פסקי דין על גד קומרן | פסקי דין על נחום כספי

200458/06 הפ     09/11/2008




הפ 200458/06 גד קומרן נ' נחום כספי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
הפ 200458/06


בפני
:
כב' השופט אטדגי יונה
תאריך:
09/11/2008




בעניין:
גד קומרן

ב"כ עו"ד גלעד נרקיס
המבקש


נ
ג
ד


נחום כספי

ב"כ עו"ד בת-שבע היינס
המשיב



פסק דין
תיאור העובדות

1.
המשיב הגיש להוצאה לפועל בקשה לביצועם של שלושה שיקים המשוכים על ידי המבקש.

המבקש הגיש התנגדות.
ההתנגדות נדחתה והמבקש חויב לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה (פסק דינה של כב' השופטת נורית רביב, מיום 27.10.05, נספח ד' לתשובה, להלן - פסק הדין).
המבקש הגיש ערעור על פסק הדין (נספח ה' לתשובה, להלן - הערעור).
המשיב פתח כנגד המבקש תיק בהוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

2.
במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הגיעו ביום 18.5.06 מעקלים לעקל מטלטלין בביתו של המבקש.
ב"כ המבקש, עו"ד אוסטרובסקי, פנה לב"כ המשיב, עו"ד שמחה חבקוק, וזו הסכימה לבטל את הליכי העיקול בכפוף להמצאת שיק משוך על ידי המבקש בסך 90,000 ש"ח.
יצוין, כי באותה שעה עמד גובה החוב בתיק ההוצל"פ על סך של 120,000 ש"ח.
נוסף לכך נדרש המבקש לשלם את הוצאות המעקלים בסך של 3,500 ש"ח.
המבקש המציא מיידית, באמצעות שליח, לידי עו"ד חבקוק שיק ע"ס 93,500 ש"ח.
עוד באותו היום, בשעה מאוחרת יותר הוחלף שיק זה ב-18 שיקים של המבקש, מעותדים באותו הסכום.
השיקים הללו נמסרו לעו"ד חבקוק במשרדה על ידי עו"ד אוסטרובסקי.


3.
כאן נפרדות גרסותיהם של עוה"ד אוסטרובסקי וחבקוק.
עו"ד אוסטרובסקי טוען, כי באותו מעמד הושג בינו ובין עו"ד חבקוק (בשם מרשיהם, כמובן) הסכם פשרה, לפיו יסולק החוב בהוצל"פ כנגד תשלום הסך של 90,000 ש"ח ב-18 תשלומים כאמור, וכי במסגרת הסכמה זו נמסרו 18 השיקים. אלא, שמשום שהוא נאלץ באותה שעה ללכת למקום אחר, סוכם כי עו"ד חבקוק תשלח למשרדו הסכם פשרה חתום בפקסימיליה.
עו"ד חבקוק טוענת, מנגד, כי 18 השיקים לא נמסרו במסגרת הסכם פשרה, אלא כתנאי לביטול הליכי העיקול.
אמנם, עו"ד חבקוק מוסיפה (סעיף 15 לתצהירה), כי "לאחר הפקדת השיקים בידי ב"כ המשיב, נתבקש ב"כ המבקש לחתום על הסכם פשרה, אולם הוא נמנע מלעשות כן, בתואנה כי הוא מאוד ממהר".

4.
עוד באותו היום, 18.5.06, שלחה עו"ד חבקוק לעו"ד אוסטרובסקי בפקסימיליה נוסח הסכם פשרה (נספח א' לתובענה, להלן – נוסח א').

אותו היום היה יום חמישי בשבוע. עו"ד אוסטרובסקי סיפר בעדותו (עמ' 4), כי משיצא ממשרדה של עו"ד חבקוק הוא לא שב למשרדו עד ליום א', 21.5.06.

ביום 21.5.06 שלחה עו"ד חבקוק בפקסימיליה נוסח נוסף לעו"ד אוסטרובסקי (נספח ב' לתובענה, להלן – נוסח ב'), לדבריה, לאחר שנועצה בכך עם עורך דין נוסף במשרדה (סעיף 17 לתצהירה).

5.
בשני הנוסחים מצהיר המבקש כי הוא "מודה במלוא חובו לזוכה כפי שיהא מעת לעת בתיק ההוצל"פ שבכותרת, והמסתכם כיום בסך של 120,932 ש"ח...".


בשניהם הוסכם, כי תמורת תשלום בסך 90,000 ש"ח בפרישה (לא שווה) של 18תשלומים, יוותר המשיב על יתרת החוב.

עוד ראוי לציין לענייננו את סעיף 4 המופיע בשני הנוסחים, המתחיל במילים:

" החייב (כלומר, המבקש – הח"מ) מוותר בזאת על כל טענה ו/או דרישה כלפי הזוכה ( המשיב – הח"מ)".


