פסקי דין על יגאל עמיר |

2673/01 עעא     21/08/2001




עעא 2673/01 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל שב"ס




בעניין:

7



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
עעא002673/01


בפני
:
כבוד השופטת חני סלוטקי

תאריך:
9/8/01



העותר
יגאל עמיר

בעניין:






נגד


מדינת ישראל – שב"ס
המשיבה

החלטה


1.
העותר, אסיר ביטחוני , שפוט למאסר עולם בגין רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל וגרימת חבלה
חמורה למאבטחו, קובל כנגד החלטתו של המשיב לפיה נדחתה בקשתו לעבור לתאו של הרצל אביטן בכלא איילון.

2.
העותר מסתמך בבקשתו על החלטת בית משפט זה בעתירה 7675/96 מפי כבוד
השופט צ. סגל , לפיה אין בית סוהר במרכז הארץ , אשר יכול להתאים לדרישות הביטחון הגבוהות הנדרשות בעניינו של העותר מלבד האגף בו שוהה האסיר הרצל אביטן.
השופט סגל קבע בהחלטתו כי אין לפגוע באסיר הרצל אביטן, בכדי לתת מענה לעתירתו של העותר.
יחד עם זאת, קבע כי :" בחלוף העתים ,אם ישתנו הנסיבות , והאסיר הרצל אביטן יועבר לבית סוהר אחר או לאגף אחר באותו בית סוהר ניתן
יהיה לשוב ולשקול את בקשת העותר ".
העותר טוען כי משעה שהאסיר הרצל אביטן אינו עוד בין החיים, אין עוד מניעה להעברת העותר לתאו של הרצל אביטן בכלא איילון.

העותר טוען, כי מאחר והוא נתון בהפרדה מטעמי בטחון גרידא, אין זה משנה למשיב , אם ישהה העותר בבית סוהר זה או אחר , ובלבד שיתקיימו
דרישות הבטחון של המשיב.
בעניין זה, טוען העותר כי כלא איילון מוגדר בעל רמת בטחון מירבית , וכך גם האגף המדובר , בו שהה הרצל אביטן , שכן לאגף זה אמצעי בטחון ותנאים דומים
לאגף בו שוהה העותר כעת.
העותר טוען כי עובדת היותו מוחזק בבית הסוהר אהלי קידר , הממוקם בבאר שבע , מקשה מאוד על הוריו להגיע אליו לביקורים .

כן טוען העותר כי אי העברתו לכלא איילון , לאגף המדובר , מהווה עונש נוסף על העונש שהושת עליו.

לאחר קבלת תגובת המשיב ( שעיקרה, כפי שיפורט להלן, הוא הצורך של המשיב, על רקע הצפיפות במתקניו, להשתמש בתאו של הרצל אביטן, לאכלוס בין 10-8 אסירים ), הוסיף העותר טענות נוספות.

העותר טוען כי טענתו זו של המשיב, בעניין מספר האסירים שניתן לאכלס בתאו של הרצל אביטן, לא נטענה כלל בעתירה שנידונה בפני
השופט צבי סגל .

כן טוען העותר, כי אם הוא יועבר לכלא איילון, יוכל המשיב להשתמש בתאו של העותר בכלא אהלי קידר שכן כפי שכתב כבוד השופט סגל בהחלטתו ( בעתירה 7675/96 ) :
" ויודגש , יש לעותר - כך לדברי ב"כ המשיב
, מרחב מחיה גדול בהרבה מזה של אסירים אחרים, ושטח תת האגף בו הוא שוהה יכול להכיל מקום למספר אסירים אחרים ".



בעניין זה , מוסיף העותר כי כל 8 התאים הסמוכים לתאו של העותר בכלא אהלי קידר ,
עומדים ריקים, קרוב ל 6 שנים. לפיכך, טוען העותר כי גם אם המשיב, זקוק ל - 10-8 תאים חדשים, הרי שאלו יעמדו לרשותו , עם העברתו של העותר מתאו.

3.
המשיב, כאמור, טען בתגובתו, כי התא של הרצל אביטן הוא תא הפרדה גדול במיוחד,
שניתן להחזיק בו 10-8 אסירים . המשיב טען כי גם כאשר הרצל אביטן שהה בתא, נעשו
ניסיונות לצרף אליו אסירים אחרים או לשלבו באגפים אחרים , אולם נסיונות אלו נכשלו, וכעת, טוען המשיב , משהתפנה התא , ייעודו ישתנה , וייתן מענה לצרכים אקוטים יותר , המחייבים פתרון ונוגעים לאוכלוסיות אסירים בעיתיות , שאותן צריך להפריד מאוכלוסיות אחרות.

עוד טוען המשיב כי תאו של העותר קטן יחסית מתאו של הרצל אביטן. בעוד שתאו של הרצל אביטן ( כולל חצר הטיולים וחדר ביקורים ) הוא בגודל של למעלה מ 110 מ"ר מרובע , הרי שתאו של העותר הוא בגודל של בערך 86.5 מ"ר.
( העותר טען שאם המשיב, היה לוקח בחשבון, במדידותיו, את חדר המצלמות שצמוד לתאו של העותר, הרי שההבדל בגודל בין התאים היה קטן מ - 10 מטרים.
המשיב טען כי לא לקח בחשבון,בעת מדידותיו , את חדרי המצלמות משום שאלה לא מיועדים למגורים ).

