פסקי דין על דאו נגיב | פסקי דין על אליהו יוסף | פסקי דין על עופר אליהו | פסקי דין על איילון חברה לביטוח בעמ |

1493/08 תק     25/11/2008




תק 1493/08 דאו נגיב נ' אליהו יוסף, עופר אליהו, איילון חברה לביטוח בעמ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט לתביעות קטנות רמלה
תק 001493/08


בפני
:
בפני
כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט
תאריך:
26/11/2008




בעניין
:
דאו נגיב






תובע

נ
ג
ד


1 . אליהו יוסף

2 . עופר אליהו
3 . איילון חברה לביטוח בעמ





נתבעים

פסק דין

תביעה לתשלום נזק עקיף שנגרם לתובע בעקבות תאונת דרכים היא נושא התביעה שלפני.
נתבעת מספר 1 היא חברה להסעות. נתבע מספר 2 הוא הנהג המעורב בתאונה נשוא התביעה.
לטענת התובע, נהג בסמטה דו-סטרית כשמולו נסע הנתבע באוטובוס מדגם ישן שמנועו ממוקם בדופן הצדדי של האוטובוס.
לטענת התובע, מכסה המנוע של האוטובוס היה פתוח בזוית של כ-90 מעלות (קרי, מקביל לכביש) וכאשר הבחין התובע באוטובוס המתקרב אליו ובמכסה המנוע החורג מגוף האוטובוס, ניסה להתחמק מהפגיעה ועלה על המדרכה, אך מכסה המנוע של האוטובוס 'חתך' את הרכב לאורך החלק השמאלי של רכבו "...נכנסתי לסמטה...מולי הגיע אוטובוס, זה אוטו מסוג ישן שיש לו מכסה מנוע פתוח ב-90 מעלות. הוא בא ממולי. ניסיתי לברוח עם שני גלגלים על המדרכה...אני ניסיתי לברוח תוך כדי צפירה, אבל הוא פגע בי והמשיך בנסיעה" (עמ' 1 ש' 4-10).

הנתבע לא הכחיש את אירוע התאונה אך טען להגנתו כי משהבחין בתובע נוסע מולו, עצר את האוטובוס עצירה מוחלטת והתובע הוא שעלה על מעין מדרכה ('רמפה') המצויה במקום ואז נפגע בשתי הדלתות השמאליות של רכבו כתוצאה משפשוף בפגוש האחורי שמאלי של האוטובוס "במהלך נסיעתו בכביש צר...הגיע ממולו מכונית, עצר את האוטובוס עצירה מוחלטת בימין הדרך על מנת לתת למכונית לח(ל)וף על פניו בבטחה" (סעיף 4 ב' לכתב ההגנה), וכן תאר את חוסר הזהירות של התובע בדרך נסיעתו בנסיבות המקום "יצוין כי למכונית רמפה בין הכביש למדרכה ונהג המכונית נסע על המדרכה על מנת לחלוף על פני האוטובוס ועת הגיע לסוף האוטובוס השתפשפה בפגוש האחורי שמאלי של האוטובוס עם 2 הדלתות השמאליות שלו" (סעיף 4 ג' לכתב ההגנה).
הגם שבכתב ההגנה ציין הנתבע כי רכב התובע 'השתפשף בפגוש האחורי של האוטובוס עם 2 הדלתות שלו' הרי בדיון שנערך בבית המשפט הכחיש כי לתובע נגרם נזק כלשהו כתוצאה מה'מפגש' בין שני כלי הרכב ובעדותו לפני אמר כי "אין לי מושג ממה הוא נפגע לאורך הרכב" (עמ' 2 ש' 21-22).

הנתבע טען כי האחריות לאירוע התאונה חלה על התובע שכן מדובר בסמטה צרה ואין בה אפשרות למעבר של שני כלי רכב, ומשכך היה על התובע לאפשר לאוטובוס לסיים את הנסיעה בסמטה הקצרה בטרם יכנס אליה.
את טענתו זו ניסה הנתבע להוכיח בדרך שאלה "ש. כשאוטו נמצא בכביש יש לך אפשרות לנסוע בכביש בלי לעלות על המדרכה?" אך התובע הבהיר כי "ת. כשתא המטען סגור אני יכול. עובדה שהוא גם עבר אותי והמשיך לנסוע" (עמ' 2 ש' 12- 13).

נסיון נוסף של הנתבע להוכיח כי התובע אחראי לאירוע התאונה הובא באמצעות הטענה כי התאונה ארעה בעקבות עליית התובע על ה'רמפה' הנראית בתמונות שהוצגו בבית המשפט, אולם לא מצאתי בכך כל ראייה רלוונטית מאחר שגם התובע בעצמו ציין כי עלה על המדרכה בניסיון להתחמק מפגיעת הנתבע, וכדבריו "ניסיתי לברוח עם שני גלגלים על המדרכה..." (עמ' 1 ש' 7). אציין כי התובע הכחיש שהתמונה שהציגו הנתבעים משקפת את מקום התאונה "אתה מראה לי תמונה וזה לא הכביש ולא הרמפה. אני לא מזהה את הכביש" (עמ' 2 ש' 14) ואף כשאני פניתי לתובע עמד על טענתו כי "לשאלת בימ"ש, התמונות שהציג הנתבע אינן מקום התאונה..." (עמ' 3 ש' 8).
כסיוע נוסף לביסוס טענתו, ציין הנתבע כי אף אם גרסת התובע נכונה הרי דלת האוטובוס היתה צריכה להינזק אף היא, אך משלא נגרם כל נזק לדלת האוטובוס יש לדחות את טענות התובע, וכדבריו "אם לשיטתו של התובע שהנזק נגרם כתוצאה מהדלת של האוטובוס שהיתה פתוחה, אז היה צריך להיות נזק גם לדלת הזו כי היא יושבת על שני צירים בלבד, אך לא היה שום נזק לדלת" (עמ' 3 ש' 3-5).

עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בטענותיהם, בדו"ח השמאי ובצילומי מוקד הנזק שהציג התובע, כן הסתכלתי על התמונות שהוצגו על ידי הנתבעים ומכל אלה מצאתי לקבל את התביעה.
בחוות דעת השמאי מטעם התובע שנערכה בתאריך 19.2.08 ומתייחסת לאירוע מיום 10.2.08, צוין כי המכונית ניזוקה "בחלקה השמאלי, כי חלקו השמאלי של הרכב סבל עוות ניכר, כנף דופן אחורית שמאל, דלת אחורית שמאל, דלת קדמית שמאל וכנף קדמית שמאל ניזוקו וטעונים תיקון".
גם התמונות המראות את מוקד הנזק תואמות לתיאור השמאי ומתיישבות עם גרסת התובע כי הרכב 'נחתך' לאורך חלקו השמאלי של הרכב, גם גובה הפגיעה מתאים לתיאור נסיבות התאונה כפי שהביא התובע "...ניתן לראות שלאורך כל האוטו בגובה של כ-1.2 מ' הוא חתך את האוטו לכל אורכו" (עמ' 2 ש' 4-5).

הנתבעים שטענו כי רכב התובע הוא שפגע ושפשף את הפגוש האחורי של האוטובוס, לא הביאו כל ראייה לבסס טענתם; בהעדר דו"ח שמאי המצביע על הפגיעה הנטענת או חשבונית המצביעה כי הפגיעה תוקנה או למצער תמונה ממנה יכולתי ללמוד על הפגיעה הנטענת, לא אוכל לדעת אם אכן נפגע האוטובוס.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי האוטובוס היה בעצירה מוחלטת וכי הרכב של התובע ניזוק כתוצאה מניסיון עקיפת האוטובוס תוך כדי עליה על ה'רמפה'.
סביר בעיני שהתובע לא היה ממשיך לנסוע ולגרום לפגיעה ברכבו לכל אורך הרכב שלו והיה עוצר מיד עם 'תחילת המגע' עם האוטובוס ואז מוקד הנזק היה נראה בנקודת המגע ולא נזק הנמשך לכל אורך הרכב כפי שנראה בתמונות השמאי.
זאת ועוד אמינה עלי גרסת התובע כי רק לאחר שנכנס לסמטה הגיע האוטובוס כשמכסה המנוע פתוח בזוית שתוארה, ולכן היה על נהג האוטובוס לעצור מיד כש"הוא בא מולי, ראיתי שהוא בא מולי..." (עמ' 2 ש' 19) ומשלא עשה כן חלה עליו האחריות לאירוע התאונה.
אציין כי הנתבעים בעצמם משנים את העובדות שהובאו על ידי התובע בהתאם לדבריו, כך בכתב ההגנה ציינו כי הפגיעה היתה "בפגוש האחורי שמאלי של האוטובוס..."(סעיף 4 ג' לכתב ההגנה) ואלו בדיון בבית המשפט לאחר שגרסת התובע ניתנה הציעו 'הסבר' כי "אם לשיטתו של התובע שהנזק נגרם כתוצאה מהדלת של האוטובוס שהיתה פתוחה, אז היה צריך להיות נזק לדלת הזו כי היא יושבת על שני צירים..." (עמ' 3 ש' 3-4).
הנתבעים אינם נדרשים לתת הסברים אלא להביא עובדות מהן אוכל להסיק מסקנות, כאמור בהעדר עובדות לביסוס טענותיהם אני מקבלת את גרסת התובע במלואה.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 2,929 ₪ בהתאם לדו"ח אישור על הפסדים עקב התאונה שהציג התובע.
אינני מחייבת את הנתבעים בתשלום שכ"ט השמאי מאחר שהפיצוי שקבל התובע מהמבטחת כלל את שכ"ט השמאי לפי האישור שצורף לכתב התביעה.
לא מצאתי לקבל את התביעה לענין דמי ביטוח עקב הקטנת/ביטול הנחת העדר תביעות מאחר שמדובר בהפסד עתידי שלא הוכח.
לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 2,929 ₪.
בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות בסך 150 ש"ח.
אם הסכום האמור לא ישולם תוך 30 יום הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ"ז בחשון, תשס"ט (25 בנובמבר 2008) שלא במעמד הצדדים.



אסתר נחליאלי-חיאט
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 1493/08 דאו נגיב נ' אליהו יוסף, עופר אליהו, איילון חברה לביטוח בעמ (פורסם ב-ֽ 25/11/2008)