Google

בן עמי שלמה, בן עמי אהובה - שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על בן עמי שלמה | פסקי דין על בן עמי אהובה | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח בע"מ

11497/05 א     25/08/2008




א 11497/05 בן עמי שלמה, בן עמי אהובה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
011497/05


לפני:
כבוד השופט גד ארנברג

תאריך:
25/08/2008




בעניין:
1. בן עמי שלמה

2. בן עמי אהובה
התובעים

נ
ג
ד


שירביט חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת

פסק דין

התובעים נפגעו שניהם בתאונת דרכים שארעה ביום 17.7.05 התובע 1 יליד 13.11.50 והנתבעת 2 ילידת 20.10.54. הצדדים לא חלוקים בשאלת האחריות והחבות ומחלוקתם היא בענין שיעור הפיצוי המגיע לכל אחד מהתובעים.

התובע מס' 1

התובע כאמור יליד 13.11.50. לצורך קביעת הנכות שנובעת מהתאונה מונה לתובע מומחה בתחום האורטופדי שקבע כי לתובע 5% נכות כתוצאה מהתאונה. הנכות נקבעה בשל פגיעה בכתף ימין. לתובע 20% נכות בכתף זו ואולם המומחה קבע כי 5% מהם בלבד הם תוצאה של התאונה. גם לגבי אותם 5% קבע המומחה כדלקמן:

"קיים קושי רב בקביעת הקשר בין נכות התובע בכתפו הימנית לבין התאונה הנדונה. הקושי נובע מקרע כרוני במימדים דומים בשרוול המסובב בכף ימין טרם התאונה הנדונה. יחד עם זאת יש לציין שהתובע היה אסימפטוטי מאז פברואר 2000 ועד התאונה הנידונה, ובמשך למעלה מ- 5 שנים לאחר התאונה נשנו הסמפטומים והם מתמידים עד היום".

ב"כ הנתבע ביקש שבית המשפט לא יקבל את קביעת המומחה ויקבע כי מלוא הנכות נובעת ממצבו הקודם של התובע. ב"כ התובע ביקש שאקבל את חוה"ד ואף אקבע כי הנכות התפקודית עולה על הנכות הרפואית והיא עומדת לפחות על 7.5% נכות.

לאחר עיון בטענות הצדדים נראה לי כי אין מקום לסטיה מקביעת המומחה לענין הנכות הרפואית. המומחה הסביר כי קבע את ההחמרה על אף הקושי בקביעת הקשר בין מצב התובע לבין התאונה בשל כך שבמשך 5 שנים התובע לא התלונן על כאבים בכתף ואילו לאחר התאונה ועד היום מתמידים הסמפטומים. נראה איפוא כי למרות שהקרע בשרוול המסובב בכתף ימין היה קיים עוד לפני התאונה, התאונה גרמה להחמרה המתבטאת בין היתר גם בתלונות התובע שהם סדירות ומתמשכות מהתאונה ועד היום, לפיכך, יש ליחס לתאונה החמרה במצבו של התובע. חרף האמור אין לקבוע לתובע פיצוי לפי חישוב אקטוארי שכן התובע ממשיך לעבוד מאז התאונה ועד היום באותם מקומות עבודה, עובד אותן שעות ושכרו לא זו בלבד שלא פחת אלא אף, עלה ברבות השנים. לפיכך יש לקבוע לתובע סכום מסוים בשל האפשרות שאם הוא יפלט ממקומות העבודה הוא יתקשה במציאת מקום עבודה חלופי. סכום זה אינו החישוב האקטוארי של ההפסדים לפי שיעור הנכות אלא סכום שהמהוה הערכה של הסיכון האמור בלבד.

