פסקי דין על עזי רפאלי | פסקי דין על לב לבייב | פסקי דין על גליה מאור | פסקי דין על זאב נהרי ואח' |

18044/08 בשא     23/11/2008




בשא 18044/08 עזי רפאלי נ' לב לבייב, גליה מאור, זאב נהרי ואח'




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
בש"א 018044/08

א'
001407/07

לפני:
כב' השופט איתן אורנשטיין






1.


בעניין:
עזי רפאלי



ע"י ב"כ
עו"ד יוקי שמש

המבקש


נ
ג
ד


לב לבייב



ע"י ב"כ
ארדינסט
, בן נתן ושות'

המשיב

2.
גליה מאור
3.
זאב נהרי
4.
שמואל זוסמן
5.
בן עמי צוקרמן
6.
אבי זלדמן
7.
אוסנת רונן

ע"י ב"כ עוה"ד קנטור
, אלחנני
, טל ושות'




משיבים פורמליים


החלטה


1.
המבקש, הגיש תביעה נגזרת נגד המשיבים, בקשר עם הסכם מיום 13.2.06, (להלן: "ההסכם"),
לפיו מכר בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), 15.83% מהון המניות (להלן: "המניות"), של חברת אפריקה ישראל בע"מ (להלן: "החברה"), למשיב או מי מטעמו (להלן: "לבייב"). בהתאם להסכם נמכרו המניות תמורת הסך של 1,119,713,889 ₪. עוד הוסכם כי העסקה
תושלם עד ליום 31.3.06.

2.
בקליפת האגוז אציין כי לעמדת המבקש, במהלך המו"מ לכריתת ההסכם, הסתיר לבייב ומכל מקום, לא גילה, מידע מהותי לבנק, לפיו שווי חטיבת הנדל"ן, של החברה ברוסיה, עולה לכדי סך של 3 מיליארד דולר, שהוא לטעמו של המבקש בגדר מידע מהותי שהיה על לבייב לגלות (להלן: "המידע המהותי"). לעמדת המבקש, המידע המהותי היה בידיעת לבייב, מכוח היותו בעל השליטה בחברה ובהכירו את מצבה ורכושה. המבקש גורס כי כתוצאה מהסתרת המידע המהותי, נמכרו המניות בשווי מופחת במידה ניכרת ונגרם לבנק נזק ישיר בסכום של כ- 158 מיליון ₪ ונזק עקיף בסך של כ – 55 מיליון ₪.

לאור כל האמור, טוען המבקש כי יש לבנק עילות תביעה כנגד לבייב, ובכלל זה, חוסר תום לב בניהול מו"מ, מצג שווא רשלני, עשיית עושר ולא במשפט. עוד מייחס המבקש ללבייב הפרת חובות של נושא משרה בחברה כלפי הבנק, בכובעו של הבנק כבעל מניות בחברה, כמו גם קיפוח מיעוט ועוד.

בנסיבות אלה, עתר המבקש, המחזיק ב - 10,487 ע.נ. מניות של הבנק, לאשר לו הגשת תובענה נגזרת, בשם הבנק נגד לבייב.

לבייב, בתגובתו לבקשה לאישור תביעה נגזרת הנתמכת בתצהירו של לבייב ושל מר אבי ברזילי סמנכ"ל הכספים של החברות מקבוצת אפריקה ישראל, (להלן: "ברזילי"), וחוות דעת של פרופ' ברנע, חולק על טענות המבקש וסבור שאין בידו עילת תביעה. לא ראיתי צורך להרחיב בעניין לצורך הבקשה שלפניי. די אם אציין כי לעמדת המשיב לא הוסתר כל מידע מהותי. זאת ועוד, לעמדת לבייב הנכסים ברוסיה, נשוא המידע המהותי, מהווים השקעה בעלת סיכון רב;


בעת הרלוונטית הנכסים רק נרכשו, טרם התחלת הבנייה עליהם, בהעדר אישורי בניה ולא ניתן היה לאמוד את שווים כנטען על ידי המבקש; המידע בנוגע להשקעות היה ידוע לציבור המשקיעים כמו גם פורסם מידע נוסף מעבר לנדרש ועוד. לבייב אף גורס כי גם אם הוסתר מידע, אזי אין קשר סיבתי בין אי הגילוי, המוכחש כאמור, לבין הנזק הנטען.

