. ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ
2.
e.i.trading internationl b.v


נגד

המשיבים
:
1. מדינת ישראל - משרד הבריאות
2. מנכ"ל משרד הבריאות - פרופ' גבי ברבש
3. מדינת ישראל-משרד החקלאות
4. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית
בישראל בע"מ

בקשה למתן פרטים

בשם העותרות: עו"ד יגאל דורון

בשם משיבים 1-3: עו"ד אסנת מנדל


החלטה


העותרות הן בעלות זיכיון לייבא לישראל תכשיר וטרינרי המכיל הורמון המכונה
bst
(להלן: התכשיר), אשר השימוש בו גורם להגדלת תנובת החלב של פרות. בעתירתן מבקשות העותרות להורות למשרד הבריאות להתיר ייבוא בלתי מוגבל ושימוש בלתי מוגבל בתכשיר בישראל, ולחילופין להתיר לעותרות ייבוא ושיווק מוגבלים של התכשיר לישראל, לצורך ניסוי ומעקב אחר תוצאות השימוש בתכשיר, כשלב מקדים לרישומו בפנקס התכשירים הרפואיים.

העותרות ביקשו מן המשיבים ליתן להן פרטים נוספים בנושאים שונים. בראשית הדיון בפני
הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה באשר למרבית הפרטים המבוקשים, כך שהמחלוקת נוגעת לשתי שאלות בלבד.

וזה דבר המחלוקת:

משיבים 1-3 (להלן: המדינה) הגישו מטעמם תצהיר תשובה של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב. בסעיף 5 לתצהירו מסביר המצהיר:

"הועדה המייעצת המליצה לערוך ניסוי שדה מבוקר בארץ ב-
bst
, טרם רישומו בפנקס.

ככלל, מקובל במקרים מסויימים לערוך ניסוי בארץ לפני מתן האישור לרישום התכשיר הרפואי. אמנם, נושא השימוש ב-
bst
נדון בפורומים שונים ברחבי העולם, ואושר לשימוש - לאחר תקופות ניסיון ארוכות - על ידי ה-

a
.
d
.
f


(סוכנות המזון והתרופות האמריקאית). הועדה המייעצת היתה ערה לכך, אך ראתה לדרוש קיום הניסוי לאור ייחודיותה של הפרה בישראל.

הפרה בישראל ידועה בתנובת החלב הגבוהה שלה. היא שונה מפרות ברחבי העולם הן באינטנסיביות הגבוהה של החליבות והן בסוג המזון ממנו היא ניזונה. כתוצאה מכך, הפרה בישראל פחות דשנה מפרות ברחבי העולם בהן בוצעו הניסויים. נוכח הצטברות מאפיינים אלה, עלולה הפרה בישראל לסבול מדלקות עטין, או מחלות קליניות אחרות, שלא ניתן לגלותן בהסתכלות חיצונית בלבד. כך, הזרקת תכשיר ה-
bst
לפרה בישראל עלולה להשפיע עליה באורח שונה, וכתוצאה מכך להשליך, בין היתר, על רמת הטיפול בה בתרופות אנטיביוטיות, ובסופם של דברים על החלב. בהקשר זה יוער כי קיים מערך בקרה הבודק כל חלב המגיע למחלבות".


בהתייחס לחלק זה של התצהיר, ביקש בא-כח העותרות מן המדינה לפרט:

1. האם קיימים בשימוש בישראל תכשירים רפואיים נוספים שעלולים לגרום יותר דלקות עטין לפרה?
אם קיימים תכשירים כאלו, התבקשו המשיבים לפרט את שמות התכשירים, להבהיר אם נערכו לגביהם ניסויים לפני מתן האישור לרישום התכשיר הרפואי, ולהוסיף פרטים שונים באשר לניסויים.

2. האם תנובת החלב הגבוהה של הפרה הישראלית היא שעלולה לגרום יותר דלקות עטין? אם כן - האם קיימים בארץ תכשירים רפואיים נוספים שמטרתם הגברת ייצור החלב של הפרה?
אם קיימים תכשירים כאלו, התבקשו המשיבים לפרט באשר לניסויים שנערכו בתכשירים, כאמור לעיל.

באת כח המדינה טענה כי העתירה כפי שהוגשה מכוונת בעיקרה נגד ההחלטה להפסיק את ייבוא התכשיר במסגרת הניסיון, וכי הפרטים המבוקשים הם בגדר "מסע דייג" שמטרתו להרחיב את העתירה.

בא-כח העותרות טען כי העותרות עתרו להרשות להן ייבוא חופשי ללא הגבלות, ולהירשם בפנקס התרופות ללא הגבלות הוא הוסיף כי בעתירתו טען לאפליה, בכך שהמדינה מאפשרת ייבוא מוצרים המכילים חלב פרות שטופלו בתכשיר, אך אינה מאפשרת שימוש בתכשיר לפרות נותנות חלב בישראל.

כידוע, מטרת ההליך של מתן פרטים נוספים בבג"ץ - להביא לצמצום המחלוקת והבהרת עמדתו של בעל דין. (בשג"ץ 965/86, קסטלניץ (טאוב) נגד טאוב, תקדין עליון 86 (3) 442; בג"ץ 3330/97, עירית אור יהודה נגד ממשלת ישראל ואח'
, תקדין עליון 98 (3) 760). אולם אין לעשות בהליך זה שימוש כתחליף לשאלון או לחקירה נגדית. (בשג"ץ 58/86, מורגנשטרן נגד מורגנשטרן, פ"ד מ (2) 246, וכן: רענן הר זהב, סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תל-אביב תשנ"א1991-, עמ' 69).

בחירת הבקשה לפרטים הנוספים לאור העתירה מביאה למסקנה שאין להיעתר לבקשה:

מבחינת המטרה של הבהרת והשלמת האמור בתצהיר - נראה לי כי עמדת המדינה בתצהיר ברורה: נדרש ניסיון מבוקר כתנאי לרישום התכשיר, נוכח השוני בין הפרה הישראלית לפרות אחרות, כמפורט בתצהיר. בהקשר זה, לא קיים צורך אמיתי הפרטים נוספים להבהרת טענות המשיב, ונראה כי העותרות מבקשות לערוך מעין חקירה נגדית למצהיר, על מנת לחלוק על טענותיו, ולהוכיח, לשיטתן, כי אין צורך אמיתי בעריכת הניסיון. כאמור, זאת אינה מטרת ההליך של בקשה למתן פרטים נוספים.

גם מנקודת המבט של טענת האפליה אין הצדקה להורות על מתן הפרטים הנוספים. אכן, טענת האפליה הועלתה בעתירה, אך בהקשר אחר מן המשתמע מהבקשה למתן הפרטים הנוספים. האפליה הנטענת בעתירה היא בכך שהמדינה מתירה ייבוא מוצרים הכוללים חלב מפרות שטופלו בתכשיר, בעוד שלגבי חלב ומוצרים המיוצרים בישראל אין מתירים שימוש בחלב כזה. לעומת זאת, הפרטים הנוספים המבוקשים נוגעים לטענת אפליה הבאה לביטוי בסירוב המדינה לרשום את התכשיר כתרופה, ובהחלטה לבצע ניסוי קודם הרישום דוקא בתכשיר זה, להבדיל מתכשירים דומים אחרים. טענת אפליה כזו לא נטענה מלכתחילה, והדרישה לפרטים נוספים תביא להרחבת היריעה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה למתן פרטים נוספים ככל שהיא נוגעת לשאלות שנדונו בפני
.

בהתחשב בהחלטתי זו מחד גיסא, ומאידך גיסא בעובדה שיתר הפרטים הנוספים הועברו לבא-כח העותרות רק סמוך לדיון, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ט (23.6.99).
חגית מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98035460.
v25






בג"צ בית המשפט העליון 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ, e.i.trading internationl b.v נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות - פרופ' גבי ברבש, מדינת ישראל-משרד החקלאות ואח' (פורסם ב-ֽ 23/06/1999)