פסקי דין על עו"ד אבנר כהן | פסקי דין על מדינת ישראל – משרד הפנים | פסקי דין על משרד האוצר | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

2419/07 פשר     02/09/2008




פשר 2419/07 עו"ד אבנר כהן נ' מדינת ישראל – משרד הפנים, משרד האוצר, כונס הנכסים הרשמי




1
בתי המשפט
פשר 002419/07
בשא 8146/08
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
02/09/2008

כבוד השופטת ורדה אלשיך
- סגנית נשיא
בפני
:

עו"ד אבנר כהן

בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של עיריית טייבה
ע"י ב"כ עו"ד חיים קמחי ואח'
המבקש:

-- נ ג ד --
1. מדינת ישראל - משרד הפנים
, משרד האוצר

ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) עו"ד קרן יוסט
2. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד רות לינקר-מזרחי

המשיבים:

החלטה

מונחת בפני
בקשתו של הנאמן בהקפאת ההליכים של עיריית טייבה, לאישור מתווה מורכב של תביעות חוב, ומולה התנגדותו של משרד הפנים
לחלק נכבד מעיקרי המתווה המוצע. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

ראשית, ואף בטרם אגיע להכריע במחלוקת לגופה, אין לי אלא להצר על האורח בו נראה כי תיק זה מוסיף להתנהל, ובעיקר על הדרך לפיה קשה להמנע מן התהיה, האם מערכת היחסים העכורה בין הצדדים מביאה להתנגדות גורפת מצד המדינה כמעט לכל עמדה או הצעה שמציע הנאמן. זאת לא פעם אף באורח אשר ספק אם הוא מתיישב עם החלטות שיפוטיות שניתנו בעבר בתיק זה, וקצתן הפכו חלוטות.
עיינתי במתווה המוצע, וזאת תוך התחשבות הן בנסיבותיו המיוחדות, השונות באורח מהותי מתיקי הקפאת הליכים "רגילים" (כולל תיקים גדולים יחסית, כגון הסדר הנושים של קלאבמרקט), והן על רקע ההלכה הפסוקה, המקפידה על כך כי החרגת תביעות חוב והוצאתן מבדיקת הנאמן לערכאות חיצוניות הינו לעולם בגדר חריג מצומצם. כאשר הוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ומחייב בכל מקרה (כולל בתביעות בעלות אופי נזיקי) הגשת בקשה ספציפית ומנומקת בהתאם לסעיף 350(ב) לחוק החברות.

בכל הנוגע לתביעות בעלות "רקע תכנוני", דומה כי לא זאת בלבד כי המדינה אינה מתחשבת בהחלטתי הקודמת בעניין זה, אשר הפקידה (אף כי בכפוף לסייגים) את הנאמן על הנושא דנן. מתעורר ספק אם בכלל בעמדתה ניתן משקל מתאים לעובדה, כי חרף "הרקע" המיוחד של התביעות דנן, הרי אם וככל שעסקינן בתביעות כספיות לכל דבר ועניין, חלות עליהן ההלכות הרגילות לעניין סמכות הנאמן לדון ולהכריע בהן, כמוהן כבכל תביעת חוב אחרת. זאת ואף זאת; ספק גדול בעיני, האם ועדה מנהלית כלשהי הינה הערכאה המתאימה לדון בערעורים על הכרעות הנאמן, קל וחומר שאין להסמיכה לכך מראש ובאורח גורף.

לעומת זאת, ספק גדול אם דק הנאמן פורתא בכל האמור בתביעות הנזיקיות, אשר הלכה פסוקה היא כי הללו, מעצם טיבן, אינן מתאימות בדרך-כלל להליכי הדיון וההכרעה של הנאמן ובית המשפט של חדלות פרעון, והן מועברות לערכאה אזרחית מתאימה. זאת, לאחר ובכפוף להגשת בקשה מתאימה לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות או סעיף 267 לפקודת החברות, לפי העניין. אי לכך, וחרף הנסיבות המיוחדות הנוגעות לעיריית טייבה, ספק גדול בעיני האם ניתן להכשיר את הנאמן מראש לשבת כ"ערכאה נזיקית", ואין אני יכולה לקבל את בקשתו בעניין זה. עם זאת אעיר; לאור העובדה כי כל תביעה נזיקית תעבור ממילא את "המסננת" של בקשת החרגה שתידון בפני
בית משפט זה, הרי במידה ויתברר כי תביעה פלונית אינה אלא תביעה הנוגעת לנזק-רכוש שהינה קלה להכרעה, לא תהא מניעה, באותם מקרים מיוחדים, לדחות את בקשת ההחרגה ולהחזירה לדיון בפני
הנאמן.
מעבר לשתי סוגיות אלו, עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לסוגיית היחס בין הבדיקה לבין הסדר הנושים, ושאלת המימון המיוחד הנדרש לבדיקה מהירה יותר של תביעות החוב. בעניין זה, ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, החלטתי כדלקמן:

