פסקי דין על גונן שגב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2017/07 בל     05/10/2008




בל 2017/07 גונן שגב נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002017/07



כב' השופטת אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים):מר גבעתי בן יוסף
נציג ציבור (מעבידים):מר אלמלם שמעון

בפני
:


גונן שגב

בעניין
:

התובע







- נגד -



המוסד לביטוח לאומי


הנתבע
אברהים מסארווה

ע"י ב"כ עוה"ד


פסק דין


1.

לפנינו תביעה, במסגרתה, ביקש התובע לחייב את הנתבע להחזיר לו דמי ביטוח בריאות ממלכתי ודמי ביטוח לאומי, לגבי התקופה שמתאריך 21/4/04 ועד לתאריך 20/8/07, תקופה בה היה אסיר.

2.

הואיל והנתבע החזיר לתובע דמי ביטוח לאומי בגין ההפרש בדמי הביטוח אותו נשא אוצר המדינה לבין מה שנוכה מהתובע בפועל, הרי שהמחלוקת היחידה שנותרה בתיק נסובה סביב החזר דמי ביטוח בריאות ממלכתי, בתקופה בה שהה התובע בכלא, היינו מתאריך 21/4/04 ועד לתאריך 20/8/07.

3.
להלן טענות התובע:

א.

האפשרות היחידה לחייב אסיר בדמי ביטוח בריאות ממלכתי, נקבעה בתקנה 18 א לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א - 1971 והואיל והוא עונה אינו עונה על תנאי הסעיף, הרי שלא בדין נגבו ממנו דמי הביטוח.

ב.

חוק ביטוח ממלכתי שונה מחוק הביטוח הלאומי, וכשלא אותו ממשרד ממשלתי אמון על ביצועם.

ג.

המוסד לביטוח לאומי
הינו כלי לגביית דמי ביטוח בריאות ואין הוא קובע מדיניות באשר לדמי ביטוח אלו.
ד.

נקודת החפיפה בין שני החוקים הנ"ל, מבהירות התקנות שהאסיר אינו ככל אזרח כאשר עליו לעבור בדיקות או טיפול רפואי שכן אין הוא זכאי להשתמש בשירותי הבריאות של קופות החולים או בתי החולים שאינם שייכים לשב"ס, גם בהיותו בחופשה.

ה.

שר הבריאות קיבל מנדט לקביעת הסדרים מיוחדים לגבי קבוצות אוכלוסייה מסויימות, ביניהן אסירים או עצירים, אולם בפועל עדיין לא נקבעו הסדרים מיוחדים שכאלה.

4.
להלן טענות ב"כ הנתבע:

א.

מכח סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, נקבעו הוראות תקנה 18 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א - 1971 (להלן:"הוראות מיוחדות").

ב.

לפי תקנה 18א להוראות המיוחדות, מבוטח המצוי במאסר או במעצר, תקופה העולה על שנה, ישא אוצר המדינה בתשלום דמי הביטוח בעדו החל מיום המאסר או המעצר, ויחולו על תשלום זה הכללים החלים על מי שאינו עובד ואינו עצמאי שלו הכנסה מזערית השווה ל - 5% מהשכר הממוצע.

ג.

הסיפא של התקנה קובעת חריג, לפיו אסיר או עציר אשר בתקופת ריצוי עונשו מועסקים במקום עבודה ומשכרם מנוכים דמי ביטוח, שאז נגבים דמי ביטוח בשיעורים החלים על עובד ולא בשיעור מזערי.

ד.

בתקופה הרלוונטית לתביעה, היו לתובע, חבר כנסת לשעבר, הכנסות מלא עבודה, העולות על ההכנסה המזערית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק.

ה.

תקנה 1 (1) לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות ממלכתי), התשנ"ה - 1995, מאמצת את הוראות תקנה 19 לתקנות המיוחדות.

ו.

למרות שבפריטי החוק הנ"ל, אין התייחסות למקרה של מבוטח אשר לו הכנסה שלא מעבודה, עדיין ניתן לפרש את פריטי החוק לפי מטרתם. שכן הרציונל העומד בפני
המחוקק בסעיפים אלו, שעציר או אסיר אשר נשפט לתקופה העולה על שנה, מאבד את יכולתו להשתכר כעובד או כעובד עצמאי ובהעדר מקורות פרנסה נופל עול קיומו על אוצר המדינה, לרבות תשלום דמי ביטוח לשם רציפות תקופת הביטוח.

ז.

המחוקק לא התכוון לפטור מתשלום דמי ביטוח מי שיש לו מקורות הכנסה החייבים בתשלום דמי ביטוח ולהעדיפו על פני מבוטחים לא אסירים, בעלי הכנסות חייבות בתשלום דמי ביטוח. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בסיפא של תקנה 18 שמתייחסת למצב בו למבוטח האסיר או העציר יש הכנסות מעבודה שאז חייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסותיו.

ח.

בנוסף, תקנה 18(ב) קובעת פטור מפורש מתשלום לאסיר או עציר שמרצה תקופה שאינה עולה על שנה, בתנאי שהכנסותיו אינן עולות על ההכנסה המזערית. מכאן ניתן ללמוד שאם למבוטח המרצה תקופת מעצר או מאסר ארוכה, יש הכנסות הוא אינו פטור מתשלום דמי ביטוח, מהכנסות אלה, משההנחה היא שהכנסותיו אינן עולות על ההכנסה המזערית.

ט.

