פסקי דין על ליאור זדה | פסקי דין על אבישי אברהם ברוך |

2131/06 פ     29/10/2008




פ 2131/06 מדינת ישראל נ' ליאור זדה, אבישי אברהם ברוך




בעניין:


בתי

המשפט

233



בבית המשפט המחוזי בירושלים
ת"פ 2131/06

לפני:
כב' השופט אהרן פרקש

29/10/2008





בעניין

:
מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד עדי דמתי-שגיא מפרקליטות מחוז י-ם (פלילי)





המאשימה

נ ג ד



1. ליאור זדה
, ת.ז. 300738788
ע"י ב"כ עו"ד ורד בירגר מטעם הסנגוריה הציבורית

2. אבישי אברהם ברוך
, ת.ז. 038840211
ע"י ב"כ עו"ד חנן רובינשטיין מטעם הסנגוריה הציבורית





הנאשמים

גזר דין

כתב האישום וההרשעה

1.
כתב האישום ייחס לשני הנאשמים ביצוע ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין"). על פי המפורט בכתב האישום, ביום 31.7.06, בשעה 03:00 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים ברכב מסוג פז'ו (להלן – "הרכב"), השייך לנאשם 1 (להלן – "ליאור") והנהוג על ידו, כאשר נאשם 2 (להלן – "אבישי") יושב לצידו, לתחנת הדלק "פז" ברחוב אונטרמן בשכונת גילה בירושלים (להלן – "תחנת הדלק"). המתדלק, מועתז שוויקי (להלן – "המתדלק" או "המתלונן"), שעבד לבדו במקום באותה עת, ביקש מליאור לסובב את הרכב, שכן הרכב הועמד באופן שפתח מילוי הדלק רחוק מדי ממשאבת הדלק. ליאור סירב לסובב את הרכב. אבישי יצא מהרכב והחל להתווכח עם המתלונן. תוך כדי כך הניף אבישי מברג שהחזיק בידו לעבר המתלונן בכוונה להפחידו. בסמוך לאחר מכן יצא ליאור מהרכב והצטרף לאבישי. השניים החלו דוחפים את המתלונן. ליאור הניף סכין לעבר המתלונן והנאשמים דרשו מהמתלונן שייתן להם את הכסף והתיק שברשותו. משלא נענה המתלונן לדרישתם, הצמיד ליאור את הסכין לצווארו של המתלונן, וכתוצאה מכך נגרמה למתלונן שריטה על צווארו. משנשמע קול מרמקול שהיה במשרד תחנת הדלק, בעקבות לחיצת המתלונן על לחצן מצוקה, עזבו הנאשמים את המתלונן ונמלטו מהמקום.

2.
לאחר שמיעת העדויות מטעם הצדדים ובמסגרת הכרעת הדין מיום 15.11.07, זוכו שני הנאשמים, מחמת הספק, מעבירה של ניסיון לביצוע שוד, והורשעו בתקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, וזאת על יסוד הוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

תסקירי שירות המבחן

3.
לבקשת ב"כ הנאשמים, הגיש שירות המבחן תסקירים בעניינם של שני הנאשמים.

