פסקי דין על בלאיש ויקטור | פסקי דין על לוי יהודה | פסקי דין על לוי חנה ואח' |

174124/08 בשא     04/11/2008




בשא 174124/08 בלאיש ויקטור נ' לוי יהודה, לוי חנה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא174124/08

א
45546/08
בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה
– ס. נשיאה

04/11/2008




בעניין:



בלאיש ויקטור
ע"י ב"כ עוה"ד א. גלברט ואח'

המבקש



נ
ג
ד


1 . לוי יהודה

2 . לוי חנה


ע"י ב"כ עוה"ד רותם
המשיבים



נ ג ד



בנק הפועלים בע"מ






משיב הפורמלי



החלטה


1.
בפני
בקשה שהוגשה ביום 18.9.08 למתן צו מניעה זמני, אשר ימנע מן המשיב הפורמלי, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים") לשלם למשיבים את סכום הערבות הבנקאית שהוצאה על ידו, ע"ס 30,000 ₪, ואשר נמסרה למשיבים בהתאם להוראות הסכם שכירות בלתי מוגנת, וזאת עד למתן

פסק דין
בתובענה העיקרית שהגיש המבקש נגד המשיבים, לפיצויים בסך 250,000 ₪.

הצדדים לבקשה הם: מצד אחד, המבקש – מעצב אופנה ושוכר נכס בשוק הפשפשים, עפ"י הסכם שכירות מיום 24.7.08 (להלן: "הסכם השכירות"), ומצד שני, המשיבים – בעליו של הנכס נשוא הסכם השכירות.

ביום 18.9.08 ניתן על ידי צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, תוך התניית הצו בערבויות, ונקבע דיון במעמד שני הצדדים.

2.
במושכר, הנמצא ברח' חנינא 9 ביפו בשוק הפשפשים (להלן: "הנכס"), התנהל מאז שנות השישים במאה שעברה, במשך עשרות שנים, מפעל משפחתי לחרטות. העבודה עם מחרטות הינה עבודה מלוכלכת וגרמה ללכלוך רב של הקירות והתקרה בנכס. כשנסגר המפעל, התקשרו המשיבים עם קבלן שיפוצים לשיפוץ הנכס, על מנת שיוכלו להשכירו.

אין חולק כי קירות הנכס והתקרה, בנוסף להיותם מלוכלכים, סבלו גם מקילוף הטיח, עד כדי חשיפת הזיון במקומות רבים.

במקום לעשות טיח, בחרו המשיבים לשפץ את הנכס ע"י התקנת לוחות גבס על הקירות והתקרה. בנוסף היה צורך לבצע איטום של הגג.

3.
המבקש, אשר חזר באותה עת מחו"ל, חיפש מקום בו יוכל לקיים את הסטודיו שלו, ואשר יוכל לשמש לו גם למגורים.


כך, נפגשו המבקש והמשיבים, וביום 24.7.08 כרתו ביניהם הסכם שכירות לגבי הנכס.

לא בכדי נרשם בסעיף 3 להסכם השכירות כי "המשכירים משכירים בזאת לשוכר, והשוכר שוכר בזה מהמשכירים את הנכס במצבו כמו שהוא
is
-
as
"
. עוד נרשם בסעיף 7.1 להסכם השכירות כי "השוכר מצהיר כי ראה את הנכס ומצא אותו מתאים למטרתו, דהיינו: לעסק שהוא עומד להקים והוא מוותר בזה על כל טענה של פגם או אי התאמה, או צורך בתיקונים ו/או שיפוצים כלשהם".

4.
המבקש בקש לבצע שינויים ושיפוצים משלו במושכר. המשיבים התירו לו לשפץ את הנכס ולהתאימו למטרותיו – עסק ומגורים, כפי שימצא לנכון "תוך שמירה על שלד הנכס" (סעיף 7.4). התיקונים והשיפוצים היו אמורים להתבצע כולם על חשבון השוכר, ללא זכות לדרוש החזר כלשהו מן המשיבים, כולל נזקים שייגרמו לנכס תוך כדי השיפוץ.

המשיבים אף טוענים, כי בשל כך, הסכימו להפחית למבקש כ- 500 ₪ לחודש מדמי השכירות שביקשו לקבל.
עוד נרשם, בסעיף 7.3, כי "מוסכם במפורש כי המשכיר לא אחראי לשום תקונים בנכס".

