פסקי דין על אביעד ויסולי | פסקי דין על עמרם מצנע | פסקי דין על פאר לי שחר | פסקי דין על איילה חסון-נשר ואח' |

4331/07 עא     06/09/2007




עא 4331/07 אביעד ויסולי נ' עמרם מצנע, פאר לי שחר, איילה חסון-נשר ואח'




פסק-דין בתיק ע"א 4331/07
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }




בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א
4331/07



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


המערער:
אביעד ויסולי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עמרם מצנע



2. פאר לי שחר



3. איילה חסון-נשר


4. יולי אופק


5. רשות השידור


ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה
(כב' השופטת
ת' שרון-נתנאל
) מיום 15.4.2007
שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03

בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיב 1:
עו"ד יאיר אבני
; עו"ד לימור פורר
בשם המשיבים 2-5:
עו"ד ד"ר חיה זנדברג


פסק-דין


ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת
ת' שרון
-נתנאל
) מיום 15.4.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03.

1.

בין הצדדים מתנהלת תביעת לשון הרע שהגיש המערער כנגד המשיבים. ביום 28.6.2006 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול דיון שהתקיים ביום 22.6.2006 ולעיון מחודש בבקשה להקלטת הדיונים. בקשת המערער נדחתה בהחלטה מיום 10.9.2006. מאחר והמערער סבר כי נושא הקלטת הדיונים הינו החלטה מינהלית ולא שיפוטית הוא עתר כנגדה לבג"ץ (בג"ץ 2896/07). העתירה נדחתה על הסף, בהחלטה מיום 1.4.2007, כאשר בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לדחיית הבקשה לתיקון הפרוטוקול. הטעם העיקרי לדחיית העתירה היה קיומו של סעד חלופי. נקבע כי היה על המערער לפנות בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. טעם משני לדחיית העתירה היה השיהוי בהגשתה, לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור. ביום 11.4.2007 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה להקלטה רשמית של הדיונים בתיק, לרישום פרוטוקול ללא מחיקות, ולזימון עדים. בין היתר, ביקש המערער לזמן את השופטת, וזאת במסגרת נסיונו להוכיח גרסתו לדברים שלא נרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006. בית המשפט, בהחלטה מיום 12.4.2007, דחה חלק מהבקשה וקבע כי יתר הבקשה תידון ביום 15.4.2007. בראשית הדיון, ביום 15.4.2007, הגיש המערער לבית המשפט בקשת פסלות. את בקשתו סמך המערער על הטענה שלשופטת עניין אישי ממשי בבקשתו מיום 11.4.2007, ובתוצאות ההליך. לטענת המערער, מאחר וחלקים מעדותו לא נרשמו בפרוטוקול ו/או הושמטו ממנו, והשופטת דחתה את גרסתו לגביהם, עליו להוכיחם עתה באמצעות עדים. לצורך כך, ביקש לזמן את מי שנכחו באולם ביום 22.6.2006, ובכללם השופטת. נטען כי עדותה של השופטת הכרחית להליך, מאחר וכל הצדדים שהתייחסו לדברים, גרסו אחרת ממנה. בנסיבות אלה, טען המערער, הפסילה היא אוטומטית, מכוח כללי הצדק הטבעי, האוסרים על איש ציבור להימצא בניגוד עניינים. עוד נטען כי התנהלות התיק מאז תחילת ההוכחות נעשתה תוך סטיות בולטות מסדרי הדין, חריגות מכללי הצדק הטבעי ועיוות מראית פני הצדק. במצב זה הפכה השופטת עצמה לצד אדברסרי למערער, ומכאן שיש לה עניין אישי המחייב פסילתה מלשבת בדין. המשיבים התנגדו לבקשה.

