פסקי דין על קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית | פסקי דין על קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות | פסקי דין על קרן הביטוח והפנסיה של עובדים חקלאיים ובלתי מקצועיים ואח' | פסקי דין על אייל בן שלוש | פסקי דין על בנימין נתניהו ואח' |

1161/02 הפ     22/06/2003




הפ 1161/02 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, קרן הביטוח והפנסיה של עובדים חקלאיים ובלתי מקצועיים בע"מ ואח' נ' אייל בן שלוש, בנימין נתניהו ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל – אביב יפו
הפ 001161/02
הפ 001159/02
הפ 001160/02
בש"א 11150/03


בפני
:
כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל


25/12/2003




בעניין
:
1. קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ

2. קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ

3. קרן הביטוח והפנסיה של עובדים חקלאיים ובלתי מקצועיים בע"מ
4. הסתדרות העובדים הכללית החדשה בע"מ
5. חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ




המבקשים


נ
ג
ד


1. המפקח על הביטוח, מר אייל בן שלוש


2. שר האוצר, מר בנימין נתיהו




המשיבים

החלטה

א.
מהות הבקשה

זו בקשה שכותרתה ליתן בדחיפות צו מניעה ארעי האוסר על מינוי "מפקחים מיוחדים"
לקרנות הפנסיה ו/או צו ארעי המורה למשיבים להימנע מלפעול פעולה כלשהי ע"י
"מפקחים מיוחדים" עד לדיון במעמד הצדדים.

ב.

עובדות רלבנטיות


המבקשות ומבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (שאינה חתומה על הבקשה הנוכחית) הגישו ה"פ שעסקה בביטול הליך השימוע
לענין מינוי מנהלים מורשים לקרנות הפנסיה, שלפי טענות המבקשות אינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן.
בנושא הוגשו 4 המרצות פתיחה שאוחדו.
בתאריך 2.3.03 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני שלא להמשיך את הליך השימוע בפני
הוועדה המייעצת לפי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח התשמ"א – 1981 (להלן:"החוק") עד לאחר מתן פס"ד סופי בהמרצת הפתיחה.
נטען ע"י העותרות שם כי הליך השימוע נגוע בחוסר סמכות, בשל הפגמים המאיינים שנפלו בהליכי מינויה של הוועדה המייעצת והרכב החברים בה ולאור חוסר ההגינות הקיים בהליך.

בימ"ש זה נעתר לבקשה ובתאריך 6.4.03 ניתן צו כמבוקש.

הדיון היה קבוע לשמיעת המרצת הפתיחה לתאריך 2.6.03.

ביום 30/5/03 לנוכח תיקון לחוק הפיקוח, שנחקק בכנסת ב – 29.5.03, הוגשה בקשת דחיה מוסכמת לבית המשפט; היא נומקה בכך שעל הצדדים ללמוד את האמור בחוק.

נקבע דיון לגופו של ענין לתאריך 30.6.03.

בתאריך 2.6.03 פנה המפקח על הביטוח בכתב לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
(נספח ד' לבקשה) והודיע להם על מינוי מפקח מיוחד. מכתב דומה יצא (העולה מנספח ד' לתשובה) גם לקרן הביטוח והפנסיה של העובדים החקלאיים והבלתי מקצועיים בע"מ, ולקרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ.
באותו יום(נספח ב' לתשובה) מונה רו"ח אילן סגל כמפקח מיוחד במבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ. ורו"ח הר-נוי לקרן מקפת. (נספח ד' לבקשה).
תוקף המינוי הוא למחרת המכתב, כלומר מ – 3/6/2003, ומכח הסמכות המוקנית למפקח לפי סעיף 79 (ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח.

כתב המינוי אינו מוסר כל סיבה להוצאתו דווקא ביום זה, ומה הסיבה להוצאתו בכלל.

הוא מפרט את סמכויות המפקח ומפנה אותו לסעיף 71(א) לחוק, לפיו עליו לפקח על הנהלת עסקיה של הקרן ועל פעולות הדירקטוריון שלה, במסגרת ההנחיות.
סעיף 1 למכתב מונה מגוון רב של פעולות בנות פיקוח, ובסעיף 1.9 למכתב נקבע שפעולת הפיקוח תבוצע לגבי :

"כל סוג פעולה אחרת שתבקש לקבל עליה דיווח מראש".

בקשה זו שלפני הוגשה ללא תמיכה בתצהיר.

