פסקי דין על בבאי אברהם | פסקי דין על בבאי דוד ואח'

1385/08 א     30/10/2008




א 1385/08 בבאי אברהם נ' בבאי דוד ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
001385/08
בש"א 17448/08
בש"א 16393/08
בש"א 13626/08


בפני
:
כב' השופטת רות רונן

תאריך:
30/10/2008




בעניין
:
בבאי אברהם



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד שטייף עודד

תובע (המשיב)

נ
ג
ד



בבאי דוד


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד כהן ובומבך

נתבע (המבקש בבש"א 13626/08 והמשיב בבש"א 17448/08 ובב"שא
16393/08)
ובענין
צבי פרלמטור




ע"י ב"כ עו"ד
שאוליאן
המנהל המיוחד
(המבקש בבש"א 17448/08 ובב"שא 16393/08 והמשיב בבש"א 13626/08)


החלטה

הצדדים לבקשות שבפני
י – מר דוד בבאי (להלן: "דוד") ומר אברהם בבאי (להלן: "אברהם") הם אחים. הצדדים הם בעלים במשותף של מספר חברות, ובין היתר בחברות שהן המשיבות הפורמאליות, שבהן הצדדים הם הבעלים היחידים (חברות אלה יכונו להלן: "החברות").

בין הצדדים נטוש מזה זמן מאבק על השליטה בחברות. בין היתר התקיים בהקשר זה הליך בוררות בין הצדדים, אשר בסיומו ניתן פסק בורר ביום 29.11.07 על ידי כב' הבורר רו"ח רסולי סעד. הבורר קבע בפסק הבורר כי הניהול והשליטה בקבוצת החברות של הצדדים הוא ניהול משותף ושווה כוחות. לכן, כך נקבע, זכויות החתימה בכול דבר וענין הקשור לתפעול או לניהול של החברות יהיו של דוד יחד עם אברהם, בצירוף חותמת של החברה בה מדובר.

לאחר פסק הבורר ולאור המחלוקות בין הצדדים מחד גיסא, והקביעה של הבורר מאידך גיסא, נקלעו החברות למבוי סתום, שכן הצדדים לא הסכימו על אישור תשלומים של החברות עקב אובדן האמון ביניהם. לכן, וכדי לשמור על החברות ולאפשר להן להמשיך לפעול, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה לחברות מנהל זמני. הצדדים הגישו בקשה למינוי מנהל זמני ביום 15.5.08. בבקשה פורטו ההסכמות ביניהם ביחס לתפקידו של המנהל הזמני, סמכויותיו ושכרו.

במסגרת ההסכמה בין הצדדים הוסכם בין היתר כי:
"למנהל המיוחד יהיו כל הסמכויות המסורות לפי דין לדירקטוריון החברות ו/או למנכ"ל החברות ו/או לצדדים, ומעת שימונה לפעול כאמור וכול עוד הוא פועל, תוקפאנה סמכויות הדירקטוריון ו/או סמכויות המנכ"ל" (ר' ס' 6.5 לבקשה בהסכמה למינוי מנהל זמני לחברות).

עוד הוסכם, בין היתר, כי למנהל הזמני יהיו זכויות חתימה בחברות, וכן כי הוא יפעל באופן עצמאי ויפעיל את שיקול דעתו לטובת החברות, ולא יכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעתו של אחר. הצדדים הסכימו כי הם "יחדלו לחלוטין מכול פעולה בקשר עם ניהול החברות, וישתפו פעולה עם המנהל הזמני לפי בקשתו על מנת לסייע לו לקיים את תנאי המינוי" (ס' 7 לבקשה הנ"ל).

ביום 15.5.08 מונה על ידי בית המשפט רו"ח חנן רבי כמנהל זמני של החברות. ביום 22.5.08 הודיע רו"ח רבי כי ייבצר ממנו למלא את התפקיד. לכן, מכוח החלטה מיום 28.5.08, מונה על ידי בית המשפט רו"ח צבי פרלמוטר כמנהל זמני. רו"ח פרלמוטר מתפקד כמנהל זמני מאז ועד היום.

ביום 2.6.08, לאחר שרו"ח פרלמוטר מונה כמנהל מיוחד, חתם דוד על מסמך נוסף שמכותב לרו"ח פרלמוטר. במסמך זה מודים הצדדים לרו"ח פרלמוטר כי קבל עליו את המינוי, פוטרים אותו מאחריות מכול החלטה שיקבל בתום לב במהלך תקופת המינוי, ומתחייבים שלא להפריע לו בניהול תפקידו.

בפני
מונחות היום 3 בקשות שיש להכריע בהן –
בקשות של המנהל הזמני למתן הוראות – בקשה בה עתר המנהל הזמני כי בית המשפט יורה לדוד ולגב' איילת בלטר להשיב כספים לחברה, וכן כי הוא יאסור על דוד לעשות שימוש בשיקים של החברה (בש"א 17448/08);
בקשה בה עתר המנהל הזמני כי בית המשפט יאפשר לו לתפוס מכונית שנלקחה שלא כדין לטענתו על ידי דוד, וכי הוא יורה לדוד לשלם לחברות בגין נזקים שגרם (בש"א 16393/08).

בנוסף, תלויה ועומדת בקשה שהגיש דוד (בש"א 13626/08), בה הוא עתר כי בית המשפט יורה על העברת המנהל הזמני מתפקידו, ימנה מנהל אחר תחתיו, ולחלופין – כי יינתנו למנהל הזמני הוראות על ידי בית המשפט ביחס לפעולות שעליו לבצע.

הבקשות הללו יידונו להלן כסדרן.

הבקשות שהגיש המנהל הזמני
דוד איננו חולק על העובדות המצויינות בבקשות אלה - קרי כי הוא חתם על שיקים של החברה, כי הנחה את מזכירתו למשוך המחאה של חברת מורן על חשבון הוצאות שנפסקו כנגדו וכנגד בתו (גב' איילת בלטר) באופן אישי (כפי שעולה מהמסמך שצורף כנספח ה' לבקשה), באופן שחברת מורן נשאה בהמחאות אלה. דוד אף איננו חולק על כך כי הוא נטל מכונית שהחברה שכרה מחברת ליסינג, ושהיתה בשימוש סיירי החברה, וזאת ללא רשותו של המנהל.

יתרה מזאת, דוד מסכים למעשה כי הוא חייב להחזיר את השיק שמשך שלא כדין. בא כוחו ציין בהקשר זה בישיבת יום 30.10.08 כי "אני שמח שהוגשה בקשה להחזרת השיק, אני מוכן לעשות זאת, אך זה צריך להיות הדדי..." (ר' עמ' 2 שורות 22-23 לפרוטוקול).

טענותיו של דוד כנגד הבקשות מתייחסות כולן לחובות שהוא טוען כי החברה חבה לו, ולטענותיו ביחס לאופן הפעולה של המנהל המיוחד בחברות – טענות שיפורטו בהרחבה בדיון בבקשתו של דוד להורות על העברת המנהל הזמני מתפקידו.

אולם טענות אלה – אף לו היו נכונות – אין בהן כדי להצדיק את פעולתו של דוד.
כאמור, המנהל הזמני מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים כדי לשמור על החברות ולהגן עליהן. הוקנו לו – בהסכמת הצדדים – סמכויות רחבות, והוא החליף למעשה הן את דירקטוריון החברות והן את המנכ"ל שלהן. כך, משעה שמונה המנהל הזמני לתפקידו, נאסר על הצדדים לפעול בעצמם בחברות, ובכלל זה נאסר עליהם למשוך שיקים של החברות או לבצע פעולות אחרות בהן. הסמכות היחידה לעשות פעולות אלה הוקנתה למנהל הזמני בתקופת מינויו.

למעשה, לפי גישתו שלו, דוד עשה "דין עצמי" כאשר החליט על דעת עצמו ובניגוד למנגנון המוסכם, להשיב לעצמו חלק מהכספים שלטענתו החברה חבה לו. לטעמי, זוהי דרך פעולה פסולה, שאינני רואה לנכון לאשר אותה. אם דוד סבור כי החברות או אברהם חייבים לו כסף, עליו לפעול על מנת לתבוע את החובות האלה, באמצעים שהדין מעמיד לרשותו, ולא לפעול על דעת עצמו כדי לגבות את החובות הללו.

