פסקי דין על אלון בר אלי | פסקי דין על בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

2627/04 ברע     26/06/2005




ברע 2627/04 אלון בר אלי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו

ברע 002627/04

בפני
:
כב' השופטת יהודית שטופמן


26/06/2005



בעניין
:
אלון בר אלי



ע"י ב"כ עו"ד
מנדלמן

המבקש


נ
ג
ד


בנק לאומי למשכנתאות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
בודה

המשיב



פסק דין

א.
בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 26.8.04 (כב' הרשם י' גזית) אשר הורה, בנסיבות שיפורטו בהמשך על מימוש ערבויות המבקשים ומשלוח אזהרה להם.
אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:



המערער 1 הינו חייב והמשיב הינו הזוכה, בתיק הוצל"פ המנוהל כנגד המערער 1, אשר בו הוגש לביצוע

פסק דין
שמקורו בהלוואה שנטל המערער 1 מהמשיב 1, כנגד משכנתא.


במסגרת הליכי הוצל"פ הוצא כנגד המערער 1 צו לעיכוב יציאתו מהארץ.

משהוטל על החייב צו עיכוב יציאה מהארץ, כאמור, עתר המערער לראש ההוצל"פ להורות על ביטול צו עיכוב היציאה וטען כי אי ביטולו יגרום למערער, ולדעת המערער, גם למדינת ישראל, נזקים קשים.
וכך, משביקש המערער לצאת את הארץ התיר ראש ההוצל"פ, בסופו של דבר, את יציאתו של המערער מהארץ כנגד ערבותם של ארבעה ערבים, הם המערערים 2-5.

לא שנוי במחלוקת כי החייב עזב את הארץ ביום 19.2.04 ושב לארץ ביום 26.3.04.
בהמשך, עזב המערער את הארץ ביום 19.5.04 ושב ביום 10.8.04. עם שובו של המערער לארץ, התייצב ביום 11.8.04 וביקש לשחרר את הערבים.

בקשתו של המערער הועברה לתגובת המשיב, אשר הביע תרעומת על כך שהמערער עזב את הארץ ביום 19.5.04, למרות שהיה אמור, על פי החלטת ראש ההוצל"פ לשוב לארץ עד יום 1.4.04. המשיב עתר , בשל כך, לחייב את הערבים בחובות המערער 1, וכן עתר לצרפם כחייבים נוספים בתיק ההוצל"פ.
בנסיבות אלה, החליט ראש ההוצל"פ לממש את הערבויות ולשלוח אזהרה לערבים, כחייבים.

על החלטה זו של ראש ההוצל"פ הערעור שבפני
.

ג.
לטענת המערער, אין כל עילה מן הדין לצרף את הערבים לתיק ההוצל"פ, כחייבים וטעה ראש ההוצל"פ, משעשה כן למרות בקשת המערער 1 לשחרר את הערבים, על פי תגובת המשיב, שעתר, כאמור, לצירופם של הערבים כחייבים נוספים בתיק ההוצל"פ.


לטענת המשיב, עושה המערער 1 ללעג את הליכי הוצל"פ, מתחמק באופן שיטתי מפרעון חובו למשיב, איננו מתייצב לחקירת יכולת, וכאמור עושה ככל שביכולתו על מנת שלא לשלם את חובו למשיב.

עוד טוען המשיב, כי המערער לא קיים את התנאי המהותי של כתב הערבות לפיו, ערבות הערבים תהא בתוקף עד למתן צו עיכוב יציאה של המערער 1 מהארץ, ורישומו במשטרת הגבולות.

לטענת המשיב, המערער 1 לא קיים את התנאי, לא הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו, ומשכך, אין לקבל את ערעורם של המערערים.

עוד לטענת המשיב, אם אמנם פונה היה לראש ההוצל"פ במהלך התקופה שבה נעדר המערער 1 מהארץ, בלא שקיבל אישור לכך, אין ספק כי ניתן היה לממש את כתבי הערבות.

ד.
סבורה אני כי דין הערעור להתקבל.


ערבותם של הערבים, ניתנה כמפורט בכתבי הערבות (נספח ד' לבקשת רשות הערעור המקורית) אשר בכל אחד מהם נכתב בסעיף 3 בנוסח כזה או אחר:

"אנו מסכימים בזה כי יתן נגדנו צו לעיכוב יציאתנו מן הארץ למשך כל תקופת העדרותו של החייב מהארץ וכי צו כנ"ל יבוטל לאחר שיינתנו צו לעיכוב יציאתו מהארץ של החייב וצו עיכוב יציאתו ירשם כדין במשטרת הגבולות".
וכן בהמשך:
"ערבותנו זו תהיה בתוקף עד אשר יינתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ של החייב ויירשם במשטרת הגבולות".

לשון אחר, הערבים הסכימו לערוב לחיוביו של המערער 1, כל עוד איננו נמצא בארץ ועם שובו לארץ, ומתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו, ישוחררו הערבים מערבותם.
ערבותם של הערבים, אין חולק, נועדה להבטיח את זכויות המשיב, להיפרע את חובו, אם החייב יפר את התחייבותו לשוב לארץ.
וכך, במקרה שאמנם היה החייב נשאר בחו"ל, ולא חוזר לארץ, שרירה וקיימת, כמובן, ערבות הערבים.

בעניינו לא שנוי במחלוקת כי המערער 1, החייב, שב לארץ.
בנסיבות אלה, ערבותם של המערערים 2-5, שנועדה להבטיח את פרעון החוב למשיב, בהעדר המערער מהארץ, איננה יכולה להמשיך ולהיות תקפה.
בעניין זה, קבלת עמדת המשיב איננה נכונה ואיננה ראויה.
אמנם, המשיב עזב את הארץ שוב, לאחר המועד שנקבע בהחלטת ראש ההוצל"פ, כמועד שובו של המערער לארץ. יחד עם זאת, הסנקציה על האיחור במועד שובו של המערער לארץ, איננה יכולה, בשום פנים, להיות צירופם של הערבים כחייבים בתיק ההוצל"פ. סנקציה זו, לא זו בלבד שאיננה מידתית, איננה נכונה ואיננה ראויה.
אם נחזור, כאמור, למטרת הערבות בכללה, נראה כי הערבות, כפי שניתנה בענייננו, תקפה ורלבנטית, רק כל עוד החייב איננו נמצא בארץ.
עם שובו של המערער 1 לארץ, היה על ראש ההוצל"פ לבטל את ערבויות המשיבים, אשר, כאמור, ערבו לשובו של המערער 1. וכך מששב המערער 1 לארץ, אמנם באיחור ניכר, אין לגלגל את תוצאות האיחור, לפתחם של המערערים 2-5.

ה.
סוף דבר - נראה כי דין הערעור להתקבל.

החלטת ראש ההוצל"פ מיום 26.8.04 – בטלה.

שמם של המערערים 2-5 יימחק מתיק ההוצל"פ והם לא יופיעו בו כחייבים.


למרות שהערעור התקבל, ויתר ב"כ המערערים, בהגינותו, על פסיקת הוצאות ובשל כך , אין צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום 26 ביוני, 2005 (י"ט בסיון תשס"ה)


י' שטופמן, שופטת







ברע בית משפט מחוזי 2627/04 אלון בר אלי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/06/2005)