בתאריך 4.6.2003 הוגשה בקשה לבית המשפט, (שהפעם כן נתמכה בתצהיר) בה ציינו המבקשות כי לאחר הגשת בקשתם לצו מניעה ארעי הן הוזמנו להליך שימוע בפני
:"הועדה המייעצת" בקשר עם מינוי "מפקחים מיוחדים".
הדיון בפני
הועדה המייעצת נקבע ליום המחרת 4.6.2003 בשעה 10.30 בבוקר.
לאחר מכן בשעות אחה"צ המאוחרות הודע למצהיר מטעם המבקשות כי המועד נדחה.

לאור זאת הוגשה הבקשה לצו מניעה זמני, כשנטען כנגד מהלך זה כי הוא מהווה:

"בזיון בית המשפט; מעקף בלתי חוקי; הטעיה וחוסר תום לב".
(עמ. 3 לבקשה).

לעמדת המבקשות מהלכם של המשיבים הינו כזה מהטעמים הבאים:

-
המדובר במהלך העומד בניגוד לצו המניעה הזמני שהוצא ואשר אסר על המשך הליכי המינוי עד לדיון בהמרצת הפתיחה.
-
המדובר במהלך שעוקף בצורה בלתי חוקית הליכי שימוע בפני
הועדה המייעצת.
-
המדובר במהלך שהושג בדרך של הטעיה והונאה, בעוד שהמשיבים יצרו כלפי המבקשות מצג לפיו דחיית הדיון נובעת לשם לימוד ועיון בהשלכות התיקון לחוק הפיקוח, הם יזמו מהלך חד צדדי ופוגעני כזה. מהלך כזה לוקה בחוסר תום לב קיצוני והפרת כל נורמה של מינהל תקין.

תגובת הפרקליטות, הוגשה באיחור של יום, כשהיא מלווה בבקשה להארכת מועד.

יום לאחר תום המועד, ועוד לפני קבלת הבקשה להארכתו, - הגישו המבקשים בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה.

יש לציין כי עם הגשת הבקשה לצו המניעה הזמני, היא לא הועברה באותו יום לפרקליטות.
כשהפרקליטות, לטענתה, למדה מאמצעי התקשורת על הגשת הבקשה, - פנתה לבית המשפט בהודעה שהיא טרם קיבלה את הבקשה וברצונה להגיב. הבקשה הגיע אליה מספר ימים לאחר מכן, ב – 8.6.03.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני מאריכה לפרקליטות את מועד להגשת התגובה.

לגופו של ענין גרסה הפרקליטות , שיש להפעיל את החזקה כי הרשות המינהלית פועלת כדין וכי המינוי אינו עומד בסתירה להחלטת בית המשפט מיום 6.4.03; אינו מהווה בזיון בית משפט, והוא פועל יוצא מסעיף אחר לחוק הביטוח מחד גיסא, ומהתיקון לחוק הביטוח מאידך גיסא.

אשר לצו המניעה הוא התיחס לפרוצדורה המחייבת בעת מינוי מנהלים מורשים לקרנות הפנסיה לפי סעיף 68 (א) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח; בעוד שהמינוי של המפקחים המורשים נעשה לפי סעיף 68 (ב) לאותו החוק, ותפקידו אינו זהה לתפקיד מנהל.
במסגרת החקיקה החדשה שהתקבלה בכנסת ביום 29.5.03 אישרה הכנסת את תיקון חוק הפיקוח, והסדירה את נושא קרנות הפנסיה התיקון. לפי הוראות פרק ז'1 יש למנות מנהל מיוחד בקרנות הפנסיה הגרעוניות עד ליום 1.8.2003, שיחליף את ההנהלות הקיימות של הקרנות, ויטול את כל הסמכויות הנתונות לנושאי המשרה בקרן. המינוי ייעשה בידי המפקח, לפי הצעתה של ועדה ציבורית שתוקם לענין זה.
בסעיף 35 לבקשה מצוין כי :

"בנסיבות אלו, סבר המפקח על הביטוח כי יהא זה נכון וצודק, לטובת עמיתי הקרנות והרלוונטיות ולטובת הציבור למנות מפקחים מיוחדים למבקשות 1 – 4".

כן צוין בתגובה כי הדבר נעשה (סעיפים 38 ו – 39) לא כדי להפקיע את סמכויות הניהול מידי ההנהלות הקיימות, אלא לפקח על פעולותיהן עד למינוי המנהל המורשה, וכאמצעי עזר להגשמת מטרת התיקון.
המשיבות מציינות כי המבקשות 2 – 4 לא התייצבו לשימוע, ולכן לא יכולות לטעון בענין מינוי המפקחים המיוחדים.

לפני תחילתו של הדיון אציין כי בתוספת הראשונה לחוק מציין המחוקק מיהן הקרנות הגרעוניות, שהיו מן הסתם, זרז לתיקון החוק. ואלה הקרנות:
מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ;
קרן מקפת, מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ;
נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ;
קרן- ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל; אגודה שיתופית בע"מ;
קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ;
קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
.

