פסקי דין על verifone holdings | פסקי דין על inc | פסקי דין על דוד שטרן

3912-01/08 תצ     11/09/2008




תצ 3912-01/08 verifone holdings, inc נ' דוד שטרן





המבקשת:
verifone holdings
, inc
.

נ ג ד
המשיב:
דוד שטרן

החלטה
החלטה זו עניינה שאלת "הדין החל" במקרה דנן, זאת במסגרת בקשה למחיקה על הסף ולחילופין לדחייה של התובענה ושל הבקשה שהגיש המשיב לאישור התובענה כייצוגית ולחילופין עיכוב ההליכים בה (להלן:-"הבקשה").
1. רקע:
(א) המבקשת היא חברה זרה המאוגדת לפי חוקי מדינת דלאוור בארצות הברית ועיסוקה בפיתוח פתרונות ומערכות לתשלומים אלקטרוניים מאובטחים. מניותיה של המבקשת נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובתל אביב והמשיב הוא אחד מרוכשי מניותיה. המשיב הגיש ביום 27.1.08 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המבקשת בגין נזקים שנגרמו לציבור רוכשי מניותיה בשל טעות שנפלה בשלושה מדוחותיה הכספיים שפורסמו על ידה בשנה האחרונה. בשל טעות זו חלה קריסה בשערי מניות המבקשת שנמשכה עד ליום הגשת הבקשה. המשיב מלין על כך שמשך 8 חודשים עד לגילוי הטעות נסחרה המניה במחיר גבוה ממחירה האמיתי, מה שגרם למעוניינים לרוכשה לשלם תשלום גבוה ממחירה בפועל.
(ב) המבקשת טרם הגישה תגובתה לאישור התובענה כייצוגית אך הגישה ביום 31.3.08 בקשה למחיקת התובענה על הסף או דחייתה ולחילופין עיכוב ביצוע ההליכים בה. לבקשה זו הוגשה תגובת המשיב ביום 30.4.08 ותגובת המבקשת ביום 18.5.08. בדיון שהתקיים בפני
ביום 25.5.08 הסכימו הצדדים שראשית תוכרע שאלת הדין החל. הותר לצדדים להגיש השלמות טיעון בעניין זה, ולאחר שאלו הוגשו, הגיעה העת ליתן החלטה.
2. טענות המבקשת:
(א) בבקשתה לסילוק על הסף מעלה המבקשת טענות שונות ומייחדת מקום נכבד לעובדת קיומן של 16 תובענות מקבילות התלויות ועומדות נגדה בארצות הברית (חלקן ייצוגיות וחלקן נגזרות), המתבססות על אותה תשתית עובדתית, הכוללות את עניינה של הקבוצה הנטענת בתובענה זו במלואה והעוסקות באותה עילה ובאותו סעד מבוקש. כל התובענות הייצוגיות ושלוש מהנגזרות הוגשו לפני הגשת התובענה דנן. אשר על כן לו הייתה מוגשת תובענה זו יחד עם התובענות שהוגשו בארצות הברית לפני אותו הפורום, היה דינה של תובענת המשיב להימחק או להיות מאוחדת עם יתר התובענות. המבקשת מדגישה שבנסיבות העניין לא יגרם כל נזק לקבוצה הנטענת בשל סילוק התובענה על הסף. כמו כן נוכח זהות הצדדים, העילות והסעדים בתובענה זו ובתובענות המתנהלות בארצות הברית, החלטת בית המשפט בארצות הברית בתובענות המקבילות עשויה להוות מעשה בית דין כלפי התובענה דנן.