זאת ועוד, במסגרת הסכמת הצדדים למינוי המנהל הזמני הם הסכימו – כפי שפורט לעיל, שלא לעשות כל פעולה שעלולה להכשיל אותו, ולא להפר את הוראותיו. לכן, ומאחר שמתן אפשרות לדוד לגבות את מלוא חובותיו הנטענים עלול (לגישת המנהל הזמני) להביא את החברות לחדלות פירעון, אין מקום לאפשר לדוד לנקוט בצעדים לצורך פירעון חובות אלה על ידי פעולות המנוגדות להסכמת הצדדים ואסורות גם לגישתו שלו.

ביחס למכונית, טען דוד כי היא נועדה לשמש את מזכירתו, המשיבה 2 בבקשה, גב' אילנה גרינברג (שהיא גם בת זוגו לחיים). לטענתו, המנהל המיוחד אישר העמדת מכונית לפקידים זוטרים, ולעובדים שאינם עובדים בחברה, ושלל את המכונית מגב' גרינברג, אף שהיה נוהג ארוך שנים לפיו היא היתה זכאית למכונית. הוא טען כי מכוח הסכמת הצדדים, דוד ממשיך לעבוד בחברה, ולצורכי עבודתו הוא נזקק למזכירתו, שזקוקה למכונית. עוד נטען כי המנהל המיוחד התקשר בהסכמי ליסינג כושלים שיש בהם כדי לבזבז את כספי החברה.

לטעמי, ההחלטה אילו מכוניות יוקצבו לעובדי החברה היא החלטה של המנהל המיוחד, בהתאם לשיקול הדעת שנמסר לו על ידי הצדדים.

דוד טען גם כי המנהל צריך לפעול גם כנגד אברהם, ולדאוג לכך כי גם אברהם יחזיר חובות שלו לחברה, וכי הוא יחזיר מכוניות שאברהם גזל מהחברה. בקשה זו תידון להלן, במסגרת הדיון בבקשתו של דוד להעברת המנהל מתפקידו.

לכן, אני מקבלת את בקשותיו של המנהל המיוחד.
יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש לקבל את בש"א 17448/08 כנגד הגב' איילת בלטר. הגב' בלטר, שהיא בתו של דוד, חויבה בהוצאות שלתשלומן נועד השיק שנמשך על ידי דוד. אולם, אין טענה כי היא זו שמשכה את השיק או כי ידעה על פעולתו של דוד.
מי שפעל שלא כדין במשיכת השיק היה דוד, ולכן יש להורות לו להשיב את הסכום שנמשך בשיק. הבקשה כנגד גב' איילת בלטר נדחית בשלב זה.

אני מורה לדוד שלא לחתום על שיקים של החברות, להשיב למנהל הזמני את פנקסי השיקים של החברות שברשותו תוך 3 ימים, וכן להשיב לחברות את הסכום של 26,009 ₪ שנלקח על ידיו שלא כדין. אני מורה לדוד ולגב' אילנה גרינברג (המחזיקה במכונית) להשיב את המכונית סובארו
b
3 מס' רישוי 64-623-79 למנהל הזמני וזאת תוך 3 ימים מהיום.
בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לחייב את דוד ואת גב' גרינברג בתשלום עבור השימוש במכונית.

בקשתו של דוד
דוד טוען כי הוא איבד את האמון במנהל המיוחד, כי יש להעביר את המנהל המיוחד מתפקידו, וכי לחלופין יש לתת לו הוראות ביחס לאופן ביצוע תפקידו.
לטענת דוד, המנהל הזמני מונה על ידיו, כשלוח או נאמן שלו. ככזה, חב המנהל הזמני בחובות אמון, כפי שאף נקבע לא אחת בהלכה הפסוקה. עוד טען ב"כ דוד כי משעה שהשולח אבד את האמון שלו בשלוח, בנאמן, הרי תהא הסיבה לאובדן אמון זה אשר תהא – יש להורות על סיום יחסי השליחות והנאמנות. בתמיכה לבקשתו צרף דוד תצהירים של מר עמי בלטר ושל מר דוד סער, שהיה רואה חשבון של החברות.

