פסקי דין על א.ל.מ. סחר | פסקי דין על פורת יצחק | פסקי דין על אהרונוביץ צבי |

2930/05 עמק     16/11/2008




עמק 2930/05 מדינת ישראל נ' א.ל.מ. סחר בע"מ, פורת יצחק, אהרונוביץ צבי




בעניין:
8



בתי המשפט

בית משפט השלום (עניינים מקומיים) אשדוד
עמק 002930/05

בפני
:
כב' השופט גיל דניאל
תאריך:

16/11/2008




המאשימה
מדינת ישראל
בעניין:



סיגלית צרויה-אסייג
ע"י ב"כ עו"ד





נ
ג
ד

הנאשמים

1 . א.ל.מ. סחר בע"מ
2 . פורת יצחק
3 . אהרונוביץ צבי



ליאור אדם
ע"י ב"כ עו"ד







החלטה


לנאשמים בתיק זה מיוחסות עבירות מכח סעיפים 4, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים").

בכתב האישום נטען, כי ביום 3.1.2005 הנאשמת מס' 1, אשר הנאשמים 2,3 הם מנהליה, הפעילה בית עסק של "מכירת מכשירי חשמל" הנמצא במתחם פאואר סנטר ברחוב ז'בוטינסקי באשדוד, ללא רישיון עסק על-פי חוק רישוי עסקים, כאשר העסק טעון רישוי לפי פריט 6.6 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה – 1995 (להלן : "צו רישוי עסקים").

לאור כפירת הנאשמים בכתב האישום נקבע התיק להוכחות.

עדת התביעה העידה, כי בשנת 2005 כיהנה כמפקחת רישוי עסקים. לעדותה, היא התריעה בפני
מי שהיה בעסק וכן בכתב על כך שמדובר בעסק טעון רישוי. העסק הוא של מכירת מוצרי חשמל.
לאחר מספר התרעות הגישו נציגי הנאשמת בקשה לקבלת רשיון לעסק וצירפו חלק מהאישורים הנדרשים. הבקשה לא אושרה, לאור חריגות בנייה שהתגלו.

הראיות שהביאה המאשימה הינן התראה (ת/1); כרטיס ביקור שצורף להתראה (ת/2); בקשה להוצאת רשיון עסק (ת/3); דו"ח על ניהול עסק ללא רשיון (ת/4); תדפיס רשם החברות (ת/5); מכתב מרואה חשבון מיום 19.4.01 (ת/6); תעודת שינוי שם והסכם שכירות (ת/7, ת/8); מכתב מיום 22.8.06 ממנהל רישוי עסקים (ת/9).

בתום פרשת התביעה העלה ב"כ הנאשמים טענה לפיה אין להשיב לאשמה. לטענתו, אין בראיות התביעה כפי שנשמעו ביסוס להרשעת הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. הטעם לבקשתו הוא, כי המאשימה מפנה בכתב האישום אך ורק לפריט 6.6 מהתוספת לצו רישוי עסקים, שעניינו בתיקון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בלבד ואילו בענייננו מדובר בעסק של מכירת מוצרי חשמל. כן לטענתו, אין לבחון את פריט 6.5 מהתוספת לצו רישוי עסקים, שכן אינו נכלל במסגרת כתב האישום.

במענה לבקשת ב"כ הנאשמים השיבה ב"כ המאשימה כי פריט 6.6 מהתוספת לצו רישוי עסקים מופיע תחת קבוצה 6 אשר כותרתה "מסחר ושונות" ועל כן מדובר בעסק הסוחר במוצרי חשמל. לטענתה, יש לייחס את פריט 6.6 למסחר כך שמקום בו נרכשים מוצרי חשמל, ניתן גם לתקן המכשירים במקום זה כאשר מתעורר צורך בכך שכן מדובר בחלק מהשירות.

כן לטענת ב"כ המאשימה, יש לבחון גם את פריט 6.5 מהתוספת לצו אשר מתייחס למכשירי אלקטרוניקה
שערכם מעל 200,000 ₪.
לטענת ב"כ הנאשמים, היה על המאשימה לציין בעובדות כתב האישום את העובדה הנטענת, לפיה מדובר בעסק שמכיל מכשירי חשמל שערכם מעל 200,000 ₪, ובלא לפרט טענה זו בכתב האישום, ממילא אינה רשאית להביא ראיות לעניין זה.

עוד טוען ב"כ הנאשמים, כי לחלופין – וגם אם בית המשפט יבחן את הראיות שהובאו על ידי המאשימה, לעניין פריט 6.5 לתוספת הנ"ל, עדיין אין בראיות שהביאה המאשימה, כדי לבסס הרשעת הנאשמים, הואיל ופריט זה מתייחס, כמפורט לעיל, לעסק שבו ערך מכשירי החשמל הוא 200,000 ₪ לפחות, וקיומה של עובדה זו לא הוכחה על ידי המאשימה בראיותיה.


הכלל לעניין בחינת הראיות בשלב זה הינו כדלקמן :

"הלכה למעשה די בקיומן של ראיות 'דלות' להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשם..., הרי כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות להוכחת יסודותיה של העבירה... ודי במערכת ראיות ראשונית...".
ובהמשך :
"בשלב זה של הדיון אין בית-המשפט שוקל שיקולי מהימנות ואינו מעניק משקל ראייתי. הטענה ש'אין להשיב לאשמה' נבחנת בהנחה שהראיות שבאו לחובת הנאשם - ואפילו המדובר אך ב'חלקים' או ב'שברים' של עדות - תזכינה במלוא האמון והמשקל הראייתי".
(י.קדמי, על סדר הדין בפלילים, מהדורת 2003, חלק שני, עמודים 1049, 1050).

