פסקי דין על ניסים ארז | פסקי דין על רבקה ארז | פסקי דין על משה אזרק | פסקי דין על גני דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ

1086/06 ברע     06/11/2006




ברע 1086/06 ניסים ארז, רבקה ארז, משה אזרק נ' גני דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט




בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
ברע001086/06


בפני
:
כב' השופטת שרה דותן
תאריך:
06/11/2006




בעניין:
1. ניסים ארז

2. רבקה ארז
3. משה אזרק





המבקשים

נ
ג
ד


גני דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ






המשיבה


החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט משה סובל) מיום 28.12.05, לפיה נדחתה בקשה לסילוקה על הסף של תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, ולחילופין למחיקת כותרת (בש"א 182095/05 בת.א. 52426/05).
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי אין היא מצריכה תשובה.
התביעה, שבגדרה ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה, הוגשה בהמשך לפסק בורר אשר נועד להכריע במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים שהתקשרו בהסכם שהוגדר על ידי הבורר כהסכם קומבינציה.
פסק הבורר כלל מספר החלטות אשר קובצו ב

פסק דין
סופי ומתוקן.
על פי האמור בפסק הבורר, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חלקם של המבקשים בפרוייקט שנבנה על ידי המשיבה, על פי הסכם הקומבינציה הוא 2.817% מכלל השטח.
עבור השטחים שהועמדו לרשותם מעבר לשעור חלקם בנכס, חויבו המבקשים לשלם למשיבה.
ולענייננו, נקבע בסעיף 16(ד) לפסק הבורר:

"לענין הרחבה בחזית החנויות אני קובע כי הרחבה תישאר בשימושם של ארז, במסגרת של חוזה שכירות בין ארז לבין דולינגר, לתקופה של 25 שנים החל ממועד העמדת הרחבה לרשות ארז;...".



(ההדגשה שלי - ש.ד.)

בסעיף 27 לפסק קבע הבורר את דמי השכירות עבור השימוש ברחבה:

"בכפוף להוראות לענין תנאי השימוש ברחבה אשר בחזית החנויות שבחזקת ארז, הנני קובע כי על ארז לשלם לדולינגר סכום של 255.2 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ בגין כל חודש שכירות החל מחדש 11/99".

התביעה שמחיקתה התבקשה (ושהעתק ממנה לא צורף לבקשה שבפני
), היתה לתשלום דמי השכירות כפי שנקבעו על פי פסק הבורר לתקופה שבין אוגוסט 2003 עד יוני 2005.

מחיקת התביעה על הסף
על פי האמור בפסק הבורר למבקשים אין זכות קנינית ברחבה שלפני החנויות, והם זכאים לעשות בה שימוש מכוח חוזה שכירות, או לחילופין כבני רשות, משכך זכאית המשיבה לתמורה עבור השימוש באותה רחבה.
לאור האמור לעיל טענת המשיבה לפיה היא זכאית לדמי שכירות מקימה על פניה עילת תביעה הראויה להתברר ובדין דחה כב' השופט סובל את הבקשה למחיקתה על הסף.
מחיקת כותרת
סעיף 39 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי:

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה".

משכך פתוחה היתה בפני
המשיבה הדרך להגשת תביעה על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבורר. זכויות אלה כוללות הסכם שכירות ביחס לרחבה, שדמי שכירות בצדו.
ברע"א 7420/95 בתיה אריאל נגד רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ(4) 514, נקבע שעל מנת להכריע בשאלה האם תביעה שהוגשה בהסתמך על

פסק דין
ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, יש לבדוק מהו בסיסה ההיסטורי של התביעה הנדונה, ואם זה נעוץ בחוזה, הרי שהתקיימה לגביה אחת מהדרישות שבתקנה 202 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (עמ' 518), ומוסיף כב' השופט טירקל (בעמ' 519):

"אולם, גם אם אין בסיסה ההיסטורי של התביעה הנדונה נעוץ בחוזה הביטוח אלא בפסק-דינו של בית משפט השלום שבוטל, נוטה אנוכי לדעה שניתן לאמץ את הדרך שנקט בית המשפט המחוזי; לאמור, שילוב הוראותיהם של סעיף 21 ו- 61(ב) לחוק החוזים.
כאן ראוי להביא, כתנא מסייע לגישה זאת את דעתו של הנשיא שמגר כי:
'חיוב הנובע מ

פסק דין
אף הוא בגדר חיוב במשמע, והחזקות הקבועות בפרק ו' לחוק החוזים (חלק כללי) תחולנה עליו, אלא אם משתמש אחרת מפסק הדין' (ר"ע 29/84 דינקלמן ואח', אריאלי [3] בעמ' 188)".

בניגוד לעמדת ב"כ המבקשים, אין אני סבורה כי יש להגביל את האמור בפסק הדין בענין אריאל לתביעות השבה בעקבות ביטול חיוב על ידי ערכאת ערעור. ההיפך הוא הנכון. כב' השופט טירקל קובע כי גם בתביעות, להשבת סכומים ששולמו על פי פסק הדין הראשון, ושעילתן עשיית עושר ולא במשפט, יש לבדוק מהו בסיסה ההיסטורי של התביעה.
בענייננו, בסיסה ההיסטורי של התביעה הוא הסכם הבוררות שעל פיו קיבלו עליהם הצדדים לבצע את החלטת הבורר.
משקבע הבורר כי ביחס לרחבה שוררים בין הצדדים יחסי שוכר ומשכיר, שילוב הסכמתם היסודית, בשטר הבוררות, עם המסקנה שבפסק יוצר יחסים חוזיים או מעין חוזיים.
באשר להיות הסכום הנתבע סכום קצוב, מקובלת עלי גישתו של כב' השופט סובל, לפיה סכום קצוב אינו בהכרח סכום מוסכם.
הבורר קבע את דמי השכירות כמצוין לעיל ותביעה לתשלום מכפלת הסכום שנקבע בפסק הבורר בחודשים בהם הוחזק הנכס עונה על הדרישה שבתקנה 202(1)(א) לתקנות.
לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה על שני חלקיה.





משלא התבקשה תשובה, אין אני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ט"ו בחשון, תשס"ז (6 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.



שרה דותן
, שופטת
















ברע בית משפט מחוזי 1086/06 ניסים ארז, רבקה ארז, משה אזרק נ' גני דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/11/2006)