פסקי דין על גריס טועמה | פסקי דין על מירו אריה איתן

1077/08 תק     29/10/2008




תק 1077/08 גריס טועמה נ' מירו אריה איתן




בפני
כב' השופט משה אלטר
התובע גריס טועמה
נגד

הנתבע מירו אריה איתן
פסק דין
בתאריך 19/12/07 הזמין הנתבע מהתובע, שהינו חשמלאי במקצועו, ביצוע עבודות חשמל בבית אותו בנה הנתבע ברחוב הפשוש 3, עכו (להלן: "הבית").

בין התובע לנתבע סוכם בע"פ כי בתמורה לביצוע העבודות ישלם הנתבע לתובע סך של 9,000 ₪ + מ.ע.מ. כן סוכם שהנתבע יספק את החומרים הדרושים לביצוע העבודות, לרבות חוטי חשמל. התובע התחייב לסיים את אותן עבודות הנחוצות כדי לאפשר את תחילת עבודות הריצוף (חיבורי צינורות ברצפה, השתלת חוטים וכו') תוך 10 ימים, היינו עד 29/12/07.

לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, הוא החל בביצוע העבודות אולם בשל מחסור בחומרים לביצוע העבודות, אותם היה אמור לספק הנתבע, נוצר בינו לבין הנתבע קרע והנתבע הביא חשמלאי אחר לסיום העבודות וסירב לשלם לתובע עבור העבודות אותן ביצע. לפי הערכת התובע, הוא ביצע כ – 80% מהעבודות. לכן מגיע לו מהנתבע, לטענתו, סך של 8,316 ₪ (שזה 80% מ – 9,000 ₪ + מ.ע.מ). סכום זה הוא תובע מהנתבע בתביעה שבפני
י.

לטענת הנתבע, התובע לא עמד בלו"ז עליו הוסכם וביום 28/12/07, בעקבות ויכוח ביניהם על רקע דרישתו של התובע מהנתבע כי יביא לו חוטים ואי הסכמתו של התובע להמתין 10 דקות עד שהנתבע יסיים לשוחח עם הרצף וספק החצץ, החל התובע לצרוח "אני לא עובד פה יותר, הפסקתי לעבוד פה", ארז את כלי העבודה שלו ועזב. מאחר והנתבע היה נתון בלחץ של זמן, שכן היה אמור לסיים את עבודות בניית הבית כדי שיכול לפנות את הדירה ברחוב בן עמי 65 (להלן: "הדירה") אותה מכר והתחייב לפנות עד 06/3/08, הוא מסר את ביצוע העבודות החשמל שנותרו לביצוע לחשמלאי אחר, מר חג'ר הישאם (להלן: "הישאם"), שהחל לעבוד ב- 31/12/07 יחד עם 2,3 פועלים ועבד 8 ימים ברציפות כדי להכין את הבית לריצוף. עוד טוען הנתבע כי אי עמידת התובע בלו"ז גרמה לעיכוב של כחודש בעבודת הרצף, שהיה אמור להתחיל לרצף ב- 1/1/08, וכתוצאה מכך לא יכול היה התובע להשלים את עבודות בנית הבית ולפנות את הדירה עד 06/3/08, כפי שהתחייב. הנתבע גם מכחיש, בכתב ההגנה, כי התובע ביצע 80% מהעבודות. לטענתו, עבודות ההכנה לריצוף מהוות כ – 30% - 40% מכל עבודות החשמל שהתובע התחייב לבצע, וגם את זה התובע לא השלים. לכן עותר הנתבע לדחות את התביעה והוא אף הגיש תביעה שכנגד, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בסך 17,800 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מאי עמידתו של התובע בלו"ז עליו הוסכם.

מכתבי הטענות ומדברי הצדדים עולה כי המחלוקות ביניהם, הרלבנטיות לתביעה ולתביעה שכנגד הן בעניינים הבאים:

א. מי אשם באי עמידת התובע בלוח הזמנים שסוכם.
ב. איזה אחוז מהעבודות שהתחייב התובע לבצע בוצע על ידו.
ג. איזה נזק, אם בכלל, נגרם לנתבע כתוצאה מאי העמידה בלוח הזמנים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, אני קובע, לגבי כל אחת מהמחלוקות הנ"ל כדלקמן:

א. אני מאמין לתובע כי הגורם העיקרי לאי עמידתו בלו"ז היה מחסור בחומרים, שאותם היה אמור לספק הנתבע. בהקשר זה ראוי לציין שגם דברי הנתבע בסעיף 16 לכתב ההגנה, כי התובע דרש ממנו שיביא חוטים, תומכים בטענת התובע בדבר מחסור בחומרים.

ב. העבודות אותן התחייב התובע לבצע ואשר תמורתן התחייב הנתבע לשלם לו 9,000 ₪ + מע"מ כללו עבודות אותן היה צריך לבצע כהכנה לריצוף הבית, אשר אותן התחייב התובע לבצע תוך 10 ימים ועבודות אותן היה צריך לבצע בשלב מאוחר יותר. אין חולקין שאת העבודות שאותן היה צריך לבצע בשלב מאוחר יותר, כגון תאורה בחצר, חיבור מערכות החשמל לארון החשמל, הכנת תוכנית חשמל לצורך הגשה לחברת החשמל, התקנת מפסקים ושקעים וכו', הוא כלל לא ביצע, וכי את העבודות אותן התחייב לבצע עד ה- 29/12/07 הוא ביצע באופן חלקי בלבד.

על סמך הנתונים שהובא בפני
י אני קובע כי העבודות שבוצעו ע"י התובע מהוות, מבחינת עלותן, 40% מכל העבודות שהתחייב לבצע.

ג. בכתב התביעה שכנגד מפרט הנתבע את הנזקים בגינם הוא עותר לחייב את התובע לפצותו. עיון ברשימת הנזקים מלמד שמדובר בנזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מאיחור בפינוי הדירה. דא הקא, שלא הובאה כל ראיה לכך שנזקים אלה אכן נגרמו. לא רק שלא הובאה כל ראיה לכך שהנתבע נאלץ לפנות את הדירה בטרם הושלמה בניית הבית ולעבור לדיור חליפי, על כל המשתמע מכך (תשלום שכר דירה, אחסנת ציוד וכו') ו/או שהנתבע נאלץ לשלם פיצוי כלשהוא לרוכש הדירה, אלא שמתצהירו של הרוכש עולה כי הוא נתן את הסכמתו לדחות את מועד פינוי הדירה עד סוף חודש מרץ 2008 וכי בפועל הדירה פונתה ונמסרה לו ב- 25/3/08.

זאת ועוד, לאור קביעתי בסעיף א' דלעיל, כי הגורם העיקרי לאי עמידת התובע בלו"ז היה מחסור בחומרים, ספק אם היה מקום לחייב את התובע לפצות את הנתבע בגין הנזקים שנגרמו לו, גם אם היה עולה בידי הנתבע להוכיח שנגרמו לו נזקים.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,158 ₪ (שזה 40% מ- 9,000 ₪ + מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 16/1/08 ועד התשלום המלא בפועל.

את התביעה שכנגד אני דוחה.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בגין התביעה והתביעה שכנגד, בסכום כולל של 750 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' תשרי תשס"ט, 29 אוקטובר 2008, בהעדר הצדדים.
משה אלטר
, שופט
בית משפט לתביעות קטנות בעכו
ת"ק 08-1077 טועמה נ' מירו 29 אוקטובר 2008








תק בית משפט לתביעות קטנות 1077/08 גריס טועמה נ' מירו אריה איתן (פורסם ב-ֽ 29/10/2008)