פסקי דין על עו"ד בית-און ישי | פסקי דין על כונס הנכסים עו"ד ישעיה ספיבק | פסקי דין על בנק הבינלאומי הראשון לישראל | פסקי דין על גד פרופר ואח' |

1723/08 ברע     22/12/2008




ברע 1723/08 עו"ד בית-און ישי נ' כונס הנכסים עו"ד ישעיה ספיבק, בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, גד פרופר ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט




בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו
ברע 1723/08
ברע 1748/08
ברע 1774/08
ברע 2159/08
בפני
:
כבוד השופטת יהודית שיצר


22/12/2008




בעניין
:













ובעניין:











ובעניין:











ובעניין:

עו"ד בית-און ישי
ע"י ב"כ עוה"ד ארז שני


נ ג ד

1.
כונס הנכסים עו"ד ישעיה ספיבק
2.
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ישעיה ספיבק
3.
גד פרופר
4.
אסתר פרופר
שניהם ע"י ב"כ עו"ד פזית סדן
5.
יעל קאופמן
ע"י ב"כ עו"ד חיים כהן


שלמה נרקיס
ע"י ב"כ עוה"ד שילר


נ ג ד
1.
הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ
2.
כונס הנכסים, עו"ד ישעיה ספיבק

3.
גד פרופר ואסתר פרופר
4.
ישי בית-און
5.
יעל קאופמן



ישי בית-און


נ ג ד

1.
כונס הנכסים עו"ד ישעיה ספיבק
2.
בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

3.
גד פרופר
4.
אסתר פרופר
5.
יעל קאופמן
6.
שהרבני ד.י. נכסים בע"מ



קאופמן יעל


נ ג ד

1.
עו"ד בית-און ישי

2.
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

3.
עו"ד ספיבק ישעיהו
4.
גד פרופר ואסתר פרופר
5.
שהרבני ד.י. נכסים בע"מ

המערער

(בר"ע 1723/08)










המשיבים


המערער
(בר"ע 1748/08)






המשיבים


המערער
(בר"ע 1774/08)








המשיבים



המערערת
(בר"ע 1774/08)






המשיבים










החלטה

1. עניין לנו בארבע בקשות רשות ערעור על החלטות כב' ראש ההוצל"פ, שהדיון בהם אוחד בתאריך 26.11.08 על ידי כב' השו' שטופמן.

(1)
בר"ע 1723/08 (בית-און נ' כונס הנכסים ואח'
) על ההחלטה מיום 23/6/08 אשר דחתה את בקשת החייב לבטל את ההחלטה בנומ' 080611921 ואשר קבעה כי מכירת הנכס כוללת גם את המטלטלין המחוברים, היינו: הנכס "כפי שהוא", והחייב מנוע מלטעון כי את המחובר לנכס יש לפרק ולהוציא ממימוש הנכס המשועבד. הפריטים השנויים במחלוקת הינם: ארונות מטבח, הבריכה בחצר, מנוע הבריכה, רובוט הבריכה, מזגנים, ארונות קיר, המקלט וציודו (הכולל מערכת קולנוע ביתית + מערכת אוורור וסינון אב"כ), מערכת האזעקה של הבית, אח בסלון, אינטרקום וארונות ההזזה בחדרים.
(2)
בר"ע 1748/08 (שלמה נרקיס נ' כונס הנכסים ואח'
) על שלוש החלטות ר' ההוצל"פ אשר דחה את בקשות המבקש לביטול המכר לשהרבני ואישור מכר הנכס למבקש, תמורת הסך 1,800,000 $.
(3)
בר"ע 1774/08 (בית-און נ' כונס הנכסים ואח'
) על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 14/7/08 בה החליט ראש ההוצל"פ כי אין לו סמכות לאשר מתווה פדיון הנכס ע"י החייב, הוא המערער.
(4)
בר"ע 2159/08 (קאופמן יעל נ' בית-און ואח'
) על ההחלטה מיום 10/7/08 לפיה ניתן צו פינוי לנכס ברחוב למרחב 73 רמת השרון, הידוע כגוש 6599 חלקה 137 (להלן: "הנכס") בו מתגוררת הגב' קאופמן עם ילדיה.

2. הפרשה כולה נוגעת להליך כינוס נכסים שהוגש על ידי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, שהוא הזוכה בתיק ההוצל"פ, מכוח שתי משכנתאות מדרגה ראשונה שנרשמו לטובתו בגין הסכמי הלוואות עליהם חתמו ישי בית-און ויעל קאופמן, שבאותה עת היו בני זוג ידועים בציבור. משהשתבשו היחסים בין בני הזוג, החלו הליכים שונים ביניהם, בין היתר, לא שולמה המשכנתא ובשל החוב פתח הבנק בהליכי מימוש ומונה כונס נכסים מטעמו – עו"ד ספיבק ישעיהו. יצויין, שהבית נרכש מבני הזוג גד ואסתר פרופר אשר בגין יתרת התמורה שלא שולמה להם, נרשמה גם לטובתם משכנתא מדרגה שניה.
כמו כן רשומים על הנכס עיקולים נוספים, בין היתר, לטובת נרקיס שלמה אשר לימים הגיש הצעה לכונס הנכסים לרכישת הנכס, הצעה שנדחתה ע"י הכונס ולא אושרה ע"י ראש ההוצל"פ. אי אישור הצעתו הינו נשוא בר"ע 1748/08.

כדי לא להלאות, לא אפרט את כל הדיונים הרבים שהתנהלו בין החייבים לבין עצמם וההתרוצצויות שקיימו בין בית משפט למשפחה ללשכת ההוצאה לפועל ובית משפט זה כבית משפט של ערעור. נתון רלבנטי אתו יש לציין הוא, כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עלתה הצעת קונה פוטנציאלי בשם שהרבני ד.י נכסים בע"מ (להלן: "שהרבני"). האחרון הציע הצעה לרכישת הנכס על סך 8,155,00 ש"ח, אך בשל ההליכים השונים והעיכובים מצד בני הזוג הניצים, בית-און – קאופמן, הוא הותש וחזר בו מהצעתו.
עוד יצויין, שכל אותה העת הגב' קאופמן נשארה בנכס, לא פינתה אותו וניהלה הליכים שונים בעניין הפינוי. המשכנתא השוטפת אינה משולמת וחובות הפיגורים הצטברו.

3. בשלב בו אנו עומדים כיום, עומדת הצעת החייב בית-און עצמו לפדות את הנכס באותו סכום שהציע שהרבני. פנייתו של עו"ד בית-און לראש ההוצל"פ לפדיון הנכס נעשתה לאור בקשת הכונס מיום 28/6/08 לראש ההוצל"פ לאשר את מכר הנכס על שם שהרבני.
נרקיס התנגד לאישור הצעת שהרבני, אך כאמור ראש ההוצל"פ דחה את השגותיו.

מהדיונים שהתקיימו לפני עולה, שכיום נרקיס אף הוא התעייף מכל ההתנהלות בתיק ומבקש להביאם לסיום יעיל.

בישיבת
1.12.09 הצהיר ב"כ של נרקיס:

"לכן בקשתי שיסתיים היום. היום ההצעה הטובה ביותר היא של ישי בית-און".

בדיון בפני
לא עמד יותר על טענותיו המקוריות והסכים שלראש ההוצל"פ סמכות לדון בפדיון הנכס על ידי החייב בית-און.

"וסמכותו המלאה לדון במיתווה וזה מה שצריך להידון בניתוק ממה שקורה בין הצדדים...".

עוד הוסיף:

"אני תומך בתור נושה חיצוני לא מובטח בעמדתם של כונסי הנכסים שהגב' קאופמן צריכה להתפנות".

הנה כי כן, עמדתו של נרקיס היא כי יש לסיים את ההליכים בהקדם האפשרי והוא מסכים כי הצעת בית-און היא הרלבנטית כיום.

4. לעניין המתווה לפדיון הנכס יש להזכיר את החלטת ראש ההוצל"פ מיום 3/7/08 אשר קבעה:

" לאחר יצירת מתווה לביצוע פדיון הנכס ע"י החייב 1 כאמור, יגיש כונס הנכסים בקשה לאישורו..."

עוד באותה החלטה הורה ראש ההוצל"פ, כי:

"לאחר אישור מתווה פדיון הנכס, הוצאות כינוס ושכ"ט כונס, וקבלת התמורה מהחייב 1, כונס הנכסים יפעל להורדת השעבודים והסרת העיקולים מהנכס, לאחר חלוקת הכספים לנושים המובטחים בדין קדימה (בעלי משכנתא מדרגה ראשונה ושנייה) ולאחריהם המעקלים וזאת על פי דין ולאחר אישור ר' ההוצל"פ ורישום זכויות החייב 1 כבעלים יחידי בנכס".

