פסקי דין על בנק הבינלאומי סניף רחובות | פסקי דין על ירושלמי יגאל | פסקי דין על בשן רענן | פסקי דין על ראובן יגיל |

15045/07 א     12/10/2008




א 15045/07 בנק הבינלאומי סניף רחובות נ' ירושלמי יגאל, בשן רענן, ראובן יגיל




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
015045/07

לפני:
כבוד השופט עודד מאור

תאריך:
12/10/2008




בעניין:
בנק הבינלאומי סניף רחובות



ע"י ב"כ
עו"ד שרגא אליעד

התובע

נ
ג
ד


1 . ירושלמי יגאל
– ע"י עו"ד טלבי-ליינפברג

2 . בשן רענן
- לעצמו
3 . ראובן יגיל
– ע"י עו"ד ארנון גלעדי

4 . ואן קרבלד קלרה – ע"י עו"ד ארנון גלעדי






הנתבעים
החלטה

בקשה מטעם הנתבעים לפסיקת הוצאות.

כללי

כנגד הנתבעים הוגשה תביעה כספית לתשלום הסכום של 47,830 ₪ כמנהלי חברת כאמלקרים ריסורסס בע"מ (להלן: "החברה") ו/או בעלי עניין בה, וכמי שערבו לחובותיה.

כנגד החברה ניתן צו פירוק.

הנתבעים הגישו בקשות רשות להתגונן.

ביום
20.11.07 התקיים דיון לפני כבוד השופטת פרוסט, בו נמסרה החלטת המנהל המיוחד לגבי אישור של תביעת חוב של התובע כנגד החברה על לסכום של 21,306.66 ₪ וללא ריביות חריגות או ריבית אחרת כלשהיא.

כבוד השופטת פרוסט ציינה בהחלטה כי לאור טענת הנתבעים כי בקופת המפרק או המנהל המיוחד קיימים כספים בגובה תביעות החוב של כל הנושים, ואם כך הדבר הרי שבסופו של דבר הסכום יועבר לתובע, ומשכך קבעה שלא היה מנוס אלא מדחיית המשך הדיון בתיק עד להכרעת בית המשפט המחוזי לעניין החלטת המנהל המיוחד.

עוד ציינה כב' השופטת פרוסט בהחלטתה כי על הנתבעים 1'4 להגיש בקשה מיוחדת לכך שהבר"ל מטעמם ייתמך על ידי אדם אחר. בקשה לכך הוגשה.

ביום 14.4.08 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף וביום 5.5.08 הוגשה תגובת התובע לבקשה.

ביום 14.5.08 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה.

ביום 12.6.08 התקיים דיון בו היו צריכות להתברר בקשות הביניים.
ובמסגרת ההחלטה נקבע שהצדים יסכמו בכתב לעניין הבקשה לדחייה על הסף.

על אף לוחות שהזמנים שקצב בית המשפט לצדדים, הגישו בקשות להארכת מועד להגשת הסיכומים מטעמים שונים, ובין היתר נכתב כי הצדדים היו במשא ומתן לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.

ביום 23.7.08 הוגשה הודעת התובע לפיה הוא קיבל את המלצת בית המשפט כי שהוצעה בדיון מיום 12.6.08, וביקש למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

התביעה אם כן, נמחקה ללא צו להוצאות.

הנתבעים הגישו בקשה זו ועתרו כי יש לפסוק לטובתן הוצאות בסך 15,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים בגין ניהול ההליך, שלטענתם היה הליך סרק.

הבקשה

בקליפת אגוז, נטען על ידי הנתבעים כי המדובר בהליך סרק שננקט לשווא, ושהתובע נסוג מהתביעה רק בשלב סו לא נותרה לו אף ברירה לאחר שפעל במשך שנה וחצי.

הנתבעים טוענים כי הם עברו עינוי דין, שמם הטוב וכבודם נפגע, נאלצו להתגונן ושכרו לשם כך 3 עורכי דין שעבדו בתיק עשרות שעות, קיימו לא פחות מ- 4 דיונים והגישו ואו הגיבו ל-20 בקשות ועוד.

טוענים הנתבעים כי אי פסיקת הוצאות לאחר שנה ומחצה של ניהול הליך משפטי, יש משום ביטול ואולי אף זלזול בשמם הטוב, כספם זמנם וכבודם, וכל זאת מבלי שנלקח בחשבון זמנו היקר של בית המשפט וכספי הציבור שנשפכו לשווא.


