פסקי דין על ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין | פסקי דין על עיריית פתח תקוה ואח' | פסקי דין על משרד האוצר | פסקי דין על שר האוצר - מר אברהם הירשזון | פסקי דין על רשות המיסים ואח' |

661/07 בג"צ     16/09/2007




בג"צ 661/07 ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין , עיריית פתח תקוה ואח' נ' משרד האוצר, שר האוצר - מר אברהם הירשזון, רשות המיסים ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 661/07
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 661/07

בג"ץ 714/07


בפני
:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


כבוד השופט א' רובינשטיין


כבוד השופט ס' ג'ובראן


העותרת בבג"ץ 661/07:

העותר בבג"ץ 714/07:
עיריית פתח תקוה

ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין



נ


ג


ד



המשיבים:

1. משרד האוצר



2. שר האוצר - מר אברהם הירשזון



3. רשות המיסים


4. מנהל רשות המיסים -ד"ר יוסף בכר


5. מנהל רשות המיסים - מר ג'קי מצא


עתירות למתן צו על תנאי


בשם העותרת בבג"ץ 661/07:

בשם העותר בבג"ץ 714/07:
עו"ד אהרון שפרבר

עו"ד שלומי פרידמן


בשם המשיבים:

עו"ד יובל רויטמן




פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה
:

1.
לפנינו עתירותיהם של עיריית פתח-תקווה ושל ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, המופנות כנגד החלטת המשיבים לסגור את שלוחת מיסוי מקרקעין של רשות המיסים הפועלת בפתח-תקווה.

2.
מזה שנים פועלים בעיר פתח-תקווה משרדי מס שבח של רשות המיסים. לטענת העותרים, בתחומה המוניציפאלי של פתח-תקווה קיימת תנופת בנייה מהגדולות בארץ, וכתוצאה מכך מטופלים בשלוחת מיסוי מקרקעין בעיר כ-25% מכלל התיקים שבמחוז המרכז.

3.
במהלך שנת 2006 נודע לעותרים על כוונה לסגור את השלוחה, ולהעתיקה לתל אביב. ביום 26.12.06 נפגשו ראש עיריית פתח-תקווה ונציג ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין עם מנהל רשות המיסים, בניסיון לשנות את החלטתו, ושטחו לפניו טענותיהם; טענת ראש עיריית פתח-תקווה היא כי ייגרם נזק רב לתושבי עירו אם השלוחה בעיר תיסגר, שכן אז ייאלצו להגיע לתל אביב ולכלות זמן רב בנסיעה לשם. טענת נציג ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין היתה דומה, והתמקדה בפגיעה הצפויה לעורכי הדין מהעתקת השלוחה למקום אחר, ובמיוחד לאלפי עורכי דין הנעזרים רבות בשירותי השלוחה שבפתח-תקווה, ואשר מעתה ואילך יאלצו, כנטען, "להשחית שעות עבודה ארוכות בנסיעה לתל אביב תוך עמידה ב'פקקים' בדרך לתל אביב ובתורים העצומים ממילא בכניסה לקרית הממשלה בתל אביב".

4.
בתום הפגישה הודיע מנהל רשות המיסים כי הוא עומד על החלטתו לסגור את השלוחה בפתח-תקווה, ואף סירב, לטענת העותרים, ליתן החלטה מנומקת בכתב. מכאן עתירתם.

5.
לטענת העותרים, ההחלטה על סגירת משרדי השלוחה שבפתח-תקווה התקבלה ללא נימוק וללא בדיקה מוקדמת של הנתונים הרלוונטיים, על אף השפעתה המזיקה על תושבים ועורכי דין רבים. בהעדר הנמקה, אין באפשרות העותרים לנסות לפעול לשינוי ההחלטה או לבדוק את מקור הסמכות לקבלתה. הדבר אף מנוגד לחובת ההנמקה של הרשות, ולחובתה לבסס החלטותיה על בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית. ההחלטה נשוא העתירה אף לוקה, לשיטת העותרים, בחוסר סבירות, נוכח ההיקף הגדול של פעילות הנדל"ן בעיר פתח-תקווה.

6.
המשיבים הגישו תגובה מפורטת לעתירה, בה ביקשו לדחות את העתירה על הסף בהעדר עילה. על-פי האמור בתגובתם, ברחבי הארץ ישנם עשרה משרדי מיסוי מקרקעין המעניקים שירות לאזרחים. משרדים אלה מצויים בתל אביב (סניף תל אביב וסניף מרכז), ירושלים, חיפה, באר-שבע, רחובות, נתניה, חדרה, טבריה ונצרת. כל אחד מעשרת המשרדים מרכז את הטיפול ביישובים לפי חלוקה טריטוריאלית. המשיבים מציינים, כי עד שנת 1999 שכנו בצוותא משרד מיסוי מקרקעין מרכז ומשרד מיסוי מקרקעין תל אביב. כדי לשפר את תנאי העבודה, הוחלט להעביר את משרד מיסוי מקרקעין מרכז למרכז חדש בפתח-תקווה. עובדי המשרד התנגדו לכך, ולכן הוחלט בשלב ראשון לפתוח במבנה החדש בפתח-תקווה שלוחה של המשרד, מתוך כוונה כי בשלב מאוחר יותר יעבור כל המשרד לאותו מבנה. המשיבים מדגישים כי לא היתה כל כוונה לפצל דרך קבע בין המשרד הראשי לבין השלוחה בפתח-תקווה. הכוונה היתה להעביר את פעילותו של המשרד כולו דרך קבע למבנה החדש בפתח-תקווה.

