פסקי דין על דריה זובוב | פסקי דין על צבא הגנה לישראל | פסקי דין על שר הבטחון מר אהוד ברק |

7850/07 בג"צ     17/10/2007




בג"צ 7850/07 דריה זובוב נ' צבא הגנה לישראל, שר הבטחון מר אהוד ברק




פסק-דין בתיק בג"ץ 7850/07

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 7850/07



בפני
:

כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופטת א' חיות


כבוד השופט ע' פוגלמן


העותרת:
דריה זובוב



נ


ג


ד



המשיבים:

1. צבא הגנה לישראל



2. שר הבטחון מר אהוד ברק


עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים


בשם העותרת:
עו"ד בנו גנות


בשם המשיבים:
עו"ד דניאל מארקס



פסק-דין

השופטת מ' נאור
:

1.
העותרת מבקשת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן לה פטור מחובת שירות סדיר בצה"ל מטעמי דת או מטעמי משפחה. כן ביקשה צו ביניים המורה למשיבים להימנע מגיוסה עד למתן

פסק דין
בעתירה.

2.
עניינה של העותרת עלה במסגרת שתי עתירות קודמות לבית משפט זה.

3.
בעתירה הראשונה – בג"ץ 3360/07
זובוב נ' צבא ההגנה לישראל
(מיום 9.7.2007) – נקבע כי "מועד התייצבותה לשירות סדיר של העותרת ידחה ליום 15.8.07. עד אז תוכל העותרת לפנות למשיב בבקשה לפי סעיף 36 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, ולפרוש את הנסיבות החדשות שהתבררו בפני
נו. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים לטענותיה".


בעקבות העתירה הראשונה פנה בא כוח העותרת (ביום 16.7.2007) למשיב 1 (להלן – המשיב) בבקשה לבחון את בקשת העותרת בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות ביטחון
ומטעמי דת
. ביום 19.7.2007 קיים המשיב ראיון לעותרת בלשכת גיוס חיפה. המשיב הודיע לבא כוח העותרת (במכתב מיום 12.8.2007) כי בקשת העותרת נדחתה, מן הטעם שהיא אינה מנהלת אורח חיים דתי באופן מלא. במכתב נכתב גם כי "אם במהלך השירות אכן מרשתך תתחזק באמונתה ותעבור לקים אורח חיים דתי, באופן שימנע ממנה להמשיך ולשרת בצבא, תהא פתוחה בפני
ה, כבפני
כל חיילת, האפשרות לבקש לבוא בפני
'ועדת דת' אשר תבחן האם יש מקום לפטור אותה משירות בטחון". לפיכך נקבע כי העותרת תתייצב לשירות ביום 15.8.2007.

4.
בעקבות מכתב זה הגיש בא כוח העותרת (ביום 13.8.2007) את העתירה השניה – בג"ץ 6944/07
זובוב נ' צבא ההגנה לישראל
. יום לאחר הגשת העתירה הגישה העותרת למשיב בקשה חדשה לפטור משירות בטחון והפעם לפי סעיף 39(ג) לחוק שיורת בטחון
ומטעמי משפחה
(להלן – הבקשה החדשה). המשיב
הסכים לדחות את מועד התייצבות העותרת לשירות עד ליום 18.9.2007. בעקבות הסכמה זו ביקשה העותרת למחוק את העתירה השניה, והיא נמחקה ביום 21.8.2007.


המשיב בחן את הבקשה החדשה והודיע לבא כוח העותרת (במכתב מיום 11.9.2007) כי בקשתה נדחתה, מן הטעם שלא קיימים "טעמים מיוחדים המצדיקים בחינת בקשת מרשתך בחריגה מן המועד הקבוע לעניין זה". לפיכך נקבע כי העותרת תתייצב לשירות ביום 18.9.2007.

5.
ביום 17.9.2007, יום לפני המועד שנקבע להתייצבות העותרת לשירות, הגיש בא כוח העותרת את העתירה הנוכחית ועמה כאמור גם בקשה לצו ביניים. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי איני רואה מקום ליתן צו ביניים.

6.
בא כוח העותרת טען בעתירה כי "גם אם שגה ב"כ [העותרת - מ"נ] בפני
יתו לשלטונות המשיב 1 בבקשה לפי סעיף 36 [לחוק שירות בטחון] אין שום הצדקה ש[העותרת] תשא בתוצאות שגיאה זו ובקשתה לא תיבחן לגופה בשל כך". השגיאה, לטענת בא כוח העותרת, נעוצה בכך שהוא "לא היה מודע שסעיף 36 כפי שהציע בית המשפט [בפסק הדין בעתירה הראשונה – מ"נ] אינו עוסק בטעמים דתיים".


בהודעה משלימה מיום 1.10.2007 הודיע בא כוח העותרת כי במועד שנקבע להתייצבות העותרת לשירות (18.9.2007) היא נפגעה בתאונה ומאז נמצאת במעקב רפואי. לפיכך לא התייצבה עד כה לשירות (וזאת חרף אי-מתן צו הביניים כאמור). עוד נטען כי העותרת "לא מסוגלת לשרת בשלב זה... גיוסה לצה"ל גורם לה מתח מיותר ולחץ נפשי" וכי מתן הצו המבוקש "יגרום להרגעת העותרת מבחינה נפשית".

7.
המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף מן הטעם שהעותרת עשתה דין לעצמה, וחרף אי-מתן צו ביניים, נעדרה מן השירות שלא ברשות. אמנם נוכח התאונה שעברה העותרת נכונו המשיבים שלא לראות בשני ימי ההיעדרות הראשונים של העותרת היעדרות שלא ברשות, ולפיכך נמסר לה (ביום 19.9.2007) כי עליה להתייצב למחרת (ביום 20.9.2007) לשירות הצבאי. ואולם גם ביום זה לא התייצבה העותרת לשירות ומאז הוכרזה "נעדרת מן השירות שלא ברשות". לטענת המשיבים עד כה לא התייצבה העותרת לשירות הצבאי.


לגוף העניין הוסיפו המשיבים כי הבקשה החדשה לפטור מטעמי משפחה הוגשה באיחור ניכר, כשבעה חודשים לאחר המועד הקבוע לכך בסעיף 5 לתקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), התשל"ח-1978. הבקשה החדשה נסמכת למעשה על טעמים דומים לטעמים שהועלו בבקשה לפטור מטעמי דת, שנדחתה כאמור בהחלטה מנומקת לאחר פסק הדין בעתירה הראשונה. לטענת המשיבים המצב העובדתי לא השתנה מאז ההחלטה בבקשת העותרת שהוגשה בסמוך לאחר העתירה הראשונה.

8.
משלא ניתן צו ביניים, ולאחר ששולמה האגרה ביום 11.10.2007, נתבקשה הכרעה בעתירה לגופה.

9.
דין העתירה להידחות על הסף מהטעם שהעותרת עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לשירות הצבאי, חרף דחיית בקשתה לצו ביניים (ראו בג"ץ 9143/04
ויינגרטן נ' לשכת הגיוס תל-השומר
(מיום 16.1.2005); בג"ץ 5542/00
קריימר נ' שר הבטחון
(מיום 24.8.2000)).


לגוף העניין אעיר כי טענות בא כוח העותרת באשר ל"שגיאתו" ובאשר ל"לחץ הנפשי" בו נתונה העותרת אינן מצדיקות התערבות בית משפט זה בהחלטת המשיבים. ברי כי אין כל הצדקה ליתן את הצו המבוקש רק בכדי לגרום "להרגעת העותרת מבחינה נפשית" ומוטב היה לטענה זו שלא נטענה משנטענה. את כל טענותיה ובקשותיה תוכל העותרת להעלות בפני
רשויות הצבא אחרי שתתייצב לשירות הצבאי כדין (ראו דבריי ב-בג"ץ 7696/03
עבד נ' מדינת ישראל
(מיום 30.9.2003)).

10.
העתירה נדחית על הסף. העותרת עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לשירות למרות שנדחתה בקשתה לצו ביניים ועל כן תשא בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של המשיבים בסכום של 3,000 ש"ח.


ניתן היום, ה' חשון, תשס"ח (17.10.2007).


ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07078500_c03.doc

עע

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 7850/07 דריה זובוב נ' צבא הגנה לישראל, שר הבטחון מר אהוד ברק (פורסם ב-ֽ 17/10/2007)