3.
בהמשך, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התובענה הנגזרת, (בש"א 2119/07), וזאת בעקבות מידע מהותי נוסף שנודע לו מתצהיר של מר אבי ברזילי,שהוגש בתמיכה לתגובה. לפי התצהיר, נדונה אפשרות של הנפקת חברת בת של החברה, בעלת נכסי הנדל"ן ברוסיה, נשוא בקשת התביעה הנגזרת, ובגדר זאת, הוכן מכתב סקירה על ידי דויטשה בנק מגרמניה, (להלן: "מכתב הסקירה" ו- "בנק ההשקעות" בהתאמה), שעסק באפשרות הנפקת חברת הבת בבורסה לניירות ערך בלונדון (להלן: "המידע הנוסף"). לפי מכתב הסקירה, שנשלח לחברה במייל ביום 23.6.06, דהיינו עוד קודם להשלמת העיסקה נשוא הסכם מכירת המניות ללבייב, הציע בנק ההשקעות, לקדם את ההנפקה על בסיס שווי ברוטו של נכסי החברה ברוסיה, בהיקף של כ – 2.7 עד 3 מיליארד דולר. החברה דווחה על מכתב הסקירה בדוחות 2005 שפורסמו ביום המסחר שלאחר קבלתו, כנטען על ידה, תוך שציינה כי משמעות הנתונים האמורים משקפים שווי חברה של כ – 1.3 עד 1.6 מיליארד דולר ותוך הסתייגויות שונות, לרבות השפעות שוק על הנתונים, חוסר וודאות, שינוי בעקבות גורמים חיצוניים או גורמי סיכון שונים.

בקשת התיקון נדונה לפני כב' השופטת צ. ברון, אשר נעתרה לבקשה בהחלטתה מיום 12.2.08, בין היתר מחמת השלב המוקדם בו מצוי ההליך, והרלוונטיות של נשוא התיקון. בהמשך, פסלה כב' השופטת ברון את עצמה מלדון בתובענה שהועברה לפניי.

4.
המשיב טוען שהמשיבים הפורמליים, בעלי תפקידים בבנק, לא עשו דבר עם פרסום המידע הנוסף, חרף חובתם הנטענת בעניין, ובכך הפרו את חובת הזהירות ומכאן חבותם לשלם לבנק את הנזק שנגרם לדעת המבקש. המבקש עותר להגיש תביעה נגזרת בשם הבנק, גם כנגד משיבים אלה.

5.
המבקש הגיש בקשה לחיוב המשיבים בגילוי מסמכים ספציפיים, לפי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984 (להלן: "התקנות"), היא הבקשה נשוא החלטתי.

המסמכים המבוקשים על ידי המבקש הם תדפיס הודעת המייל שהגיע לידי ברזילי לה נלווה מכתב הסקירה,
העתק ההודעה לפיה הודיעה החברה ללבייב כי התקבל בידיה מכתב הסקירה, פרוטוקולים של
ישיבת דירקטוריון החברה בהן נדון מכתב הסקירה וכן תכתובות עם בנק ההשקעות.

6.
לבייב מתנגד לבקשה. לדידו, אין מקום לבקשה לגילוי מסמכים במסגרת תביעה נגזרת,
כי הבקשה מוגשת בחלוף המועד הקבוע בתקנות, ובנוסף שלא הונחה תשתית ראייתית המבססת את הבקשה לגופה.

גילוי ועיון מסמכים בתביעה נגזרת, האפשרי ?

7.
השאלה הראשונה הדרושה לעניין הינה האם ניתן במסגרת תביעה נגזרת לאפשר הליך של גילוי ועיון במסמכים.

