פסקי דין על בן ישי סימי | פסקי דין על בן ישי אליהו-אלי | פסקי דין על עיריית לוד | פסקי דין על מועצת עירית לוד | פסקי דין על אריה ביבי - ראש עירית לוד ואח' |

1770/01 א     01/01/1900




א 1770/01 בן ישי סימי, בן ישי אליהו-אלי נ' עיריית לוד, מועצת עירית לוד, אריה ביבי - ראש עירית לוד ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
001770/01

א 1801/01
בפני
:
כב' השופטת אסתר חיות







בעניין
:

1. בן ישי סימי


2. בן ישי אליהו-אלי
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד י. מיוחס ואח'






התובעים -המבקשים
בת.א 1770/01
ובעניין:
כמו סעדה
ע"י ב"כ עו"ד איינהורן מרדכי




התובעת-המבקשת
בת.א 1801/01

-נגד-


1. עיריית לוד

2. מועצת עירית לוד
3. אריה ביבי - ראש עירית לוד
כולם ע"י ב"כ עוה"ד תמר בר ואח'




הנתבעים-המשיבים



החלטה

1.
ביום 8.5.01 הגישו סימי ואליהו בן ישי (להלן-"בן ישי") תביעה ובה עתרו למתן פסק-דין המצהיר כי התשלומים שגבתה עירית לוד בעד מיכלי אשפה, במסגרת חשבונות הארנונה, נגבו שלא כחוק ומבלי שעירית לוד היתה מוסמכת להטיל על בן ישי ועל יתר תושבי העיר את החיוב בתשלום האמור.

בן ישי הוסיפו ועתרו בתביעתם לסעד הצהרתי הקובע כי על עירית לוד להשיב להם את הסכומים אשר נגבו מידם בגין מיכלי האשפה, כאמור, במשך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם – 1980 (להלן – " חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה).


בד בבד עם התביעה הגישו בן ישי בקשה לאשר את תביעתם זו כתובענה ייצוגית בשם כל תושבי העיר לוד, אשר מידם נגבה התשלום בעד מיכלי אשפה בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.


תביעה זו תקרא להלן-"תביעת בן ישי".

2.
ביום 14.5.01, כשבוע ימים לאחר הגשת תביעת בן ישי, הוגשה תביעה נוספת באותו ענין נגד עירית לוד על-ידי גב' כמו סעדה
(להלן-"סעדה").
בתביעתה מלינה סעדה אף היא על אי חוקיותו של התשלום, אשר נגבה ממנה בעד מיכלי האשפה במסגרת חיוב הארנונה, ועותרת להשבתו.


תביעה זו תקרא להלן-"תביעת סעדה".


כמו בן ישי, עותרת גם סעדה לאשר את תביעתה כתובענה ייצוגית, בשם כל תושבי העיר לוד, אשר מידם נגבה התשלום בעד מיכלי האשפה בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.


בקשת סעדה ובקשת בן ישי לאישור תביעותיהם כתובענות ייצוגיות, נסמכות על תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

3.
לנוכח העובדה כי שתי התביעות הנ"ל הופנו כנגד אותה רשות מקומית, קרי: עירית לוד, ולנוכח העובדה כי שתיהן מתייחסות לאותו ענין עצמו, קרי: חוקיות התשלום שנגבה על-ידי עירית לוד בעד מיכלי האשפה, אין מקום לאפשר ניהול מקביל של שתי הבקשות לאישורן של תביעות אלה כתובענות ייצוגיות ומן הראוי להחליט כבר בשלב זה איזו מבין שתי הבקשות תבחר להתמודד מול עירית לוד לצורך הכרה בה כתובענה ייצוגית.

זו היתה גם עמדתם של פרקליטי בן ישי וסעדה ועל-כן, עתרו בישיבת יום 24.6.02 לכך שביהמ"ש יכריע בשאלה "איזו מבין שתי הבקשות תהיה המובילה ותועדף על פני רעותה" (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 24.6.02).

ב"כ המשיבים מצידו, השאיר את הענין להכרעת בית-המשפט וביקש שלא להתייחס לשאלה העומדת על הפרק, בענין העדפת מי מהמבקשים - התובעים.