ההבדל בין שני הנוסחים הוא בסעיף שהוסף לנוסח ב' (סעיף 5), ולפיו:

"הצדדים מסכימים בזה כי ערעור שהגיש החייב לבימ"ש מחוזי תל אביב בתיק ע"א 3623/05
(הערעור על פסק הדין – הח"מ) יימחק, ללא צו להוצאות".

6.
עו"ד אוסטרובסקי מצא ביום 21.5.06 במשרדו את שני הנוסחים, ומכאן ואילך החל ויכוח בין הצדדים, כאשר המבקש ועו"ד אוסטרובסקי דורשים לחתום על נוסח א' ומסרבים לחתימה על נוסח ב', והמשיב ועו"ד חבקוק עומדים על כך שהמבקש יחתום על נוסח ב'.

7.
בפועל, לא נחתם אף אחד מבין שני הנוסחים.

18 השיקים נותרו בידי עו"ד חבקוק וכולם נפרעו.

תיק ההוצאה לפועל נותר פתוח עד היום.

המבקש, מצידו, לא מחק את הערעור, אך בדיון שהתקיים לאחר הגשת התביעה הוא קיבל את המלצת בית המשפט וחזר בו מן הערעור.

התובענה וטענות הצדדים
8.
המבקש טוען, כי בפגישתו של עו"ד אוסטרובסקי עם עו"ד חבקוק במשרדה ביום 18.5.06 הושג הסדר, לפיו יסולק חובו בתיק ההוצל"פ כנגד תשלום הסכום של 90,000 ש"ח ב-18 שיקים, ולא הושגה כל הסכמה על מחיקת הערעור; ההסכמות מפורטות בנוסח א';

לפיכך מתבקש בית המשפט בתובענה זו להצהיר על תוקפו של נוסח א', וכי זהו הנוסח המחייב את הצדדים.

9.
המשיב טוען, כי בפגישה המתוארת לא הושגה כל הסכמה; כיוון שהמבקש לא חתם על אף אחד מבין שני הנוסחים, הרי שלא נעשה בינו ובין המשיב כל הסכם;

המשיב לא הסכים מעולם לוותר על מחיקת הערעור, אך היה מוכן להסתפק בסכום של 90,000 ש"ח, לסילוק החוב בהוצל"פ כפוף למחיקת הערעור בלבד;

לחילופין, גם על פי נוסח א' ויתר המבקש על כל טענותיו ודרישותיו כלפי המשיב, ובהתאם לכך היה עליו לפעול למחיקת הערעור, ומשלא עשה כן הוא הפר את ההסכם.

10.
ההבדל המעשי בין שתי הגירסאות, לאחר שבפועל חזר בו המבקש מהערעור, מתבטא בשאלות הבאות:
א.
האם המשיב רשאי לגבות מהמבקש, במסגרת הליכי ההוצל"פ, סכומים שמעבר לסך של 90,000 ש"ח שנפרעו, ובמידה וכבר נגבה סכום כאמור - האם המשיב זכאי להשבתו?
ב.
האם המשיב רשאי לפיצוי/הוצאות בגין הליכי הערעור שנמשכו מיום ההסכם ועד למחיקת הערעור בפועל?

דיון
11.
ניתוח סביר ונכון של העובדות שתוארו מעלה, לדעתי, מסקנה, לפיה - מחד - צודק המבקש בטענתו כי בפגישה בין עו"ד אוסטרובסקי ועו"ד חבקוק ביום 18.5.06 הושג הסכם, וכי 18 השיקים נמסרו במסגרת ההסכם, ומאידך - צודק המשיב בטענתו כי ההסכם נועד לסלק את כל המחלוקות שנותרו בין הצדדים, כולל סילוק הערעור התלוי עומד.

12.
הנימוקים למסקנתי, לפיה הושג באותו מעמד הסדר:
א.
על סמך מה שלחה עו"ד חבקוק לעו"ד אוסטרובסקי את שני הנוסחים, המפורטים למדי, אם לא על סמך ההסכמות שהוגשו קודם לכן ביניהם?
ב.
גם עו"ד חבקוק מציינת בתצהירה (סעיף 15), כי עו"ד אוסטרובסקי התבקש לאחר הפקדת השיקים "לחתום על הסכם פשרה". אם לא הושג הסכם, על מה הוא היה אמור לחתום?
ג.
פרטי השיקים שהתבקשו על פי הנוסחים תואמים במדויק את פרטי השיקים שנמסרו באותו פגישה. כמובן, שגם הסכום הכולל תואם.