(ב) באשר לסוגיה העומדת להכרעתי בהחלטה זו טוענת המבקשת שיש להחיל את הדין הזר מהטעם שמירב הזיקות העובדתיות, הכלכליות והמשפטיות של המבקשת הן לארצות הברית, כמפרט להלן: המבקשת מאוגדת בארצות הברית, מרכז פעילותה בארצות הברית, שם יושבים מטה חבריה והרוב המכריע של חברי הנהלתה, מרכזה הכלכלי בארצות הברית, הבורסה של ניו יורק הוא המקום בו נקבע שווי מניותיה העומד במוקד התובענה, רוב מניותיה נסחרות בבורסה זו ולא בבורסה לניירות ערך בתל אביב, דוחותיה הכספיים נערכו ואושרו בארצות הברית בכפוף לדיני ניירות הערך הנהוגים בה, רוב בעלי מניותיה אינם תושבי ישראל וציפיותיהם הסבירות הן שעל תובענות נגד המבקשת יחולו דיני ארצות הברית.
(ג) המבקשת מציינת עוד שחל עליה הסדר "הרישום הכפול" שעוגן בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן:-"חוק ניירות ערך") הקובע שחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות בחו"ל יכולות לרושמם למסחר גם בבורסה בתל אביב, תוך שימוש במסמכי הגילוי שהוכנו עבור השוק הזר כתחליף מלא למסמכי הגילוי שדורש הדין הישראלי לצורך הצעת ניירות ערך לציבור ולקיום חובות הדיווח השוטף. על כן חברות שחל עליהן הסדר "הרישום הכפול", והמבקשת בכללן, פטורות מחובת הדיווח לפי הדין הישראלי וחייבות בהגשת דיווחים לפי הדין הזר, וממילא לא חלים עליהן דיני הדיווח הקבועים בחוק ניירות ערך.
3. טענות המשיב:
(א) עילת התביעה קמה לכל הרוכש את מניות המבקשת בבורסה בתקופה שאלו נסחרו לפי שער גבוה, שנבע מהשגיאה בדוחות הכספיים. חוק ניירות ערך קובע זכות לנפגע כתוצאה מהכללתו של פרט מטעה בדיווח השוטף ומאפשר קבלת פיצוי בגין הנזק. התובענה עוסקת במניות שנסחרו בבורסה בתל אביב ועל דוחות המבקשת המוגשים בישראל חל הדין הישראלי. כל שנקבע בחוק ניירות ערך לעניין חברות זרות הוא אך הקלה בדרישות טכניות המאפשרות לחברות זרות להגיש בישראל את אותם הדוחות שהגישו מחוץ לישראל, אך לא נקבע בשום אופן שלא חל עליהן הדין הישראלי.
(ב) בבחינת מירב הזיקות נראה שרובן קושרות את הסכסוך דנן לישראל: התובענה הוגשה בגין רכישת מניות שבוצעה בבורסה בישראל, המצג השגוי אודות תוצאות פעילות המבקשת ניתן בישראל, הדוחות הכספיים של המבקשת פורסמו בישראל, הנזק הנטען ארע בבורסה בישראל והמשיב הוא אזרח ישראלי. כמו כן צפייתם הסבירה של הצדדים, כמו גם אינטרס שיטת המשפט הישראלית, הם שסכסוך בקשר לרכישת מניה שהתבצעה בבורסה בישראל יידון לפני בית המשפט בישראל. ולבסוף, גם מטעמי יעילות אין מניעה לניהול ההליך בישראל על פי הדין הישראלי כאשר המבקשת לא מצביעה כיצד יכביד עליה ניהול ההליך כאן.
(ג) בנוסף, התובענות שהוגשו נגד המבקשת בארצות הברית עוסקות בעילות שונות לחלוטין, שכן עניינן בתביעות בגין תרמית ורשלנות המבקשת ומנהליה ואילו התובענה דנן עוסקת באחריות סטטוטורית בגין פרט מטעה בדיווח השוטף ואין בה כל יסוד של תרמית. כמו כן, לא מתקיימת זהות בין הצדדים בהליך בארצות הברית ובתובענה דנן, שכן המשיב לא מתיימר לייצג את בעלי מניות המבקשת שרכשו מניותיה בבורסה בניו יורק ולעומת זאת, כל הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בארצות הברית לא מתייחסות למניות המבקשת שנרכשו בבורסה בישראל. על כן נראה שבית המשפט האמריקאי יחריג מהקבוצה בתובענה הייצוגית המתנהלת בפני
