פסקי דין על עמותת בני נווה דקלים מתיישבי חבל לכיש | פסקי דין על אגודה שיתופית חקלאית חרוב להתיישבות קהילתית | פסקי דין על מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מר רענן דינור | פסקי דין על ועדת שרים לענייני התיישבות כפרית וחקלאית | פסקי דין על שר הבינוי והשיכון - מר זאב בוים ואח' |

187/08 בג"צ     06/11/2008




בג"צ 187/08 עמותת בני נווה דקלים מתיישבי חבל לכיש, אגודה שיתופית חקלאית חרוב להתיישבות קהילתית בע"מ נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מר רענן דינור, ועדת שרים לענייני התיישבות כפרית וחקלאית, שר הבינוי והשיכון - מר זאב בוים ואח'




החלטה בתיק בג"ץ 187/08

בבית המשפט העליון


בג"ץ 187/08



בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופטת ע' ארבל


כבוד השופט א' רובינשטיין


העותרות:

1. עמותת בני נווה דקלים מתיישבי חבל לכיש



2. אגודה שיתופית חקלאית חרוב להתיישבות קהילתית בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מר רענן דינור



2. ועדת שרים לענייני התיישבות כפרית וחקלאית



3. שר הבינוי והשיכון - מר זאב בוים


4. ראש ממשלת ישראל -מר אהוד אולמרט


5. מנהלת סל"ע


6. חשבות משרד ראש הממשלה


עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרות:
עו"ד יוסי פוקס
בשם המשיבים:
עו"ד תדמור עציון




פסק דין

השופט א' רובינשטיין
:

א.
פסק דין
זה ינומק בתמצית, כדי שלא להשהות את ההליך שהוא דן בו.

ב.
ביום 14.5.08 ניתן צו על תנאי על ידי בית משפט זה (המשנה לנשיאה ריבלין והשופטים ג'ובראן ומלצר) לעניין המהותי שבמחלוקת, קרי, טענת התחייבות שלטונית מאת המשיב 1 באשר למחיר המגרשים שיוקצו לעותרות, שהאחת מהן מאגדת משפחות מן הישוב נוה דקלים אשר פונו במסגרת ההתנתקות והמעוניינות ביישוב מחדש בגבעת חזן שבמזרח לכיש, והאחרת היא גרעין האמור לדור ביישוב החדש חרוב באותו איזור. לטענתם, החלטת ועדת השרים לענייני התיישבות כפרית וחקלאית מיום 28.8.07, בה נקבע המחיר, היתה מנוגדת להתחייבות שלטונית כאמור.

ג.
תצהיר התשובה ניתן על ידי המשיב 1 ביום 21.9.08, וכפר בהתחייבות שלטונית.

ד.
בדיון בפני
נו ביום 25.9.08 ובהחלטה מאותו יום העלינו הצעה, כי סוגית המגרשים "תובא לדיון והכרעה נוספים בפני
ועדת השרים, תוך שתינתן לעותרות האפשרות להציג את עמדתן לעניין זה, בין בכתב ובין בעל פה, כפי שייקבע בהתאם לנוהלים". בא כוח העותרות הסכים על אתר להצעה, והמדינה ביקשה ארכה למתן תשובתה, תוך שהוסכם כי אם יוחלט על דיון נוסף בועדת השרים כמוצע, תתייתר העתירה.

ה.
המשיבים הודיעו ב-6.10.08 כי נכונים הם לדיון חוזר "בפני
הממשלה או בפני
ועדת השרים", וטענות העותרות יוגשו בכתב ויופצו לשרים.

ו.
ב-7.10.08 הוגשה בקשה מטעם העותרות להבהרת ההחלטה, שכן החלטתנו מ-25.9.08 עסקה בדיון
בועדת השרים
ולא "בממשלה או בועדת השרים", וכן נתבקש כי הדיון בפני
הועדה יהא בעל-פה.

ז.
בתגובה הודיעו המשיבים ביום 28.10.08, כי כיוון שהחלטת ועדת השרים מיום 28.8.07 קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 20.9.07, יש מקום להבאת הדברים בפני
השרים כולם, גם כדי לייתר אחר כך ערר. כך גם החליט ראש הממשלה ביום 12.10.08, בשיחה עם המשיב 1, והדעת נותנת כי זאת לפי סמכותו בסעיף 46 לתקנון הממשלה להעברת נושא מועדה למליאת הממשלה. אשר לשימוע, הוזכר סעיף 63(א) לתקנון עבודת הממשלה, לפיו "ישיבות הממשלה וישיבות ועדות השרים הן סגורות", ואין המשיבים רואים מקום להפעלת החריג לכלל.