מעיון בהלכה עולה כי הסוגיה טרם הוכרעה לגופה בבית המשפט העליון, ואילו בבתי המשפט המחוזיים נחלקו הדעות. אציין כי בת.א. (ת"א) 1931/00 שטרית נ' אריסון, סבר כב' השופט ישעיה כי בטרם אושרה הגשת התביעה הנגזרת אין למבקש זכות לעיון וגילוי במסמכים. דעה אחרת הושמעה על ידי כב' השופט ד"ר בנימיני בה"פ (ת"א) 812/04 בן יקר נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ, תק-מח 2006(1) 4550.

מצדד אני בגישה המכירה באפשרות גילוי מסמכים גם בשלב המוקדם של הגשת התביעה הנגזרת ומצטרף אני לדעה כי יש להגביל זאת רק למסמכים הדרושים לשלב בו מצוי ההליך, קרי בירור הבקשה בהבדל מבירור התביעה עצמה (ראה ה"פ 812/04 בן יקר הנ"ל בסעיף 7).

מסקנתי תואמת את ההלכה הרווחת בדבר שקיפות והצגת מלוא המסמכים, כפוף לחריגים וכפי שבאה לידי ביטוי בדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל:

"כיום הכלל הוא פעולת בעלי הדין "בקלפים גלויים" ואילו שמירת פרטים וראיות למועד מאוחר יותר היא היוצאת מן הכלל".

לא למותר לציין כי במסגרת התדיינות אזרחית, יש להבטיח גילוי מסמכים רחב ככל הניתן, שכן ביסודו של ההליך נמצאת חשיפת האמת. הליכי גילוי המסמכים קובעים שלכל צד שמתדיין קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. (ראה לעניין זה ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו (3) 793 וכן רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח'
, פ"ד מט (4) 54).

טעם נוסף למסקנתי מושתת על פסיקת בית המשפט העליון עת נדרש לבירור זכות תובע בהליך תביעה נגזרת לקבל מסמכים במסגרת רע"א 5460/06 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
. באותו מקרה, דחה בית המשפט המחוזי בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת. כב' השופט גרוניס קיבל את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי , לפי שלטעמו היה על בית המשפט המחוזי לעיין במסמכים שהתבקשו ואשר לגביהם נטען לחיסיון. אמנם בית המשפט העליון לא נדרש לשאלה האם ניתן היה לבקש גילוי ועיון במסמכים במסגרת השלב של אישור התביעה הנגזרת, אך מכלל ההכרעה שעל בית המשפט לבדוק את מהות המסמכים שהגילוי והעיון בהם מבוקש, נלמד שהליך כאמור אפשרי שכן אחרת, יש להניח שבית המשפט העליון היה פוסק שאין מקום לקבל את רשות הערעור ומחזיר את התיק לבחינת המסמכים.

זאת ועוד, ניתן להקיש לעניננו גם מההלכה הפסוקה המכירה בהליך הגילוי והעיון של מסמכים בתביעות ייצוגיות. בדומה, גם בהליכים אלה, תנאי מקדמי הינו שעל התובע הייצוגי לעבור את מחסום ההכרה בתביעתו "כתביעה ייצוגית", ובטרם דיון בתובענה עצמה. לעניין זה אפנה לרע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס בע"מ ואחר', בו נקבע כי ניתן להורות על גילוי ועיון במסמכים גם בהליך של בקשה לאישור תביעה ייצוגית, ובכפוף לסייגים הבאים:

"ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך - דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".
ו

סבורני כי יש להחיל על דרך ההיקש, את ההלכה לעניין גילוי ועיון במסמכים אשר נקבעה באשר להליך אישור תביעה ייצוגית, גם לעניין תביעה נגזרת. בשני ההליכים כאחד, מצוי בית המשפט בשלב של אישור הליך מקדמי כתנאי מקדים לבירור התובענה, בשניהם כמו גם ככל תביעה אחרת, נכון יהיה אם המחלוקות ימוקדו כבר בתחילת ההליך, ועל מנת לייעלו ולקדמו ובכך לחסוך בזמן שיפוטי וזמנם של הצדדים.

לא התעלמתי מדברי כב' השופט ישעיה, בעניין ת"א 1931/00 אריסון הנ"ל, לרבות הבחנה ממקרה רע"א 10052/02 טלבי. לעניין זה די אם אציין כי בית המשפט העליון במסגרת הערעור על פסק הדין שניתן בת.א. 1931/00 אריסון הנ"ל, ע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון, תק-על 2006(3)2799, הסתייג מהקביעה הגורפת של בית המשפט המחוזי לפיה אין לאפשר הליכי ביניים של גילוי ועיון במסמכים וכדברי בית המשפט בסעיף 10 לפסק הדין:

"יחד עם זאת אציין, כי עמדתו של בית המשפט המחוזי במקרה דנא, השוללת באופן מוחלט מתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם, נראית לי מרחיקת לכת. דומה, כי יהיו מקרים לא מעטים בהם יהא מקום להליכי גילוי ועיון בהיקף מסוים כבר בשלב בו נדונה הבקשה וספק אם יש לשלול לחלוטין את כוחו של בית המשפט ליתן צו שכזה."

זאת, במצטבר לכל השיקולים עליהם הצבעתי, מטים את הכף לקביעה לפיה בכפוף למגבלות הדרושות, ניתן לחייב בגילוי מסמכים ועיון בהם גם בתביעה נגזרת.

לפיכך, לטעמי אין מניעה להחיל את כללי הגילוי והעיון גם בהליך תביעה נגזרת ותוך יישום המגבלות הרלוונטיות למהות הליך זה, קרי מסמכים הדרושים לשלב אישור התביעה הנגזרת בלבד וקיום תשתית מספקת לתביעה.
חלוף המועד

8.
לעמדת לבייב, לא עמד המבקש במועד הקבוע להגשת הבקשה וכמתחייב בתקנות. לעניין זה נטען כי בהתאם לתקנה 120(א), בקשה כאמור יש להגיש תוך 30 יום מיום דחיית הפנייה לגילוי ועיון במסמכים. ביישום למקרה שלפני, טוען לבייב כי המבקש פנה בדרישה לגילוי מסמכים במכתב בא כוחו מיום 24.9.07, עליו נענה ביום 22.10.07,ואילו את הבקשה הגיש רק ביום 25.9.08.

לא ראיתי כי המבקש איחר במועד הגשת הבקשה ומכל מקום הבקשה אינה לוקה בשיהוי שיש בו כדי למנוע את הגשתה.

לעניין זה אציין כי הבקשה מוגשת לפי תקנה 113 לתקנות לפיה ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים בכל עת, והיא אינה מוגבלת במועדים הנקובים בתקנה 120. זאת ועוד, אין עסקינן בתביעה אזרחית בה מתקיימת ישיבת קדם משפט אשר במהלכה ניתן לעתים להשלים את בקשות הביניים מן הסוג הנדון וכקבוע בתקנה 143 (3) לתקנות. לכן גם מטעם זה, אין למנוע מהמבקש את זכותו בעניין. עוד אוסיף כי קיימות נסיבות בהן רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה גם לאחר שחלפו המועדים לכך (רע"א 23692/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' מילקובסקי, פ"ד מד(4)285, 288 ; ספרו של השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, פרק י"ג סימן ג').

מעל לדרוש, המסמכים שגילויים מבוקש, עוסקים בעיקר במידע המהותי הנוסף, אשר הוסף לבקשה לאישור התביעה הנגזרת בעקבות בקשת התיקון ובהתאם להחלטה שניתנה בעניין ביום 12.2.08. התגובה המתוקנת הוגשה רק ביום 14.9.08, והבקשה נשוא החלטתי, הוגשה סמוך לאחריה ביום 25.9.08. מכאן, שאין כל שיהוי או עיכוב שניתן לראות בו כטעם שלא להתיר את הגשת הבקשה.