מנגד מבקש התובע לדחות את הבקשה ולמבקש לחייב בהוצאות לדוגמא בגין חוסר תום לב של הנתבעים ובגין הבקשה, ומציין כי המדובר בנסיון לסחוט מהתובע כספים לאחר שהתובע נאות למחוק את התביעה ללא צו להוצאות, לפנים משורת הדין, לאור המלצת בית המשפט.

דיון

כבר בראשית הדיון יובהר ויודגש - שנקודת המוצא היא שבעל דין שזכה בדינו זכאי לפסיקת ההוצאות שהוצאו על ידו לשם ניהול ההליך.
על אחת כמה וכמה זכאי בעל דין להוצאות אם מתברר בסופו של יום שההליך שנוהל על ידי הצד שכנגד היה הליך סרק או לא היה מקום להגישו מלכתחילה.
עם זאת, קביעה נורמטיבית זו אינה יכולה לעמוד לבדה, ויש לשקול במסגרת כלל השיקולים את כלל נסיבות העניין, לרבות מורכבות התיק, התנהלות הצדדים והתנהלות ההליך עצמו.

במכלול נסיבות התיק, תוך שנלקחות בחשבון טענות הנתבעים נראה לי כי בסופו של דבר, אין מקום לפסוק הוצאות לטובתם במסגרת תובענה זו.
עניין זה יובהר – אין באי פסיקת ההוצאות משום קביעה כי אין צד זה או אחר זכאי להוצאותיו, אלא כי בנסיבות תיק זה – זוהי התוצאה הראויה.

לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי צד אחד הוא שגרם להימשכות ההליכים בתיק זה.
מטעם שני הצדדים הוגשו בקשות שונות לדחיית מועדי דיון (מטעמים כאלה או אחרים), וחלק מהישיבות נדחו בהסכמת הצדדים מבלי שהתקיים דיון לגופו (ראה למשל ישיבות יום 3.6.07 וישיבת יום 23.9.07).

גם בסופו של דבר, עת ניתן היה לפחות לשמוע את בקשת רשות להתגונן – ובמיוחד לאור החלטת המנהל המיוחד שאישר חלק מתביעת החוב של התובע, עולה שהנתבעים הם שביקשו לדחות את הדיון על מנת להמתין לאישור של בית המשפט המחוזי, והעלו בקשה שתצהירי שניים מהנתבעים ייתמכו בתצהיר אחר (לאחר שאחד מהם אף הגיש תצהיר).

נראה שנסיבותיו של התיק, ועצם העובדה שהחברה
מצויה היתה בהליך של פירוק, ולאור העובדה שתביעת חוק הוגשה למנהל המיוחד (שאושרה בחלקה) – היה טעם להשהיית התקדמות התיק, כפי שאכן נעשה.
לא ניתן לקבוע שאחד מהצדדים ביקש להאריכם שלא לצורך ולגרום לצד שכנגד עינוי דין.

הנתבעים הגישו בקשות שונות, ולאחר שניתנו החלטות המשיכו והגישו, לפחות במקרה אחד "בקשה לעיון מחדש ו/או הבהרה להחלטה".

המחלוקת בין הצדדים לגבי פרשנות החלטת המנהל המיוחד היא משפטית. לא ניתנה כל הכרעה בעניין זה ולעניין הבקשה לסילוק על הסף.

במסגרת הדיון הציע בית המשפט לתובע כי בנסיבות מיוחדות של תיק זה יהיה נכון שלא להמשיך בתביעה כנגד הנתבעים שהם ערבים.
לאחר שהתובע שקל את הצעת בית המשפט, ביקש למחוק את ההליך וכך נעשה.

לא ניתן לראות בכך משום הסכמה לטענת הנתבעים ולפרשנותם את החלטת המנהל המיוחד, ולא ניתן לראות בכך הסכמה כי התביעה תדחה על הסף.
יש לקבל את הסכמת התובע למחוק את ההליך בהקשר הכולל של תיק זה ולא במנותק ממנו.

משכך ובמכלול הנסיבות נראה שהסכמת התובע היתה שלא להמשיך בניהול ההליך על מנת לחסוך הוצאות נוספות – משני הצדדים גם יחדיו – וזאת לאור המלצת בית המשפט במסגרת הדיון שהתביעה תמחק ללא צו להוצאות, ובהתחשב בהתנהלות התיק ובטענות הצדדים במסגרת בקשה זו, נראה כי זוהי התוצאה הראויה והנכונה.

ניתנה והודעה היום, י"ג תשרי תשס"ט (12.10.08) בלשכתי בהעדר הצדדים.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.


עודד מאור
, שופט







א בית משפט שלום 15045/07 בנק הבינלאומי סניף רחובות נ' ירושלמי יגאל, בשן רענן, ראובן יגיל (פורסם ב-ֽ 12/10/2008)