Google

נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל - רשם ההקדשות

פסקי דין על נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל | פסקי דין על רשם ההקדשות

7092/08 הפ     23/09/2008




הפ 7092/08 נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל נ' רשם ההקדשות




בעניין:


1
בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
הפ 7092/08


בפני
:
כב' השופט צבי סגל
- סגן נשיא


23/09/2008



בעניין:
נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל
(ע"ר)


ע"י ב"כ עו"ד
חיים נובוגרוצקי
המבקשת



נ
ג
ד



רשם ההקדשות




ע"י ב"כ עו"ד
יעל ענתבי-שרון
מפרקליטות מחוז ירושלים
המשיב


פסק-דין


1.
לפני בקשה מתוקנת למתן הוראות והצהרה בעניין הקדש, שיסודו בהסכם שנחתם ביום 17.3.72 בין גב' יפה עמנואלוף לבין ישיבת "תפארת צבי" (להלן: "
ההסכם
"; נספח א' לבקשה), בנוגע לנכס בגוש 30085 חלקה 112 (להלן: "
הנכס
").

2.
לצורך הכרעה בשאלה אם לפנינו הקדש ציבורי או דתי, ובכלל זה - אם בנסיבות העניין כונן הקדש כלשהו כדין, הגישו הצדדים סיכומים בכתב. המבקשת גורסת, כי את ההקדש יש ליצור בפני
בית הדין הרבני האזורי, וכי עליו להיות הקדש דתי. דא עקא, שנתברר למבקשת כי ההקדש שנרשם טרם נוצר באופן פורמאלי. מנגד סבור המשיב, כי ההקדש קיים ומתפקד דה-פקטו כהקדש ציבורי מזה עשרות שנים, ולפיכך נטול בית הדין הרבני סמכות עניינית לכוננו כהקדש דתי.

3.
הנני סבור כי הצדק עם המשיב. אנמק.

ראשית, סעיף 13 להסכם אומר כך: "
לאחר שתערכנה המדידות, ובטרם יחתם יפוי-הכח, יופיעו הצדדים בפני
ביה"ד הרבני האיזורי, ע"מ לרשום את החלק של בית-הכנסת והישיבה בתור הקדש ע"י משפחת עמנואלוף
". אין חולק אפוא כי ביום 17.3.72, כוונתה של גב' עמנואלוף הייתה לכונן הקדש דתי בפני
בית דין רבני. ברם, כוונה זו, שלצורך מימושה מונו באי-כוח מטעמה, טושטשה ועומעמה במהלך השנים הרבות שחלפו מאז, אולי מפאת העובדה ששיקולים פרקטיים הם שככל הנראה הינחוה, הם ומרוץ החיים, חלף סיווג ההקדש כציבורי או כדתי. לכן, התנהגות והתנהלות שכזו – מטעם גב' עמנואלוף ובאי-כוחה – אומרת דרשני, בחינת ויתורם על אותה הכוונה וזניחתה. ודוק: הצדדים להסכם חיו בשלום גם ללא מימושה של אותה כוונה מקורית, ושום טרוניה לא נשמעה בפי מי מהם.

שנית, מידע שהופק מפנקס הזכויות המתנהל בלשכת רישום המקרקעין בירושלים מלמדנו, כי "
נכס זה הינו נכס הקדש צבורי כמשמעו בחוק הנאמנות
" (נספח ב' לבקשה). נסח הרישום של הנכס אמנם לא נושא תאריך. אך הנה, משנמנעה המבקשת לטעון כי סיווגו הרשמי של הנכס כהקדש ציבורי נודע לה אך לאחרונה, או כי הולכה שולל על-ידי הרשויות המוסמכות במשך שנים ארוכות, לפנינו ראיה נוספת להשלמה של גב' עמנואלוף ובאי-כוחה עם אותו סיווג. לפיכך, אין בידי לשעות כיום לטענה, כאילו רצון המקדישה – גב' עמנואלוף – חולל.

שלישית, בשנת 1978 הצדדים עצמם הם שפנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שנתגלעה מחלוקת ביניהם בדבר אופן יישום ההסכם. בין הצדדים הוסכם דאז, כי הנכס דנן יירשם כהקדש בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם ביניהם (נספח ג' לבקשה). בגדרי ייפוי הכוח עליו חתמה גב' עמנואלוף ביום 26.11.78, בהמשך להסכמת הצדדים דלעיל, נכתב, בין השאר, כלהלן: "
במסגרת סמכות זו יהיה מיופה כחי מוסמך, בין היתר, לחתם על בקשה מתאימה לבית הדין הרבני, להופיע בפני
בית הדין האמור ולעשות כל פעולה שתדרש לצורך רישום ההקדש האמור
" (נספח ד' לבקשה). עצם הפנייה לבית המשפט המחוזי בירושלים עולה בקנה אחד עם סיווג הנכס כהקדש ציבורי כמשמעו בחוק הנאמנות. מעבר לכך, גם ההסכמה המחודשת שרקמו הצדדים בדבר מחויבותם להסכם ולתנאיו, ביניהם – רישום הנכס כהקדש דתי, מחויבות שבאה לכלל ביטוי בייפוי הכוח המצוין לעיל, לא עמדה במבחן העתים, ושוב, הפעם – בחלוף מעלה משש שנים מאז נחתם ההסכם, לא פעל מי מהם בכיוון זה משך שנים ארוכות.