5.
במסגרת הבטחונות שנדרשו מן השוכר, נקבע כי "השוכר יפקיד בידי המשכירים ערבות בנקאית בלתי מותנית ע"ס 30,000 ₪, שתוקפה עד ליום 24.7.09" (סעיף 15.2 להסכם השכירות).

סעיף 15.3 להסכם השכירות קובע כי "אם לא ישולם סכום כלשהו המגיע למשכירים או שעל השוכר לשלם עפ"י הוראות הסכם שכירות זה, יהיו המשכירים רשאים לממש את הערבות הבנקאית... וזאת לאחר שניתנה התראה בכתב בת 14 יום לשוכר ולערבה".

ואכן, השוכר הפקיד בידי המשיבים ערבות בנקאית שהוצאה ע"י בנק הפועלים, מספרה 268431/0001, ע"ס 30,000 ₪, שהינה הערבות נשוא הבקשה לצו מניעה זמני דנן.

6.
לאחר חתימת הסכם השכירות, בקש המבקש להתחיל בעבודות השיפוצים, להתאמת המושכר לצרכיו, והחל להוריד את קירות הגבס שציפו את קירות המושכר ותקרתו. אזי התברר לו כי קירות המושכר מתפוררים הטיח מקולף ברובו ומוטות הברזל שבקירות ובתקרות חשופים.


המבקש הזמין קונסטרוקטור, אשר הודיעו כי הנכס מסוכן ועומד בפני
קריסה, וחיווה דעתו שיש לתקנו מן היסוד על מנת להכשירו לשימוש.


בעקבות זאת, פנה המבקש למשיבים, במכתב מיום 31.7.08, פרט את מצבו של הנכס והודיעם כי הוא דורש שהמשיבים יחזקו את הנכס ויכשירוהו לשימוש; המבקש דרש לקבל מן המשיבים אישור מהנדס בדבר תקינות הנכס. המשיבים ביצעו עבודות טיח מסוימות בנכס, אך סרבו לבצע שיפוץ לחיזוק הנכס. משכך, בוטל הסכם השכירות ע"י המבקש; בין הצדדים פרץ סכסוך כספי, כאשר המבקש מבקש מן המשיבים החזר ההוצאות שהוציא עד למועד זה ע"ח השיפוצים וביטל את השיק עבור דמי השכירות ע"ס 30,000 ₪, ואילו המשיבים דרשו את דמי השכירות, והלינו על כך שהמבקש שבר ופירק את כל 140 לוחות הגבס במושכר, זרע בו הרס וחורבן עד כי כל עבודות השיפוצים שבוצעו על ידם עובר לחתימת הסכם השכירות, ירדו לטמיון.

7.
במסגרת סכסוך זה, הוצגה לבנק ע"י המשיבים דרישה למימוש הערבות, שגררה בעקבותיה הגשת התביעה הכספית מצד המבקש והבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש הערבות.

8.
בדיון שהתקיים בין הצדדים ביום 5.10.08 הסתבר, כי תלונתו של המבקש אינה מופנית למצב הקירות המתפוררים, אלא למצב התקרה בה נחשף הזיון, ולעמוד התומך השמאלי
אשר לטענתו, מצבם מסכן את המבנה כולו.


משכך הדבר, המלצתי לצדדים כי ימונה קונסטרוקטור אשר יחווה את דעתו באשר לתיקונים הנחוצים, אם נחוצים, בתקרת הנכס ובעמוד התומך השמאלי, כדי להסיר סכנה בנכס, ואת עלות תיקונים אלו, כאשר המטרה היתה שהמשיבים ישאו בעלויות אלו, ואזי יחזור בו המבקש מביטול הסכם השכירות.


ואכן מונה מומחה, מהנדס בנין מר גוכמן אליעזר, אשר בדק את המבנה ואת התיקונים שבוצעו בו ע"י המשיבים בתקרה ובעמוד התומך, וקבע כי יש להקיש על התקרה ולהסיר את כל הטיח הרופף והחלול, למרוח את הברזל בחומר מסיר חלודה העמיד נגד קורוזיה, לטייח מחדש ולמרוח בחומר
sikarep
, שהוא חומר רב תכליתי למילוי סדקים וחורים, המיועד לשיקום בטונים ומכיל סיבים פוליאמידיים
ומיקרו-סיליקה לשחזור בטונים מעל ברזל זיון פגוע.


והמומחה מסכם וקובע כי "התקונים שנעשים ע"י המשכיר הינם התקונים שנדרשים ומבוצעים בצורה תקנית ונכונה". המומחה העריך עלות תקונים אלו בסך 14,488 ₪.

9.
הצדדים חזרו להמשך הדיון, וסברתי כי ניתן יהיה, על יסוד ההסכמה של הצדדים עובר למינוי המומחה, להביא הצדדים לכך שהסכם השכירות ביניהם יחזור לתקפו, אלא שאז עוררו הצדדים טענות כספיות זה כנגד זה; המשכירים-המשיבים – עמדו על תשלום דמי השכירות לתקופה שמתחילת הסכם השכירות, ואילו השוכר-המבקש טען להפסדים שנגרמו לו בשל דחיית פתיחת הסטודיו.


אפשרתי לצדדים לבוא בדברים ביניהם עד למועד מתן החלטה זו, על מנת שיגיעו ביניהם לידי הסדר פשרה, אך משלא הודיעו הצדדים במועד שנקצב כי הגיעו לידי הסדר המייתר את הדיון, יש ליתן החלטה בבקשה לצו המניעה הזמני – וכך נעשה.

10.
דיון

המבקש צו מניעה זמני חייב להראות כי ברשותו עילת תביעה טובה לכאורה. טיבו של הדיון בסעד זמני שאין הוא מכריע בזכויות הצדדים. די בכך שהמבקש יראה, כי עילת התביעה שלו ראויה להתברר וראיות תומכות לכאורה בתביעה [רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח'
, ד"נ נו (1) 529]. בנוסף, עליו לפנות לבית המשפט בידיים נקיות ובתום לב וללא שיהוי. המבקש גם צריך להראות כי יגרם לו נזק חמור מן הנזק שעלול להיגרם למשיב ממתן הצו, שאינו ניתן לפיצוי כספי.

11.
אין חולק כי עסקינן בערבות בנקאית אוטונומית. על פי נוסח הערבות, התשלום יהא לפי דרישה בכתב של המשיב מן הבנק מבלי להטיל עליו כל חובה לנמק או להוכיח את דרישתו או מבלי שיהיה חייב לדרוש את התשלום תחילה מאת המבקש. לערבות בנקאית אוטונומית יש מעמד עצמאי המנותק מעסקת היסוד שבמסגרתה היא נמסרה. מימושה אינו תלוי בהכרעה במחלוקת בעסקת היסוד. ניתוקה מעסקת היסוד מגשים את תכלית הערבות הבנקאית האוטונומית, להבטיח פרעון חובות במהירות ובפשטות, כדי להגביר את היציבות הוודאות בחיי המסחר [ראה: רע"א 1765/00 מושקוביץ חברה לבניין בע"מ נ' תשורה ייזום ובניין, פ"ד נה(2) 447].

הערבות האוטונומית מאפשרת לנערב לקבל את הסכום המגיע לו לטענתו, בלא שיהיה צורך להכריע תחילה אם זכאי הוא לסכום על פי תנאיה של עסקת היסוד. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה במקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם עקרון עצמאות הערבות נסוג בפני
התנהגות חמורה במיוחד של הנערב או התנהגות הנגועה במרמה [ראה: ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ. אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק) פ"ד נ(2) 685, רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ. ארז תעשיות בנייה בע"מ פ"ד מ ח(1) 450]. מדובר במצבים קיצוניים בהם התרחשויות הקשורות בעסקת היסוד עשויות להשפיע על הערבות חרף עצמאותה, ולהביא למניעת מימושה [ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובניין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית (25.2.04)].

שני החריגים הללו לעיקרון העצמאות של הערבות האוטונומית, דהיינו: חריג המרמה וחריג 'הנסיבות המיוחדות' נועדו להגן על החייב ולמנוע את מימוש הערבות הבנקאית כאשר דרישת הנערב למימוש הערבות נעשתה בחוסר תום לב ובהעדר הגינות במידה חמורה או כאשר דרישת הנערב למימוש הערבות נגועה במרמה.