7.
כמתואר בתגובת המשיבים, כתוצאה מההפרדה הפיזית המתמשכת בין השלוחה בפתח-תקווה לבין המשרד הראשי בתל אביב, התעוררו בעיות ניהוליות ותפקודיות שונות. בין היתר, נפגעו יעילות העבודה והאפשרות לנייד עובדים; עלה קושי ליצור מיתאם בין המשימות השונות המוטלות על המשרד הראשי והשלוחות לבין כוח האדם הנדרש לביצוען, והדבר חייב השקעת משאבים רבים. בעטיין של הבעיות השונות שעלו, ובשל התנגדות העובדים למעבר למשרד בפתח-תקווה, החמיר הצורך למזג את השלוחה עם המשרד הראשי, לפעול לסגירת השלוחה, ולרכז את כל עובדי משרד מיסוי מקרקעין מרכז במשרד הראשי בתל אביב, כפי שהיה בעבר.

8.
לפני כשנה התקיימה ישיבה בראשות מנהל רשות המיסים. בתום הישיבה החליט המנהל כי יש לפעול לסגירת השלוחה. לאחר שהוברר כי העותרים מתנגדות לסגירת משרדי השלוחה, החליט מנהל רשות המסים לערוך דיון בהשתתפותם. דיון זה אכן התקיים, ובסיומו הודיע מנהל רשות המסים לעותרים כי החלטתו להורות על סגירת השלוחה בעינה עומדת. כן ציין, כי אם בעתיד יתברר כי בפתח-תקווה יש צורך במשרד נפרד, להבדיל משלוחה, ניתן יהיה לבחון ולשקול את הענין.

9.
על בסיס כל אלה טוענים המשיבים, כי ההחלטה לסגור את שלוחת משרד מיסוי מקרקעין בפתח-תקווה התקבלה כדין; היה זה לאחר בדיקת העובדות הנוגעות לענין, ומתוך מגמה לבצע את האחריות המוטלת על המשיבים באופן היעיל ביותר, תוך התחשבות בצורכי השירות הניתן לאזרחים. מדובר בהחלטה ניהולית-פנימית, שלא נפל בה פגם. המשיבים מוסיפים, כי מצבם של תושבי פתח-תקווה אינו שונה ממצבם של תושבים ביישובים רבים אחרים, אשר גם בתחומם לא מצוי משרד מיסוי מקרקעין, והם נזקקים לשירות במשרד האיזורי הרלוונטי.

10.
בחנו את טענות הצדדים, ודעתנו היא כי דין העתירה להידחות. ההחלטה היכן למקם את משרדיה של הרשות המוסמכת על פני מפת הארץ היא ענין מינהלי פנימי, הכרוך בשיקולים של יעילות, תקציב וכוח אדם. החלטה זו נתונה להכרעתה של הרשות המוסמכת. האחריות לאכיפתם של חוקי המס רובצת על הרשות, ועליה מוטלת החובה להחליט מהי הדרך הראויה והיעילה ביותר להגשימה. מדובר בהחלטה ניהולית פנימית, אשר גם עליה, ככל החלטת מינהל, חלים כללי המשפט הציבורי. יחד עם זאת, לאור מיתחם שיקול הדעת המינהלי הרחב הנתון לרשות לקבוע את פרטי המסגרת הארגונית הראויה לצורך תיפקודה, רק סטייה קיצונית ממתחם הסבירות, או פגם מהותי אחר בחוקיות ההחלטה, יצדיקו התערבות שיפוטית.
בענייני ניהול פנימי של רשות מעורבים שיקולים פרטניים שונים ורבים המצויים בידיעתה של הרשות ואינם נחלתם של אחרים, לרבות בית המשפט. מכאן האוטונומיה הרחבה של הרשות, הנתונה לה בעניינים מסוג זה (בג"צ 3472/92

ברנד נ' שר התקשורת,
פד"י מז(3) 143).
על הטעם לכך עמד פרופ' י' זמיר:

"כדי להבטיח שירות טוב לציבור, המינהל הפנימי חייב להיות מקצועי ויעיל. כדי שהמינהל הפנימי יהיה יעיל, הוא נזקק למידה של אוטונומיה פנימית, שתאפשר שליטה, גמישות ושינויים במבנה ובארגון לפי הצרכים והמשאבים. פירושו של דבר שיש להפקיד בידי המנהל, הנושא באחריות ליחידה מינהלית, סמכות רחבה להחליט בעניינים פנימיים של אותה יחידה..." (י' זמיר
הסמכות המינהלית
(כרך ב, תשנ"ו) 512)
.



על כן, ככלל, לא יתערב בית משפט זה בהחלטות ארגוניות-פנימיות מסוג זו הנדונה בעתירה זו, ולא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו. בענייננו, לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית.

11.
לגופם של דברים, העותרים לא סתרו את ההנחה כי החלטת המשיבים נסמכת על תשתית שיקולים רלוונטיים וסבירים, שיסודם בתכלית של ייעול, ריכוז שירותים, ושיפור השירות לטובת האזרחים. לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטה זו של הרשות.

12.
העתירה נדחית, איפוא. העותרים ישלמו למדינה שכר טרחת עורך-דין בסך 17,000 ש"ח, שיחול עליהם בחלקים שווים.

ניתן היום, ד' בתשרי תשס"ח (16.9.07).




ש ו פ ט ת


ש ו פ ט


ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07006610_r03.doc
יט
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 661/07 ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין , עיריית פתח תקוה ואח' נ' משרד האוצר, שר האוצר - מר אברהם הירשזון, רשות המיסים ואח' (פורסם ב-ֽ 16/09/2007)