במילים אחרות: כל הקרנות הטוענות בפני
משתייכות לקרנות הגרעוניות בהן מטפל המחוקק במסגרת התיקון החדש.






ג.

ד י ו ן


הבקשה הוכתרה בכותרת בקשה דחופה למתן צו מניעה ארעי.
לבקשה שתי שכבות נורמטיביות:

השכבה הראשונה -
שעולה גם מטיעוני הנגד של המשיבים היא כי המדובר בעצם ב אי קיום צו מניעה קודם של בית המשפט. או במילים אחרות: המדובר בבזיון בית המשפט.
אם זו הבקשה אזי היא לא נתמכה בתצהיר, וגם לא הוגשה במתכונת של בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.

השכבה השניה -
כוללת בקשה לצו מניעה הצופה פני עתיד; היא עצמאית כשלעצמה וענינה איסור על פעולות המפקחים המיוחדים.
גם עתירה זו של המבקשות לרבות הטענות בדבר חוסר תום לב קיצוני, הונאה והטעיה של המשיבים, - לא נתמכו בתצהיר;
לכן מבחינה עובדתית אין תימוכין לטענות בדבר הטעיה והיעדר תום לב, בין אם המדובר בצו מניעה זמני ובין אם המדובר בבקשה לפי בזיון בית משפט.

מה שקיים בפני
בית המשפט אלה אותם מכתבים שניתן להסיק מהם מסקנות, ולוח זמנים מעורר מחשבות.

נפנה תחילה לנוסח החוק.

קובעים סעיפים 68 ו – 69 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח באלו המילים:
68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח [תיקון: תשנ"ד]

(א) היה המפקח סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שדירקטורים שלו או מנהלי עסקיו נהגו בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור שר האוצר -

(1) להתלות או להגביל סמכותו של דירקטור, מנהל עסקים או עובד אחר של המבטח;

(2) להשעות דירקטור של המבטח או מנהל עסקים שלו לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים;

(3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

(4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.

(ב) היה המפקח סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.


69. שמירת תקפן של פעולות

פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 68 שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

מציטוט הוראות החוק לעיל, עולה כי המחוקק הבחין הבחן בין מינוי מנהל מורשה לבין מינוי מפקח מורשה.

הוא איפשר למפקח על הביטוח, אם סבר שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה ללא דיחוי, לפעול מיד, למינוי מפקח, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה.

אין מחלוקת שהמרצת הפתיחה שהוגשה וההחלטה שניתנה עפ"י הבקשה הזמנית, היתה לגבי מינוי מנהלים מורשים, נשוא הסעיף 68 (א) לחוק הפיקוח על הביטוח.
מאחר וזו היתה העתירה, אזי לגבי סוגיה זו גם ניתנה ההחלטה.

אין גם מחלוקת שמינוי המפקחים המורשים, נעשה מכח הוראות הסעיף 68 (ב) לחוק הפיקוח על הביטוח.
סעיף שלא נדון בהחלטה הקודמת.
מכאן שברמה העקרונית, לא ניתן לאמר שהמדובר בבזיון בית המשפט, באשר בית המשפט לא התיחס בכלל לסוגיה של מינוי מפקחים מורשים.

גורס ב"כ המבקשות כי מינוי המפקחים המורשים למעשה עוקף את ההחלטה נשוא צו המניעה, באשר סמכויותיהם דומות לסמכויות המנהלים, ובכך רוח ההחלטה מרוקנת מתוכן.

עפ"י החוק, נראה כי סמכויות המפקח המורשה אכן יכולות להיות דומות, אם כי לא זהות לסמכויות המנהל המורשה.
אם יקבל הנחיות מתאימות מהמפקח על הביטוח, הוא גם עשוי כמעט לנהל בפועל את הקרנות, או לפחות ליישם את דרכו של המפקח לגבי כל ההחלטות החשובות לקרנות, כמפורט בכתב המינוי של המפקחים המורשים.
יחד עם זאת עיקר תפקידו הוא, לפחות בשלב הביניים לגביו מונה, למנוע התדרדרות נוספת, של מה שהמחוקק עצמו הגדיר כקרנות גרעוניות, וקבע סדרי מינוי של מנהל מורשה לגביהן, מכח החוק החל מ – 1.8.2003. עפ"י תוכן מכתב המינוי, ניתן להסיק כי תפקידו הוא איסוף נתונים ,שמירה על המצב הקיים, ומניעת החלטות שעשויות לפגוע בכספי הקרן.

צודקים ב"כ המבקשות כי מכתב המפקח אינו מציין את הסיבה למינוי המפקחים המורשים.

