פסקי דין על אברהם ביטון

1008/07 בשפ     07/02/2007




בשפ 1008/07 מדינת ישראל נ' אברהם ביטון




החלטה בתיק בש"פ 1008/07



בבית המשפט העליון


בש"פ 1008/07




בפני
:

כבוד השופטת ע' ארבל


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיב:
אברהם ביטון


בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:
עו"ד א' וסטרמן
בשם המשיב:
עו"ד מ' אריאתה

החלטה



1.
בפני
בקשה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן

פסק דין
, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996.


המשיב עומד לדין באשמת שוד בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית בשתי הזדמנויות. על פי הנטען באישום הראשון, המשיב החליט לגנוב את תיקה של המתלוננת, ילידת 1926, עת שהלכה ברחוב. הוא התקרב אליה במהירות מאחור, משך את ידה בכוח ועיקם אותה עד שנפלה על הרצפה ואז חטף את התיק שהכיל כ-800 ₪ במזומן ומסמכים. המשיב נמלט מהמקום, נכנס לחנות ודרש מהעובדת במקום שתאמר לשוטרים שרצו אחריו כי הוא עובד במקום. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלוננת, שהובהלה לבית החולים, חבלות ושטפי דם בגופה, בראשה ובעין שמאל. שיניה נשברו ונגרמו לה חבלות בפני
ה. באישום השני נטען, כי המשיב הפר בשתי הזדמנויות את הוראת בית המשפט ששחררו למעצר בית בבית בתו.


עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בהסכמת סנגורו, תוך שמירה על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר במעצר אם יהיה בידיו להציג חלופת מעצר. כעת משחלפה תקופת המעצר הסטטוטורית, מבקשת המדינה את הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

2.
בבקשתה מציינת המדינה כי הדיון נדחה מספר פעמים לבקשת בא כוח המשיב, כאשר אלמלא הדחיה האחרונה ניתן היה לסיים את שמיעת ראיות התביעה. מכל מקום, פרשת התביעה אמורה להסתיים ביום 13.2.07. לטענתה, יש להאריך המעצר מכיוון שמסוכנותו של המשיב נלמדת מן העבירות המיוחסות לו ומהאלימות במעשיו, כמו גם מהרשעותיו הקודמות, בעיקר בעבירות רכוש רבות ובשים לב לכך שביצע את העבירות נשוא התיק הנוכחי עת עונש מאסר על תנאי בר הפעלה תלוי ועומד נגדו. כן היא סבורה כי העבירות המיוחסות לו בגין הפרת תנאי השחרור מלמדות כי אין ליתן בו אמון ואין חלופה שתאיין את מסוכנותו וכי העבירה של הדחה בחקירה המיוחסת לו מעוררת חשש שינסה לשבש מהלכי משפט ולהדיח עדים.


הסנגור משיב לטענות המדינה באמרו כי הדחייה האחרונה התבקשה בשל חג הקרבן, בית המשפט ביקש את התביעה לזמן את העדים שהיו אמורים להעיד באותו יום למועד קרוב אחר, אך בפועל רק חלקם זומנו. הוא סבור כי אין זה מקרה המצדיק את הארכת המעצר בשים לב להתמשכות ההליך ולמכלול הנסיבות.


יצוין כי בא כוח המדינה השיב בדיון כי העדים שאמורים היו להעיד זומנו כולם, אך אכן לא כולם התייצבו למסור עדותם.

3.
החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.


אכן, אין חולק כי העבירות המיוחסות למשיב אינן כאלה שניתן להקל בהן ראש ויחד עם עברו הפלילי המכביד הן מבססות את מסוכנותו. יחד עם זאת, כידוע, מצוות המחוקק היא כי משפטים יסתיימו בתוך התקופה הסטטוטורית. לאחר תקופה זו הארכת המעצר היא בבחינת החריג לכלל וגם אם לא אחת מכלול השיקולים מוליך לידי כך שאין מנוס מהארכת המעצר, הרי עדיין בכל מקרה ומקרה מצווה בית המשפט לבחון האם מתחייבת הארכת המעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק. לעניין זה ביטא בית משפט זה לא אחת את העקרון המנחה כי "ככל שאנו מתרחקים על ציר הזמן מנקודת הגשתו של כתב האישום, הולך ופוחת משקלם של שיקולים כמו הסכנה הנשקפת מן הנאשם, החשש מפני שיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים, ומאידך, הולך ומתעצם משקלה של זכות הנאשם לחרות" (בש"פ 22/07
מדינת ישראל
נ' ז'אנו
(24.1.07)).


משפטו של העורר מצוי בשלב מתקדם וברי שלאחר שתסתיים פרשת התביעה פוחת באופן ניכר החשש מפני הדחת עדים. יחד עם זאת, חשש זה עודו קיים ואליו מצטרף הקושי ליתן במשיב אמון נוכח האישום בהפרה חוזרת של תנאי השחרור. כאמור, משפטו של המשיב מתנהל ונראה כי לא תידרשנה ישיבות רבות נוספות עד לסיומו, בהתחשב בכך שפרשת ההגנה אמורה להגיע לסיומה ביום 13.2.07 ובכך שהסנגור מסר כי המשיב הינו העד היחיד שיעיד במסגרת פרשת ההגנה. משכך, ניתן לסיים המשפט תוך זמן קצר. לאור האמור, החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים בלבד, תוך הנחה שהצדדים ובית המשפט יעשו מאמץ להביאו לסיום בתוך פרק זמן זה.


ניתנה היום, י"ט שבט, תשס"ז (7.2.2007).


ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07010080_b02.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בשפ בית המשפט העליון 1008/07 מדינת ישראל נ' אברהם ביטון (פורסם ב-ֽ 07/02/2007)