מתסקיר שירות המבחן מיום 1.9.08 בעניינו של ליאור עולה כי הינו כבן 22, רווק. ההתרשמות היא מבחור צעיר מאוד, מופנם, העובר תהליך התבגרות במהלכו התקשה בתפקוד תקין, הסתבך בביצוע עבירות ובשוטטות עם חברה שולית. במהלך השנים היה בטיפול בהוסטל לנערים ועבר תהליך משמעותי של התבגרות ועיצוב פנימי. ליאור הינו בעל בטחון עצמי נמוך. התרשמות שירות המבחן היא כי ליאור התחבר לקבוצות שוליים ונסוג להתנהגות כוחנית ומוחצנת על פי סטנדרטיים חברתיים שוליים המציבים באופן שונה מהחברה הנורמטיבית כללי מותר ואסור ביחסים בינאישיים. שירות המבחן התרשם כי כיום ישנו בסיס של מוטיבציה להתנהגות חיובית וחרטה. ליאור סיים 12 שנות לימוד. התגייס לצה"ל ושירת שנה בצבא. עם מעצרו ופתיחת ההליך המשפטי בתיק זה שוחרר מהצבא ואינו מצוי במסגרת צבאית. ליאור שהה במעצר בית כשנה וחצי ומתוכם כתשעה חודשים באיזוק אלקטרוני. כמו כן היה נתון במסגרת צו פיקוח מעצרים. במסגרת זו התרשם שירות המבחן כי ליאור עסוק בבדיקת דרכי התמודדותו במצבים חברתיים ורגשיים שונים תוך השוואה לחברי הקבוצה האחרים עימם השתתף בקבוצה טיפולית. ליאור נטל אחריות על העבירה, אולם שלל כל תכנון ומעורבות בשוד. בשיחה עם שירות המבחן ביטא ליאור חרטה על המעשה והביע רצון לשיקום ולבניית חייו בדרך תקינה ומודע לאופן התמודדותו שהביא אותו לביצוע העבירה. כמו כן מבטא הוא רצון להשתפר באופן התנהגותו וגישתו ביחסיו הבינאישיים. ליאור תיאר תהליך של התבגרות, קבלת אחריות ודאגה לאחיו הצעיר ממנו כדי שלא יסתבך אף הוא. שירות המבחן ממליץ על ביצוע שירות לתועלת הציבור כעונש מוחשי וחינוכי וכן צו מבחן. כמו כן הומלץ להביא בחשבון את תקופת היותו של ליאור עצור ממש וכן התקופה בה שהה במעצר בית.

4.
מתסקיר שירות המבחן מיום 3.6.08 בעניינו של אבישי עולה כי הינו כבן 25, רווק, עובד ברשת מוסכים כמחסנאי. שירות המבחן התרשם מבחור בעל קווים ילדותיים הנוטה להטיל האחריות על הקורה עימו על הסביבה והממסד ומתקשה לראות חלקים בעייתיים באישיותו. אבישי מתאמץ לצאת ממעגל העבריינות, אך כל פעם מחבל בהתקדמותו ושב ומסתבך עם החוק. הוא רואה עצמו כקורבן של המערכת וכנרדף על ידי נסיבות וסיטואציות. שירות המבחן התרשם כי קיים פער בין הביטוי המילולי של רצון לתפקוד תקין לבין יכולתו המעשית לפעול לכך. אבישי ביטא מצוקה ותסכול על כך שלתחושתו לא ניתנו לו הזדמנויות לקידום ולמימוש עצמי בעבר והיום. אבישי השלים 10 שנות לימוד במהלכן הרגיש דחוי ומנוכר מחיים נורמטיביים וכדי לשרוד הרגיש צורך להיצמד לחברה בני גילו בעלי כוח ועם התנהגות בעייתית כשלו. על רקע זה מגיל צעיר התחיל לבצע עבירות, בעיקר עבירות רכוש. בשל מעורבותו בפלילים היה מטופל במסגרת שירות המבחן לנוער ונעשו עימו מספר ניסיונות טיפוליים במסגרת חוץ ביתית. בהיותו כבן 16 נדון למאסר של 16 חודשים בגין ביצוע של 46 עבירות רכוש. במהלך מאסרו ביצע ניסיון אובדני ובשל כך הועבר למוסד נעול, משם ברח. בגין כך נדון לתקופת מאסר נוספת במצטבר של ששה חודשים. בתקופת בריחתו ביצע עבירה של תקיפה מינית ונדון למאסר מצטבר נוסף של תשעה חודשים. את רוב מאסרו עבר בתנאי בידוד לאחר שהוכרז כטעון הגנה. בחודש דצמבר 2000 שוחרר אבישי ממאסר לאחר ניכוי שליש ושולב בטיפול פרטני וקבוצתי במסגרת היחידה לקידום נוער וצעירים מטעם עירית ירושלים. בשנת 2002 הופנה לשירות המבחן במסגרת הליך פלילי, היה נתון בתנאי מעצר בית חלקי ועבד כמתדלק בתחנת דלק, ועשה מאמצים לשינוי אורח חייו לתפקוד תקין ובשל כך הומלץ על מבחן ושירות לתועלת הציבור. במהלך תקופת המבחן נשר אבישי ממסגרות עבודה בהם השתלב בסיוע היחידה לקידום נוער ולא הגיע לפגישות טיפוליות שנקבעו. הקשר של אבישי עם שירות המבחן היה חלקי וכן התקשה להתארגן לביצוע צו השירות לתועלת הציבור. עניינו הוחזר לבית המשפט, צו השירות לתועלת הציבור הופקע והוטל עליו קנס. בשנת 2003 הופנה אבישי פעם נוספת לשירות המבחן לאחר שהועמד לדין בבית משפט השלום בבית שמש בגין ביצוע עבירות של העלבת עובדי ציבור, תקיפה ואיומים. אבישי נדון לעבודות שירות למשך חודשיים ולצו מבחן. במהלך תקופת המבחן נעצר בגין עבירות תקיפה ופגיעה בפרטיות של חברתו. אבישי שוחרר לחלופת מעצר בפיקוח השירות ולאחר שהפר תנאי שחרורו הוחזר עניינו לבית המשפט ונעצר עד תום ההליכים. בגין עבירות התקיפה והפגיעה בפרטיות נדון למאסר של שישה חודשים ולמאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים. בשנת 2004 השתחרר אבישי ממאסר והחל לעבוד ברשת מוסכים כמחסנאי, התמיד במסגרת העבודה והשתדל לנהל חיים נורמטיביים. מאז יציאתו מהמאסר תיק זה הינו היחיד שנפתח לו. שירות המבחן מעריך כי
מאסר נוסף יְקַבֵּע את דימויו העצמי הקיים כעבריין ולא יפחית מהסיכון לביצוע
עבירות נוספות. לדעת שירות המבחן, מאסר בעבודות שירות יגרום להפסקת עבודתו, עבודה שהיא גורם משמעותי ביותר לשיקומו. לאור כל זאת המליץ שירות המבחן על הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו במסגרת התיק הפלילי משנת 2004 ועל העמדתו במבחן במסגרת שירות המבחן.