התובע קיבל מיד לאחר התאונה תעודות אי כושר למשך כחודשיים וחצי, גם המומחה קבע כי נכותו של התובע במשך תקופה זו היתה נכות בשיעור 100%. התובע קיבל את שכרו לתקופה זו באופן מלא ממעבידתו ואולם השכר ניתן על חשבון ימי חופשתו, כפי שעולה מנספח ו' לתצהירו לפיכך התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד ימי חופשה. התובע לא הביא ראיה לשווים של ימי חופשה ולאופן פדיונם לפיכך נראה כי גם בענין זה אין לתת פיצוי מלא אלא כמקובל בגין פדיון ימי חופשה (כל שלושה ימי חופשה מחשבים כיום עבודה אחד).

ב"כ התובע ביקשר שאפסוק סכומים של כ- 40,000 ₪ בגין עזרה וסיעוד והוצאות. נראה כי אכן יש מקום לקביעת סכום מסוים בשל פריטים אילו אך לאור שיעור הנכות המיוחס לתאונה אין מקום לקבוע את הסכומים שביקש ב"כ התובע אלא סכומים נמוכים בהרבה שיהיה בהם כדי לכסות את הנזק במיוחד בתקופת אי הכושר המוחלט (כחודשיים וחצי).






לאור כל האמור אלה הם איפוא הפיצויים המגיעםי לתובע 1:

א. כאב וסבל תוך שימוש חלקי בסמכות ביהמ"ש
10,000


לאור תקופת אי הכושר
ב.
הפסד השתכרות לתקופת אי הכושר המלא
4,500


ג.
אבדן השתכרות בעתיד
(
(ראה שיקולים לעיל)
15,000

ד. הוצאות ועזרה בסמוך לתאונה
2,000

סה"כ
31,500


התובע שילם עבור חוה"ד הרפואית סך של 4,095 ₪ אותם על הנתבעת להשיב לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

התובעת 2:

התובעת, כאמור, ילידת 20.10.54. לצורך קביעת הנכות שנובעת מהתאונה מונה לתובעת מומחה רפואי בתחום האורטופדי שקבע כי לתובעת נכות בשיעור 5% בשל פגיעה בצוואר. התובעת היתה בעת התאונה גמלאית של חב' בזק לפיכך התאונה לא גרמה לתובעת הפסדי שכר בעבר.

ב"כ התובעת ביקש שאקבע פיצוי בגין אבדן כושר לעתיד בשל האפשרות שהתובעת היתה בוחרת לשוב ולעבוד והנכות תגביל אותה לעשות כן. אין מקום לקבוע פיצוי בשל כך. התובעת עצמה בתצהירה לא העידה כי יש או היה בכוונתה לעשות כן. עובדה היא שהתובעת פרשה לגימלאות על אף שלא היתה חייבת לעשות כן, שכן היא טרם הגיעה לגיל פרישה. אין מקום איפוא לקבוע פיצוי בשל האפשרות התאורטית, שאף התובעת לא העלתה אותה כאפשרות מציאותית.

יש מקום לקבוע לתובעת פיצוי מסויים בשל הוצאות ועזרה לתקופה שצמודה לתאונה, תקופה שבגינה נקבעו לתובעת 100% נכות (עד יום 31.7.05).

ב"כ התובע ביקש שאקבע סכומים של כ- 40,000 ₪ בגין עזרה והוצאות ואולם לאור שיעור הנכות אין מקום לעשות כן מדובר, לפי חוה"ד ב"הגבלת תנועות מזערית", דבר שאין בו כדי לחייב או להצדיק מתן פיצוי כה גדול בשל עזרה והוצאות.

לאור כל אלה הם הפיצויים המגיעים לתובעת 2

א. כאב וסבל
8,000

ב. הוצאות ועזרה
3,000

סה"כ
11,000


התובעת שילמה עבור חוה"ד סך של 4,095 ₪ ועל הנתבעת להשיבפם לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן על הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד באב, תשס"ח (25 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.


גד ארנברג
, שופט

קלדנית: כרמלה עובדיה






א בית משפט שלום 11497/05 בן עמי שלמה, בן עמי אהובה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/08/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים