פסקי דין על עזרן יוסף | פסקי דין על עזרן דליה | פסקי דין על עמידר | פסקי דין על החברה הלאומית לשיכון בישראל |

3385/06 א     16/11/2008




א 3385/06 עזרן יוסף, עזרן דליה נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
א
003385/06


בפני
:
כבוד השופט שוורץ אורן
תאריך:
16/11/2008



בעניין:
1 . עזרן יוסף

2 . עזרן דליה





התובעים


-
נ
ג
ד
-


עמידר
, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד גנס מיכאל

הנתבעת




פסק דין
הרקע לתביעה:

1.
עניינה של התביעה שלפניי בדמי רישום שגבתה הנתבעת (להלן: "עמידר
") מאת התובעים, במסגרת מבצע רכישת דירות שפרסמה עמידר
.
לטענת התובעים, דמי הרישום בסך 9,230 ₪ נגבו על ידי עמידר
שלא כדין. התובע פנה לעמידר
פעמים רבות בדרישה להשבת דמי הרישום, אך זו סירבה להשיב תשלום זה. משכך, עתרו התובעים לבית המשפט לתביעות קטנות להשבת דמי הרישום (ת"ק 687/06). על פי החלטת כב' השופטת שמולביץ, התביעה הועברה לבית משפט השלום, כתב התביעה תוקן וסכום התביעה הועמד על סך 33,243 ₪.

טענות התובעים:
2.
עמידר
, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל, היא חברה ממשלתית אשר מנהלת את מאגר הדיור הציבורי עבור רשויות השלטון ובשמן, המשמשות כבעלים של הדירות האמורות.

3.
התובעים הינם דיירים של עמידר
המתגוררים בדירה ברח' אנילביץ' 1/3 בבת-ים (להלן: "הדירה") מאז שנת 1968.

4.
בשנת 2001, עמידר
פרסמה מבצע בשם "קנה ביתך" המאפשר לדיירי עמידר
לרכוש את הבית בו הם מתגוררים בהנחה משמעותית. מבצע זה התאפשר הודות לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי"). כללי המבצע נקבעו בכפוף להוראות חוק הדיור הציבורי, הכל כמפורט בסעיף 3 ל"הודעה על תנאי רכישת דירה" (להלן: "ההודעה") שקיבלו התובעים מאת עמידר
. התובעים הגישו בקשה לרכישת דירתם ושילמו בעבור הרשמה למבצע והכנת שומה לרכישת הדירה, סך 350 ₪.

5.
בתאריך 10.5.01 חתמו התובעים על הסכם עם עמידר
. בהסכם נקבע והוסכם כי שווי הדירה הינו 615,000 ₪ וההנחה שתינתן לתובעים הינה בסך 545,226 ₪. התובעים שילמו בפועל עבור הדירה סך 69,774 ₪. בנוסף, שילמו התובעים לעמידר
דמי רישום בסך 9,230 ₪.

6.
סכום דמי הרישום אותו גבתה עמידר
, מהווה כ - 15% מהמחיר בו נמכרה הדירה (לאחר הנחה). משכך, סכום דמי הרישום מהווה עמלה בלתי סבירה.
גביית דמי הרישום על ידי עמידר
, התבצעה שלא כדין בניגוד להוראות חוק הדיור הציבורי, הנחיות משרד הבינוי והשיכון והנחיות מנהל מקרקעי ישראל. עמידר
אף פעלה בחוסר תום לב, עת ניצלה את בורותם של התובעים לעניין חוק הדיור והטעתה אותם בניגוד להוראות לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

7.
התובעים גילו שעמידר
קיבלה בנוסף על דמי הרישום, עמלה בסך 2,500 ₪ בעבור מכירת כל דירה, דבר שהוסתר מעיני התובעים על ידי עמידר
.

8.
התובע פנה לגורמים שונים בעמידר
, בכתב ובע"פ פעמים רבות (מנכ"ל, יו"ר, דוברת וכדומה) אך דמי הרישום לא הושבו לו ואף לא ניתנה לו אפשרות לבצע את הפעולות הנדרשות לשם העברת הבעלות על הדירה בכוחות עצמו.