הראיות לעונש
5.
ב"כ המאשימה הגישה גיליונות רישום פלילי של שני הנאשמים.

6.
במסגרת ראיותיו של ליאור לעונש העידה אימו, כי ליאור סבל במהלך מעצר הבית בו היה נתון וגם הוריו סבלו מכך, כאשר האם לא עבדה כחצי שנה, שכן ליאור נאלץ להיות במעצר בית מלא כאשר הוא נתון בפיקוח אחד מהוריו. למשפחה נגרמו אי נעימויות כאשר השוטרים באו לבחון האם ליאור מקיים את מעצר הבית בו היה נתון. לדבריה, ליאור סיים את השירות הצבאי ומחפש לבצע עבודה מועדפת. האם סבורה כי ליאור צעיר מדי מכדי שיהיה לו כתם פלילי לכל החיים. לדבריה, ליאור הביע חרטה על ביצוע המעשה גם כלפי משפחתו. לדברי האם, במהלך תקופת המעצר לקה ליאור בדלקת פרקים שנבעה מהלחצים בהם היה נתון. לשם הוכחת האמור הגישה אסופה של מסמכים רפואיים. האם הציגה את תעודת שחרור מהצבא ממנה עולה כי ליאור שירת שנתיים ו-10 חודשים.

7.
מטעם אבישי העיד אביו כי בנו אמור להתחתן בעוד כחודש וחצי. לדברי האב, השקיע בבנו רבות ולשם כך הקדים ויצא לפנסיה ויצא לגור עם בנו מחוץ לעיר במשך כשנה כדי לשקמו, ואף השקיע כספים לשם כך. כיום אבישי מתפקד בצורה רגילה לכל דבר, אינו מסתובב בחברה עבריינית. האם במצב בריאותי קשה. האב ביקש כי בית המשפט יאפשר לבנו להמשיך בעבודה ובחייו הרגילים ולא להחזיר את הגלגל לאחור. עוד לדברי האב, תקופת המעצר במשך 25 ימים בה שהה אבישי הינה קשה בגין עבירה שהייתה למעשה ויכוח על תדלוק הרכב.

הטיעונים לעונש
8.
ב"כ המאשימה, עו"ד עדי דמתי-שגיא, טענה כי עמדתה של המאשימה היא כי יש לגזור על הנאשמים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן. לטענתה, המדובר במעשה חמור, כאשר קיים קושי לתאר במילים את התחושה של קורבן האלימות, המתדלק, המותקף במהלך עבודתו, אותה הוא נאלץ לבצע לפרנסתו במשמרות לילה בתחנת הדלק, כאשר כל האחריות על תפעול התחנה היא על כתפיו. העובד יודע שהוא נתון בסכנה בשעות אלה וכל מכונית הנכנסת לתחנת הדלק היא סיכון פוטנציאלי למעשה אלימות ולהשפלה. האמצעים העומדים לרשותם של המתדלקים אינם מספקים. לשיטתה, על האנשים הנכנסים לתחנת הדלק לדעת שאמנם המתדלק עומד שם לבדו אולם יהיה מי שיתבע את עלבונו אם יעזו לעשות לו משהו. לא ניתן להפקיר את האנשים העובדים לפרנסתם במקומות אלו, במקום שהוא פוטנציאל לביצוע עבירות פליליות, כאשר המדובר בשילוב של כסף והזדמנות קלה.

ב"כ המאשימה הצביעה על המפורט בגיליונות הרישום הפלילי של שני הנאשמים, כאשר מתברר כי ההליך הפלילי והסתבכות בביצוע עבירות אינם זרים להם. במיוחד אמורים הדברים לגבי אבישי. לשניהם ניתנו בעבר הזדמנויות לשיקום ועל אף זאת ביצעו את המעשה הנדון לפנינו. לדעת ב"כ המאשימה, המלצת שירות המבחן בעניינו של אבישי היא אבסורדית, שכן המדובר בעבריין מועד ושירות המבחן מבקש, למעשה, שלא להטיל עליו כל עונש. לדבריה, אבישי קיבל מספר הזדמנויות ותמיכה בעבר ובכל זאת פגע בפעם הזאת בחלש ממנו. ב"כ המאשימה ביקשה להפעיל מאסר על תנאי של ארבעה חודשים התלוי ועומד כנגד אבישי.
אשר לליאור, טענה ב"כ המאשימה, כי עברו מכביד פחות, אולם על אף גילו הצעיר הספיק להיות גם בעולם העבריינות וגם לו ניתנו הזדמנויות לשיקום, אולם הוא לא השכיל לנצל את היד המושטת והמשיך לפגוע בחלשים.

9.
ב"כ של ליאור, עו"ד ורד בירגר, טענה כי אין זה מתפקידה של התביעה להגן על האינטרס נגד הנאשם אלא להגן על האינטרס הציבורי הכללי מתוך הגינות מוחלטת וכאשר העובדות משתנות חייבת היא להתאים את עמדתה באופן מקביל ולא להמשיך בטעמים המכוונים נגד הנאשמים. לטענתה, כבר בשלב המעצר של הנאשמים הייתה קביעה משפטית כי קיימת בעיה ראייתית, אולם התביעה לא הסכימה לראות קביעה זו. גם כיום לאחר שליאור זוכה מהעבירה של ניסיון לביצוע שוד וההרשעה היא אך ורק בעבירה של תקיפה על ידי דחיפה, מתעקשת התביעה למעשה לערער על החלטה זו ולטעון כי המעשה הוא אותו מעשה, דבר שלא נכון לעשותו בשלב זה. לדבריה, בגין עבירה של דחיפה נשא ליאור כבר בעונשים של מעצר ממש של כמעט חודש ימים אשר היווה טראומה קשה עבורו, מעצר בית מלא שהשתנה בהדרגה, "מעצר בית" של שני ההורים אשר נאלצו לוותר על עבודתם והפסידו כספים. לשיטתה, כבר מתחילת ההליך הפלילי היה ברור כי הנאשמים לא יורשעו בעבירה אשר יוחסה להם בכתב האישום, והסנגורים התדפקו על דלת הפרקליטות מספר פעמים אולם לא היה שם עם מי לדבר. לגישתה של עו"ד בירגר, בשים לב לעברו של מרשה ובשים לב למעצר ממש ולמעצר הבית הארוך בו היה נתון ליאור, יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו ביצוע שירות לתועלת הציבור וצו מבחן.

10.
ב"כ של אבישי, עו"ד חנן רובינשטיין, ציטט מתוך הכרעת הדין כי למעשה האלימות שנקטו הנאשמים כלפי המתלונן היא דחיפתו של המתלונן, ואין המדובר במעשה אלים, קשה ובריוני כפי שטענה ב"כ המאשימה. גם לשיטתו מתעלמת המאשימה מתחילת הדרך מהמציאות, כאשר למעשה לא בוצעה עבירה של ניסיון לביצוע שוד. המדינה עמדה על בקשתה למעצר עד תום ההליכים. עמדה זו לא נענתה. עוד הוסיף וטען בא כוחו של אבישי, כי על אף קביעות משפטיות שלא תאמו את עמדת המאשימה וניסיונות הסנגורים לשכנעה בשלבים שונים להסכים לסיים את התיק בעבירה של תקיפה, לא הייתה כל הסכמה. הנאשם נאלץ לנהל הוכחות וזמנו של בית המשפט בוזבז ויש מקום כי גישה זו של המאשימה תשפיע לקולא על גזר הדין. הסנגור המלומד הפנה לכך כי מזה כארבע שנים, מאז שחרורו של אבישי מהמאסר האחרון, לא ביצע כל עבירה לבד מהעבירה בתיק זה. לשיטתו, יש לשים דגש על מהות העבירה כפי שהוכחה במהלך המשפט, מעשה שלא היה קשה ולא הייתה בו אלימות. עוד טען, כי חיפש ולא מצא גזר דין אשר בו אדם הדוחף את רעהו נכנס למאסר, וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. לשיטתו, המעצר של 25 ימים בו היה נתון אבישי די בו כדי להוות את עונשו של מרשו.

דברי הנאשמים
11.
בדבריו האחרונים לבית המשפט הביע ליאור חרטה על אשר עשה. לדבריו, קיבל את העונש על מעשהו. ליאור הביע נכונות לבצע שירות לתועלת הציבור וכן להיות נתון לפיקוח במסגרת צו פיקוח של שירות המבחן.

אף אבישי הביע צער על אשר אירע. לדבריו, השנתיים האחרונות הקשו מאוד על חייו, את לקחו למד ופנה לדרך חדשה. כיום הוא עובד, אולם עתיד לעזוב עבודה זו ולהתחיל לעבוד במקום עבודה אחר שסידרה לו חמותו לעתיד.

דיון
12.
כעולה מהכרעת הדין, שני הנאשמים דחפו את המתלונן וליאור אף היכהו, כאשר בידיו של אבישי מברג ובידיו של ליאור סכין. הנאשמים זוכו לאחר שעלה ספק ממשי האם תקיפתם את המתדלק נעשתה בכוונה לבצע שוד. יחד עם זאת, אין המדובר במעשה מינורי כפי שמנסים הסנגורים המלומדים לצייר זאת. המתדלק-המתלונן, העובד לפרנסתו בתחנת הדלק באישון לילה נתון לפחדים ולסכנות האורבות מאנשים הנכנסים לתחנה. המדובר, לכאורה, ב"טרף קל", שכן ברשותו כספים, דרך כלל נמצא לבדו ובודד בתחנת הדלק, איננו מוגן, וניתן להתגבר עליו בקלות. גם אם המדובר בויכוח שהתעורר על רקע מקום תדלוקו של הרכב עימו הגיעו שני הנאשמים, ויתכן כי המתדלק היה רגיש במיוחד לסירובם של הנאשמים להסיע את הרכב למשאבת דלק אחרת עליה הורה, לא היתה ולא יכולה היתה להיות כל הצדקה למעשיהם של הנאשמים. האינטרס הציבורי, אשר אמור לבוא לידי ביטוי גם בעמדתו של בית המשפט, הוא להגן על עובדים אלה מפני תקיפתם. יש להבהיר כי כל העושה מעשה אשר לא ייעשה כלפי המתדלקים חסרי ההגנה באישון לילה, ייענש.

13.
במסגרת השיקולים למידת העונש אשר ייגזר על הנאשמים יש לשקול בין השאר את אופי המעשים שנעשו כלפי המתלונן, שכן בגדרה של עבירת התקיפה קיימת קשת רחבה של מעשים חמורים יותר ומעשים חמורים פחות, ועל העונש הנגזר על מבצע העבירה להביא בחשבון גם את אופי המעשה עצמו. בנוסף, יש לשקול את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים כפי שבאו לידי ביטוי בתסקירים של שירות המבחן, גילם הצעיר, הערכת מסוכנותם לעתיד כמו גם הסיכוי לשיקומם בין באופן עצמאי ובין בעזרתם של אחרים, עברם הפלילי, ועוד. כמו כן יש לשקול את העובדה כי שני הנאשמים שהו במעצר ממש במשך 25 ימים ובנוסף מעצר בית מלא או חלקי תקופה ארוכה יחסית.


14.
אשר לעברם הפלילי של הנאשמים. מעיון בגיליון הרישום הפלילי של ליאור עולה כי בשנת 2000 ביצע חמש עבירות של גניבה ושתי עבירות של תקיפה, בגינן נמנע בית המשפט לנוער בירושלים בשנת 2002 מלהרשיעו והוטלה עליו התחייבות להימנע מעבירה וכן פיקוח של קצין מבחן למשך 20 חודשים. ביום 28.10.03 שוב נמנע בית המשפט לנוער בירושלים מלהרשיע את ליאור בגין עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים, תגרה במקום ציבורי והחזקת נכס חשוד כגנוב, והטיל עליו התחייבות להימנע מעבירה וכן פיקוח של קצין מבחן לתקופה של שבעה חודשים וחצי.

מעיון מגיליון הרישום הפלילי של אבישי עולה כי כבר מגיל צעיר ביצע שורה של עבירות שונות בגינן ריצה אף עונשים של מאסר בפועל, כפי שפירט שירות המבחן בתסקירו. גזר הדין האחרון המופיע בגיליון הרישום הפלילי הינו מיום 23.12.04 בגין פגיעה בפרטיות ותקיפה, במסגרתו נדון למאסר של שישה חודשים בפועל וכן לארבעה חודשים של מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור על כל אלימות פיזית ממועד שחרורו.

15.
אודה, כי התלבטתי רבות לעונש הראוי לגזור על הנאשמים. כאמור, אין להקל ראש במעשיהם של הנאשמים אשר הפכו לתופעה נפוצה בארצנו, וזאת במיוחד לאור העובדות שתוארו לעיל לסיטואציה בה נמצא המתדלק באישון לילה. ליאור, לא זו בלבד שדחף את המתלונן אלא אף היכהו כאשר בידיו סכין, ואבישי דחף את המתלונן כאשר בידיו מברג. כמפורט לעיל, אין שני הנאשמים בבחינת "טלית שכולה תכלת". כל אחד מהם נושא על שכמו חבילה עם עבירות שונות. לשניהם ניתנה הזדמנות שיקום והרשויות האחראיות על הנושא, כגון שירות המבחן, עשו מאמצים ראויים לציון בניסיון להפנותם מהדרך העבריינית אל הדרך הנורמטיבית ואולם דומה כי מאמצים אלו לא צלחו עד כה. השאלה המרכזית הינה האם יש מקום להקל עם הנאשמים ולאפשר להם להוכיח, כדבריהם, כי אכן מתכוונים הם לנטוש את הדרך הרעה ולעלות על הדרך הראויה והנכונה.


16.
ליאור הינו צעיר לימים, סיים שירות צבאי על פי הרישומים, שהה במעצר ממש 25 ימים ותקופה ארוכה במעצר בית.
אבישי, אף כי הינו בוגר מליאור, ביצע מעשה עבירה הפחוּת בחומרתו מזה של ליאור. אף הוא שהה במעצר ממש 25 ימים ובמעצר בית תקופה ארוכה. במסגרת השיקולים לעונשו ראוי לשקול גם את העובדה כי הוא מתעתד להינשא בקרוב וכי מאז שנת 2004, במהלכה מצא עבודה סדירה, נמנע מלבצע עבירות ויתכן כי המדובר בכישלון חד פעמי כאשר שני הנאשמים חברו יחד לביצוע העבירה נשוא הכרעת הדין. במכלול השיקולים יש לשקול, לדעתי, גם את העובדה כי שני הנאשמים נאלצו לנהל הוכחות בתיק זה, והדברים הוסברו הסבר היטב בדבריהם של הסנגורים.

העונש
17.
במכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, החלטתי לאמץ את המלצות שירות המבחן, להקל עם הנאשמים ולאפשר להם להוכיח כי אכן היתה זו הפעם האחרונה בה הועמדו לדין בגין ביצוע עבירה כלשהי.

הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על ליאור זדה
–
(א)
שירות לתועלת הציבור בהיקף של 240 שעות.