קיום תנאי סף ובכלל זה תשתית ראייתית לכאורה

9.
כאמור, אחד התנאים למתן צו עיון במסמך בהליך המקדמי של אישור התביעה כנגזרת הוא קיום תנאי סף של התביעה ובגדרם תשתית לכאורה התומכת בקיומה של עילת תביעה.

לטעמי הרחיבו הצדדים מעבר לדרוש בנושא קיומם של תנאי סף כמו גם תשתית ראייתית לכאורה, ובגדר זאת הפניות למסמכים קיימים וכאמור בין היתר בסעיפים 39 לבקשה וסעיפים 30 ואילך לתגובה. בשלב זה של הדברים, לא נדרש בית המשפט לבחינת הטענות לפני ולפנים על מנת להגיע לידי מסקנה נחרצת לפיה תצלח דרכו של התובע באישור התביעה כנגזרת. ניתן להסתפק בדרישה פחותה יותר, ובאופן שדי בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית בלבד כמו גם התקיימות תנאי סף להצלחת הבקשה. בדיקה ובחינה מעמיקה יותר ייעשו במסגרת הבקשה עצמה לאישור התביעה כנגזרת ובמסגרת זאת גם חקירת מצהירים במידת הצורך כמו גם בחינת הראיות ומתן משקל מתאים לראיות השונות.

לענייננו, המבקש טוען כי במידע הנוסף, יש כדי לבסס את טענתו לפיה היה מקום לתמורה בסכום ניכר מזה שהוסכם בין לבייב לבין הבנק עבור המניות. עצם טענת המבקש, דהיינו שהיה מקום לתמורה גבוהה יותר, היא לשלב מאוחר יותר של הבקשה עצמה לאישור התביעה הנגזרת, והטענה תדרש לבדיקה מעמיקה יותר, לעת ההיא. אין מקום בשלב זה לבחון הטענות והראיות ובכלל זה חקירות העדים וניתן איפוא להסתפק, בשלב זה, לצורך הכרעה בבקשה לגילוי המסמכים, בכתבי הטענות הקיימים ושיש בכוחם של אלה להקים את התשתית הראייתית הדרושה, כדי להתגבר על מחסום המצאת מסמכים במסגרת הליך הגילוי והעיון. כאמור, לאור הטענה בדבר התמורה הגבוהה יותר לה היה זכאי הבנק לקבל, לפי המידע שנטען כי היה בידי לבייב, יש לאפשר קבלת המסמכים בנוגע למידע הנטען. ברי כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע ממצא לגופו.

זאת ועוד, בית המשפט (כב' השופטת צ. ברון), שעה שנעתר לתיקון התביעה, בהחלטה מיום 12.7.08 (בש"א 21129/07), הביא בחשבון שיקוליו את טענות הצדדים לעניין התיקון כמו גם השפעתו על עילת התביעה, וזאת בהתאם למבחנים הנוהגים בתיקון כתבי טענות. בגדר זאת צוין במפורש כי קיימת רלוונטיות למידע המהותי הנוסף, נשוא בקשת הגילוי והעיון. גם בכך יש משום נדבך לביסוס הצורך בקבלת מסמכים הסובבים נשוא אותו מידע מהותי נוסף.

לאור מסקנתי זו, שומה עלי לבחון את המסמכים שגילויים מבוקש ובשים לב לכלל יתר התנאים החלים על גילוי ועיון מסמכים וכקבוע בהלכה:
בחינת המסמכים לגופם

כללי


10.
המסמכים המבוקשים, עוסקים רובם ככולם, במידע הנוסף, ובעיקרו מכתב הסקירה,
כאשר מבוקש לחייב את לבייב להמציא את המייל הנלווה למכתב הסקירה, את המסמכים באשר למועד בו הודיע החברה ללבייב כי קיבלה את מכתב הסקירה, מסמכים באשר להתייחסות החברה למכתב הסקירה לרבות פרוטוקולים של דיונים אודותיו בדירקטוריון החברה כמו גם תכתובות עם בנק ההשקעות.