כפי שעולה מתגובת המשיבים, נושא קרנות הפנסיה נמצא על סדר היום הציבורי ;המשיבים ידעו על הגשת הבקשה לצו המניעה הארעי, מאמצעי התקשורת, ונראה שלמיצער שני הצדדים כאחד, יכולים לדעת ויודעים על סיבות אלה משם.

ברם בכך לא די הן לעצם המינוי והן להתיחסותו של בית המשפט לכך.

בית המשפט יכול ללמוד על הסיבות האפשריות למינוי מפקח בשלב זה, מהתיקון לחוק הביטוח, ומכך שבתוספת הראשונה נמנו המבקשות. כקרנות הגרעוניות, שמן הסתם בגינן גם בא התיקון לעולם.

אם כך, הדבר אותו החסיר המפקח על הביטוח, הושלם ע"י המחוקק, ועל דרך הפרשנות.

אבל דבר אחד שהחסיר המפקח, לא יכול המחוקק להשלים.

המדובר למיצער ביחסי אנוש, ואווירת ההתנהלות של הרשות.

ישב מי שישב במשרד המפקח על הביטוח, ולאחר שלא הצליח להשיג את מבוקשו במסגרת צו המניעה הזמני שניתן, קרא שוב בעיון את סעיפי החוק ומצא מספר דברים:

-
שנושא של מפקחים מורשים לא התבקש במסגרת המרצת הפתיחה;
-
שההליך למינוי מפקח מורשה הינו מהיר, ובאישור שר האוצר בלבד;
-
שמינוי מפקח כזה צריך להיות מובא לאישור הועדה , ל א ח ר
המינוי;
-
שהוא יכול לכלול בכתב המינוי תוכן דומה עד כמה שאפשר לסמכויות ניהול, או לפחות לסמכויות ניהול זמניות – שוטפות עד למינוי מנהל מורשה.

על רקע זה נעשה המינוי.

ועל רקע זה אפשר גם להבין את עמדת ב"כ המבקשות, שהן הוטעו באשר לבקשת הדחיה, וכי התכנון לעשות את המהלך הזה בעצם התבשל כבר במערכת, שהיתה צריכה למטרה זו דחיה של הדיון.

אכן מי שקורא את חליפת המכתבים לא יכול להשתחרר מהרושם שהמכתבים נשלחו בבהילות, בסמוך לאחר ההחלטה בדבר צו המניעה הזמני והבקשה של המשיבים לשינויה, וכשלמרות דחיפותם לבצע מהלך, שכחו לציין את הסיבה לכך, עפ"י הוראות הדין, דבר שכל עו"ד היה "ממליץ" בפני
הם לעשות בפירוש, ולא לחכות לפרשנות של בית המשפט.

היה בעבר מי שטבע את המונח :"רוח החוק". ואם נתרגם משמעות זו לאקטואליה של ימינו, נאמר כי יש דברים שלא נאמרים בפירוש בחוק או בהתנהלות של השלטון, - אבל הציבור - העם
- שאיפשר לשלטון מכח האמנה החברתית לשלוט בו ובמדינה, מצפה ממפעילי השלטון לנהוג כך.
הרשות אמורה להיבחן
לא רק על מעשיה אלא גם על האווירה המתלווה להם. האווירה שנוצרה היתה שנושא של הפיקוח על הקרנות, ולא משנה אם ייקרא לו מנהל מורשה או מפקח מורשה, נמצא בדיון בערכאות, ויש להמתין לתוצאתו.

המהלך האחרון של המשיבים, שינה זאת, והותיר טעם לא טוב.
טעם בודד כזה אינו מושא להתדיינות משפטית, אבל ריבוי של טעמים עשוי אולי במהלך הזמן לנגוס
בחזקת התקינות של פעולות הרשות המינהלית, ולכן מן הראוי שקברניטיה יתנו את הדעת לא רק להסתמכות המדויקת על הוראות הדין, אלא גם לרוח פעולותיהם המשודרת לציבור.
מאחר והמבקשות בחרו שלא למצות את זכויותיהן בדיון לענין מינוי המפקחים המורשים שהובאה לדיון הוועדה,ולאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין המדובר בבזיון בית המשפט באשר הנושא לא נדון ע"י בית המשפט, ולא הוכח בפני
כי המדובר בהטעיה של המבקשות.

הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום 22.6.03, בהעדר.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו בפקס וכדין לב"כ כל הצדדים.



ד"ר דרורה פלפל
, שופטת








הפ בית משפט מחוזי 1161/02 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, קרן הביטוח והפנסיה של עובדים חקלאיים ובלתי מקצועיים בע"מ ואח' נ' אייל בן שלוש, בנימין נתניהו ואח' (פורסם ב-ֽ 22/06/2003)