ו את בעלי המניות שרכשו מניותיהם בישראל. בנוסף לא מתקיימת זהות בצידם של המשיבים בהליך בארצות הברית ובתובענה זו ואף סדרי הדין שונים באופן ניכר. נוכח האמור המשיב סבור שהמבקשת לא הוכיחה מדוע יש להחיל על התובענה בנסיבות העניין את הדין הזר.
4. תשובת המבקשת:
(א) התובענות התלויות ועומדות נגדה בארצות הברית מבוססות על אותו פגם נטען, על אותה מערכת נסיבות עובדתית ומתבקש בהן אותו סעד. המבקשת חוזרת על טיעוניה לעניין הסדר "הרישום הכפול" המתבסס, לשיטתה, על הסתמכות על הדין הזר וההכרה שהוא מהווה תחליף מלא לדין הישראלי כחל גם על אחריותה של חברה הנסחרת בישראל במסגרת הסדר הרישום הכפול בכל הקשור עם דיווחים שערכה בהתאם לדין הזר. אשר על כן אין להפריד בין הדין הקובע את חובת הדיווח, הוא הדין הזר, לבין הדין הקובע את האחריות בגין הפרת חובות דיווח אלו.
(ב) בענייננו, הדוחות הכספיים נערכו בארצות הברית, על פי הדין האמריקאי, פורסמו לראשונה בארצות הברית וזאת בשל היותה חברה המאוגדת על פי דיני ארצות הברית ושמניותיה נסחרות שנים רבות בבורסה בניו יורק. לעומת זאת, פרסום הדוחות בישראל הוא פרסום חוזר של אותם הדוחות שפורסמו כבר בארצות הברית. כמו כן הובהר לבעלי מניות המבקשת שחלים עליה דיני החברות של מדינת דלאוור בארצות הברית.
(ג) לבסוף, נוכח קיומם של הליכים מקבילים תלויים ועומדים נגד המבקשת בארצות הברית, מהטעם שהתביעות המקבילות בארצות הברית כוללות את עניינה של הקבוצה הנטענת בתובענה זו במלואה, ובניגוד לדעת המשיב, בית המשפט בארצות הברית לא צפוי להחריג מן הקבוצה הנטענת בהליכים המקבילים את בעלי המניות שרכשו מניותיהם בישראל, יש לקבוע שהדין החל בתובענה הוא הדין האמריקאי.
5. טענות השלמה של הצדדים:
(א) המשיב טוען שהמחוקק הישראלי אימץ את דרישות הדין הזר אך בנקודה ספציפית על פיה תאגיד חוץ שניירות הערך שלו נסחרים גם בבורסות מחוץ לישראל לא נדרש להגיש שני סוגי דוחות אלא די שיגיש בישראל את הדוחות שמגיש בבורסה האחרת. מעבר לתחולה מוגבלת זו של הדין הזר אין כל מקום אחר שניתן להיבנות ממנו. ממשיך המשיב וטוען שהמחוקק הישראלי לא הותיר את אחריות תאגיד החוץ בכל הנוגע לדיווחיו בידי הדין הזר, כפי שטוענת המבקשת.
(ב) בתגובתה להשלמת טיעון מטעם המשיב טוענת המבקשת שהדין האמריקאי הוא הדין החל על אחריותה בגין תוכן דיווחיה לרבות על אחריותה בגין הפגם הנטען בתובענת המשיב. לשיטת המבקשת, חוק לניירות ערך כלל לא עוסק בדין החל על מושא האחריות ואילו המענה לשאלת הדין החל מצוי בכללי המשפט הבינלאומי הפרטי ובהוראותיו של הסדר הרישום הכפול.
6. דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים ,סבורה אני שהדין החל במקרה דנן הוא הדין האמריקאי ולא הדין הישראלי ואבהיר מדוע:
(א) בתי משפט נקראים, בתדירות גוברת והולכת, לדון בסכסוכים משפטיים שמעורב בהם יסוד זר, משמע סכסוכים שלא כל זיקותיהם מקומיות. סכסוכים מעורבים אלה מציבים בפני