בטרם בחינת הראיות שהובאו על ידי המאשימה, יש להכריע במחלוקת לעניין משמעות התנאים הקבועים בפריט 6.6 לתוספת לצו רישוי עסקים. פריט זה נכלל בגדר הפריטים בקבוצה 6 לתוספת, הנושאת כותרת "מסחר ושונות". לפי לשונו של פריט 6.6 הוא חל על עסק של "מכשירי חשמל ואלקטרוניקה – מקום לתיקונם ששטחו 25 מ"ר לפחות".

לא ניתן לקבל את הפרשנות אותה מציעה המאשימה, שכן פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של הפריט. בכל הנוגע למכשירי חשמל, כוללת התוספת הן את פריט 6.6 והן את פריט 6.5 כאשר אחד מהם מתייחס למכירה או אחסנה ואילו האחר מתייחס למקום לתיקונם. העובדה, לפיה שני הפריטים כלולים באותה קבוצה, אינה מאפשרת הוספת הרכיב של מכירת מכשירי חשמל לפריט 6.6, ובמיוחד כאשר קיים פריט אחר העוסק בכך. יצוין, כי לא מדובר בקבוצת פריטים שכולה עוסקת במסחר, אלא ב"מסחר ושונות" (לעניין זה ראה פריט 6.1
העוסק באחסנה ובמחסן רישוי, פריט 6.13 העוסק באולפן הקלטות).
אין מחלוקת, כי בית העסק של הנאשמת לא עסק, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, יום 3.1.2005, בתיקון מכשירי חשמל, ועל כן פריט 6.6 לתוספת לצו רישוי עסקים, אינו רלבנטי.

עדיין יש לבדוק את המחלוקת לעניין העולה מפריט 6.5 לתוספת לצו רישוי עסקים, הנוגע לעסק של "מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם – מקום למכירתם, או אחסנתם שערך המכשירים בו הוא 200,000".

בהקשר זה יש לדחות טענת ב"כ הנאשמים, לפיה היה על המאשימה לכלול בכתב האישום טענה מפורשת לכך שמדובר בעסק שבו ערך המכשירים הוא מעל 200,000 ₪. די בכך שנטען, כי מדובר בעסק החייב ברשיון עסק, על פי פריט 6.5 לתוספת לצו רישוי עסקים, ומכללא עולה, כי נטען שהעסק נופל לגדר הדרישות המפורטות באותו פריט.

עם זאת, חובת ההוכחה מוטלת על המאשימה, והיה עליה להביא ראיות, המוכיחות (בשלב זה, די בראיות לכאורה) כי מאפייני בית העסק נופלים לגדר הפריט המדובר, היינו כי מדובר בעסק הטעון רישיון ובפרט כי מדובר בעסק בו נמכרים מוצרי חשמל אשר ערך המכשירים בו עולה על 200,000 ש"ח.

בחנתי היטב את עדותה של עדת התביעה וכן את המסמכים שהוגשו והגעתי למסקנה, כי במקרה זה, לא הביאה המאשימה ראיות, שהיה עליה להביא, לפיהם ערך המכשירים בבית העסק עולה על 200,000 ₪.

סוגיה נוספת שיש לבחון נוגעת לשאלה, האם עצם העובדה כי הנאשמת הגישה בקשה לקבלת רשיון עסק מעידה על כך שאכן מדובר בעסק טעון רישוי, הנופל לגדר פריט 6.6 לתוספת לצו רישוי עסקים.

כמפורט לעיל, ביום 19.1.05 הגישה הנאשמת בקשה לקבלת רישיון לעסק (ת/3). הבקשה היא למכירת מוצרי חשמל. בבקשה האמורה, כמו גם ביתר המסמכים שצורפו לה בהמשך, לא נזכר ערכם של מכשירי החשמל. ממילא, לא ניתן ללמוד מכך שהנאשמת הגישה בקשה לקבלת רשיון עסק, כמו גם מהפרטים שמסרה בעת הגשת הבקשה, כי מדובר במכירת מכשירי חשמל שערכם עולה על 200,000 ₪. כידוע, נטל ההוכחה רובץ לפתחה של המאשימה לגבי כל רכיבי הפריט הרלוונטי ועל רקע החסר בראיות, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הרימה הנטל.

לאור האמור לעיל, הטענה המקדמית בדבר "אין להשיב לאשמה", מתקבלת. בהמשך לכך, בכל הנוגע לאישום הספציפי המונח בפני
בית המשפט, שענינו, כמפורט לעיל, בהפעלת העסק ביום 3.1.2005,
אני מורה על זיכוי הנאשמים.

לבקשת באי כוח הצדדים, ניתנה החלטה זו בהעדר הצדדים.

ניתנה היום י"ח בחשון, תשס"ט (16 בנובמבר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

גיל דניאל
- שופט
002930/05עמק139






עמק בית משפט שלום 2930/05 מדינת ישראל נ' א.ל.מ. סחר בע"מ, פורת יצחק, אהרונוביץ צבי (פורסם ב-ֽ 16/11/2008)