פסקי דין על מזל צברי | פסקי דין על פלונית | פסקי דין על יוסי שריד-ח"כ | פסקי דין על בית הדין הרבני הגדול | פסקי דין על בית הדין הרבני האזורי נתניה | פסקי דין על אבינועם צברי |

7173/98 בג"צ     15/07/1999




בג"צ 7173/98 מזל צברי, פלונית, יוסי שריד-ח"כ נ' בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי נתניה, אבינועם צברי








ב
בית המשפט העליון



בג"ץ 7173/98 - ד'


בפני
: כבוד הרשמת מ' אגמון

העותרים

:
1. מזל צברי
2. פלונית
-קטינה
3. יוסי שריד-ח"כ

נגד

המשיבים
:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. בית הדין הרבני האזורי נתניה
3. אבינועם צברי

בקשה למחיקת העתירה ולחיוב המשיבים בהוצאות

בשם העותרים: עו"ד דפנה הולץ-לכנר

בשם המשיבים: עו"ד יצחק מזוז


החלטה


עניינה של עתירה זו בדרישת העותרים להחזיר את העותרת מספר 2 ללימודים בבית-ספר חילוני ובביטול פסקי דינם של משיבים 1 ו2- לעתירה זו, הרלוונטיים לעניין האמור.

העתירה הוגשה ביום 15.11.98. בתיק דנן ניתן צו-על-תנאי כמבוקש בו ועל יסוד הסכמתו של המשיב 3, ניתן צו ביניים לפיו תמשיך העותרת בלימודיה בבית הספר החילוני.

ביום 7.1.99 הודיע המשיב 3 כי הוא מסכים כי צו הביניים והוראותיו יהפכו למוחלטים.

על יסוד הודעה זו, הגישו העותרים בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות.

לטעמם של העותרים כל כולה של הסכמתו של המשיב 3 ללימודי ביתו בבית-ספר חילוני לא באה אלא בשל הגשת העתירה בעניין; זאת לאחר שניסיונות לשכנעו להסכים לדבר משך זמן רב, טרם להגשת העתירה, לא עלו יפה. לפיכך, טוענים העותרים כי היה צידוק בעתם הגשתה של העתירה וכי הגשת העתירה היא זו אשר הביאה לשינוי טעמו של המשיב 3 בעניין נשוא העתירה.

המשיב 3 אינו מתנגד למחיקת העתירה, אולם הוא מתנגד לחיובו בהוצאות. טעמיו לאי-חיובו בהוצאות הם אלה:

לטענתו, התעקשותו כי ביתו תלמד בבית ספר ממלכתי-דתי נובעת מרצונו שהיא תקבל את אותו החינוך אשר הוא והעותרת 1 קיבלו וכי הוא רואה בבית ספק כאמור מוסד חינוך טבעי לילדיו. עוד טוען העותר כי הוא סבר כי חוות הדעת אשר ניתנו בעניין זה היו מגמתיות וכי לא מן הנמנע כי העובדה שהעותרת 2 מתגוררת עם אימה, משפיעה על התנהגות הקטינה בפני
נותני חוות הדעת.

המשיב 3 טוען כי יש לזקוף לזכותו את העובדה כי הוא הסכים למתן צו הביניים וכי היענותו למתן הסעדים אשר בעתירה ייתרו את הצורך בדיון בעניין. כמו-כן מוסיף המשיב 3 כי חיובו בהוצאות יביא לידי כך כי הורים רבים יהססו לפני שיתבעו או יתגוננו בעניינים הקשורים לילדיהם. לבסוף טוען המשיב 3, כי כשם שהוא זכה בדין אצל משיב 1, אך לא זכה לקבל הוצאות, כך יש לנהוג כעת.

לחלופין, טוען המשיב 3 כי אם יחויב בהוצאות, ראוי הוא כי הוצאות אלה יהיו מינימליות.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי הדין עם העותרים. דין הוא כי עתירה הבאה לידי סיום משום שהעותר בא על סיפוקו, ללא צורך בדיון, מזכה את העותר בהוצאות, אם מתברר כי היה צידוק בהגשתה של העתירה וכי עצם הגשת העתירה היא זו אשר הביאה לשינוי טעמו של המשיב בעניין נשוא העתירה. (ראה בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נגד שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח (4)217.)

דומה כי הסכמתו המהירה ונטולת התנאים של המשיב 3 לסעדים המבוקשים בעתירה, יש בה כדי ללמד, לכאורה לפחות, כי היה ממש וצידוק בעתירה, כפי שהוגשה. כעולה מכתב העתירה ונספחיו, נאלצו העותרים לפנות שוב ושוב אל המשיבים על מנת לייתר את הצורך בדיון ובהכרעתו של בית משפט זה בסוגייה, אך ללא הועיל. לאור זאת, עצם העובדה שהעותר חזר בו "לאחר ייעוץ משפטי" כדבריו, מעמדתו הקודמת ביחס למקום לימודיה של ביתו, יש בה כדי ללמד לכאורה כי עצם הגשת העתירה היא זו אשר הביאה למפנה בעמדתו בסוגיה זו.

משקבעתי כי יש לחייב את המשיב 3 בהוצאות העותרים, נותר לדון בגובה ההוצאות הראוי בנסיבות מקרה זה. לעניין זה הבאתי במניין שיקולי את היענותו המהירה של המשיב 3 לסעדים המבוקשים בעתירה ובצו הביניים וכי היה בכך כדי לחסוך מזמנו של בית משפט זה. מאידך, מביאה אני בחשבון את היעדר נחיצותה של הגשת העתירה על ידי העותרים לצורך קבלת הסעדים בעתירה, בשים לב להסכמתו המהירה של המשיב 3 כאמור.

כללו של דבר: לאור הסכמת הצדדים, מורה אני כי העתירה תימחק. המשיב 3 ישלם לעותרים סך של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' באב תשנ"ט (15.7.99).
מיכל אגמון
, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98071730.
p07






בג"צ בית המשפט העליון 7173/98 מזל צברי, פלונית, יוסי שריד-ח"כ נ' בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי נתניה, אבינועם צברי (פורסם ב-ֽ 15/07/1999)