כדי להבהיר את התמונה יצויין, כי הצעת עו"ד בית-און לפדיון הנכס מבוססת בחלקה על המצאת תמורה במזומן לכונס הנכסים וחלקה על ידי לקיחת הלוואה חדשה מהבנק שכנגדה תרשם משכנתא חדשה על זכויותיו בנכס אשר ירכוש מכונס הנכסים, וזאת לאחר הפטר החייבים בגין חובות המשכנתאות הרשומות כיום.

עמדת ב"כ של גב' קאופמן היא, כי אין להורות על פינויה מהנכס. כמו כן, לדעתו, יש לפתוח את כל ההתמחרות מחדש בלשכת ההוצל"פ ואף טוען שהביא לדיון בבית המשפט קונה שמוכן להציע סכום גבוה יותר מסכום הפדיון שהוצע ע"י בית-און (הזהה, כאמור, לסכום שהציע הקונה שהרבני).
כל יתר הצדדים מתנגדים לפתיחת ההליכים מחדש בנימוק שהתנהלות בסגנון זה הכשילה בעבר את ההתקדמות בהליכי המימוש ויש להביא לכך סוף.

5. אני מוצאת לנכון להזכיר, כי לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים והבנתי את טעמיהם, העליתי בפני
הם הצעת הסדר לצורך מכירת/ פדיון הנכס, דבר שהיה מאפשר פירעון החוב וחוסך בדיונים מיותרים. אלא, ששני החייבים, כדרכם, לא יכלו לקבל דברים כפשוטם וכל אחד מהם ניסה שוב "למשוך לכיוונו" ולשפר עמדות ע"י הכנסת "תיקונים" וסייגים בלתי רלבנטיים להסדר הבסיסי. התוצאה היא, כך שהסדר חתום איין והתרשמותי היא כי החייבים אינם מסוגלים לקבל על עצמם הסדר. אי לכך אין מנוס ממתן החלטה.

6. ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 14/7/08 מצא כי הוא אכן מוסמך לאשר המכר, מכוח סעיף 34א לחוק המכר ועל פי הוראות חוק ההוצל"פ אך, בנסיבות דנן, לא את מתווה הרכישה/פדיון הנכס שהציע בית-און. על כך נתגלעה מחלוקת בין הצדדים.
יצוין, כי החלטה זו של ראש ההוצל"פ סותרת את המשתמע מהחלטתו המאוחרת מיום 3/7/08 שצוטטה לעיל, לפיה לאחר שעו"ד בית-און ייצור מתווה לביצוע פדיון הנכס, יגיש כונס הנכסים לראש ההוצל"פ בקשה לאישורו.

בשלבים מסוימים, סייגו, לכאורה, הצדדים את המחלוקות ביניהם בעניין סמכות ראש ההוצל"פ, אך לאור התנהלותם, מן הראוי להכריע באופן ברור וחד-משמעי.
דעתי היא כי לראש ההוצל"פ יש סמכות לאשר הסדר פדיון הנכס ע"י בית-און שיבטיח את הליכי מימוש הנכס, ופרעון החוב לנושים המובטחים בדין קדימה, הסדר בו תומך כונס הנכסים, והכל בכפוף לסמכויות הבדיקה והאישור של ראש ההוצל"פ.
אם מבקש החייב בית-און להשיג מימון ע"י הלוואה חדשה, שתובטח ברישום משכנתא, הרי שלאחר ביטול השעבודים נשוא הליכי המימוש בתיק ההוצל"פ, לא צריכה להיות מניעה עקרונית לכך. הכלל הבסיסי הוא כי יש לסלק את כל השעבודים בדין קדימה ויתרת התמורה תמסר לכונס, לחלוקה על פי דין.

מתן הזדמנות לחייב לפדות את נכסו הינה מקובלת בהליכי הוצאה לפועל ועולה בקנה אחד עם שמירת זכותו הקניינית החוקתית של החייב כמו גם
שמירת זכותו של הנושה להיפרע את הסכום המירבי (הזהה לסכום שהציע שהרבני) במסגרת ההתמחרות ולהביא לפירעון החוב המגיע לו. בהקשר זה ניתן להקיש מזכותו של בן זוג לפדיון נכס שבעניינו נאמר:

"הסכום שהוצע בהליך ההתמחרות הכפוי, הוא המשקף את מחיר הנכס, לרכישה על ידי בן הזוג המבקש לרוכשו, משאין הנכס נמכר בהסכמה"
(בר"ע (ת"א) 2564/05 שלג יואל נ' עו"ד מיכאלי (4/7/07) (פורסם בנבו).