שירות המבחן מתבקש ליתן תסקיר משלים לא יאוחר מיום 20.11.08
לעניין מקום ביצוע השל"צ. לאחר קבלת התסקיר המשלים תישלח החלטה לצדדים לעניין מקום ביצוע השל"צ על ידי נאשם זה ללא צורך בהתייצבות הצדדים.
(ב)
שישה חודשים של מאסר על תנאי והתנאי הוא שליאור לא יעבור במשך שלוש שנים מהיום על עבירת אלימות פיזית.
(ג)
קנס בסך 1,000 ₪, אשר ישולם לא יאוחר מיום 30.12.08, או 30 ימי מאסר תמורתו.
(ד)
פיצוי למתלונן בסך של 2,000 ₪. סכום הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט והיא תדאג להעבירו למתלונן באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
(ה)
צו מבחן למשך שנה אחת מהיום, על פי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

על אבישי אברהם ברוך
–
(א)
על פי סעיף 56 לחוק העונשין, אני מאריך את המאסר על תנאי של ארבעה
חודשים התלוי ועומד נגדו במסגרת ת"פ (שלום - ירושלים) 1006/04, מיום 23.12.04, למשך שנתיים מהיום.
(ב)
שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, במסגרת מושב זקנים המאוחד בירושלים בתפקיד עזרה במטבח והגשת אוכל לקשישים, כאשר הפיקוח יעשה על ידי שירות המבחן.
מובהר בזאת כי על נאשם זה לבצע את השירות במלואו, שאם לא כן יהיה רשאי בית המשפט להפקיע את צו השל"צ ולגזור עליו עונש אחר תחתיו. במידה ויהיה צורך בשינוי מקום ההשמה ייעשה הדבר על ידי שירות המבחן למבוגרים תוך דיווח לבית המשפט וללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.
(ג)
קנס בסך 1,000 ₪, אשר ישולם לא יאוחר מיום 30.12.08, או 30 ימי מאסר תמורתו.
(ד)
פיצוי למתלונן בסך של 2,000 ₪. סכום הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט והיא תדאג להעבירו למתלונן באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).
(ה)
צו מבחן למשך שנה אחת מהיום, על פי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

בשולי גזר הדין אציין כי הכרעת הדין ניתנה ביום 15.11.07. ביום 18.11.07 ניתנה לראשונה הוראה לשירות המבחן להגיש תסקירים בעניינם של שני הנאשמים. שירות המבחן לא ביצע הוראה זו ותחת זאת ביום 20.3.08 הגיש בקשה להאריך את מועד ההגשה לחודש יוני 2008, בנימוק כי קיים עומס עבודה רב ביותר אצל שירות המבחן ואינו יכול לעמוד במטלה בהיקף כוח האדם העומד לרשותו. בקשה זו נדחתה ביום 24.3.08. ביום 6.4.08 הוגשה בקשה נוספת לדחות מועד הגשת התסקירים לחודש יוני 2008, בנימוק כי ההחלטה לדחות את הבקשה הקודמת לא הגיעה לידי שירות המבחן. בעקבות החלטת בית המשפט מיום 6.4.08 שב שירות המבחן וציין כי אינו מסוגל לעמוד במטלות השונות. בגישה זו אילץ שירות המבחן את בית המשפט לדחות את מועד שמיעת הטיעונים לעונש.
התסקיר בעניינו של אבישי נושא תאריך 3.6.08 ומטבע הדברים לא ניתן היה לשמוע טיעונים לעונש בעניינם של שני הנאשמים בטרם הגעת תסקירו של ליאור. תסקיר זה הוגש לבית המשפט רק ביום 8.9.08, היינו רק כעבור כעשרה חודשים ממועד מתן ההוראה להגשת התסקירים. במצב דברים זה נדחה מועד הטיעונים לעונש והתעכב מתן גזר הדין מסיבות שאינן תלויות בבית המשפט אלא בשירות המבחן בלבד.

ניתן היום, ל' בתשרי תשס"ט (29 באוקטובר 2008), במעמד ב"כ המאשימה, הנאשמים וסנגוריהם.

המזכירות
תמציא העתק גזר הדין לשירות המבחן למבוגרים.


אהרן פרקש
, שופט








פ בית משפט מחוזי 2131/06 מדינת ישראל נ' ליאור זדה, אבישי אברהם ברוך (פורסם ב-ֽ 29/10/2008)