4.
בת.א. 2571/99 ות.א. 1043/00 (ת"א) זלצר ורוזנפלד נ' הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ואח'
(לא פורסם) התעוררה שאלה דומה ובאותו ענין הבעתי את דעתי כי הגישה לפיה יש להעדיף בכל מקרה את התביעה שהוגשה ראשונה בזמן, אינה מקובלת עלי וכי הקריטריון הכרונולוגי אינו יכול לשמש קריטריון מכריע מקום שבו ברור מתוך השוואת שני ההליכים כי לשני בזמן יש יתרון איכותי על פני ההליך הראשון, מבחינת טיב הייצוג, מיהות התובע ודיות התובענה.
עקרונות אלה לבחינתה של תביעה הראויה להיות מוכרת כתובענה ייצוגית נקבעו על-ידי כב' הנשיא ברק ברע"א 8332/96, 8377/96 ו- 8268/96 משה שמש נ' דן רייכרט ואח'
, פ"ד נה(5) 276, ואלה אומצו ויושמו על ידי, בכל הכבוד, גם כאשר עמדה לדיון השאלה איזו מבין שתי תביעות ייצוגיות פוטנציאליות יש להעדיף.

יחד עם זאת, הוספתי וקבעתי בענין זלצר הנ"ל כי כאשר אין הבדל ממשי בין שתי התביעות הפוטנציאליות, מבחינת טיב הייצוג, דיות התובענה ומיהות התובע, ניתן לעשות שימוש בקריטריון הכרונולוגי ולהעדיף את התביעה שהוגשה ראשונה על ציר הזמן.

5.
במקרה שלפנינו התביעה שהוגשה ראשונה הינה תביעת בן ישי, אך כאמור בענין זלצר הנ"ל, בכך בלבד אין כדי לשמש נימוק המכריע את הכף לטובת תביעת בן ישי.

האם קיים נימוק מהותי כלשהו, אשר בגינו ראוי להעדיף את תביעת סעדה, שהוגשה מאוחר יותר, על פני תביעת בן ישי, כמי שתתמודד מול עירית לוד בענין ההכרה כתביעה ייצוגית.


ב"כ סעדה ניסה לטעון כי העובדה שבן ישי לא כימתו את תביעתם האישית ולא כללו בה סעד אופרטיבי – כספי, במסגרת הסעדים שלהם עתרו, פוגמת בתביעה שהגישו ובסיכוייה להתאשר כתביעה ייצוגית וכן בסיכויי הקבוצה לקבל את כספם באופן מהיר ויעיל.


עוד הצביע ב"כ סעדה על כך שתביעת סעדה הופנתה לא רק נגד עירית לוד, אלא גם נגד ראש העיר ומועצת העיר ולדבריו, יש בכך כדי להעניק לה יתרון על פני תביעת בן ישי, בהיותה מקיפה וממצה יותר.


לבסוף טען ב"כ סעדה כי בסוגיה העומדת לדיון יש לו יתרון כפרקליט על פני פרקליטם של בן ישי, משום שהגיש הליך נוסף, באותו ענין עצמו, נגד עירית בת-ים והליך זה מצוי בשלב מתקדם ולקראת הכרעה בפני
כב' סגן הנשיא קלינג.

6.
אינני סבורה כי ההבדלים בין תביעת בן ישי לתביעת סעדה, עליהם הצביע ב"כ סעדה, יש בהם כדי להקנות לתביעת סעדה יתרון מהותי על-פני תביעת בן ישי, עד כי יש להעדיפה, כמי שתתמודד מול עירית לוד לצורך ההכרה בה כתובענה ייצוגית.


אשר לזהות הנתבעים ולכך שבן ישי הסתפקו בתביעת עירית לוד ולא תבעו את ראש העיר ואת מועצת העיר, לא השכלתי להבין מה הרבותא בהפניית התביעה גם נגד שני גורמים נוספים אלה וככל שעסקינן בתשלומים אשר, כנטען, נגבו שלא כדין על ידי עירית לוד, די בהגשת התביעה נגדה.


אשר לסעד כפי שנוסח בתביעת בן ישי. אכן, בן ישי ניסחו את הסעד שנתבקש על ידם במתכונת של סעד הצהרתי וזאת גם בכל הנוגע להשבה אשר מגיעה לתושבי לוד, כנטען, בקשר עם התשלומים נשוא התביעה. בתביעת סעדה לעומת זה, נוסח הן הסעד האישי והן הסעד הקבוצתי במונחים כספיים, וכומת בהתאם.


הבדל זה בין שתי התביעות אף הוא אינו מצדיק בעיני את העדפת תביעת סעדה.
השאלה המרכזית המשותפת לקבוצה הינה שאלת חוקיות התשלום שנגבה עבור מיכלי האשפה במסגרת הארנונה ועליה נשענות שתי הבקשות כאחת לצורך אישור התביעות כתובענות ייצוגיות.
אם וכאשר יאושר נושא זה כנושא שראוי לבררו כתובענה ייצוגית, תתברר במסגרת זו גם שאלת זכות ההשבה העומדת לתושבי העיר לוד בנסיבות הענין, וזאת במסגרת הסעד ההצהרתי להשבה שעתרו לו בן ישי בתביעתם.
לצורך שאלה זו, לא מן הנמנע הוא כי יקבעו קריטריונים מבדילים בין תושבי העיר ולא מן הנמנע הוא כי לא ניתן יהיה כבר במסגרת זו להורות על השבה כוללת לכל תושבי העיר, כפי שנתבקש בתביעת סעדה, אלא יהיה צורך בהתייחסות אינדבידואלית, אשר תצדיק מהלך נוסף ונפרד [לענין אפשרות זו ר' רע"א 4556/94 רמי טצת ואח'
נ' אברהם זילברשץ ו- 8 אח', פ"ד מט(5) 774 וכן ת.א. (י-ם) 109/94 התאחדות הסטודנטים בישראל ואח'
נ' האוניברסיטה העברית בירושלים ואח'
(לא פורסם) והשווה גם תקנה 9(א) לתקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה יייצוגית) התשנ"ה - 1995].

7.
די באמור לעיל על מנת לבחור בתביעת בן ישי, הקודמת בזמן, כתביעה המובילה לצורך הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

למעלה מן הדרוש ראוי לציין, כי תביעת בן ישי, פרט לכך שהוגשה קודם לתביעת סעדה, יש לה גם יתרונות מהותיים על פני תביעת סעדה בשני נושאים, ואלה הם:


א.
עילת התביעה של סעדה תחילתה בשנת 1995, כמפורט, בין היתר, בס' 6 לתביעתה ואילו תביעת בן ישי, כמי שהחלה לשלם את התשלום עבור מיכלי האשפה עוד בשנת 1989, מגיעה עד סף ההתיישנות ממש, דהיינו - 1994.

אמנם, בתביעת סעדה נתבקשו הסעדים בהתייחס לשבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה, אולם לנוכח העובדה שתביעתה האישית של סעדה לא התגבשה אלא בשנת 1995, קשה לראות איך, בניגוד לבן ישי, תוכל לייצג את מי שעילת תביעתם בענין זה נולדה עוד בשנת 1994.


ב.
העתירה בתביעת סעדה, ככל שהיא מתייחסת להשבת הסכומים שנגבו שלא כדין, עותרת להפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961, ואינה כוללת התייחסות כלשהי לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה לתשלומי חובה), ולריבית הייחודית הקבועה בו בסעיף 6, בכל הנוגע להשבת תשלומי חובה שנגבו ביתר על-ידי רשות מקומית.


מבלי להביע בשלב זה דיעה באשר לעצם זכות ההשבה במקרה הנדון וכן מבלי להביע דיעה בשאלת הריבית, אשר ראוי כי תתווסף להשבה כאמור, אם תיפסק, ברור כי העדר התייחסות בתביעת סעדה לחוק ספיציפי הנוגע ישירות לענין, בכל הנוגע לשיעור הריבית הרלוונטי יש בו משום פגם, ועל-פי חישובי ב"כ בן ישי, שלא נסתרו על ידי ב"כ סעדה, מדובר בהפרש של כ- 3.5 מליון ₪, בגין הרבית הספיציפית לעומת הריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית.

8.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כי יש להעדיף את תביעת בן ישי על פני תביעת סעדה כתביעה, אשר במסגרתה תתברר הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד עירית לוד, בסוגיית חוקיות התשלום עבור מיכלי האשפה.


אין צו להוצאות.


ניתנה היום ____________
במעמד _____________________________________________________


חיות אסתר, שופטת








א בית משפט מחוזי 1770/01 בן ישי סימי, בן ישי אליהו-אלי נ' עיריית לוד, מועצת עירית לוד, אריה ביבי - ראש עירית לוד ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/1900)