אני סבורה כי אין מקום להעביר את המנהל המיוחד מתפקידו.
ראשית, המנהל הזמני מונה מכוח החלטה של בית המשפט. הוא מונה על ידי מתוך רשימת המומחים מטעם בית המשפט, ללא שהיתה לו הכרות קודמת כלשהי עם החברות או מי מהמעורבים בהן. אין כל סיבה לחשוש כי למנהל הזמני יש העדפה כזאת או אחרת כלפי מי מהצדדים, או כי הוא איננו פועל בתום לב. המנהל הזמני נדרש לבצע תפקיד לא פשוט, בתנאים לא קלים, והוא נחוש בדעתו למלא את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר לפי שיקול דעתו.

אין מקום לקבוע בשלב זה, ועל פי חומר הראיות שהוצג לי במסגרת הבקשות שבפני
י, כי המנהל איננו פועל בתום לב. התרשמתי בשלב זה כי המנהל עושה כמיטב יכולתו על פי שיקול דעתו כדי למלא את התפקידים שלשמם הוא מונה. אכן, היו מספר אירועים של מתיחות וחיכוך בין המנהל המיוחד לבין דוד, אחד האירועים הסתיים במעצר של דוד ובתלונה שהוא הגיש נגד המנהל המיוחד במשטרה.

יחד עם זאת, אין מדובר באירוע יחיד בו היתה הועלתה כנגד דוד טענה של אלימות. גם הבורר ציין במסגרת פסק הבוררות שלו כי דוד "בכוחניותו הכשיל ישיבות, תקף את הצד שכנגד הן מילולית והן פיזית, כאשר הוא אינו בוחל בכול צעד אפשרי, נלוז ככול שיהיה בכדי להכשיל את הבוררות, לרבות הטרדות, גידופים, האשמות חסרות שחר, קללות, כוחניות, סחיטות ואיומים ישירים ועקיפים אותם הפעיל עלי (קרי על הבורר, ר. ר.) ועל משפחתי".

על כל פנים, אינני סבורה כי העובדה שדוד אבד לטענתו את האמון במנהל המיוחד, די בה כדי להצדיק את העברתו מתפקידו. המנהל המיוחד לא מונה כשליח של דוד. הוא מונה בהתאם להסכמה הכוללת שבין הצדדים כפי שהיא עולה מבקשת המינוי ומהמסמך שנכתב למנהל המיוחד. מהמסמכים הללו עולה כי הצדדים היו מודעים לחוסר האפשרות שלהם לנהל את ענייני החברות, וכי הם בקשו להעביר את שיקול הדעת שלהם בניהול החברות לאדם אחר.

כפי שהובהר בבקשת המינוי, בין הצדדים שרר חוסר אמון מוחלט, שלא איפשר להם לבצע כל פעולה שהיא בחברות. הם הבינו כי "מצב ה-
dead lock
שבו מצויות החברות מהווה סכנה קיומית ממשית וקרובה להמשך פעולתן
" (ר' ס' 5 לבקשת המינוי).

בנסיבות אלה, המנהל מונה כדי לפעול לטובתן של החברות (ר' ס' 6.4 לבקשת המינוי), ולא כדי לפעול לטובתו של מי מהצדדים. העובדה שאחד הצדדים איננו מרוצה מהחלטותיו של המנהל – אין די בה כדי לקבוע כי המנהל איננו ממלא את חובתו. כל עוד לא ניתן לקבוע כי המנהל איננו פועל לטובת החברות בתום לב ובהתאם לשיקול דעתו – אין סיבה להורות על העברתו מתפקידו. כפי שציינתי לעיל, לא התרשמתי כי ניתן לקבוע כי המנהל איננו פועל בתום לב לטובת החברות.