בדין נהג הנתבע עת החליט לחייב את התובע בדמי ביטוח בגובה ההפרש שבין המינימום אותו נושא אוצר המדינה לסכום שהוא חייב לפי הכנסותיו.

5.
העובדות הרלוונטיות לענין

א.

התובע, חבר כנסת לשעבר, מקבל ואף קיבל בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, גמלת פנסיה בשיעור העולה על ההכנסה המזערית
(לפי פריט 3 ו - 4 ללוח י"א).

ב.

התובע שהה במאסר תקופה העולה על שנה אחת.

ג.

הנתבע חייב את התובע בדמי ביטוח בגובה ההפרש שבין המינימום אותו נושא אוצר המדינה לסכום שהוא חייב על פי הכנסותיו.

6.
הוראות החיקוק הרלוונטיות

סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי), קובע כי:

הוראו


(א)
השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות

מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים

להלן, וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף

345ב, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום

העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח;

ואלה הם המבוטחים:

(1)
(א)..................................
עובד חלקי;


...


(5)
(א)..
מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;

(ב)
מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;

ס"ח-2008
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

מכח סעיף 371 הנ"ל, נקבעו הוראות תקנה 18 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א - 1971,

(להלן, כאמור:"הוראות מיוחדות")הקובעות כי:
"א)
נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה מעל לשנה - ישולמו בעדו דמי ביטוח מאת אוצר המדינה בעד התקופה החל מיום מאסרו או מעצרו במועדי התשלום ולפי השיעור החל על מי שחייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסה מזערית שנתית כנקוב בפרט 3 של לוח י"א לחוק, ובלבד שאין למבוטח בתקופת התשלום כאמור מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
ב)
נמצא מבוטח במאסר או במעצר תקופה שאינה עולה על שנה והכנסותיו באותה שנת מסר אינן עולות על ההכנסה המזערית לשנה האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק - יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד התקופה האמורה, ואם נמצא המבוטח במאסר או במעצר כאמור מחוץ לישראל - יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח בעד כל התקופה בה יהיה במאסר או במעצר כאמור".

תקנה 1(1) לתקנות ביטוח הריאות ממלכתי (פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות) התשנ"ה – 1995 (להלן:"תקנות ביטוח בריאות"), קובעת כי:

"1.
המבוטחים המפורטים להלן יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות:
(1)
אסיר או עציר כמשמעותם בתקנה 18 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, התש"ל - 1971".

7.
דיון והכרעה

כפי שרואים מעיון בהוראות החיקוק הרלוונטיות, הרי שתקנה 1(1) לתקנות ביטוח בריאות, הקובעת פטור לאסיר או לעציר, מפנה לתקנה 18 להוראות המיוחדות.

מעיון בסיכומי התובע עולה כי לדעתו, יש בעובדה שאסיר אינו זכאי להשתמש בשירותי הבריאות של קופות החולים או בתי החולים שאינם שייכים לשב"ס, גם בהיותו בחופשה, בכדי לבסס את תביעתו. עם כל הכבוד לטענה זו, הרי שהיא אינה מתמודדת ואף אינה מתיישבת עם תקנה 18 להוראות המיוחדות, שהרי לא נטען ובוודאי שלא הוכח כי אסירים או עצירים השוהים במאסר תקופה שאינה עולה כדי שנה, כן רשאים להשתמש בשירותי הבריאות של קופות החולים או בתי החולים שאינם שייכים לשב"ס. בנוסף, לא טען התובע
בוודאי שלא הוכיח כי אסיר או עציר השוהה במאסר מעל שנה ויש לו מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדו, רשאי להשתמש בשירותי הבריאות של קופות החולים או בתי החולים שאינם שייכים לשב"ס.

הנתבע, מפנה לרציונאל שעמד, לדעתו, לנגד עיני המחוקק, את קבע כי אסיר השוהה במאסר מעל שנה לא יחוייב בדמי ביטוח - העדר יכולתו להשתכר כעובד או כעובד עצמאי.

החריג שנקבע בהוראות המיוחדות לענין אסיר או עציר האסורים מעל שנה ואשר יש להם מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בעדם, הגיוני באותה מידה כמו מי שמקבל גמלת פנסיה בתקופה זו ואין בהחרגה זו כדי לאיין את תכלית התקנה.

שהרי מרגע שלתובע היתה הכנסה מפנסיה, הכנסה העולה על ההכנסה המזערית, הרי שענין לנו באסיר שיש לו הכנסה ולמרות שאינה מגיעה ישירות מעבודה (אם כי בעקיפין כן שהרי לולא היה התובע חבר כנסת בעברו, הוא לא היה זוכה באותה פנסיה) ומכאן שאין סיבה שלא לחייבו בדמי ביטוח בריאות.

8.
לסיכום

אשר על כן ולנוכח המפורט בסיכומי הנתבע ובכתב הגנתו, הרינו דוחים את התביעה וקובעים כי בדין נהג הנתבע, עם התובע, עת חייב אותו בתשלום דמי ביטוח בגובה ההפרש שבין המינימום אותו נושא אוצר המדינה לסכום בו הוא חייב, בהתאם להכנסותיו.

9
.
אין צו להוצאות.

10.


כל אחד מהצדדים רשאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.




ניתן היום ו' בתשרי, תשס"ט (5 באוקטובר, 2008) בהעדר הצדדים.



אורית יעקבס
- שופטת

נציג ציבור (עובדים)

נציג ציבור (מעבידים)
ענבל







בל בית דין אזורי לעבודה 2017/07 גונן שגב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/10/2008)