פסקי דין על עו"ד יובל מור-מוסלי | פסקי דין על ראש-ממשלת ישראל אהוד אולמרט | פסקי דין על ממלאת מקום ראש-הממשלה ושרת-החוץ | פסקי דין על ציפי לבני |

3871/07 בג"צ     03/05/2007




בג"צ 3871/07 עו"ד יובל מור-מוסלי נ' ראש-ממשלת ישראל אהוד אולמרט, ממלאת מקום ראש-הממשלה ושרת-החוץ, ציפי לבני




החלטה בתיק בג"ץ 3871/07

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק


בג"ץ 3871/07



בפני
:

כבוד השופט א' א' לוי


כבוד השופט א' רובינשטיין


כבוד השופט י' אלון


העותר:
עו"ד יובל מור-מוסלי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. ראש-ממשלת ישראל אהוד אולמרט



2. ממלאת מקום ראש-הממשלה ושרת-החוץ

ציפי לבני


עתירה למתן צו על-תנאי


בשם העותר:
בעצמו

פסק – דין

השופט א' א' לוי

:


בעתירה שבפני
נו נתבקשנו להורות לראש-הממשלה לנמק מדוע לא יפטר מתפקידה את משיבה 2, שרת-החוץ, ולחלופין, כי משיבה 2 תיתן טעם מדוע לא תתפטר היא מן הממשלה. הכל – בעקבות האירועים שלאחר פרסום דו"ח הביניים של
ועדת וינוגרד
, ובפרט בעקבות מסיבת העיתונאים שקיימה שרת החוץ בתאריך י"ד באייר התשס"ז (2.5.07).


דינה של העתירה להידחות על הסף.


הלכה היא, כי בידיו של ראש-הממשלה מסור שיקול דעת רחב, רחב עד מאד, בשאלת הרכבה של ממשלתו לרבות באשר לסיום כהונתם של חברים בה. עמד על כך
הנשיא א' ברק
בבג"ץ 5261/04
עו"ד פוקס ואח' נ' ראש-ממשלת ישראל ואח'
, פ"ד נט(2) 446, 469:

"...מדובר, בסופו של יום, בכלי שהופקד בידי ראש- הממשלה כדי שיוכל לנווט את ספינת הממשלה לחוף מבטחים תוך שמירה על לכידותה ועל יכולתה לעמוד ביעדים ובאתגרים השונים המונחים לפתחה. ...תכלית זו של מתן שיקול-הדעת דווקא בידי ראש-הממשלה משליכה על היקפו של שיקול-הדעת המסור בידיו. זהו שיקול דעת רחב ביותר... אין לתחום אותו בצורה גורפת שתסכל את מעמדו של ראש-הממשלה, כפי שהוא עולה מהוראות חוק-יסוד: הממשלה. היקף רחב זה של שיקול-הדעת שבחוק היסוד קובע גם את היקף התערבותו של בית-משפט זה בהחלטתו של ראש- הממשלה להעביר שר מתפקידו או שלא לעשות כן. ודוק, היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיו של ראש-הממשלה בעניין העברה מכהונה של שר הוא תמונת ראי של היקף סמכותו של ראש-הממשלה. הביקורת השיפוטית היא צרה באופייה בשל הקשת הרחבה של שיקולים שראש-הממשלה רשאי להביא בחשבון במסגרת שיקול-הדעת המסור לו בהחלטה על העברה מכהונה".


עיון בעתירה שבפני
נו אינו מגלה כל טעם של ממש בגינו מבקש העותר לצמצם את שיקול דעתו של ראש-הממשלה, זולת החשש מפני התערערות אמון הציבור בממשלה, בה מוסיפים לשבת בצוותא המשיבים על אף שאין להם עוד, כך על-פי הטענה, אמון איש ברעהו. זוהי, במהותה, סוגיה פוליטית מובהקת, שבנוגע לה – כפי שהוטעם הטעֵם-היטב בפסק-דינו של בית-משפט זה בבג"ץ 3791/07
עו"ד פוקס נגד ראש הממשלה
(1.5.07) – אין מקום להפעלתה של ביקורת שיפוטית. ויפים לכאן דברים שכתב בשעתו
השופט א' ויתקון
בבג"ץ 566/75
רסלר ואח' נ' שר האוצר ואח'
, פ"ד ל(2) 337, 348:
"רבים פונים היום לבית-המשפט כדי למצוא בו פורקן לאכזבתם מיתר רשויות המדינה ולהפגין לפניו קבל עם ועדה את תרעומתם – האמיתית או המדומה – על מחדלים וליקויים, שרק אותם גופים עצמם יכולים לתקן. בית-המשפט אינו הפורום המתאים לכך... הדיון בשאלות פוליטיות אינו צריך להפוך לעיקר. לא לשם כך נוצרה הרשות השופטת". (וראו גם בג"ץ 652/81
ח"כ שריד נ' יושב-ראש הכנסת
, פ"ד לו(2) 197, 203).


סיכומו של דבר: מקומה של הסוגיה עליה מסבה עצמה העתירה שבפני
נו הוא במגרש הפוליטי, ובכגון דא לא נתערב.


העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו באייר התשס"ה (3.5.2007).

ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07038710_o02.doc

אז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 3871/07 עו"ד יובל מור-מוסלי נ' ראש-ממשלת ישראל אהוד אולמרט, ממלאת מקום ראש-הממשלה ושרת-החוץ, ציפי לבני (פורסם ב-ֽ 03/05/2007)