2.
בית המשפט, בהחלטה מיום 15.4.2007, דחה את בקשת הפסלות. נקבע כי משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.9.2006, הפכה החלטה זו חלוטה. משכך, הבקשה לזמן את בית המשפט לעדות בעניין תיקון הפרוטוקול אין בה ולא כלום, ובוודאי שהיא אינה הופכת את בית המשפט לצד לתיק או למי שמעוניין בתוצאות המשפט. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו צד לתיק, אף לא לכאורה ואף לא באופן תיאורטי ואין לו כל עניין, מכל סוג שהוא, בתוצאות המשפט, מעבר לעניין שיש לכל שופט, לעשות משפט. אשר לחוסר המהימנות אשר לטענת המערער ייחס לו בית המשפט בהחלטה מיום 10.9.2006, צוין כי אמנם נקבע בהחלטה האמורה כי המערער לא דייק בציטוט אשר ציטט לגבי הדברים שאמר באולם, אולם לא היתה בכך כל כוונה לייחס למערער חוסר מהימנות. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני
י. בערעור חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות ומוסיף, כי הנימוק העומד ביסוד ההחלטה בבקשת הפסלות מוטעה: החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006 היא החלטת ביניים. לכן יכול היה המערער להגיש עליה בקשת רשות ערעור. משלא עשה כן, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין. מעבר לכך, רשאי בעל דין לבקש את תיקון הפרוטוקול בכל עת. לפיכך, המסקנה לפיה ההחלטה מיום 10.9.2006 חלוטה, מוטעית מיסודה. די בכך, לטענת המערער, כדי לבטל את החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות, או לכל הפחות להחזיר אליו את הדיון. המערער חוזר וטוען כי לשופטת עניין אישי ברור בתוצאות הדיון בבקשת המערער לזמנה לעדות. לטענתו, השאלה העומדת על הפרק היא מי השופט אשר ישב בדין לגבי אותה בקשה. במקרה הנוכחי, טוען המערער, השופטת כבר קבעה עמדתה בנושא, וישנו חשש שהעדים שיזומנו להעיד יהססו או ימנעו מלהעיד כי גרסתה לחלק החסר בפרוטוקול היא מוטעית, במידה והשופטת היא שתידון בבקשה. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הערעור, כאשר לטענתם ספק אם בכלל ניתן לחקור את השופטת על דוכן העדים בשל דבר הקשור בתפקידה השיפוטי.

3.
לאחר שעיינתי בחומר שבפני
י, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיקרה של הבקשה נסוב על הטענה לפיה הפך בית המשפט להיות צד לדיון משהתבקש להעיד לעניין תיקון פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, ולכן יש לו היום עניין אישי בהליך ובתוצאותיו, באופן היוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. על פי הכללים שנקבעו ברע"א 3202/03
מדינת ישראל נ' יוסף
(לא פורסם, 4.3.2004), שופט לא ייחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי. במקרה הנוכחי, מבקש המערער לזמן את השופטת לעדות, לצורך הוכחת גרסתו בעניין פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, לאמור העדת השופטת מתבקשת על דבר הקשור בתפקידה השיפוטי. לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 3202/03, ומהנימוקים שפורטו שם בהרחבה, לא תותר העדה שכזו. את השגותיו על החלטת בית המשפט בבקשה לתיקון הפרוטוקול היה על המערער להעלות בהליכי ערעור על פי סדרי הדין, בהם דנה ערכאת הערעור ולא היה מקום לשוב ולפנות לשופטת ואף לא לזמנה לעדות. לא נעלם מעיני כי במקרה הנוכחי חלף לפני זמן רב המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006. ואולם, כפי שצוין בהחלטה בבג"ץ 2896/07, אין למערער אלא להלין על עצמו בעניין זה, ואין לאפשר לו לעקוף את תוצאות מחדליו באמצעות הליכי פסלות.

4.
אשר ליתר טענותיו של המערער בעניין הפגמים שנפלו בהחלטות בית המשפט, הרי אפילו אתעלם מן השיהוי המונע העלאת מרבית הטענות כיום, הלכה היא כי השגות על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות ((ע"א 7186/98
מלול נ' ג'אן
(לא פורסם, 3.12.1998); ע"א 10619/02
בן עמי נ' קידר
(לא פורסם, 30.12.2002); יגאל מרזל
דיני פסלות שופט
178-174 (2006)). גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6822/00
משלי נ' בוקשפן משלי
(לא פורסם, 18.3.2001); ע"א 5803/04
מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
(לא פורסם, 29.10.2004);
מרזל
, בעמ' 175). בנסיבות העניין, לא מצאתי יסוד לטענת המערער, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט, בין אם הן צודקות ובין אם הן מוטעות לגופן, ולעניין זה אין אני נדרשת, מקימות עילת פסלות, ומעוררות את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער.


אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות שכר טרחת עורך דין משיב 1 בסכום של 2,500 ₪, ובשכר טרחת עורך-דין משיבים 2-5 בסכום של 2,500 ₪.


ניתן היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.2007).






ה נ ש י א ה




_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07043310_n02.doc

דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






עא בית המשפט העליון 4331/07 אביעד ויסולי נ' עמרם מצנע, פאר לי שחר, איילה חסון-נשר ואח' (פורסם ב-ֽ 06/09/2007)