בתי המשפט הדנים בהם את השאלה איזו מבין כל שיטות המשפט ה"מתחרות" צריכה לחול במקרה הנדון. שאלה זו של ברירת הדין עשויה להתעורר כל אימת שקיימת אפשרות סבירה שהפורום ייזקק לדין זר כלשהו בהחלטתו בעניין הנדון.
(ב) בענייננו, השאלה הטעונה הכרעה היא איזו שיטת משפט מבין השיטות המתחרות יש להחיל בתובענה דנן – האם תהיה זו שיטת המשפט הישראלית, קרי הדין המקומי, או שמא שיטת המשפט האמריקאית, קרי הדין הזר, זאת לנוכח העובדה כי חל על המבקשת הסדר "הרישום הכפול", אשר יוסבר בהמשך (להלן:-"הסדר הרישום הכפול"), הסדר שמהותו טרם הועמדה להכרעה שיפוטית בארץ בהיבטים הרלוונטיים לבקשה זו.
(ג) הסדר הרישום הכפול עוגן במסגרת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21) התש"ס -2000, פרק ה'3 (להלן:- "החוק"). ההסדר קובע שחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות מסוימות בחו"ל והמנויות בחוק יכולות לרשום אותם גם למסחר בבורסה בישראל. ההסדר יוצר מסלול מיוחד לרישום ולגילוי מסמכים, כאשר חברות אשר חל עליהן ההסדר חייבות להגיש דיווח לפי הדין החל על הבורסה בחו"ל בה הן סוחרות, ופטורות מהגשת מסמכים נוספים על פי הדין הישראלי. החברות עליהן חל ההסדר הן חברות חוץ- שהתאגדו בישראל ונסחרות בבורסה בחו"ל, וכן חברות זרות- שהתאגדו בחו"ל ,רשומות בבורסה בחו"ל ורוצות להירשם בבורסה בארץ( ס' 35ל' לחוק). הסדר הרישום הכפול הוחל בתחילה במלואו רק על חברות אשר נרשמו למסחר בבורסות הגדולות בארצות הברית כמפורט בתוספת השנייה לחוק ובשנת 2005 הורחב ההסדר לשתי בורסות נוספות – הרשימה המשנית בנאסד"ק ובורסת לונדון.
(ד) הסדר "הרישום הכפול" נחקק על רקע משבר בשוק ההון הישראלי, שוק אשר היה מצומצם בגודלו והתאפיין בסחירות שהלכה והתמעטה. ועדת ברודט, אשר בחנה את השאלה האם יש להקל ברישום למסחר של ניירות ערך ודיווחיהן של חברות ישראליות הרשומות למסחר בחו"ל, סברה שרישום כפול של ניירות ערך למסחר בשני שווקים במקביל יהווה, במקביל לשיקום השוק הישראלי, יתרון לחברות שיעשו כן, כאשר, בבסיס המלצת הועדה עמדה ההנחה,בין היתר, שהדין האמריקאי יוצר מנגנון מספק להגנה על עניינו של ציבור המשקיעים (מוטי ימין ואמיר וסרמן, תאגידים וניירות ערך, הוצאת הלכות בע"מ, עמ'359, 360(2006)). על בסיס המלצת ועדת ברודט אומץ ההסדר אשר מבטא הכרה חד צדדית בגופי הפיקוח הזרים (עמיר ליכט" רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 590,561(2001)).
(ה) המסגרת הנורמטיבית הקבועה בפרק ה'3 לחוק ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ) התשס"א 2001 (להלן:- "התקנות") שהותקנו מכוחו,יוצרות תמונה שלפיה הדין הזר הוא החל על החברות הנסחרות במסגרת הרישום הכפול הן מבחינה טכנית והן מבחינה מהותית .
(ו) המושג ה"דין הזר", הנידון בהוראות פרק ה'3 והתקנות שהוצאו מכוחו, מוגדר בס' 1 לחוק:
"הדין החל על תאגיד חוץ בשל רישום ניירות ערך שלו למסחר בבורסה בחו"ל, לרבות כללי אותה הבורסה בחו"ל" (ההדגשות הן שלי ה.ג.).

