פסקי דין על עו"ד אהוד גינדס | פסקי דין על פלסטו-ווק (1990) | פסקי דין על עו"ד אוהד זלבסקי ואח' |

3478/04 בשא     20/06/2004




בשא 3478/04 עו"ד אהוד גינדס נ' פלסטו-ווק (1990) בע"מ, עו"ד אוהד זלבסקי ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
בשא003478/04

בתיק עיקרי: א
007206/03

בפני
:
כב' השופטת ורדה מרוז
תאריך:
20/06/2004





עו"ד אהוד גינדס

בעניין:

המבקש







נ
ג
ד



פלסטו-ווק (1990) בע"מ



המשיבה
עו"ד אוהד זלבסקי ואח'

ע"י בא כוחה



החלטה


א.
כללי

1.
בתאריך 9/11/1998 ניתן צו הקפאת הליכים, בכל הנוגע לחב' פרוגרס (1984) ביח"ר לשוקולד בע"מ (להלן: "חברת פרוגרס" או "החברה") ובגדרו, מונה עו"ד אהוד גינדס
(להלן: "המבקש") לנאמן על נכסיה.
הצו עמד בתוקפו עד לתאריך 12/08/1999, או אז, אושר הסדר נושים, במהלכו, תפקדה חברת פרוגרס כעסק חי.

2.
בתאריך
10/06/2001 בוטל הסדר הנושים. חברת פרוגרס נכנסה להליכי פירוק, והמבקש ועו"ד נוסף מונו כמפרקיה הזמניים.

3.
על פי הנטען, במהלך תקופת הסדר הנושים ועד למתן הצו לפירוק הזמני, המשיך המבקש להפעיל את החברה ובכלל זה, אישר בחתימתו רכישת סחורה.

ב.
התביעה העיקרית
1.
לידתה והורתה של התובענה, בבקשה שהגישה המשיבה, במסגרת תיק הפירוק שהתנהל בעניינה של חברת פרוגרס בבית משפט זה

(

תיק פש"ר 5195/98),

בפני
כב' השופטת דברת, למתן הוראות, (בבש"א 7582/01), בגדרה עתרה המשיבה להורות למפרקים הזמנים לשלם לה, מתוך הכספים המצויים בידיהם, את חוב החברה והנאמן. בהחלטתה, קבעה כב' השופטת דברת, בין היתר, כי לא קנויה למשיבה זכות קדימה, בגין חובות שנוצרו כלפיה בתקופת הסדר הנושים (להלן:

"ההחלטה"

).

2.
עוד נקבע בהחלטה, כי אין במכתב ששיגר המבקש למשיבה, סמוך לאחר מועד הוצאת צו הקפאת הליכים, במסגרת ההתקשרות העסקית שקמה ביניהם, משום התחייבות של החברה לפרוע את חובותיה כלפי המשיבה, בתקופת הסדר הנושים.

המכתב מתייחס לתקופה בה החברה הייתה מצויה בהקפאת הליכים.

3.
בתאריך 5.3.03, הגישה המשיבה תובענה כספית נגד המבקש, בבית המשפט השלום בתל אביב (ת.א.21433/03) בה עתרה לחייבו בתשלום הסך 351,695 ₪, בגין חוב כספי שהחברה חבה לה, שמקורו בחומרי גלם שסיפקה לה, במהלך תקופת הסדר הנושים.

4.
התובענה נסמכת על טענת המשיבה, לפיה, סיפקה לחב' פרוגרס חומרי גלם, על יסוד
מצג שהציג כלפיה המבקש ולפיו, החברה תפרע את חיוביה כלפי המשיבה, אשר קנויה לה זכות קדימה לקבלת התמורה בגין הסחורה שסיפקה. בדיעבד התחוור, כי המבקש, כך לכאורה, הציג מצג שווא, אשר אין מאחוריו ולא כלום.

5.
המשיבה סמכה את עילתה על העובדה לפיה, המבקש לא הודיע לה על דבר ביטולו של צו הקפאת ההליכים והמשיך לפעול כנאמן החברה ולחתום על שיקים וחשבונות החברה, באמצעות חותמת אשר זו לשונה: "נאמן פרוגרס בהקפאת הליכים ובהסדר נושים".

