פסקי דין על יצחק גולן (סרור) | פסקי דין על אסתר גולן | פסקי דין על דניאל עמית | פסקי דין על רות עמית | פסקי דין על הסוכנות היהודית ואח' |

4642/06 רעא     01/11/2006




רעא 4642/06 יצחק גולן (סרור), אסתר גולן נ' דניאל עמית, רות עמית, הסוכנות היהודית ואח'




החלטה בתיק רע"א 4642/06



בבית המשפט העליון


רע"א 4642/06


בפני
:
כבוד השופטת ע' ארבל


המבקשים:

1. יצחק גולן (סרור)


2. אסתר גולן


נ

ג

ד


המשיבים:

1. דניאל עמית


2. רות עמית


3. הסוכנות היהודית


4. מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 26.4.06 בע"א 2586/04 שניתן על ידי
כבוד השופטים ע' פוגלמן, א' ש' שילה וד' גלדשטין


בשם המבקשים: עו"ד י' הרכבי
בשם המשיבה 3: עו"ד ק' גורביץ
בשם המשיבה 4: עו"ד ש' מן אורין



החלטה

1. המשיבים רכשו מאת המבקשים על-פי הסכם מיום 28.5.98 את זכויותיהם במשק בגן יאשיה. המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בה טענו להפרת ההסכם, בעיקר מאחר שמהמשק לא הוסרו כל החובות הרובצים עליו כמוסכם, ונותר חוב למשרד השיכון בסכום של למעלה מ-100 אלף ₪ שגרם לעיכוב ברישום העברת הזכויות במשק. הנתבעים טענו כי העיכוב ברישום נוצר בשל מחדליהם של המשיבים. כמו כן שלחו המבקשים הודעות לצד ג' לסוכנות היהודית ולמשרד הבינוי והשיכון בהן טענו כי חויבו שלא כדין, וכן כי לא היו רשאים לעכב את מסירת הזכויות בשל החוב.

2. בית משפט השלום (כב' השופטת י' אחימן) קיבל את תביעת המשיבים וקבע כי המשיבים הפרו את ההסכם כאשר לא נשאו בחוב למשרד השיכון. כמו כן דחה בית המשפט את תביעת המבקשים כנגד צדדי ג'. בית המשפט קבע על-פי העדויות ששמע כי הסוכנות היהודית הוסמכה על ידי משרד השיכון לגבות חובות אשר נוצרו מהשקעות שנעשו במשקים שונים מתקציב משרד השיכון, וכי הטענה החולקת על זכותה של הסוכנות לגבות את השקעותיו של משרד השיכון אינה מבוססת. כמו כן דחה בית המשפט את טענתם של המבקשים לאפלייתם ביחס למשפחות אחרות בסיטואציה דומה. בית המשפט בחן את הראיות שהוגשו בפני
ו והגיע למסקנה כי החוב שנדרש מהמבקשים הינו חוב אמת אשר המבקשים התחייבו בו במסמכים מפורשים לצורך ביצוע השקעות במשקם. כן דחה בית המשפט את טענת המבקשים לפיה לא היתה לסוכנות היהודית סמכות להתנות את הסכמתה להעברת הזכויות במשק בתשלום החוב, שכן בהסכם עם הסוכנות היהודית הותנתה העברת זכויות במפורש בהסכמת הסוכנות היהודית, וכן התחייבו המבקשים לשאת בכל התשלומים שיחויבו בהם על ידי מעניק רשות השימוש. כן דחה בית המשפט את הטענה כי השבת ההשקעות צריכה להיעשות בסכום נומינאלי בלבד.

3. על פסק דינו של בית משפט השלום ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (הרכב השופטים ע' פוגלמן, א' ש' שילה וד' גלדשטין) דחו את הערעור בקובעם כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות. עוד קבע בית המשפט כי "פשיטא שהמערערים שקיבלו הלוואות לצורכי בניית ביתם ממשרד הבינוי והשיכון היו חייבים להחזיר את הכספים והיו לפני בית משפט קמא ראיות ברורות לכך שהסוכנות היא שטיפלה בעניין גביית חובות שכאלו...אין המערערים צריכים להיות צד להסכמים שבין המדינה לבין הסוכנות כדי להיות חבים בפירעון חובם למדינה לפי דרישת הסוכנות".

4. בבקשת רשות ערעור זו טוענים המבקשים כי העניין הוא בעל חשיבות ציבורית והשלכה רחבה על חברי אגודות שיתופיות שבנו את בתיהם בשנים 1978 ואילך, וכן משליך הוא על מערכת היחסים בין המתיישב, הסוכנות היהודית ומשרד השיכון. המערערים מעלים טענות כנגד קביעת הערכאות דלמטה בדבר קיום חוב של המבקשים כלפי משרד השיכון. עוד הם טוענים כי אין להם כל חוב כלפי הסוכנות היהודית, ובכך הודתה הסוכנות בעצמה. לפיכך, טוענים הם, אין הסוכנות יכולה להשתמש בסעיפי ההסכמים איתה על מנת למנוע העברת זכויותיהם במשק עד תשלום החוב למשרד הבינוי והשיכון.בנוסף הם טוענים להפלייתם לרעה ביחס למתיישבים אחרים במצבם.

5. לאחר עיון בטענות המבקשים ובתגובות המשיבים 3 ו-4, שניתנו בהתאם להחלטתי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אני סבורה, אמנם, כי היה לכאורה מקום לדון ביחסים המשולשים שבין המבקשים, משרד הבינוי והשיכון והסוכנות היהודית. בניגוד לבית המשפט המחוזי, איני רואה זאת כפשיטא שרשות כלשהי יכולה להטיל על הסוכנות היהודית לגבות את חובותיה ולהפעיל לגביהם את ההוראה בהסכם שבין המתיישבים לסוכנות היהודית, לפיה מותנית הסכמת הסוכנות להעברת הזכויות בתשלום כל החובות. נראה כי עולה השאלה האם יש בסיס להפעלת סעיף חוזי זה כאשר מדובר בחובות שלא נוצרו ישירות כלפי הסוכנות היהודית, אלא כלפי רשות אחרת שהטילה על הסוכנות היהודית לגבות את חובותיה. עם זאת, מהמסמכים שצורפו לתגובת המשיבה 4 עולה, כי המבקשים אישרו בחתימתם במסגרת "תוספת לחוזה" בינם לבין הסוכנות היהודית את התחייבותם לסלק לסוכנות את סכום החוב, שהוא למעשה החוב כלפי משרד הבינוי והשיכון. לפיכך, מאחר שהשבת החוב לסוכנות היהודית עוגנה באופן הסכמי, הגעתי למסקנה כי אין מקום לדיון בסוגיה במסגרת ערעור בגלגול שלישי.

באשר לטענות הנוספות שמעלים המבקשים, הרי שמדובר בטענות כנגד ממצאים עובדתיים שקבע בית משפט השלום, ושאף בית המשפט המחוזי לא ראה להתערב בהם. טענות אלו נוגעות למקרה הספציפי וליחסים בין הצדדים לעניין זה בלבד, ואינם מעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, ולפיכך אף בגינן אין מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' בחשון תשס"ז (1.11.06).

ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
06046420_b04.doc

עכ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעא בית המשפט העליון 4642/06 יצחק גולן (סרור), אסתר גולן נ' דניאל עמית, רות עמית, הסוכנות היהודית ואח' (פורסם ב-ֽ 01/11/2006)