לטעמי, קיימת חשיבות בקבלת המסמכים הקשורים במכתב הסקירה, שכן יהיה בכך כדי לשפוך אור על ידיעת הצדדים לעיסקה, ובמיוחד לבייב, גם עובר לעיסקה עם הבנק, ותוך שער אני לפער במועד של קבלת מכתב הסקירה כנטען על ידי ברזילי לבין מועד העיסקה עם הבנק. המסמכים דרושים לא רק לצורך בחינת ידיעת לבייב על תוכן מכתב הסקירה והשווי של הנכסים ברוסיה לדעת בנק ההשקעות, אלא גם באשר לעיתוי של הידיעה ככל שהייתה לו על כך. ללא קבלת המסמכים, יתקשה המבקש להוכיח את טענותיו וזאת גם לצורך הבקשה לאישור התביעה הייצוגית (ראה רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן).
אטעים כי מהמסמכים עולה, בשלב זה, כי לפי המועדים שנקבעו בהסכם אזי עיסקת מכירת המניות, הושלמה רק לאחר קבלת מכתב הסקירה בידי החברה, ולכן קיימת חשיבות בקבלת המידע שהיה בידי לבייב עובר ובמהלך חיי העיסקה.
מסקנתי דנן היא גם בשים לב לטענות לבייב לעניין זה, לרבות ההסתייגויות השונות, ובכללן אלה שנזכרו בדיווח שניתן סמוך לקבלת מכתב הסקירה, כמו גם מידעים באשר לשווי הנכסים ברוסיה, עיתוי רכישתם המוקדם, אי וודאות בדבר השווי ועוד, שכן מקומם של אלה, הוא לשלב מאוחר יותר של בירור הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. לא ניתן לעת עתה, להתעלם מהערכות בנק ההשקעות באשר לנכסים ברוסיה, בהתחשב
בכך שעסקינן בבנק השקעות אירופאי מוכר וידוע, שיש לשער שנתן הערכותיו לאחר בחינה ובדיקה של הנכסים, מהותם, פוטנציאל התשואה שלהם, וכמפורט בין היתר בסעיף הערכה שבעמוד 2 למכתב הסקירה. מטעם זה גם לא ראיתי בבקשה משום "מסע דיג", כטענת לבייב.

מן הכלל אל הפרטים
:

הודעת המייל

המבקש עותר לקבל את המייל שנלווה למכתב הסקירה. ברזילי בתצהירו טוען כי מכתב הסקירה צורף למייל שנשלח אליו. הואיל ומכתב הסקירה עצמו אינו נושא מועד, ולא ניתן איפוא לדעת אימתי נשלח לחברה, יש מקום לחייב את לבייב לגלותו, ועל מנת לאפשר למבקש להיערך לעניין המועדים, שיש בהם חשיבות לידיעת הפרטים בדבר שווי הנכסים ברוסיה בעת ההתקשרות שבין הצדדים. זאת ועוד, ייתכן ובמייל המצורף ישנם פרטים נוספים אשר יכולים לשפוך אור על מהות מכתב הסקירה ולסייע בבירור המחלוקת. מעל ומעבר, לא ראיתי כל טעם ענייני בתגובת לבייב שיש בו כדי למנוע את המצאת הודעת המייל, שכן הטענה כי מועד קבלת מכתב הסקירה הופיע בדוחות כמו גם בתצהיר של ברזילי דווקא שומטת את הקרקע תחת התנגדות לבייב לחשוף אותו שכן ממילא לטעמו המועד ידוע.