זאת ועוד, מהמסמכים עליהם חתמו הצדדים, עולה כי הצדדים היו מודעים מראש לאפשרות כי מי מהם לא יהיה מרוצה מפעולותיו של המנהל וינסה לשנות את החלטותיו. הצדדים הסכימו לכן במפורש כי המנהל יפעל באופן עצמאי ולא יכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעתו של מי מהם, כי הם עצמם יחדלו לחלוטין מכול פעולה בקשר עם ניהול החברות, וכי הם לא יחבלו בפעולות המנהל, לא יפריעו לו ולא יפרו את הוראותיו. כן ציינו הצדדים כי הם מצפים מהמנהל כי הוא יפעל למצות את הדין כנגד מי שיפר את התחייבויותיו, כששום מעשה כאמור לא יסיט אותו מדרכו לפעול לרווחתן ולטובתן של החברות (ר' ס' 6 למכתב שנחתם ביום 2.6.08 על ידי דוד).

לכן, אני סבורה כי כל עוד לא ניתן לקבוע כי המנהל הפר את חובת האמון לחברות – שהיא החובה שהוטלה עליו מכוח ההסכמה בין הצדדים, אין מקום להעבירו מתפקידו. אוסיף כי לטעמי טוב עשו הצדדים כאשר העבירו את שיקול הדעת שלהם לגורם שלישי. כעולה מהבקשות, אם יועבר המנהל מתפקידו ולא ימונה מנהל אחר תחתיו, הדבר יחזיר את החברות למצב של מבוי סתום, שהצדדים עצמם ראו בו סכנה קיומית קרובה לחברות. מינוי של מנהל חדש אשר יהיה עליו להיכנס מלכתחילה לענייני החברות, עלול אף הוא לגרום לחברות נזק. כך או אחרת, כפי שהובהר, אינני רואה בשלב זה סיבה וטעם לעשות כן.

אחזור ואדגיש כי המנהל הזמני מונה משום שהצדדים עצמם לא היו יכולים להגיע להסכמה כלשהי במסגרת ניהול החברות, והוא מונה בהסכמתם, לצורך הצלתן של החברות. לאחר שהצדדים הסכימו על עצם המינוי, יש מקום לאכוף עליהם את הסכמתם, ולא לאפשר למי מהם לחזור בו – רק משום שהחלטות כאלה או אחרות של המנהל הזמני אינן נראות לו.

בקשת דוד למתן הוראות למנהל
כפי שהובהר, בקש דוד כבקשה חלופית כי בית המשפט יתן הוראות למנהל הזמני. להלן יפורטו הנושאים שהועלו על ידי דוד בהקשר זה.

טענתו של דוד כי המנהל הזמני אינו פועל להשבת שיקים שנגנבו על ידי מר אברהם בבאי
.
המנהל הזמני השיב לטענה זו. הוא טען כי לא ידוע לו על גניבה כזו, וכי טענת דוד היא טענה בעלמא ללא תימוכין. לטענתו, השיקים מהלקוחות מגיעים אליו בדואר, רובם נרשמים "למוטב בלבד" לפקודת החברה. הוא הוסיף כי הוא מבצע בדיקות מול החייבים, כך שאף שיק איננו נעלם.

בשלב זה די לי בתשובתו של המנהל הזמני – אשר עולה ממנה כי הוא מוודא כי שיקים אינם נעלמים או נגנבים. כאמור לעיל, שיקול הדעת ביחס לאופן ניהול החברות נמסר על ידי הצדדים למנהל. הוא החליט לבדוק את הטענה ביחס לשיקים שנגנבו, ובשלב זה הגיע למסקנה כי טענה זו לא הוכחה. הצדדים צריכים לכבד החלטה זו – בהתאם להסכמתם שלהם.
מובן כי אם יהיה לדוד מידע נוסף בהקשר זה, כגון טענה המתייחסת לשיק ספציפי שלקוח טוען כי הוא לא נפרע לפקודת החברה, הוא יוכל לפנות בכתב אל המנהל הזמני, להעביר אליו את המידע – וחזקה על המנהל הזמני שיחקור אותו ויפעל ביחס אליו לטובת החברות.

טענתו של דוד כי על המנהל הזמני להורות לשלם לו סך של 2 מיליון ₪, שהוא הלווה לחברות
.
המנהל הזמני טען כי הוא איננו מוסמך להורות על תשלום סכומי כסף למי מהצדדים, וכן טען כי תשלום כזה לדוד היה גורם לחברות להגיע לחדלות פירעון.
יוער כי אברהם חולק על טענותיו של דוד בהקשר זה, והוא טוען כי דוד לא הלווה כסף לחברות אלא בזז אותן, וכי הכספים שדוד העביר לחברות – הועברו על ידי דוד לגורמים עלומים.