13.
הנימוקים למסקנתי, לפיה ההסכם שהושג כלל ויתור של המבקש על הערעור:

א.
מסקנה אחרת בלתי סבירה לגמרי ונוגדת את כל תכליתו של ההסכם.
בניגוד לטענת המבקש לפיה הערעור היה על חלק מפסק הדין בלבד ונגע לענין צדדי, הרי שעיון בהודעת הערעור (צורפה כנספח ה' לתשובה) מעלה מסקנה אחרת לחלוטין.
בערעור התבקש בית המשפט לבטל את מסקנותיו של בית משפט קמא בקשר לטענת קיזוז שהועלתה בהתנגדות, כפי שפורט בסעיף 8 לפסק הדין.
המבקש, על פי טענה זו, דרש לקזז מחובו של המשיב סכום הקרוב
ל-90,000 ש"ח, כאשר סכומי השיקים שהוגשו לביצוע היו על סך כולל של 81,000 ש"ח (שני הסכומים הם סכומי קרן ושניהם מאותה תקופה
00 /4-2).
נמצא, שאם טענת הקיזוז היתה מתקבלת היתה נדחית תביעת המשיב כולה.
לא עולה על הדעת שהמשיב הסכים בתנאים אלה לוותר על מחיקת הערעור.

ב.
גם התנאי הנזכר לעיל, המופיע גם בנוסח א' (סעיף 4), לפיו "החייב מוותר בזאת על כל טענה ו/או דרישה כלפי הזוכה" מתיישב עם המסקנה, לפיה נועד ההסכם לסלק את כל המחלוקות שהיו בין הצדדים בקשר לענין שנדון בפסק הדין.

"ויתורו" של המבקש כלפי הזוכה משמעו העיקרי, וכנראה גם היחיד, היה מחיקת הערעור שהוגש כנגד פסק הדין, גם אם הערעור כוון בהנמקותיו לחלק מפסק הדין בלבד.

14.
אמנם, אני נוטה להאמין לגירסתו של עו"ד אוסטרובסקי, לפיה נושא הערעור לא הועלה במפורש באותה פגישה, וגם עו"ד חבקוק אינה טוענת זאת. יחד עם זאת,
היתה הבנה באותה פגישה לכך שההסכם יסלק את כלל המחלוקות שבין הצדדים, שפירושה המעשי, כאמור, הוא גם מחיקת הערעור.

15.
המסקנה העולה מהאמור לעיל היא, שבפגישה שהיתה ביום 18.5.06 בין עו"ד אוסטרובסקי ובין עו"ד חבקוק הושגה למעשה הסכמה, לפיה, תמורת הסך של 90,000 ש"ח שישלם המבקש למשיב (נוסף להוצאות המעקלים), יסולקו כלל המחלוקות שבין הצדדים.

כיוון שהערעור היווה אחת המחלוקות העיקריות, הרי שהצדדים (באמצעות באי כוחן) הסכימו למעשה למחיקתו.

גם על פי סעיף 4 בנוסח א', היה מחויב המבקש למחוק את הערעור. סעיף 5 שבנוסח ב' רק מבהיר זאת ומסלק את הספק. מבחינה זאת, נוסח ב' משקף בצורה מדויקת יותר את הסכמת הצדדים.

16.
כמובן, שההסכם יכול להיכרת גם בעל פה, וכך נעשה במקרה דנן.
אמנם, הצדדים התכוונו לחתום על הסכם כתוב, אך משנעשה הסכם בעל פה, אין באי החתימה על ההסכם הכתוב, עקב המחלוקת שהתעוררה, כדי לפגום בתוקפו של ההסכם שנעשה (ע"א 2036/94 טרבלסי נ' טרבלסי, פ"ד נג(1) 457, עמ' 463).

17.
המבקש עתר בתביעה זו להצהיר על תוקפו של נוסח א', אך על פי הפרשנות שהוא ביקש לתת לו, ולפיה הוא לא היה מחויב למחוק את הערעור.

לפרשנות זו אינני יכול להסכים, ומבחינה זו דין התביעה כמות שהיא מנוסחת להידחות.

בכך יכולתי לסיים את פסק הדין, אלא שהצדדים הוסיפו והרחיבו גם במאורעות שלאחר מכן ובתוצאותיהם, ולכן אמשיך לדון בטענותיהם בנדון במידה הנדרשת בלבד.

18.
על פי המסקנה האמורה, היה על המבקש למחוק לאלתר את הערעור.

הוא לא עשה כן, ובכך הפר את ההסכם שנעשה.

לאחר שהופר ההסכם, הברירה היתה בידי המשיב לבטל את ההסכם בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן - החוק).

ביטול ההסכם היה צריך להיעשות בהודעה למבקש תוך זמן סביר, ויתכן ואף היה צורך במתן ארכה לתיקון ההפרה, בהתאם לסעיף 8 לחוק.