(ז) עינינו הרואות כי המחוקק לא השאיר פתח לפרשנות באשר לשאלת התחולה, אלא קבע באופן שאיננו משתמע לשתי פנים כי הדין הזר הוא הוא הדין החל על חברות החוץ. ואם כך נקבע לגבי חברות שהתאגדו בארץ קל וחומר כי חברות זרות אשר נסחרות בחו"ל ובארץ בהתאם להסדר הרישום הכפול, ואשר התאגדו במדינה זרה ודוחותיהם נערכו לפי הדין הזר, יחול לגביהן דין המדינה בה התאגדו הוא הדין המגדיר את אחריותן וחבותן.
(ח) כאמור, בהוראות החוק והתקנות שהותקנו מכוחו באה לידי ביטוי תחולת הדין הזר הן מבחינה טכנית באשר לחובת הדיווח והן מבחינה מהותית באשר לאחריות הכוללת של החברות כלפי ציבור משקיעיהן. מבחינה טכנית, קובעות התקנות כי הדיווחים אותם חייבות להגיש החברות יערכו לפי הדין הזר ויהוו תחליף לדיווח לפי הדין הישראלי ,כאשר יהיה ניתן להגיש בישראל את העתקי הדיווחים אשר נעשו כאמור לפי הדין הזר בלבד.
(ט) מבחינה מהותית, ניתן ללמוד מלשון הוראות פרק ה'3 כי המחוקק ראה את האחריות של החברות כלפי המשקיעים כקמה מכוחו של הדין הזר, ואבהיר למה כוונתי.
(י) ס' 35יח לחוק וכן ס' 35 יט לחוק קובעים את תנאי הוספת, ולחילופין הסרת, בורסה בחו"ל לגביה יחול הסדר הרישום הכפול , לתוספת השלישית.
כך, קובע ס' 35יח לחוק:
"שר האוצר רשאי....לקבוע בתוספת השלישית בורסה בחו"ל.... אם מצא שכלליה....מבטיחים די הצורך את ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל".
ניתן ללמוד מתנאי זה ,של שמירת כללי הדין הזר על ציבור המשקיעים לשם הכללת בורסה זרה בהסדר, כי המחוקק רואה את הדין הזר כדין אשר יחול במקרה של הפרות הוראות פרק ה'3 לחוק, כדין אשר יעמוד להגנת המשקיעים במקרה הצורך ואשר מתוקפו נובעת האחריות כלפי המשקיעים.
(יא) זאת ועוד, ס' 35כד(א) לחוק, מסמיך את הרשות לניירות ערך לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר וזאת בטרם ייפנו לתאגיד עצמו.
"תאגיד חוץ ימסור לרשות בכתב .....ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים במסמך הרישום או הנדרשים לפי הדין הזר. הרשות או עובד שהסמיכה לכך, רשאים לפנות אל גוף המופקד על פיקוח או אכיפה של הדין הזר בטרם ייפנו לתאגיד חוץ".
מלשון הסעיף עולה כי לרשות סמכות שבשיקול דעת להתערב לאחר התייעצות בנציבות הזרה. גישה זו של עדיפות הפיקוח הזר, ובפרט האמריקאי, על המקביל לו הישראלי, אכן באה לידי ביטוי בדוח השנתי של הרשות לניירות ערך עצמה לשנת 2007:
..."יצוין כי ככלל, הוראות חוק ניירות ערך חלות על דיווחים לפי פרק ה'3 הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. ואולם בהיבט של בדיקת דיווחים אלו, מביאה עמדת הרשות בחשבון את העובדה שחברות אלו מפוקחות כבר ע"י רשות הפיקוח האמריקאית (sec), שרמת הפיקוח שהיא מפעילה היא מהגבוהות בעולם..". בנוסף, נקבע בפרק ה'3 כי באותם מקרים בהם תגיע הרשות לכלל דעה כי יש לשקול שימוש בסמכויות , היא תוכל לפנות תחילה ל "sec.. (הדגשות שלי-ה.ג.) (רשות לניירות ערך, דוח שנתי 2007,עמ' 37 (2007)).