6.
אי לכך, טוענת המשיבה, קמה למבקש חבות אישית כלפיה, נוכח התנהגותו, העולה כדי הפרת חובת הנאמנות, הפרת חובת הזהירות, מצג שווא והטעיה העולה כדי תרמית.

7.
בתגובה לתובענה, הגיש המבקש בקשה לדחייתה על הסף, מחמת מעשה בית דין, היעדר סמכות עניינית, היעדר עילה והיעדר סמכות מקומית.
הבקשה התקבלה חלקית, קרי, בית המשפט השלום נמנע מדחיית התובענה על הסף, ברם, קבע כי הסמכות העניינית לדון בה קנויה לבית משפט זה ולפיכך העביר התובענה, מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט.

8.
הבקשה דנן הוגשה עם העברת תיק התביעה לבית משפט זה ובגדרה, שב המבקש ועתר למחיקתה או דחייתה של התביעה.
ג.
הבקשה לדחייה על הסף

1.
המבקש טוען, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה, נתונה לבית המשפט המחוזי שדן
בתיק פש"ר 5195/98 (כב' השופטת ש. דברת) בעניין פרוגרס (1984) ביח"ר לשוקולד בע"מ (בפירוק), ולפיכך היה על המשיבה להגיש את התובענה במסגרת בקשה למתן הוראות.


2.
המבקש מוסיף וטוען, כי דין התובענה להידחות על הסף מחמת היעדר יריבות, הואיל ולא קוים התנאי המוקדם להגשתה והוא קבלת רשות בית המשפט אשר דן בבקשת הפירוק, כל אימת שמוגשת תובענה נגד בעל תפקיד (מפרק,נאמן, כונס נכסים).


3.
לטענתו, יש לדחות את התובענה על הסף מחמת מניעות והשתק, הנסמכים על החלטת בית משפט זה, בבש"א 7582/01.


4.
יש לדחות את התובענה על הסף מחמת היעדר עילה, הואיל והמבקש שוחרר מתפקידו כנאמן בחודש אוקטובר 2001 ועל כן אין להטיל עליו חיובים בגין תפקידו בניהול החברה.


5.
יש לדחות את התובענה על הסף מחמת היעדר עילה ויריבות, הואיל והעילה העומדת ביסוד התובענה, מקורה באחריותו לכאורה, של המבקש כבעל תפקיד ולא באחריות אישית. זאת ועוד, המניעה לפרוע את החוב למשיבה היא משפטית, ובהתאם לכך אף נדחתה בקשת המשיבה לפרוע את החוב במסגרת הבקשה למתן הוראות.


ד.
דיון והכרעה

1.
חוסר סמכות עניינית


לכאורה, אין זיקה בין תיק פש"ר 5195/98, לבין התובענה דנן. על פני הדברים, העובדות המפורטות בכתב התביעה, מציגות תביעה אישית, נגד המבקש שעילתה בנזיקין, ובחוזים ובה טענות תרמית ומצג שווא. לפיכך, על פני הדברים, לא היה מקום להעביר התובענה לבית משפט זה, אולם, משהועברה – קנה בית המשפט סמכות עניינית לדון בה, ולו מכוח הוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע:


"(ב)
בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד."

ברע"א 3319/00 - יאיר שור נ' בן-יקר גת חברה להנדסה ובניין . פ"ד נה(2), 817 ,עמ' 820-821:


"אנו סבורים שצו העברה שניתן לפי סעיף 79 לחוק מחמת העדר סמכות מכל סיבה שהיא מקנה לבית המשפט את הסמכות לדון בתובענה..."

לפיכך, קנויה לבית משפט זה הסמכות לדון בתובענה.

2.
בקשה למתן הוראות

מאותם טעמים, אין לקבל את הטענה, כי שומה היה על המשיבה לעתור לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, במסגרת תיק הפש"ר, שהרי מדובר בתביעה אישית נגד המבקש לפיצוי בגין נזקים אשר גרם לכאורה למשיבה, בהציגו כלפיה מצג שווא.