התנהגות חמורה ושרירותית של הנערב המונעת משיקולים זרים או מתוך רצון להפעיל לחץ או נקמנות, באה בגדרן של "הנסיבות המיוחדות" המהוות חריג לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית, "זהו מושג יחסי שתוכנו עשוי להשתנות מעניין לעניין
וממקרה למקרה" [ראה: ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובניין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבניין בע"מ פ"ד נח(3) 118].

12.
ומן הכלל אל הפרט

המבקש לא הצליח להראות כי מקרה זה נופל לאותם מקרים חריגים בהם עקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית נסוג בפני
התנהגות חמורה במיוחד של הנערב, או התנהגות הנגועה במרמה.


המבקש ידע כי הוא שוכר נכס ישן מאד. המבקש ראה במו עיניו כי בוצעו בו שיפוצים ע"י התקנות לוחות גבס על הקירות והתקרות, ומן הסתם יכול היה להניח כי מצב הקירות מתחת ללוחות הגבס אינו תקין. המבקש ממילא התכוון לפרק את לוחות הגבס.

המבקש הודה כי ידע שהקירות מלוכלכים ויכול היה לצפות שיהיה צורך בשיפוץ הקירות, שאת חלקם ממילא התכוון לשבור ע"י פתיחת הנכס לחלל גדול אחד. המבקש הסכים לשכור את הנכס
is
-
as
, וויתר מראש על כל טענה בדבר אי התאמה.

נסיונו של המבקש להוכיח כי המבנה הינו מבנה מסוכן לא צלח בשלב זה, משהסתבר כי עלות חיזוק המבנה ככל המתייחס לתקרה ולעמוד התומך הינו זניח, לאור חוות דעת המהנדס שמונה ע"י בית המשפט.

המבקש לא הצליח להראות כי הנכס אינו כשיר לשמש למטרת השכירות וכי התנהגות המשיבים בכל מהלך המו"מ לקראת כריתת הסכם השכירות ו/או אחריו הינה התנהגות חמורה במיוחד או נגועה במרמה.

בנסיבות אלו, ביטול הסכם השכירות על ידו וסירובו להמשיך לשכור את המושכר דווקא הוא, לכאורה, מלמד על חוסר תום לב. שוכר הנוטל על עצמו לשכור נכס ישן במקום מועד כמו שוק הפשפשים,
is
-
as
מבלי לבדקו באופן יסודי, לא יוכל לטעון כלפי המשכיר אחר כך כי רומה או כי הונו אותו באשר למצב הנכס, אלא אם כן יסתבר כי מדובר במבנה הצפוי לסכנת התמוטטות. לפיכך, בדין נעשתה פניית המשיבים לבנק הנערב בדרישה למימוש הערבות.

לא מצאתי, איפוא, בהתנהגות המשיבים פגם חמור שיצדיק עצירת מימוש הערבות הבנקאית האוטונומית.

13.
באשר למאזן הנוחות, המבקש ממילא תבע את המשיבים בתביעה כספית. מימוש הערבות הבנקאית יגרום לו נזק כספי אותו יוכל להוסיף לתביעתו התלויה ועומדת כנגד המשיבים ממילא.

הנני דוחה טענת המבקש כי אין מקום להתיר מימוש הערבות הבנקאית בהעדר הודעה מתאימה. הודעה כזו נמסרה למבקש במסגרת המגעים שהיו בין הצדדים בנסיון להגיע לידי הסדר.

14.
סוף דבר

המבקש לא הצליח להראות כי התנהגות המשיבים בדרישתם למימוש הערבות נגועה במרמה או חמורה במיוחד באופן המצדיק עצירת המימוש של ערבות בנקאית אוטונומית. משכך, כשל המבקש להצביע על קיומה של עילת תביעה טובה לכאורה, ולפיכך אינו זכאי לסעד של צו מניעה זמני. גם מאזן הנוחות אינו פועל לטובתו.

צו המניעה הזמני שניתן על ידי ביום 18.9.08 – מבוטל.

הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ יחולו על המבקש.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק ההחלטה.


ניתנה היום, ו' בחשון, תשס"ט ( 4 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים




זהבה אגי, שופטת
ס. נשיאה







הקלדה: פנינה ש.






בשא בית משפט שלום 174124/08 בלאיש ויקטור נ' לוי יהודה, לוי חנה ואח' (פורסם ב-ֽ 04/11/2008)