טענות המנהל הזמני מקובלות עלי. בס' 6.10 להסכם בין הצדדים שמכוחו מונה המנהל הזמני, נקבע כי הצדדים זכאים לקבל שכר בלבד בתקופת המינוי, ולא כל טובת הנאה אחרת. לכן, ומאחר שאין הסכמה בין הצדדים ביחס לזכותו של דוד לקבל השבה של סכומים כאלה או אחרים שהוא נתן כהלוואה לחברות, המנהל הזמני אינו מוסמך להורות על השבה כזו.

יתרה מזאת, גם ההחלטה של המנהל הזמני לפיה אין מקום להורות על תשלום על ידי החברות שעלול להביא אותן לחדלות פירעון, היא החלטה שהתקבלה במסגרת שיקול הדעת של המנהל כמנהל החברות, ואין מקום להתערב בה.

טענתו של דוד כי יש להורות למנהל הזמני להפעיל את סמכות הצדדים בחברה בה לצדדים יש מניות.

טענתו של דוד התייחסה לחברת סקאן גרופ אינטרנשיונל בע"מ. לטענתו, דוד ואברהם הם בעלי מניות בחברה זו. לחברה יש כסף, שדוד מבקש כי המנהל הזמני יפעל כדי "להגיע" אל הכסף, לצורכי החברות דנן.

המנהל הזמני טען כי הסמכויות שלו אינן כוללות את חברת סקאן, שהוא אף לא ידע אודותיה. אברהם טען ביחס לחברה זו כי למנהל הזמני לא הוקנו סמכויות ביחס אליה, וכי אין לו סמכויות לפעול ביחס לרכוש פרטי של הצדדים. חברת סקאן מתנהלת כשורה, על פי הטענה, בלא שקיים בה מבוי סתום, ומטעם זה לא כלל המינוי של המנהל הזמני כל סמכויות ביחס אליה.

אני סבורה כי אין לקבל את טענותיו של דוד בהקשר זה. סמכויותיו של המנהל הזמני הוגדרו בבקשת המינוי. הוא הוסמך לנהל את ענייני החברות שנזכרו בבקשת המינוי, ולהפעיל את הזכויות והחובות של הצדדים בחברות אלה. חברת סקאן לא נזכרה בבקשה. זכויות הצדדים בחברת סקאן הן חלק ממכלול זכויות אחרות שיש לצדדים באופן פרטי – כגון זכויות בנכסי מקרקעין וזכויות אחרות. למנהל אין סמכות לפעול במקום הצדדים ביחס לזכויות אלה. לכן, כל עוד אין הסכמה בין הצדדים בהקשר זה, המנהל איננו מוסמך לפעול במקום הצדדים בחברת סקאן.

טענותיו של דוד ביחס לצוות הניהול שבו נעזר המנהל הזמני
.
כפי שהובהר בפירוט לעיל, מכוח ההסכמות בין הצדדים, המנהל הזמני לא הוסמך רק לחתום על שיקים של החברה, אלא הוא הוסמך לנהל את החברות בתקופה בה הוא ישמש כמנהל זמני. במסגרת זו יש למנהל הזמני שיקול דעת ביחס לאנשים שהוא בוחר לעבוד איתם ולהסתייע בהם. המנהל הזמני בחר לגישתו ב-3 עובדים, המסייעים לו לנהל את החברה. לא התרשמתי כי בפועל מנהלת את החברות גב' קלודין, שהיתה מזכירתו של דוד, אלא כי המנהל הזמני הוא המנהל את החברות בפועל, בסיוע של העובדים אותם הוא בחר. לכן ,אינני מקבלת את טענות דוד בהקשר זה.

הטענות ביחס ביטול ההתקשרות עם חברת הליסינג

אינני מקבלת את טענות דוד. המנהל הזמני השיב לענין זה, ואינני רואה לנכון להתערב בשיקול דעתו – שכן כפי שהובהר לעיל, הצדדים מסרו לו את שיקול הדעת בניהול החברות.

הגשת מאזני 2006-2007

אינני מקבלת את טענותיו של דוד. המנהל הזמני מודע לחובתו להגיש את המאזנים, ולטענתו הוא פועל כדי לשחזר נתונים, לתקן ליקויים ולהגיש את הדוחות הכספיים. כלומר, המנהל הזמני מודע לחובותיו והוא מבצע אותן, ואין מקום לתת לו הוראות נוספות בהקשר זה.

קבלת רישיון עסק

אין חולק כי החברות פועלות ללא רישיון עסק. המנהל הזמני מודע לכך, והוא פועל כדי לפתור את הבעיה.



הסמכת עורכי דין לייצוג בהליכים משפטיים

המנהל הזמני הודיע כי עורך דין פלג מונה על ידיו לייצג את החברות בכול ההליכים המשפטיים. בכלל זה הוא מטפל בהתגוננות של החברה מפני התביעות נגדה, וכן הוא בודק את האפשרות להגיש תביעות בשם החברות נגד צדדים שלישיים. לכן גם בהקשר זה אין מקום למתן הוראות למנהל הזמני.

השבת 10 מכוניות שבשימושו של אברהם

המנהל הזמני טען כי מדובר בטענה בעלמא. כן נטען כי כאשר היה שימוש של אברהם במכוניות של החברה, המנהל הזמני פנה אל אברהם ודרש ממנו להשיב 2 מכוניות שהוא עשה בהן שימוש. אברהם אכן השיב את המכוניות בהתאם לדרישה. ביחס למכוניות שנזכרו בס' ו' לבקשתו של דוד (מכתב של דוד למנהל מיום 13.6.08), טען המנהל הזמני כי למיטב ידיעתו המכוניות שנזכרו במכתב זה הוחזרו לחברה.

יחד עם זאת, הודיע ב"כ המנהל הזמני בישיבת יום 30.10.08 כי הוא מוכן לבדוק ענין זה פעם נוספת (ר' עמ' 4 שורה 18 לפרוטוקול). לכן, המנהל הזמני יבדוק פעם נוספת את נושא המכוניות שפורטו במכתב הנ"ל נספח ו' לבקשה, בהתאם לדברי בא כוחו בבית המשפט. המנהל ידווח תוצאות הבדיקה בדו"ח שיגיש לצדדים. אם ישנן מכוניות נוספות השייכות לחברה שהן בשימוש שלא כדין על ידי אברהם, חזקה על המנהל כי יפנה לאברהם וידרוש את השבתן לחברה, כפי שעשה בעבר.

העברת דיווחים שוטפים

המנהל הזמני אינו חולק על חובתו להעביר לצדדים דיווחים שוטפים ביחס לפעולותיו. חובה זו נזכרה גם בס' 6.12 לבקשת המינוי. לטענתו של המנהל, הוא העביר דיווחים יומיים לצדדים עד היום. יחד עם זאת, דוד טען כי הדיווחים אינם מפורטים דיים.
לטענת המנהל הזמני דוד דרש רק לאחרונה כי הדו"ח יועבר ברמת פירוט גבוהה יותר, ואין לו התנגדות להעביר דו"ח מפורט יותר מעתה ואילך (ר' דברי ב"כ המנהל הזמני, עמ' 4 שורות 21-22 לפרוטוקול).
לכן, אני מורה כי המנהל יעביר לצדדים דו"ח מפורט מדי שבוע.

לאור כל האמור לעיל, בקשתו של דוד להעברת המנהל הזמני מתפקידו – נדחית. הבקשה למתן הוראות נדחית בכפוף לאמור לעיל בהחלטה זו.
דוד יישא בהוצאות ובשכר טרחתו של המנהל הזמני, ובהוצאותיו ובשכר טרחתו של מר אברהם בבאי בקשר עם כל הבקשות שנדונו לעיל, בסך 10,000 ₪ + מע"מ לכול אחד.

היום 30.10.08
בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים

__________
ר. רונן, שופטת











א בית משפט מחוזי 1385/08 בבאי אברהם נ' בבאי דוד ואח' (פורסם ב-ֽ 30/10/2008)