3.
אישור בית המשפט המוסמך להגשת התובענה

הואיל ומדובר בתביעה נגד בעל תפקיד, נאמן או מפרק זמני, אשר מונה על ידי בית המשפט, הגם שהתביעה אישית -
שומה היה על המשיבה, לקבל את אישורו של
בית המשפט, אשר מינה את המבקש לתפקידו, במסגרת פש"ר 5195/98.

לעניין זה, ראה פש"ר 40/97 אילן שביט נ. עמק חפר, שם נקבע מפורשות, כי תביעה אישית כנגד מפרק או מנהל מיוחד בהליכי פירוק טעונה אישור מראש של בית המשפט של פירוק. ראה דברי כבוד סגן הנשיא לויט:


"מאחר ושאלת הסמכות של המנהל המיוחד כפקיד בית המשפט ומסגרתה וסוגיית חסינותו הן קרדינליות בתביעה אישית כנגד המנהל המיוחד בקשר לתפקידו, ברור כי כל תביעה כזו צריכה להיות מוגשת ולהתברר בפני
בית המשפט שמינה את המנהל המיוחד או שבית המשפט הממנה יתיר לנושה להגיש תביעה מתאימה בבית משפט אחר"

.


וכן ראה פש"ר 1987/00 עו"ד דן פרידמן בתפקידו כמנהל מיוחד ומפרקה הזמני של חברת מולטימדיה קיד – בינה בחינוך בע"מ נ. פסי גולדנברג ואח', דינים ועוד, תקליטור 38.

4.
יוצא אפוא, כי לא התקיים בתובענה היסוד, המהווה תנאי להגשתה ולקיומה, קרי, קבלת אישור מבית המשפט אשר מינה את המבקש, להגשתה. לפיכך, הגם שאין עילה, בשלב זה, לדחיית התובענה או מחיקתה, הרי שהמשך קיומה כפוף לאישורו של בית המשפט – היה והאישור לא יתקבל – תקום העילה למחיקתה.

5.
בנסיבות אלו, ראוי להורות על עיכוב המשך ההליכים בתובענה, עד אשר תוגש בקשה מתאימה ותינתן החלטה על ידי בית המשפט המוסמך, לעניין אישור הגשת התובענה.





6.
מניעות והשתק עילה

המבקש טוען כי החלטת כב' השופטת דברת מקימה מניעות לפני המשיבה להעלות את טענותיה, המפורטות בכתב התביעה וזאת, על יסוד הקביעה, לפיה, אין התחייבות של הנאמן כלפי המשיבה, להעמידה במעמד של נושה בזכות קדימה, במהלך תקופת הסדר הנושים.
לכאורה, הטענה אינה משוללת יסוד, דא עקא, הואיל ועסקינן בתביעה אישית נגד המבקש, שעילתה בדיני החוזים והנזיקין, להבדיל מדיני הפירוק – אין בהחלטה משום מעשה בית דין או השתק פלוגתא. לפיכך, לכאורה, קנויה למשיבה זכות להגיש תביעתה, בכפוף לאישורו של בית המשפט, כאמור לעיל.

ה.
סיכום



נוכח מסקנותיי דלעיל, מתייתר הדיון ביתר טענותיו של המבקש, אשר נגזרות מטבע הדברים, מהאישור הנדרש לשם הגשת התובענה דנן.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, בתוך 30 יום, תגיש המשיבה בקשה לאישור הגשת התובענה, במסגרת תיק פש"ר 5195/98.

היה ובקשה כזו לא תוגש בתוך המועד הקצוב, כי אז, התובענה תימחק ללא הודעה נוספת. היה ותוגש – המשך ההליך יהא כפוף להחלטת בית המשפט, במסגרת תיק פש"ר 5195/98.


בהתחשב בתוצאות הבקשה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום א' בתמוז, תשס"ד (20 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.


ו. מרוז - שופטת








בשא בית משפט מחוזי 3478/04 עו"ד אהוד גינדס נ' פלסטו-ווק (1990) בע"מ, עו"ד אוהד זלבסקי ואח' (פורסם ב-ֽ 20/06/2004)