המשיב טוען כי התא בו שוהה העותר הינו קומפלקס אשר נבנה במיוחד על מנת לשכן בו את העותר ולשם כך הוכנסו בו כל אמצעי הבטחון הדרושים, ולפיכך, טוען העותר, לא ניתן להטיל עליו לבצע שינויים בתא בו מוחזק העותר , במיוחד לאור בעייתו התקציבית.

המשיב טוען כי בפני
בית המשפט נדונות עתירות רבות בנושא שיבוצי אסירים בבתי הכלא , ואלו נדחות בגלל המצוקה האמיתית שקיימת אצלו.
המשיב טוען כי השיקול של קרבת האסיר למקום מגוריו, הוא רק שיקול אחד מיני רבים אותם שוקל המשיב בעת החלטתו על שיבוץ אסירים , גם כאשר מדובר בעותרים השוהים בכלא אהלי קידר ומקום מגוריהם הינו בצפון הארץ. לפיכך טוען העותר, אין לראות בהחלטתו דנן , כהחלטה חריגה.


4.


לעניין תפקידו של שופט בית המשפט המחוזי , הדן בעתירת אסיר, ראה דברי הנשיא ברק, ברע"ב 2410/93 , מדינת ישראל נגד רוני לוי, מז (3) , 802 :

"הלכה פסוקה היא, כי תפקידו של שופט בית המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, הוא תפקיד ביקורת של רשות שופטת על החלטותיה של הרשות המבצעת. ביסודה של ביקורת זו עומדת השאלה, אם רשות ציבורית סבירה רשאית הייתה להגיע להחלטה שאליה הגיעה

הרשות המבוקרת
.

ביסודה של ביקורת זו אינה עומדת השאלה כיצד היה השופט, אילו עטה אצטלה של איש ביצוע, מחליט. אכן, על השופט לשאול עצמו אם שלטונות בית הסוהר שקלו

את כל השיקולים הרלוונטיים ואם איזנו ביניהם בצורה ראוייה. אם התשובה היא בחיוב, אל לו לשופט להחליף את שיקול דעת השלטונות בשיקול דעתו שלו, גם אם לסברתו שלו היה מקום לערוך איזון ראוי אחר".

ברע"ב 2529/97 מדינת ישראל נ' אוזן אבנר, דינים עליון, כרך נ"א, 767 קבע הנשיא ברק כי: "האחריות על ניהול בית הסוהר מוטלת על נציב בתי הסוהר. בית המשפט אינו מנהל את בתי הסוהר. הביקורת השיפוטית היא ביקורת חוקיות החלטת הנציב.
בית המשפט אינו שואל עצמו כיצד היה הוא - אילו הוטל עליו תפקיד הנציב - נוהג בעניין. בית המשפט שואל עצמו אם החלטת הנציב היא סבירה".

5.
בהתאם לאמור לעיל, יש לבחון אם נפל בהחלטת המשיב, לדחות את בקשת העותר לעבור לתאו של הרצל אביטן בכלא איילון, פגם משפטי.


סעיף 12 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב - 1971, הדן בהעברת אסירים קובע:

"(א) הנציב רשאי, בצו כללי או מיוחד, להורות שסוג פלוני של אסירים או אסיר פלוני יועברו מבית הסוהר שבו הם מצויים לבית סוהר אחר, ואין נפקא מינה מה שם בית הסוהר הנקוב בצו המאסר."


ברע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שב"ס
, קבעה כבוד השופטת שטרסברג - כהן כי: "זכויות היסוד של האסיר אינן כוללות בחירת בית הכלא בו ישובץ".

המשיב טען כי בתאו של הרצל אביטן שהתפנה ניתן לאכלס בין 8 ל - 10 אסירים וכי בכוונתו לאכלס בתא זה קבוצות יחודיות של אסירים כגון נשים שמוחזקות בבית
הסוהר הסמוך נווה תרצה, לצורך גרושן מהארץ, או אסירים מנהליים.

ספק אם החלטה להעביר אוכלוסיות אסירים אלה ממרכז הארץ לתאו של העותר בכלא אוהלי קידר היתה החלטה סבירה.





מכל מקום המשיב שקל שיקולים עיניניים של אכלוס אסירים כגון צפיפות במתקניו השונים והצורך באכלוס אוכלוסיות אסירים מיוחדות. קרבת מגורי המשפחה לכלא בו מוחזק העותר, הוא רק אחד מהשיקולים שעל המשיב היה לשקול, מה גם שקיימת היום מערכת תחבורה נוחה מאזור המרכז לבאר שבע ובכללה מספר רב של רכבות היוצאות מדי יום ממרכז הארץ, לבאר שבע.

6.
בהיות החלטת המשיב ענינית ובמתחם הסבירות, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום ב' באלול, תשס"א (21 באוגוסט 2001) בהעדר הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת

002673/01עעא055 נטע ממן ועינת.







עעא בית משפט מחוזי 2673/01 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל שב"ס (פורסם ב-ֽ 21/08/2001)