ח.
העותרות הגיבו (ביום 5.11.08) בחזרן על הטענה, כי החלטתנו מיום 25.9.08 דיברה בדיון בפני
ועדת השרים ולא בממשלה, וכי כל שעמד להיות מובא לישיבת ממשלה (שנועדה ל-2.11.08) היה, כפי שלמדו לדעת, אשרור ההחלטה הקודמת (שבאופן פורמלי קיבלה תוקף של החלטת ממשלה). אין העותרות מתנגדות, כי לאחר דיון ועדת השרים יובא הנושא גם לממשלה. העותרות מבקשות להשמיע עמדתן גם בעל-פה; זאת על פי החריג לכלל סגירות הישיבות, המופיע בסעיף 63(ד) לתקנון הממשלה, והמאפשר הזמנת מוזמנים נוספים שנוכחותם חיונית; כנטען מיושם החריג בועדות שרים וכמעט שלא בממשלה.

ט.
לאחר העיון החלטנו להפוך את הצו על תנאי להחלטי, במובן זה שהדיון ייערך – למצער תחילה – בועדת השרים. הצעתנו אשר לה ניתנה, על פני הדברים, הסכמת המשיבים, שעליה אנו מברכים, היתה החזרת הדיון לועדת השרים. הטעם לכך פשוט – הואיל והמדובר בנושא פרטני, ופורום נכבד זה של ועדת השרים כבר נדרש אליו, וקנה בו בקיאות יש מקום כי אותו פורום עצמו ישוב ויידרש אליו. אכן, החלטת ועדת השרים הפכה פורמלית להחלטת ממשלה, כמקובל על פי תקנון הממשלה, אולם במהות קוים הדיון בועדת השרים, שישבה בראשות ראש הממשלה, ברי, כי לראש הממשלה סמכות תקנונית להעברת נושא מועדת שרים לסדר יומה של ישיבת הממשלה (סעיף 37 לתקנון), אך הדעת נותנת כי על פי רוב – בלא לקבוע מסמרות – ישים הדבר לנושא חדש, שטרם נדון בועדה; ואילו בנידון דידן, עסקינן בנושא שכבר נדון בועדה. על פי התקנון אין כמובן מניעה, כי לאחר הדיון בועדה יובא הנושא לדיון בממשלה או לידיעתה לפי סעיף 47; אין גם מניעה, לאחר הדיון בועדה והחלטתה, לערר לפי סעיף 37, וכיוון שהדבר שלוב בעיכוב ביצוע (סעיף 37(ג)) יכול דיון בערר להיעשות במהירות, לפי שיקול ראש הממשלה.

י.
אשר לשמיעת העותרות, אמנם על פי סעיף 63(א) לתקנון ישיבות הממשלה וועדות השרים הן סגורות, אך סעיף 63(ד) מאפשר ליו"ר הישיבה להזמין "מוזמנים נוספים אם ראה שנוכחותם חיונית, ובמקרה זה ישמיעו המוזמנים הנוספים את דבריהם, אך לא יהיו נוכחים בעת ההצבעה ובדיון הפנימי בין השרים, עובר לקיום ההצבעה". דומה כי המקובל בועדות השרים, למצער, הוא לאפשר זאת יותר מאשר בדיוני ממשלה – ומכל מקום, במקרה דנא ההחלטה לערוך את השימוע בכתב לא נומקה. נוכח הרגישות הכרוכה במיוחד במצבם של מי שפונו מגוש קטיף, נושא אליו נדרש גם ראש הממשלה בישיבת ועדת השרים ב-28.8.07, וכדי שיישמעו כדבעי במלואן כל טענותיהן של העותרות, דומה כי מן הראוי לאפשר שימוע בעל פה בתנאי הסעיף – קרי, בלא הישארות העותרות או מי מטעמן לדיון הפנימי. אכן, הצעתנו מיום 25.9.08 דיברה על שימוע בכתב או בעל-פה בהתאם לנהלים, ועל כן איננו קובעים בעניין זה מסמרות שיפוטיים, אך האמור נראה לנו ראוי ונכון בנסיבות.

י"א.
הצו על תנאי נעשה איפוא מוחלט כלפי משיבים 4-1, במובן זה שהדיון יקוים בועדת השרים, בהקדם ככל האפשר. לעניין השימוע ראו האמור מעלה. איננו מביעים דעה באשר לנושא שבמחלוקת לגופו.


י"ב.
אין צו להוצאות.


ניתן היום, ח' בחשון התשס"ט (6.11.08).

ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08001870_t11.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 187/08 עמותת בני נווה דקלים מתיישבי חבל לכיש, אגודה שיתופית חקלאית חרוב להתיישבות קהילתית בע"מ נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מר רענן דינור, ועדת שרים לענייני התיישבות כפרית וחקלאית, שר הבינוי והשיכון - מר זאב בוים ואח' (פורסם ב-ֽ 06/11/2008)