פסקי דין על אברהם פלוק | פסקי דין על פינק חיים | פסקי דין על משה זינגל | פסקי דין על ארנון ג'רפי |

12917/03 בשא     18/11/2004




בשא 12917/03 אברהם פלוק, פינק חיים נ' משה זינגל, ארנון ג'רפי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא012917/03

בתיק עיקרי: א
000580/97

בפני
:
כב' השופטת אחיטוב – הרטמן הדסה
תאריך:
18/11/2003




בעניין
:
אברהם פלוק
(נתבע 4)
פינק חיים
(נתבע 5)




ע"י ב"כ
עו"ד י.שפיגלמן

מבקשים

נ
ג
ד


משה זינגל
, עו"ד (תובע 1)
ארנון ג'רפי
, עו"ד (תובע 2)


ע"י ב"כ
עו"ד צ. טהורי

משיבים


החלטה

1.
במסגרת דיון מקדמי שנערך בפני
, הן מיוזמתי (ר' החלטתי מיום 1.9.03) והן לבקשת ב"כ נתבעים 4 ו-5 (להלן: "המבקשים") לקיום קדם משפט, עלתה על הפרק קביעת סדרי הדיון בשלב הבאת הראיות. המבקשים עתרו שיפוצל הדיון באופן שתחילה תידון טענת ההתישנות. עוד בשלבים מוקדמים יותר של הדיון (במסגרת בש"א 21456/01 (שהוגשה ב-30.10.01) ובש"א 23443/01 (שהוגשה ב- 25.11.01), נתבקש ביהמ"ש לדון בטענת ההתיישנות בשלב של הדיונים המקדמיים עובר לשמיעת הראיות.



2.
השתלשלות הדברים הצריכה להחלטה כאן


בשתי הבקשות לעיל, העלו הנתבעים טענות שונות והנמקות להתיישנות התביעה. בין היתר, כי העובדות הרלבנטיות נשוא כתב התביעה התרחשו בשנת 81-82 ולמצער בשנת 87, בעוד שהתביעה דנן הוגשה ב-97 (ואפילו תוקנה בשנת 2001). עוד נטען, כי התובענה שהוגשה בשנת 93 לא עצרה את מירוץ ההתיישנות, שכן היא נמחקה (לעניין זה מוצגות אסמכתאות שונות), וכי העובדות נשוא כתב התביעה היו ידועות למשיבים למצער משנת 89. מעבר לנימוקי ההתיישנות הפרוצדורליים, הועלה נימוק לפיו במשך השנים שחלפו מאז קרות האירועים הנטענים, מספר לא מבוטל של אנשים הקשורים לנושאים הנדונים הלכו לבית עולמם ואינם כבר בין החיים - עובדה הפוגעת ביכולת המבקשים להתגונן בפני
התביעה.


השופט ד"ר קלינג, אשר דן בשתי בקשות אלה ביום 23.12.01 קבע:

"הדבר טעון ליבון עובדתי (הדגשה שלי- ה.א.). אינני סבור, שניתן לקיים בירור זה במהלך דיון בבקשה לסילוק תובענה על הסף. בירור זה צריך להיערך במהלך הדיון בתובענה גופה, כאשר זכותם של הנתבעים נשמרת לעניין טענת ההתיישנות... לפיכך, הנני דוחה את הבקשות בתיק בש"א 21456/01 ו- 23443/01".



המבקשים ערערו על החלטה זו לביהמ"ש העליון, אשר קבע ביום 4.7.02 מפי כבוד השופטת דורנר: " מכאן הבקשה שבפני
י. דינה- להידחות. הטענות שמעלים המבקשים אכן ראוי להן שיתבררו במסגרת הדיון בה. אשר על כן, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של ביהמ"ש המחוזי".


3.

דיון בבקשה דנן

עתה, משנקבע התיק לשמיעת הראיות, טוענים המבקשים, כי קיים צורך ללבן את סוגיית ההתיישנות; כאמור לעיל, עותרים הם לפיצול הדיון.
הנימוק לפיצול הדיון "כדי שלא להשקיע זמן מיותר, שהרי אם יוחלט כי טענת ההתישנות מוצדקת, כי אז לא יהא צורך להביא את כל העדים...".

אלא מאי? מעיון בהחלטתו של
השופט קלינג עולה, כי הגיון הדברים אשר הנחהו בהחלטתו שלא להכריע בטענת ההתיישנות על הסף היא, שדרוש לה ליבון עובדתי, אשר אינו יכול להיעשות בנפרד מהדיון בשאלות שבמחלוקת. זאת משום שטענת ההתישנות מושתתת על עובדות השנויות במחלוקת לגופו של ענין, הן שלובות אלה באלה ויורדות לשורשן של ההתפתחויות השונות הנטענות.

לפיכך, הגיון זה ממשיך להתקיים גם בשלב הנוכחי ובמצב הדיון, כאשר התיק קבוע לשמיעת ראיות. פיצול כמבוקש יצור מצב לפיו הכרעה בטענת ההתיישנות כשלב ראשון עובר לשמיעת ראיות לגופן, מייתר ועושה פלסתר את הגיון הדברים שבבסיס החלטת השופטת ד"ר קלינג, אשר כאמור התקבלה אף על דעת ערכאת הערעור, ועם כל הכבוד, הצניעות והענווה מקובלת על דעתי.

התוצאה היא, איפוא, כי דין הבקשה להידחות.


ניתנה בלשכתי בהעדר הצדדים היום __________________.


הדסה אחיטוב-הרטמן,
שופטת








בשא בית משפט מחוזי 12917/03 אברהם פלוק, פינק חיים נ' משה זינגל, ארנון ג'רפי (פורסם ב-ֽ 18/11/2004)