אמנם, וכדברי ב"כ המשיב, ניתן היה לראות בדוחק במכתבה של עו"ד חבקוק לעו"ד אוסטרובסקי, מיום 25.5.06 (נספח יב' לתשובה), הודעת ביטול ומתן ארכה, כאמור, שכן במכתב זה נדרש המבקש לחתום על נוסח ב' תוך זמן נקוב, שאם לא כן ימשיך המשיב לפעול לגביית החוב המלא בתיק ההוצל"פ.

מצד שני, אם המשיב התכוון באותו מכתב לבטל את ההסכם, הרי שהיה עליו להשיב למבקש את השיקים שנמסרו לו במסגרתו, על פי האמור בסעיף 9 לחוק.

ואם יאמר המשיב, כי עמדה לו זכות קיזוז על כספי השיקים הללו כנגד החוב של המבקש בתיק ההוצל"פ, הרי שלכל הפחות היה צריך להוציא למבקש הודעת קיזוז על כך, בהתאם לסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

19.
פרופ' גבריאלה שלו, בספרה דיני חוזים (מהדורה שניה), עמ' 546:

"לעולם אין החוזה מתבטל מאליו מחמת הפרתו. חוק התרופות אינו מאפשר למפר להשתחרר, באמצעות הפרתו, מן החוזה. נדרשת פעולה של הנפגע לשם ביטול החוזה, וכל עוד אין הנפגע מביע כוונה ורצון (או הסכמה) לבטלו – החוזה נשאר על מכונו ועומד בתוקפו. הנפגע אינו חייב לבטל את החוזה בעקבות הפרתו: הוא זכאי לבטלו אך זכאי גם שלא לבטלו. גם בברירת הביטול יש לעשות שימוש בתום לב."

כיוון שהמשיב לא השיב למבקש את השיקים שנמסרו לו וכיוון שלא הודיע על הודעת קיזוז, כאמור, המסקנה היא שההסכם כפי שהוא מתואר בנוסח ב' לא בוטל.

20.
כיוון שהמשיב לא הפעיל את ברירת הביטול, ההסכם, שכאמור בא לידי ביטוי בפרטיו של נוסח ב', המשיך וממשיך לחול על הצדדים.


בהתאם לכך, עם תשלום מלוא הסכום של 90,000 ש"ח סולק, עקרונית, מלוא חובו של המבקש בתיק ההוצל"פ.

יחד עם זאת, ולאחר שהמבקש לא פעל מיידית למחיקת הערעור וגרר את המשיב להוצאות נוספות שנדרשו לשם ניהול הערעור, זכאי המשיב, עקרונית, לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו מהפרה זו (סעיף 10 לחוק).

המבקש לא פירט כמה גבה המשיב ממנו במסגרת תיק ההוצל"פ, מעבר לסכום השיקים, אם בכלל, והמשיב לא פירט מהן ההוצאות שנגרמו לו מניהול הערעור בתקופה שבין עשיית ההסכם ועד למחיקתו למעשה.

כיוון שכך תוותר המחלוקת עד להכרעה בהליך נפרד, אם הצדדים, או מי מהם, ירצו בכך.

מסקנה סופית
21.
וזו המסקנה הסופית:
בין הצדדים נכרת בעל פה הסכם, לפיו תמורת הסך של 90,000 ש"ח שישלם המשיב למבקש יסולקו כל המחלוקות שבין הצדדים ובכלל זה סילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל ומחיקת הערעור.
המבקש שילם למשיב סך של 90,000 ש"ח, אך לא מחק את הערעור.
בכך הפר המבקש את ההסכם.
למרות הפרת ההסכם על ידי המבקש, המשיב לא ביטל את ההסכם.
רק בדיון שהתקיים בערעור, קיבל המבקש את המלצת בית המשפט וחזר בו מן הערעור.
המשמעות המשפטית המעשית בנסיבות אלה היא כדלקמן:
המבקש זכאי לכך שהמשיב לא ימשיך בהליכי גבייה בתיק ההוצאה לפועל, ובמידה ונגבה ממנו סכום מעבר לסך של 90,000 ש"ח (נוסף להוצאות המעקלים, כאמור), הוא זכאי להשבת היתרה.
המשיב, מאידך, זכאי לתבוע מהמבקש הוצאות שהוציא בקשר להליך הערעור ממועד ההסכם ועד למחיקתו בפועל.

תוצאה
22.
בכפוף לאמור בסעיף 21 לעיל, התובענה כנוסחה נדחית.

לאור התוצאה האמורה, אין צו להוצאות
.




ניתן היום, י"א בחשון, תשס"ט (9 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר.





אטדגי יונה
,
שופט








הפ בית משפט שלום 200458/06 גד קומרן נ' נחום כספי (פורסם ב-ֽ 09/11/2008)