1. בנסיבות המקרה, יש טעם רב בעמדת הנאמן כי לא ניתן ליישם בנסיבות המקרה הנוכחי את הדרך הרגילה הקבועה בתקנות, לפיהן יאושר מתווה להסדר נושים בטרם הבדיקה המהותית של הסדר הנושים. דומה, כי צודק הנאמן בטענתו, כי בעוד שמסת התביעות שתוגש עשויה להשתוות לזו שהוגשה בעניין קלאבמרקט, הרי שבנסיבות המקרה צפויים קשיים ותסבוכת מיוחדים. הן נוכח מצבה העגום של הנהלת החשבונות, הן נוכח ריבוי התחומים בהן תעסוקנה התביעות, והן ובעיקר נוכח החשדות הרבים לכך כי מקצת התביעות, כולל כאלו המבוססות על פסקי דין שניתנו בהסכמה, גבוהות בהרבה ממצבת החובות האמיתית.
במצב כזה, הליכה בדרך הרגילה עשויה הן "לשחק" לטובתם של נושים אשר הגישו תביעות חוב "מנופחות" או אף כוזבות, ולאפשר להם כוח השפעה ויכולת להפעיל לחצים על הנאמן ועל שאר הגורמים המעורבים; היא עשויה "להניב" מתווה הרחוק מרחק רב מהמצב בפועל, ואשר עשוי לקומם את הנושים על-ידי כך שיתן בידם דיבידנד זעום בהרבה מן האפשרי והמגיע דווקא לאלו מן הנושים שתביעת חובם אמיתית וכנה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח טענתו הנכונה של הנאמן, כי בנסיבות המקרה אין עסקינן בהקפאת הליכים שעיקרה מציאת משקיע, אשר יזרים כספים חדשים בתמורה לרכישה של הגוף חדל הפרעון, כשהוא "נקי" מחובות העבר.
אלא ברשות מקומית אשר ההסדר שנערך לה חייב להערך, למצער באורח חלקי, מתוך מקורותיה שלה, ולכלול התייעלות ורה-ארגון אמיתי. זאת, גם ובמיוחד נוכח נסיון העבר, המלמד על האורח בו הסתיים הסדר קודם, אשר יתכן ולא העמיק די הצורך אל תוך מקור הבעייתיות והכשל אשר הביאו את העירייה פעם נוספת, בתוך שנים מעטות, למצב של קריסה מוחלטת.

אי לכך, בנקודה זו, הינני מקבלת את עמדת הנאמן.

2. מאידך גיסא, הרי שנוכח התנגדותה הנחרצת של המדינה, ספק גדול בעיני האם ניתן לאשר לנאמן, בוודאי שלא באורח גורף, מימון להעסקת צוותים חיצוניים גדולים שיבואו בנוסף לצוות משרדו ולמימון הגבוה אשר אושר לו מניה וביה (ואף זאת חרף התנגדות המדינה). אמנם, אין ספק כי יש ממש בטענת הנאמן, כי במצב כזה תארך בדיקת תביעות החוב (אשר הינה תנאי לאישור הסדר) תקופה ארוכה בהרבה, וזאת באשר לא ניתן לצפות מצוות משרדו שיסלק בתוך שבועות ספורים, או אף חודשים, אלפי תביעות חוב, מהן מורכבות ביותר (ולראייה, די להתבונן בפרקי הזמן הארוכים הנדרשים לנאמני קלאבמרקט, וזאת שלא בכדי).
יוצא, כי אף אם "יד המדינה על העליונה" בכל הנוגע לסוגיה זו, ואין אני יכולה לאשר מימון לצוות נוסף בנסיבות המקרה, הרי שיתכן כי דווקא כאן "יצא שכרה בהפסדה", וזאת באשר לדבר זה עשוי להיות מחיר בכל הנוגע להתמשכות בדיקת תביעות החוב, על כל המשתמע מכך. ביני לביני, נראה לי כי עמדתה זו של המדינה איננה משרתת את האינטרסים לא שלה ולא של העירייה, וחבל שכך בחרה.

סוף דבר; דין בקשת הנאמן להיות מאושרת בחלקה, הכל בכפוף לאמור בהחלטתי זו.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' באלול, תשס"ח (2 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

ורדה אלשיך
, שופטת
סגנית נשיא
תפארת









פשר בית משפט מחוזי 2419/07 עו"ד אבנר כהן נ' מדינת ישראל – משרד הפנים, משרד האוצר, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 02/09/2008)