הודעת החברה ללבייב כי קיבלה את מכתב הסקירה

בסעיף 9 לתצהיר של ברזילי נאמר כי קיומו של מכתב הסקירה הגיע לידי המצהיר רק ביום 23.3.06, כחודש לאחר העיסקה. בסעיף 78 לתגובה של לבייב, נאמר כי האמור בסעיף 9 לתצהיר ברזילי מהווה את המועד בו נודע ללבייב על קיומו של מכתב הסקירה. מכאן, שאין זאת אלא, כי מתשובה זו שבסעיף 78 לתגובת לבייב עולה כי ללבייב נודע על מכתב הסקירה רק ביום קבלתו אצל ברזילי. אם כך הוא, די במענה זה, שכן אם נודע ללבייב אודות מכתב הסקירה במועד אחר, יתכבד ויודיע על כך.

פרוטוקולים של דירקטוריון החברה לגבי מכתב הסקירה

בניגוד לטענת המבקש, אין בתצהיר של ברזילי ציון לפיו בישיבות הדירקטוריון של החברה, נדון מכתב הסקירה, והדבר אף לא עולה בהכרח מסעיף 24 לתצהיר. עם זאת, הדעת נותנת, ששעה שתוכן מכתב הסקירה בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים של החברה אשר פורסמו ביום 26.3.06, כי הנושא נדון בישיבות הדירקטוריון, שכן אחרת הכיצד צויין בדוחות הכספיים. הואיל וכאמור, ישנה לטעמי חשיבות באשר לשאלה האם הובא מכתב הסקירה לדירקטוריון, לרבות עובר לאישור הדוחות הכספיים לשנת 2005, ואם כן מתי הובא ועמדת הדירקטוריון באשר לו. באם האמור נעשה יש להמציא את קטעי הפרוטוקול הרלוונטים בלבד, כשהם מגובים בתצהיר תומך, אלא אם יש טעמים עניינים שלא לחשוף את הפרוטוקולים ככל שקיימים, ובלבד שטעמים אלה יימסרו, אם קיימים, לבית המשפט ולמבקש.

תכתובות בין החברה לבין בנק ההשקעות

אמנם בתצהירו של ברזילי לא נזכר כי הוחלפו התכתבויות בין החברה לבין בנק ההשקעות, אולם גם בהקשר זה ניתנה תשובה עמומה על ידי לבייב בתגובתו לבקשה, ומכל מקום לא הוכחש כי תכתובות כאמור אכן הוחלפו. לא ניתן לשלול רלוונטיות להתכתבויות האמורות, ככל שישנן כאלה, על ידיעתו של לבייב בדבר שווי העיסקה, עובר להסכם עם הבנק. זאת ועוד,
הדרישה אינה מכבידה שכן היא מוגבלת לפרק זמן של מספר חודשים, בין 11.10.05 וכלה ביום 26.3.06, כך שיש להניח שאין עסקינן במסמכים רבים. גם לא ראיתי בחיוב לבייב לעשות כן משום פגיעה בחברה שכן לטענת ברזילי בתצהירו, הנתונים שהועברו לבנק ההשקעות, הם אלה שהתפרסמו ממילא לכלל הציבור (סעיף 26 לתצהיר). לכן, על לבייב להמציא את ההתכתבויות האמורות, וככל שיש הסתייגות עניינית למסמך זה או אחר, יימסרו הטעמים לכך.


סוף דבר

11.
על לבייב למסור למבקש את המסמכים כמפורט לעיל תוך 30 יום מהיום, ולחלופין להודיע תוך המועד האמור, אם קיימים בידו טעמים עניינים לאי מסירת מסמך זה או אחר, ויפרט את הטעמים האמורים, כמו גם להודיע בתוך המועד האמור האם נודע לו אודות מכתב הסקירה ביום אחר מזה שנמסר על ידי ברזילי ואם כן את המועד.


הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ לפי התוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ה בחשון, תשס"ט (23 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.





איתן אורנשטיין
, שופט






בשא בית משפט מחוזי 18044/08 עזי רפאלי נ' לב לבייב, גליה מאור, זאב נהרי ואח' (פורסם ב-ֽ 23/11/2008)