רביעית, בעקבות האמור במכתב שהמציא בא-כוח המבקשת, עו"ד א' דותן, לרשם ההקדשות
, מיום 17.12.97 (נספח ה' לבקשה), נרשם הנכס אצל רשם ההקדשות
כהאי לישנא: "
הריני מאשר בזה כי ההקדש שפרטיו רשומים להלן נרשם בפנקס ההקדשות הציבוריים בתאריך 27.9.98 בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק הנאמנות, תשל"ט – 1979
" (נספח ו' לבקשה). לא למותר לציין, כי במכתבו האמור ציין עו"ד דותן כי המבקשת עותרת לרישום ההקדש "
כאשר היא תהא הנאמנת על-פי החוק
" (ראו: רישום המבקשת כנאמנת אצל רשם ההקדשות
; נספח ז' לבקשה). במכתבו מיום 19.5.99 הודיע רשם ההקדשות
לרשם המקרקעין אודות רישום המקרקעין הנדון כ"
נכסי הקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, תשל"ט – 1979",
ומשכך, עתר לרישום הערה בדבר קיומו של ההקדש הציבורי כאמור (נספח ח' לבקשה). פעולות אלו מדברות בעד עצמן, ובעטיין לא נשמעה טרוניה כלשהי בדבר העדר סמכות, טעות ברישום של הקדש שכלל טרם נוצר פורמאלית וכיו"ב.

וחמישית, ביום 26.8.07 פנה מיופה כוחה של גב' עמנואלוף ע"ה, עו"ד מאיר שכטר, לבית הדין הרבני האזורי בירושלים, בבקשה לרשום הנכס שבנדון כהקדש דתי (נספח י' לבקשה), וביום 6.9.07 הגיש בקשה פורמאלית בעניין זה לבית הדין (נספח י"א לבקשה). לאור ההיסטוריה ארוכת השנים של הנכס כהקדש ציבורי, פנייתו של עו"ד שכטר לבית הדין הרבני תלויה על בלימה וניצבת בחלל האוויר, נעדרת כל אסמכתא במציאות, זאת למעט בכוונות שאכן תועדו בכתב, אך נותרו, לכאורה, כביכול, חסרות יסודות של גמירות דעת, ומכאן - כושר הוצאה לפועל. עסקינן במקדישה שייפתה כוחם של עורכי-דין מביני עניין, ואין להניח אלא שהללו בחרו דרכם מתוך מחשבה תחילה.

4.
לא-זו-אף-זו, בשנת 2000 הגישה המבקשת דו"ח שנתי לרשם ההקדשות
עבור שנת 1998, ובכך עמדה בחובת דיווח ומתן מידע החלה עליה מכוח סעיף 29 לחוק הנאמנות. גם פנייתה של המבקשת לרשם ההקדשות
– הוא הממונה על ניהול פנקס ההקדשות הציבוריים מכוח סעיף 26(ג) לחוק הנאמנות – מלמדת, כי ראתה בו הגורם המוסמך לרישום ההקדש, ובה עצמה נאמנת. יוזכר, כי "
הקדש ציבורי הוא נאמנות שמטרתה, או אחת ממטרותיה, היא קידומו של עניין ציבורי
", קרי – "
קידום מטרה שבמימושה יש עניין לציבור ולא לאדם מסוים או לקבוצה של בני-אדם מסוימים
" (שלמה כרם, "
נאמנות
", מהדורה רביעית מעודכנת ומתוקנת, 2004, עמ' 748). בנסיבות העניין, בקידום ערכים דתיים באמצעות ישיבה ובית כנסת יש משום עניין לציבור. ברי, כי לו חפצה המבקשת בכינון הקדש דתי, שומה היה עליה לעתור בהתאם לבית הדין הרבני. רישום ההקדש הציבורי אצל רשם ההקדשות
לא בוצע בעלמא, אלא בהסתמך על הסכם המכירה שנערך בין ישיבת "תפארת צבי" לבין המבקשת, כאמור במכתבו של עו"ד דותן מיום 17.12.97.

5.
בסופו של יום, איני סבור כי רצון המקדישה יצא מקופח. המשיב מפקח על התנהלות ההקדש בהתאם לרוח ציוויה, ולכן וודאי שאין בתוצאות הליך זה כדי להעניש המקדישה, כפי הנטען (ראו: ה"פ 1092/02
עמותת נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל
נ' רשם ההקדשות

, החלטתה של סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי, כב' השופטת מוסיה ארד, מיום 17.9.02). ודוק: במהות העניין, ההקדש אכן משמש כבית כנסת וישיבה, לצרכים דתיים, בדיוק כפי שציוותה.

6.
לאור המקובץ לעיל, הנני קובע בזאת כי הנכס האמור מהווה הקדש ציבורי שכונן כדין. המבקשת תשא בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך מצטבר של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.
ניתן היום, כ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.


צבי סגל
, שופט

סגן נשיא









הפ בית משפט מחוזי 7092/08 נר יהודה ע"ש הרב יהודה לייב חסמן זצ"ל נ' רשם ההקדשות (פורסם ב-ֽ 23/09/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים