פסקי דין על כהן שור אמנון | פסקי דין על כהן-שור רחל | פסקי דין על מ"י משרד התשתיות הלאומיות מע"צ

3357/98 א     01/06/2004




א 3357/98 כהן שור אמנון, כהן-שור רחל נ' מ"י משרד התשתיות הלאומיות מע"צ




בעניין:

3



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו
א
003357/98

בש"א 7145/04
בפני
:
כב' השופט אילן ש. שילה
רשם ביהמ"ש המחוזי
תאריך:
01/06/2004




בעניין
:

1 . כהן שור אמנון


2 . כהן-שור רחל


ע"י ב"כ עו"ד
עו'ד חלד גד

מבקשים

נ
ג
ד


מ"י משרד התשתיות הלאומיות – מע"צ



ע"י ב"כ עו"ד
פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי
משיב


החלטה


בקשה למתן פסיקתא.

השאלה הנשאלת היא לפי איזה דין יש לחייב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה שפסק בית המשפט לזכות המבקשים - התובעים.

בכתב התביעה עתרו התובעים לפיצויים בקשר עם הפקעת מקרקעין לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 ("פקודת הדרכים"). התובעים הוסיפו ועתרו לחייב את הנתבעת גם בפיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין:
א.
פגיעה במחוברים למקרקעין
ב.
ירידת ערך של מקרקעין שלא הופקעו.

כב' השופטת ד"ר ד' פלפל פסקה את הדין וחייבה את המדינה לשלם לתובעים פיצויים לפי שלושת סוגי הפיצויים הללו, וכן חייבה בתשלום "ריבית והצמדה כדין עד לתשלום בפועל" לגבי כל אחד ואחד מהם.

הנתבעת גורסת שיש להחיל את שיעור הריבית שנקבע בחוק הרכישה לצורכי ציבור, התשמ"ד-1984, על כל סעיפי הפיצויים שכולם נובעים לדעתה מההפקעה לפי פקודת הדרכים. התובעים מסכימים שהפיצוי בגין ההפקעה גופא לפי פקודת הדרכים נושא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק הרכישה לצורכי ציבור, אולם הם טוענים שבגין שני סעיפי הפיצויי האחרים יש לחייב בריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

התובעים עתרו למתן פסיקתא לפי שיטתם, והשופטת שסברה שפסק הדין ברור הפנתה את הסוגיה להכרעתי כרשם בית המשפט.

עיינתי בכתב התביעה, בסיכומי הצדדים וכמובן בפסק הדין ולמדתי את טענות הצדדים.
הגעתי לכלל מסקנה שהדין עם הנתבעת.

אמנם כבר בכתב התביעה עתרו התובעים לפסוק להם פיצויי נזיקין בגין פגיעה במחוברים ובגין ירידת ערך המקרקעין, אלא שהשאלה שלפניי היא מה פסק בית המשפט בסופו של דבר.

בית המשפט פסק פיצויים בגין פגיעה במחוברים שבדרך כלל אינם ניתנים להפרדה מהמקרקעין (ומדובר בצמחיה, מסלעה, אשפתון צנרת וממטרות), והוא עשה כן לאחר שהנתבעת הסכימה לשלמם ומבלי שדן בשאלה מהו מקור החיוב בפיצוי זה. הדין הכללי רואה במחוברים לקרקע חלק מהקרקע לכל דבר ועניין (ס' 1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ובכל נסיבות העניין יש לראות בפיצויים שהנתבעת הסכימה לשלם עבור המחוברים חלק מפיצויי ההפקעה.

אשר לפיצויים בגין ירידת ערכם של המקרקעין שנותרו ברשות התובעים: מעיון בפסק הדין ניכר שבית המשפט עיגן במפורש את חיובה של הנתבעת בתשלום הפיצויים האלה בהוראות פקודת הדרכים (עמ' 9 שורות 23-25), ובמובאות מתוך פסק דינו של השופט ד"ר קלינג בה"פ ת"א 304/96 חודורוב נ' מדינת ישראל פ"מ נח[1] 241) המלמדות על אופיו של הפיצוי בגין ירידת ערך כסעיף של פיצויי הפקעה.

לפיכך יש לדחות את טענת התובעים ולקבוע שכל הסכומים שנפסקו בפסק הדין נושאים ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק הרכישה לצורכי ציבור.

הבקשה למתן פסיקתא כהצעתם של התובעים נדחית.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר.


ניתנה היום י"ב בסיון, תשס"ד (1 ביוני 2004) בהעדר.





אילן ש. שילה
, שופט

רשם בית המשפט המחוזי, ת"א









א בית משפט מחוזי 3357/98 כהן שור אמנון, כהן-שור רחל נ' מ"י משרד התשתיות הלאומיות מע"צ (פורסם ב-ֽ 01/06/2004)