(יב) סעיף נוסף המביע את כוונת המחוקק לפיה "...מערכת המשפט הישראלית תשמש "כינור שני" לעומת מערכת המשפט הזרה , בעיקר זו האמריקאית.." (עמיר ליכט" רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 617,561(2001)), הוא סעיף 35כו לחוק הקובע :
"הוגשה לבית המשפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין,לעכב את ההליכים בתובענה , אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן

פסק דין
שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה..."

(יג) סעיף זה מבטא את הדין הקיים בדבר "הליך תלוי ועומד במקום אחר" ( lis alibi pendens) ואת סמכותו של בית משפט לעכב הליכים בנסיבות האמורות. הפעלת הסעיף צריכה להיעשות תוך התאמה לדין הכללי ולפרשנותו ותוך כיבוד סמכות בית המשפט הזר על בסיס אחווה בינלאומית (international comity). (עמיר ליכט "רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 561, 617 (2001)).
(יד) בנוסף, יש לתת את הדעת לעובדה כי המשקיעים בחברה כפולת רישום עשויים להימצא בכמה מדינות שונות ברחבי העולם. מן הראוי כי ההליך ינוהל במקרה נתון מול פורום אחד ועל פי דין אחד . כותב על כך פרופ' ליכט :
"... בית המשפט ... צריך להתחשב במאפיינים המיוחדים של תביעות בניירות ערך. המאפיין הבולט בהקשר זה הוא העובדה שבצד התובע מצוי בדרך כלל ציבור של בעלי זכויות, בין אם הוגשה התובענה בדרך של תובענה ייצוגית ובין אם לאו. היבט זה צריך לעודד את בית המשפט לתת יד לריכוז כל ההליכים באותו עניין בפני
פורום אחד..." (הדגשות שלי-ה.ג.) (עמיר ליכט "רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 561, 617 (2001)).

(טו) ריבוי תובעים ממדינות שונות מאפיין גם הליכים של חדלות פירעון בינלאומית כגון אלו אשר נידונו בבית המשפט המחוזי בת"א בעניין חברת התעופה טאואר אייר. אמנם, בשונה מענייננו ניתן במקרה זה פסק זר והבקשה היתה בעניין הכרה ישירה של בית המשפט הישראלי בפסק, אולם, אף בעניין זה עלתה שאלה ראשונה מסוגה שהעלתה באופן דומה את הצורך להכריע מי המדינה שמול גורמיה השיפוטיים ינוהל ההליך. בעניין זה קבעה כב' השופטת אלשייך :
" נכון להיום אין ערכאה בינלאומית מעל למערכות המשפט הישראלית והאמריקאית והדין במדינות אלו אינו בהכרח אחיד. בנסיבות אלו, יש להכריע מי המדינה שבה ינוהל ההליך הבינלאומי הכוללני שהרי ראוי כי רק ערכאה אחת תשלוט על שיקומה או פירוקה הכוללני של החברה. לגישתי, המבחן שלפיו יש להכריע ולקבוע האם לבית משפט זר סמכות בינלאומית ככל שהדבר נוגע לאכיפה והכרה בפסק של ערכאה זרה בישראל הוא מבחן "מירב האינטרסים". זהו המבחן שדורש כי החברה תקיים כלפי המדינה שבה הערכאה השיפוטית יחס של זיקה הדוקה שמשמעו כי מירב האינטרסים הכלכליים, החברתיים והאחרים של החברה הנדונה מרוכזים באותה מדינה משמע מדינה זו היא "מרכז מירב האינטרסים של החברה" ". (הדגשות שלי-ה.ג.) (ה"פ (ת"א) 408/00tower air נ' רשם החברות (לא פורסם 28.5.2000)).

