Google

גיא נידם, אייל לוי - מדינת ישראל

פסקי דין על גיא נידם | פסקי דין על אייל לוי |

5054/98 רעפ     26/10/1998




רעפ 5054/98 גיא נידם, אייל לוי נ' מדינת ישראל








ב
בית המשפט העליון



רע"פ 5054/98


בפני
: כבוד הנשיא א' ברק


המבקשים

:
1. גיא נידם
2. אייל לוי


נגד


המשיב
ה: מדינת ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בע"פ 1538/97 ובע"פ 1539/97, מיום
8.7.98, שניתן על ידי כבוד השופט י' גלין

ובקשה לעיכוב ביצוע הפסילה


בשם המבקשים: עו"ד דוד גולן


בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר



החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' גלין) בע"פ 1538/97 ובע"פ 1539/97 מיום 8/7/98.

1. בקשת רשות ערעור זו מתייחסת לשני תיקים פליליים שהדיון בהם אוחד בשלב הערעור. בתיקים אלה הורשעו המבקשים בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961. המבקש מס' 1 הואשם שנהג באופנועו במהירות של 106 קמ"ש, בדרך עירונית בה מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש בלבד. המבקש מס' 2 הואשם שנהג ברכבו במהירות 107 קמ"ש, בדרך עירונית כאמור. מהירות הנסיעה של המבקשים נקלטה במד מהירות לייזר משטרתי 20-20
i
.
t
.
l
(להלן: "הממל"ז"). טענת המבקשים בפני
ביה"מ השלום לתעבורה, בכל אחד מהתיקים, היתה כי אמינות מכשיר הממל"ז נתונה בספק ולא הוכחה בפני
בית המשפט. בית משפט השלום לתעבורה (השופטת פ. פליגלמן), בסמכו על פסיקה שונה ובעיקר על ההחלטה ברע"פ 2703/97 אנג'ל שמרון נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם), קבע כי קיימת חזקה שבעובדה לפיה ניתן למדוד מהירות נסיעה באמצעות הממל"ז באופן אמין כל עוד לא הובאה ראיה הסותרת את אמינות המכשיר, ולכן משהביאה התביעה ראיות מספיקות להוכחת תקינות הממל"ז, הרי שנטל ההוכחה הועבר למבקש לסתור חזקה זו. ביהמ"ש הרשיע את המבקשים בשני התיקים בקבעו כי בבחירתם שלא להעיד בפני
ביה"מ ובתגובתם במקום הארוע יש משום סיוע לראיות התביעה. יש לציין שבשני המקרים הטענה בדבר אי הוכחת אמינות הממל"ז נשמעה לראשונה בסיכומי ההגנה בסיום המשפט.

2. על החלטות אלו ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי. המבקשים לא העלו כל טענה כנגד הקביעה הנוגעת לתקינות הפעלת הממל"ז אלא טענתם הופנתה כנגד אמינות המכשיר. לאחר סקירה מקיפה של הפסיקה הרלוונטית הגיע בית המשפט למסקנה כי קמה חזקה שבעובדה בדבר מהימנות הממל"ז ודחה את הערעור שלפניו בהסתמך על פסקי הדין של הערכאה הראשונה שקבעו התקיימות חזקה כנ"ל בתיקים הנדונים. בית המשפט חזר על הלכת רע"פ 4277/97 שחר נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם) לפיה כשמהתנהגות הנאשם ניתן להבין שאינו חולק על אמינות המכשיר אין צורך להביא עדות מומחה לגביה, שעה שבמספר הליכים רב בעבר הסתמך בית המשפט על המכשיר כמכשיר אמין. לגבי טענת המבקש בע"פ 1539/97 לפיה לא ניתן למדוד מהירותם של אופנועים באמצעות הממל"ז קבע בית המשפט כי לא הובאו ראיות מספיקות על מנת לתמוך בטענה כזו.

3. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו. בבקשה תוקפים המבקשים את קביעת בית המשפט המחוזי בדבר קיום חזקה שבעובדה לגבי מהימנות מכשיר הממל"ז בכלל, ובדבר היות המכשיר מתאים למדידת אופנועים בפרט. לטענת המבקשים החלטה כזו הינה ראשונה מסוגה במקרה בו לא הוצגו ראיות. המבקשים מנסים לאבחן את עניינם מנסיבות רע"פ 4277/97 הנ"ל בציינם כי בעניינם לא הופתעה התביעה מטענת ההגנה לעניין אמינות.

4. לאחר עיון בטענות המבקשים ובפסקי הדין של בתי המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. נסיבות המקרים שלפני אינן שונות מהותית מנסיבות רע"פ 4277/97 שם קבע בית משפט זה כי "כשהנאשם לא חלק קודם שמיעת הראיות ובמהלכן על אמינות המכשיר, רשאי היה בית המשפט לתעבורה לדחות את טענותיו כנגד אמינות המכשיר בסיכומיו". בנסיבות המקרים שלפני איני רואה מקום לסטות מן ההלכה הנ"ל. גם בעניינו, בעת הדיון בערכאה הראשונה, לא חלקו המערערים באופן מפורש על אמינות המכשיר אלא כפרו במהירותם בלבד, תוך שהם מעדיפים לשמור על זכות השתיקה ולא להעיד. גם כאן כשם, הטענה בדבר חוסר אמינות הממל"ז נשמעה לראשונה בסיכומי ההגנה בסיום המשפט, והמבקשים לא הביאו כל ראיות מטעמם בשאלה זו. לפיכך, לא מצאתי לנכון להידרש לטענות הנוספות שהעלו המבקשים.

5. לאור האמור לעיל לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור לערכאה שלישית. ממילא מתייתר גם הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע שהגיש המבקש מס' 1 ביום 13.10.98.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' בחשון התשנ"ט (26.10.98).


ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98050540.
a03
/דז/







רעפ בית המשפט העליון 5054/98 גיא נידם, אייל לוי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 26/10/1998)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים