פסקי דין על שיאון שמירה | פסקי דין על אבטחה שרותים ונקיון | פסקי דין על אלון כהן

1908/03 עב     01/07/2003




עב 1908/03 שיאון שמירה, אבטחה שרותים ונקיון בע"מ נ' אלון כהן




1
בתי המשפט
עב 001908/03
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
01/07/2003

כב' השופטת דיתה פרוז'ינין

נציג עובדים - מר ממליה
בפני
:

שיאון שמירה
, אבטחה שרותים ונקיון בע"מ

בעניין:
המערערת
משה רבני
ע"י מנהל המערערת
נ ג ד
אלון כהן
המשיב
בעצמו

פסק דין
1. לפנינו ערעור לפי סעיף 23 (א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - חוק חיילים משוחררים), על החלטת ועדת התעסוקה מיום 30/4/03. ביוזמת בית-הדין צורפה ועדת התעסוקה כמשיבה נוספת בתיק זה. ביום 19/6/03 הוגשה בקשה למחיקתה, או לחלופין לפטור את המשיבה 2 מהתייצבות. בו ביום ניתנה החלטה הפוטרת את המשיבה מהתייצבות, ועתה אנו מורים על מחיקתה, מן הטעמים שפורטו בבקשה.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות מעדויות הצדדים לפנינו, ומן המסמכים בתיק בית-הדין:
א. המשיב עבד אצל המערערת כנהג במשרד הביטחון מיום 1/9/02.
ב. המערער שהה בשירות מילואים פעיל מ- 4/12/02 ועד 15/12/02, סה"כ 12 ימים (מש/2).
ג. לאחר סיום שירות המילואים הנ"ל, הודע למשיב 1 על הפסקת עבודתו, וניתן לו מכתב פיטורים הנושא את התאריך 17/12/03 (מש/2).
3. האם פוטר המשיב?
בפני
הוועדה טענה המערערת כי עבודת המשיב הופסקה במשרד הביטחון, אך הוצעו לו עבודות חלופיות באותם תנאים, והוא סירב. הוועדה העדיפה את גרסת המשיב, כי פוטר (ע' שני להחלטה בלא מספרי עמודים), וכך עולה בבירור אף מחומר הראיות שהוצג בפני
נו. המשיב הבהיר בעדותו כי נאמר לו על-ידי מר אוזן, האחראי עליו מטעם המערערת במשרד הביטחון, כי עבודתו מופסקת, ויומיים שלושה לאחר מכן ניתן לו מכתב פיטורים (ע' 3 ש' 27-4, ע' 4 ש' 6-3). דבריו אלה של המשיב לא נסתרו, ומכתב הפיטורים הוצג לפנינו (מש/2). מנהל המערערת, שהעיד מטעמה, לא הניח בפני
נו תשתית עובדתית שונה לגבי נסיבות פיטוריו של המשיב. בעדותו אמר מנהל המערערת אמר כי:
"אני חוזר ומצהיר שהייתה לי כוונה לאורך כל הדרך שלא יפטרו אותו, לשלב אותו בעבודה אצלנו במשרד, גם מתוך נאמנות לבחור וגם מיחסי החברות עם החבר המשותף שלנו" (ע' 2 ש' 10-10).

ואולם כאמור לעיל, לא נתמכו דברים אלה בתשתית עובדתית כלשהי, אף כי ניתנה הזדמנות למנהל המערערת להציג את גרסתו. נוסיף עוד כי בכוונה לא די, וכי על המערערת להוכיח כי אכן ניסתה לשלב את המשיב בעבודה. דבר זה לא נעשה. לא הובהר מה הוצע למשיב, מי הציע לו עבודה חלופית, איזו עבודה הוצעה, מתי היה הדבר וכד'. מכתב הפיטורים, ועדותו המפורטת של המשיב, שהיתה משכנעת ומהימנה, מדברים בעד עצמם. נבהיר כי מדובר בהצעות עבודה שהוצעו למערער מיד לאחר שהופסקה עבודתו במשרד הבטחון. למערער אמנם הוצעו עבודות שונות לאחר הדיון בוועדה, אולם לא בכך אנו עוסקים עתה. השאלה הינה האם מיד כאשר הופסקה עבודת המשיב במשרד הבטחון הוצעה לו עבודה חלופית אצל המערערת. כאמור לעיל, לא הובאו בפני
נו ראיות כלשהן, המעידות על כך. לפיכך, אנו קובעים כי המשיב פוטר מעבודתו אצל המערערת.

4. סעיף 41 א לחוק חיילים משוחררים קובע כדלקמן:
"(א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, ולרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה - פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו - בטלים הפיטורים.
(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של עשרים ואחד ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הוועדה היתר לפי סעיף קטן זה אלא אם כן יוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.
(ג) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא יבואו התקופות המפורטות בסעיף קטן (ב).
(ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאינו שירותי של העובד במילואים"

פיטורי עובד, בנסיבות שפורטו בסעיף 41 א לעיל, הינם אסורים, והם בטלים מדעיקרא, כל עוד לא נתקבל היתר של ועדת התעסוקה. תכליתם של סעיפי החוק הנ"ל הינה למנוע את פיטוריהם של עובדים בעת שהותם בשירות מילואים, ובתקופה של 21 הימים שלאחר מכן. אם סבור המעביד כי פיטורי העובד מוצדקים, ואינם קשורים לשירות המילואים, יתכבד ויבצע את הפיטורים רק כאשר בידיו היתר לכך על-פי החוק (ראו דברים שנאמרו בעניין פיטורי עובדת בהריון בע"ע 1138/02 שני - חברת סטארט נט בע"מ ואח', ניתן ביום 30/4/02, סעיף 8 לפסה"ד). בענייננו לא נתקבל היתר כאמור, והמערערת לא פנתה כלל בבקשה לקבלת היתר. יתר על כן, הדיון בפני
ועדת התעסוקה, שהחלטתה הינה נשוא ערעור זה, נערך בעקבות פנייתו של המשיב, ולא בעקבות פניית המערערת לקבלת אישור. משכך, לא דנה הוועדה בשאלה האם פוטר המשיב בשל שירות המילואים אם לאו, ואף אנו, לא נדון בשאלה זו.

5. נוסיף עוד כי הוועדה הביאה בחשבון, במסגרת שיקוליה, את העובדה שהמעסיק בפועל (משרד הביטחון) אמור לשלם למשיב סך של 2,000 ₪ במסגרת הסדר שאליו הגיעו הצדדים, ואת נכונות המערערת להחזיר את המשיב לעבודה, וליתן לו תפקיד הולם בשכר, ובתנאים, שלא יפחת מהשכר שקיבל ערב פיטוריו, אך המשיב סירב (ע' שני להחלטת הוועדה).
ואולם מעדות המערער לפנינו עולה בבירור כי לא אלה היו פני הדברים. המערערת הציעה למשיב עבודות שאינן זהות בתנאיהן לעבודה שממנה פוטר. המשיב היה נהג, והוצעו לו עבודות שמירה ונקיון. יתר על כן, בעוד שבמשרד הביטחון שולם למשיב שכר של 3,800 ₪, הוצע לו עתה שכר מינימום (ע' 4 ש' 24-18). יש לדחות את דברי מר רבני, כי שכר המינימום באותה עת היה 3,800 ₪. בחודש 12/02 היה שכר המינימום 3,266.58 ש"ח(ע' 5 ש' 22-18). מכאן, שלא הוצע למשיב לחזור לעבודה בתנאים זהים או אף דומים לאלה שבהם עבד אצל המערערת. בנסיבות אלה, וכאשר המשיב פוטר שלא כדין, מאשרים אנו את החלטת הוועדה לחייב את המערערת בפיצוי כספי בסך של 3,600 ₪.
סוף דבר - הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות המשיב בסך של 3,000₪. ראינו לנכון לחייב את המערערת בהוצאות גבוהות, אף כי המשיב לא היה מיוצג. זאת, משום שהמשיב פוטר שלא כדין, והשתכנענו שהעבודה הוצעה לו לא היתה זהה לעבודה שממנה פוטר שלא כדין. משמע, שהמערערת פעלה בניגוד לחוק, והעובדה שהמערערת הסכימה להחזיר את המשיב לעבוד, בתנאים שונים מתנאי עבודתו הקודמים, אין בה ולא כלום.

ניתן היום א' תמוז, תשס"ג (1 יולי, 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג עובדים
מר ממליה
001908/03עב 730 אילנית ג'והרי








עב בית דין אזורי לעבודה 1908/03 שיאון שמירה, אבטחה שרותים ונקיון בע"מ נ' אלון כהן (פורסם ב-ֽ 01/07/2003)