9.
בעקבות פניותיו של התובע לעמידר
באמצעות עורך דין, נערכו מספר פגישות בינו ובין מנכ"ל עמידר
, הגב' תמר מיארה ועו"ד מטעם עמידר
. במסגרת הפגישות, הוצע לתובע החזר של 3,000 ₪ והוא סרב להצעה. משכך, פנו התובעים לביהמ"ש בתביעה דנא להשבת מלוא סכום דמי הרישום ששולמו לעמידר
בסך 9,230 ₪, תשלום הוצאות משפט ופיצוי בסך 24,014 ₪.

טענות הנתבעת:
10.
עמידר
אישרה שאין לה סמכות לחרוג מהוראות חוק הדיור.
לעמידר
, כחברה מאכלסת של דיור ציבורי, בבעלות מדינת ישראל, אין כל מעמד או שיקול דעת לגבי עצם מכירת הדירות ואמות המידה למכירתן. כל אלה, הינם עניינים שנקבעים על ידי המדינה.

11.
דמי ההרשמה למבצע, בסך 350 ₪, נגבו כהשתתפות סמלית בלבד של התובעים בשכר טרחת השמאים ודמי פתיחת תיק.

12.
העמלה בסך 2,500 ₪ נועדה לפצות את עמידר
כתוצאה מהוצאתה של דירה מתוך מאגר הדירות הציבוריות המנוהלות על ידה.

13.
דמי הרישום (דמי הטיפול) שגבתה מהתובעים בסך 9,230 ₪ מהווים 1.5% מערך הדירה, ששווייה הוערך בסך 615,000 ₪. גבייה זו מוכרת ומותרת על ידי משרד הבינוי והשיכון.

על פי הנחיות "מבצע קנה ביתך" שפרסם משרד הבינוי והשיכון, אין לכלול במחיר הדירה את ההוצאות הנלוות המפורטות. משמעות הנחיה זו היא שהתובעים אינם זכאים להנחה בגין תשלומים אלה.

14.
חזקה על משרד הבינוי והשיכון שאילו היה אוסר על גביית דמי ניהול על ידי עמידר
, היה קובע במפורש כי מעבר למחיר הדירה אין לגבות הוצאות נלוות הכרוכות במכירה.

15.
בדיון שנערך לפניי העידו:
מטעם התובעים-
התובע, מר יוסף עזרן.
מטעם הנתבעת- הגב' אירית בוריה (רכזת תפעול נכסים של עמידר
)

דיון:
16.
התובעים לא חלקו על כשרותם של דמי הרישום בסך 350 ₪, בגין פתיחת תיק ושכר טרחת שמאי. כך עולה מתצהירו של התובע [ס' 7 לת/1] וכך עולה אף מעדותו של התובע לפניי [פר' עמ' 3 ש' 19-20].

17.
טענתם העיקרית של התובעים היא, שהסכום שגבתה מהם עמידר
בסך 9,230 ₪, עבור "דמי רישום", נגבה שלא כדין ועל עמידר
להשיב להם סכום זה.

שלושה טעמים הציגו התובעים לביסוס טענה זו:

ראשית, דמי הרישום נגבו בניגוד לחוק הדיור הציבורי, עליו מושתת מבצע "קנה ביתך". לטענתם, אין בהוראות חוק הדיור הציבורי כל הוראה המסמיכה את עמידר
לגבות דמי רישום כלשהם. כך, על פי סעיף 16 לחוק הדיור הציבורי, אסור לעמידר
להתנות על הוראות החוק שלא לטובת הזכאי.

שנית, גביית דמי הרישום על ידי עמידר
מנוגדת להנחיות משרד הבינוי והשיכון במסגרת "מבצע קנה ביתך" וחוק הדיור הציבורי (להלן: "ההנחיות"). לטענת התובעים, בהנחיות נאמר במפורש שלחברה המאכלסת, במקרה דנן עמידר
, אין סמכות לחרוג מהכללים וההוראות של חוק הדיור הציבורי וההנחיות, וגביית דמי הרישום מהווה חריגה. כמו כן, נקבעה בהנחיות עמלה בסך 2,500 ₪ לזכות החברה המאכלסת על דירה שתימכר ולא מעבר לכך.

שלישית, גביית דמי הרישום בסכום העולה על 520 ₪, מנוגדת לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן: "צו הפיקוח להחלת החוק").

18.
כאמור, עמידר
לא חלקה על כפיפות המבצע לחוק הדיור הציבורי וההנחיות. יחד עם זאת, טענה עמידר
שגביית דמי הרישום אינה נוגדת את הוראות החוק וההנחיות.

אחת ההנחיות של משרד הבינוי והשיכון מורה כי החברה המאכלסת לא תכלול במחיר הדירה את ההוצאות הנלוות. לטענת עמידר
, הנחיה זו פרושה, שבגין ההוצאות, הדיירים אינם זכאים להנחה הדומה לזו שקיבלו עבור הדירה. מכאן, לטענתה, 1.5% דמי ניהול אמורים להיגבות בהתאם למחיר הדירה כפי הערכת השמאי הממשלתי ולא לפי מחיר הדירה ששילמו הדירים לאחר ההנחה.

19.
לביסוס טענותיה, תמכה עמידר
את כתב הגנתה בתצהירה של הגב' אירית בוריה (להלן: "הגב' בוריה"). גב' בוריה המשמשת כרכזת תפעול נכסים של עמידר
, חזרה על טענת עמידר
בתצהירה והדגישה שגביית דמי הרישום הינו דבר שנעשה על ידי כל החברות המאכלסות ובאישור המשרד הממונה [ס' 11 לנ/1]: "דמי רישום זכויות נגבות על ידי כל החברות המאכלסות למיטב ידיעתי. גבייה זו מוכרת ומותרת יל ידי משרד הבינוי והשיכון".

20.
עוד טענה עמידר
שהעמלה בסך 2,500 ₪ לזכות עמידר
, כפי שנקבע בהנחיות, נועדה לשם שיפוי עמידר
עבור הנזק הכלכלי שנגרם לה כתוצאה מגריעת הדירה ממצבת הדירות בניהולה ולא נועדה למימון ההוצאות הנלוות למכר הדירה.

21.
לאחר שבחנתי את מאזן העדויות והראיות שהוצגו לפניי, אני סבור שאין בו כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובעים:

ראשית, טענת עמידר
לפיה דמי הרישום נגבים באישור משרד הבינוי והשיכון ובהתאם להנחיות והנהלים לא נסתרה על ידי התובעים. התובעים מצידם, לא הציגו לפניי כל ראיה המפריכה את טענת עמידר
, הגם שנטל ההוכחה בתביעה רובץ עליהם.

שנית, התובע בתצהירו [ס' 11 לת/1] אינו חולק על כך שעמידר
אמורה לגבות 1.5% דמי רישום. עם זאת, לטענת התובע חישוב דמי הרישום אמור להתבצע ביחס למחיר הדירה עליו שילם בפועל (לאחר הנחה) ולא ביחס לשווי הדירה, כפי שעשתה עמידר
.

טענה זו לא הוכחה לפניי ואני אף דוחה אותה לגופה.

התובע לא הציג לפניי כל אסמכתא התומכת בטענתו העקרונית שדמי הרישום צריכים להיגזר ממחיר הדירה לאחר הנחה. כפי שלמדתי מתצהירה של גב' בוריה, דמי הרישום נועדו לכסות את ההוצאות הנלוות שנגרמות לעמידר
בגין עסקת המכר: טיפול בקביעת מחיר הדירה על פי שומות, עריכת הסכם מכר ורישום זכויות אצל רשם המקרקעין [סעיף 4 ו -8 לנ/1]. החלת פרשנותם של התובעים, כאילו עליהם לשלם 1.5% ממחיר הדירה לאחר הנחה (69,774 ₪) מביאה לתוצאה אבסורדית, לפיה עמידר
תקבל דמי רישום וטיפול בסך 1,046 ₪, בלבד.

שלישית, סוגיה דומה נדונה והוכרעה לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שם קבעה השופטת אפעל-גבאי בזו הלשון:

"על פי העדויות שהובאו, החברות המאכלסות הורשו לגבות דמי טיפול בשיעור
1.5% ממחיר הדירה המלא, לפני הנחה, וזאת 'מאז ומעולם' וללא קשר למבצעים 'הבית שלי' או 'קנה ביתך'..."

[ת"א 3087/01 אברג'יל נ' עמידר
, (ט.פ.) (2004)].

על יסוד קביעות אלה, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעת ההשבה כנגד עמידר
שגבתה 1.5% דמי רישום וטיפול, ואילו חברת פרזות, שגבתה 2% דמי רישום, חוייבה בהשבה יחסית.

[למעלה מן הצורך ייאמר, ובמאמר מוסגר: התובעים עצמם צירפו לסיכומי התשובה מטעמם מספר רב של מסמכים. בין אלה, מסמך מספר 13 המלמד על אישור משרד הבינוי והשיכון לגביית דמי רישום בשיעור 1.5% ממחיר הדירה ומסמך מספר 14 המפרט הנחיות של החשב הכללי, לפיהן אין לכלול במחיר הדירה את ההוצאות הכרוכות במכירתה לזכאים כגון דמי רישום וכיו"ב, היינו אין לאשר החלת ההנחה על הוצאות ועמלות אלה]

22.
התובעים אף טענו שסכום דמי הרישום בסך 9,230 ₪ עולה על המחיר המרבי שנקבע בצו הפיקוח להחלת חוק הדיור הציבורי.

23.
אכן, בסעיף 2 לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999 (להלן: "צו הפיקוח לקביעת מחיר מרבי"), נקבע שהמחיר המרבי שנותן שירות רשאי לגבות בעבור רישום אצלו של העברת זכויות, נכון לשנת 2001, בה נרכשה הדירה על ידי התובעים, הינו בסך 520 ₪.

24.
יחד עם זאת, ומבלי להיכנס לפירושו המהותי של הצו, הרי שבסעיף 2 לצו הפיקוח להחלת החוק נקבע בפירוש שהחוק אינו חל על רישום זכויות לטובת מי שרכשן מנותן השירות. "נותן השירות" במקרה דנן ועל פי הגדרת צו הפיקוח להחלת החוק, הינו עמידר
ועל כן צו הפיקוח אינו חל על עמידר
, בנסיבות התביעה דנא.

מטעמים אלה, אני דוחה את טענת התובעים, כי דמי הרישום שגבתה עמידר
ניגבו שלא כדין.

25.
התובעים העלו טענה נוספת, לפיה התנהגותה של עמידר
ומהלכיה עולים כדי חוסר תום לב, הטעייה וניצול בורותם של התובעים והכל בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
משקבעתי לעיל כי עמידר
גבתה את דמי הרישום כדין, הרי טענת ההטעיה וחוסר תום הלב מצידה של עמידר
, דינה להידחות.

כך גם באשר לטענת התובעים, שעמידר
ניצלה את "בורותם". בהקשר זה יש לציין, שהתובע הדגיש מספר פעמים כי היה עובד מיומן ובקיא בנהלים של משרד הבינוי והשיכון [ראו סעיפים 39-49 לכתב התביעה]. כך גם בתצהירו וגם בעדותו לפניי: "אני עבדתי במשרד הבינוי ולכן אני בקיא בנושאים האלה" [פר' עמ' 4 ש' 2]. חזקה עליו, איפוא, שהתובע יכול היה לברר את כל פרטי המבצע בטרם רכש את הדירה במבצע ושילם את דמי הרישום.

26.
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נידחות.

27.
סוף דבר- התביעה נדחית. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעת, בשם לב להיקף ההליכים ומספר הדיונים, בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין, לתשלום לא יאוחר מיום 5.1.09.


ניתן היום י"ח בחשון, תשס"ט (16 בנובמבר 2008) בהיעדר הצדדים.





אורן שוורץ, שופט








א בית משפט שלום 3385/06 עזרן יוסף, עזרן דליה נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/11/2008)