(טז) כאמור, המדובר בשני הליכים שונים במהותם ובהשלכותיהם ואולם עם זאת קיימים קווי דמיון מהם ניתן להקיש. בשני המקרים מדובר בבעלי זכות תביעה ממספר מדינות, כאשר ההליך המרכזי מתנהל בארצות הברית שלה מרב הזיקות העובדתיות, הכלכליות והמשפטיות.
(יז) במקרה דנן, המבקשת היא תאגיד זר אשר כאמור התאגד ונסחר בארצות הברית, נרשם למסחר בישראל לפי סעיף 35ל לחוק ובהתאם חלות עליו הוראות פרק ה'3 לחוק והתקנות שהוצאו מכוחו. מרכז פעילותה ומקום מושבם של רוב חברי הנהלת המבקשת הוא כאמור בארצות הברית, הבורסה בניו יורק הוא המקום בו נסחרות רוב מניותיה, וכשהחלו מניותיה נסחרות בבורסה בישראל הובהר לבעלי מניותיה הישראלים שחלים על המבקשת דיני החברות של מדינת דלאוור שבארצות הברית. בנוסף, דוחות המבקשת נערכו כאמור בהתאם לדרישות הדין האמריקאי ומהוות תחליף מלא לגילוי ודיווח לפי הדין הישראלי. בבורסה בניו יורק נקבע שוויון של המניות ושם גם נעשתה הטעות בדוחות הכספיים. כמו כן הבורסה בניו יורק מנויה בתוספת השנייה לחוק והדין האמריקאי החל עליה ועל המבקשת נמצא מבטיח בצורה מספקת את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל.
(יח) זאת ועוד, תלויות ועומדות בארצות הברית 16 תובענות מקבילות נגד המבקשת, רובן הוגשו טרם הגשת תובענה זו וכולן מתבססות על אותה תשתית עובדתית. החלת הדין הישראלי במקרה זה, משמעותה החלת שני משטרים משפטיים שונים במקום בו ראוי כי יהיה פורום אחד אשר ידון. בעידן של היום, אין להתעלם מהמציאות המשפטית והכלכלית המשתנה עם התעצמות הגלובליזציה של שוקי ניירות הערך. תכלית הסדר הרישום הכפול היא חיזוק הבורסה המקומית, תוך שמירה סבירה על הגנת המשקיעים בארץ. החלת הדין הישראלי עשויה להרתיע חברות נוספות מהצטרפות לרישום הכפול ובכך תפגע מטרת ההסדר, כאשר בבסיסה כאמור נמצא כי הדין האמריקאי אכן מספק הגנה סבירה למשקיעים.
(יט) יפים לעניין זה דבריו של פרופ' ליכט:
"... הבדלים בין שיטות משפט ייתכנו תמיד והשיקול המכריע מבחינה זו הוא אם התובעים יזכו לסעד אפקטיבי על עילתם. אין ספק שבתי המשפט האמריקניים ניחנו בכל התכונות שיאפשרו להם להעניק סעד כאמור לתובעים ישראליים". (הדגשות שלי-ה.ג.) (עמיר ליכט "רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 561, 618 (2001)).

(כ) כאמור בתי המשפט בישראל טרם נדרשו להביע דעתם על טיבו של הסדר "הרישום הכפול" החדש, אך מאמרו של פרופ' ליכט שופך אור על תכלית הסדר זה:
"...אימוץ ההסדר ביטא עמדה עקרונית של המחוקק שלפיה למרות ריבונותו לקבוע הסדרי פיקוח ככל שנראה לו נחוץ להגנת האינטרסים הישראלים, מוטב לו ולאותם אינטרסים לסגת מפני הסדרי פיקוח שמקורם בריבון הזר....
....הדיון להלן מונחה ע"י התכלית החקיקתית של ההסדר שהיא לצמצם במידת האפשר את ה"חיכוך" בין התאגידים כפולי הרישום לבין משטר הפיקוח הישראלי הן מבחינת תוכן הדין והן מבחינת אכיפתו במישור הפלילי והאזרחי. זאת, כביטוי לצמצום העול הרגולטיבי ומתוך הנחה שהכפיפות לדין ולמשמעת השוק שבארצות הברית (בשלב ראשון) מספקות הגנה סבירה).(הדגשות שלי-ה.ג.) (עמיר ליכט "רישום כפול של ניירות ערך" משפטים לב(3) 604,562 )2001)).

(כא) אכן, נראה שהמחוקק הישראלי אימץ במסגרת הסדר "הרישום הכפול" את דרישות הדין הזר לא רק בפן הטכני, הקובע דרך הגשת הדיווחים, אלא אף בפן המהותי, העוסק באחריות של חברה זרה הנסחרת בישראל, וזאת מתוך רצון לרכז את כל ההליכים המשפטיים במקום אחד תחת דין אחד, הוא הדין האמריקאי.
7. סוף דבר:
מכל האמור לעיל, אני קובעת שהדין החל הוא הדין האמריקאי.

המשיב ישא בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בדואר רשום ותזמנם לישיבה לפני ליום 16.11.08 בשעה 10:30.
ניתן היום, י"א אלול תשס"ח, 11 ספטמבר 2008, בהעדר הצדדים.

גרסטל הילה, שופטת
נשיאה

??

??

??

??
11

בית המשפט המחוזי מרכז
ת"צ 3912-01-08
לפני:
כב' השופטת הילה גרסטל
- נשיאה








תצ בית משפט מחוזי 3912-01/08 verifone holdings, inc נ' דוד שטרן (פורסם ב-ֽ 11/09/2008)