דברים דומים נאמרו גם מפיו של ביהמ"ש לענייני משפחה בתמ"ש 25801/98 עו"ד דיבון-כונס נכסים נ' יוסיפוב דיני משפחה (א) 172 (2/5/99) אשר קבע, כי חייב שיש בכוחו הכלכלי לפדות את הנכס, יכול למנוע את ההתמחרות על הזכויות שיש לו בבית מגוריו אם יסלק את מלוא החוב.
במקרה דנן הציע בית-און את הסכום המירבי כפי שהציע שהרבני במסגרת ההתמחרות.


לפיכך, אני מוצאת כי לראש ההוצל"פ יש סמכות לאשר מתווה ובלבד שזה מבטיח פירעון מלוא החובות נשוא הליכי המימוש בהוצאה לפועל. עוד אני קובעת, ההליכים שננקטו לפינויה של הגב' קאופמן מהנכס, עד כה, היו כדין ויש להמשיך בהליכי הפינוי.

7. אשר לשאלה מה הפריטים שניתן להוציא מהנכס – הבית נמכר
as is
, כלומר במצבו כפי שהוא. הדברים מתייחסים למצב הבית בלבד. הוא לא הוצע למכירה לרבות הריהוט, כך שפריטי ריהוט בפני
עצמם ניתן להוציא.
מהאמור עולה כי, יש לערוך אבחנה דקדנית בין פריטים שהם מחוברים השייכים לבית, לבין רהיטים וחפצים שאינם חלק מהבית. אבחנה זו אינה טכנית בלבד, אלא מהותית ולכן המבחן אינו עצם האפשרות לפרק פריט כלשהו, שהרי גם חלונות ודלתות למשל ניתן לפרק.

אשר על כן, דעתי היא, כי ארונות מטבח היוצרים את המטבח הם חלק ממטבח הבית, אך ציוד חשמלי כגון מקרר, תנור ומדיח כלים אינם חלק בלתי נפרד מהמטבח ואותם ניתן להוציא.
כך גם האח, במידה ואינה מחוברת לקיר יכול שתחשב כרהיט ואף מערכת הקולנוע הביתית שדינה אינו שונה מדין טלויזיה.
לעומת זאת, בית שמוצג למכירה כבית עם בריכה, כולל גם את מנוע הבריכה. למה הדבר דומה, למכונית הכוללת את המנוע. הוצא את המנוע ואין מכונית. כך גם בית עם מקלט משוכלל, כולל את מערכת הסינון של המקלט.
אשר למזגנים ולמערכת האזעקה, הצנרת שלהם תשאר, ואולם המנועים והמערכות האלקטרוניות של האזעקה אינם חלק בלתי נפרד מהבית ואותם ניתן להסיר.

8. לאור כל האמור לעיל במצטבר, יוחזר העניין לראש ההוצל"פ אשר יפעל בצורה נמרצת להמשך הליכי מימוש המשכנתא בתיק (דבר שיביא להקטנת הנזקים עקב העיכובים), לרבות הליכי פינוי הנכס. הנושים המובטחים יקבלו החוב המגיע להם ויתרות הכספים עד למלוא הסכום שהוצע על ידי שהרבני, תשארנה בידי כונס הנכסים, שיפעל לגביהן על פי המצב החוקי ודיני הקדימה החלים על יתרות אלה, הן במערכת היחסים בין המעקלים והחייבים והן במערכת היחסים בין החייבים לבין עצמם. הכונס יפנה בכל עניין לראש ההוצל"פ לקבלת אישורו.

הגב' יעל קאופמן תישא בהוצאות הבקשות בסך 7,000 ₪ לטובת הבנק הבינלאומי וכונס הנכסים (יחדיו) וכן בסך 7,000 ₪ לטובת כל אחד מהצדדים הבאים: בית-און, משפחת פרופר.
אינני מטילה הוצאות על נרקיס לאור גישתו המקדמת במהלך הדיון.

ניתנה היום, כ"ה בכסלו, תשס"ט (22 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.


המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

יהודית שיצר
,שופטת
אסתר






ברע בית משפט מחוזי 1723/08 עו"ד בית-און ישי נ' כונס הנכסים עו"ד ישעיה ספיבק, בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, גד פרופר ואח' (פורסם ב-ֽ 22/12/2008)