פסקי דין על גד אחי צבי | פסקי דין על משטרת ישראל (ניצב אורי בר-לב)

232/06 עתמ     30/05/2006




עתמ 232/06 גד אחי צבי נ' משטרת ישראל (ניצב אורי בר-לב)




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
עתמ 000232/06


בפני
:
כבוד השופט ברוך אזולאי
-ס.נשיא


10/07/2006



בעניין:
גד אחי צבי



ע"י ב"כ עו"ד
יצחק כהן

העותר

נגד



משטרת ישראל (ניצב אורי בר-לב)



ע"י ב"כ עו"ד
אדם אור מפמ"ד

המשיבה


פסק דין

1.
מדובר בעתירה מנהלית בה ביקש העותר להורות על ביטול צו סגירה שהוצא על ידי המשיב ביום 31.1.06 כנגד מקום עסקו של העותר "קפה אינטרנט קליפס" באילת.
בדיון מיום 8.3.06, הוחלט בהסכמת הצדדים לאפשר לעותר להשמיע את טענותיו לפני הממ"ר או הסממ"ר.
לאחר השימוע האמור, החליט הממ"ר ביום 20.3.06 להותיר את צו הסגירה על כנו.

2.
לטענת העותר:
א.
הוא מנהל עסק של "קפה אינטרנט קליפס" כמקום בילוי, אין לו עבר פלילי ולא ניהל בעבר או כיום עסק להימורים אסורים.
ב.
במקום עסקו מתנהל משחק מותר שאינו נופל בגדר הגדרת החוק "משחק אסור", "הגרלה" או "הימור",ואין בו כל
סוג של זכיה בכסף או בשווה כסף.
ג.
העסק שלו זהה לעשרות עסקים דומים המתנהלים באילת שלא נסגרו. בעסק שלו ביקרו השוטרים פעמים רבות ולא נטען בפני
ו כי הוא מנהל עסק אסור.
ד.
ביום 16.1.06 נערך חיפוש במקום עסקו בהקשר ל"ניהול וארגון משחקי הימורים" ונתפסו מספר חפצים.
לאותו חיפוש קדמו פניות של רכז מודיעין שניסה "לגייס" את העותר כמקור מודיעיני, והוא הזהיר אותו שאם ייענה בשלילה, הוא (הרכז) יפעל לסגירת עסקו.
ה.
למחרת החיפוש האמור, ובטרם פנה לקבלת ייצוג משפטי, נערך לו שימוע בפני
הסממ"ר של משטרת אילת, וכעבור שבועיים, החליט המשיב על צו הסגירה נשוא העתירה.
ו.
לטענתו נפלו בצו האמור הפגמים שלהלן:
1)
לא נאמר לו בשימוע הראשון כי הוא זומן לישיבת שימוע.
עם הגיעו לתחנת המשטרה, הוקרא לפניו הנוסח הכתוב הנהוג בהליך שימוע, הוא היה מופתע מכך, ותגובתו היתה שהוא שוכר של המקום ואין לו מה להגיד.
2)
בשימוע הראשון לא הציגו לפניו על יסוד מה הוא סבר שיוגש נגדו כתב אישום בגין ניהול וארגון משחקים אסורים, או כי המשך קיומו של העסק עלול לפגוע בשלום הציבור, או להביא לעבריינות, לרבות עריכת משחק אסור.
3)
העותר הופלה לרעה, לאור העובדה שיש עסקים רבים מסוג העסק שלו באילת, שלגביהם לא הוצא צו סגירה.
בידיו רשימה של 19 עסקים כאלה, ומעולם לא הוצא על ידי מפקד המחוז צו סגירה לעסק דומה של קפה אינטרנט, והצהרת קצין המודיעין בכתב התגובה המקדמית כאילו הוצאו 11 צוי סגירה לבית עסק מסוג זה אינה נכונה. צו הסגירה שהוצאו בעבר היו כלפי בתי קזינו או מועדוני בינגו, ולא כלפי "קפה אינטרנט".
4)
נטען בתגובה המקדמית של המשיב כי יש פעולת חקירה גם לגבי בית עסק אחר בו מנוהלים הימורים, אך לא הוצא צו סגירה ביחס לאותו עסק.
5)
בניגוד לדברי קצין המודיעין שהובאו בתגובה המקדמית, כי יש לעותר עבר פלילי, אין הדבר נכון.
תיקי חקירה עליהם הצביע המשיב נוגעים לעסקים אחרים, החקירה לגביהם טרם הסתיימה, אף שחלף זמן רב ומן הסתם נגנזו.
6)
ההליכים שקדמו לשימוע היו נגועים בחוסר תום לב, ונבעו מלחצים שהופעלו על ידי רכז המודיעין שניסה "לגייס את העותר" כמקור מודיעיני.
יש בליבו של העותר חשש כי הסיבה העיקרית להליך נגדו נובעת דווקא מתוך אינטרס כלכלי של המתחרה שלו שמנהל עסק זהה, והוא משמש כמקור מודיעיני של אותו רכז מודיעין.
7)
עדות השוטר מתיחסת לכך שהוא נכנס לבית העסק ונערכו בו משחקים אסורים ולא נאמר באותה עדות שהעותר היה שותף למשחק אסור. יש לבדוק את הטענה כי היה אדם נוסף במקום שמסר עדות לפיה שיחק במקום במשחקים אסורים.
8)
העותר הינו בן 48, סגירת העסק תפגע בפרנסתו ובחופש העיסוק שלו שהינו זכות חוקתית. הפגיעה בו אינה ראויה.
האיזן הראוי מחייב לבדוק היטב את חומר החקירה ולבדוק אם יש דרך שפגיעתה קלה יותר, שתאזן בין זכויות העותר ובין החשש לפגיעה בשלום הציבור.
9)
היה שיהוי בין מועד השימוע שהתקיים ביום 17.1.06 ובין הוצאת צו הסגירה (31.1.06), ויש בכך כדי להראות כי לא היה חשש ממש לפגיעה בשלום הציבור.
10)
המשיב לא היה מוסמך ליתן את הצו, הואיל ולא הוכח כי העותר קיים במקום משחק אסור "לפחות שתי פעמים תוך ששה חודשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם", היינו: שלוש עבירות לפחות, כפי שעולה מסעיפים 224 ו-233 לחוק העונשין.

3.
לטענת המשיב:
א.
על פי סעיף 119(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, רשאי מפקד משטרת מחוז להורות על סגירתו של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, ושל מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, כמכונות משחק וכיוצא באלה, אף אם משחקים אלה אינם בגדר משחק אסור אם הוא סבור שהמשך קיומו "עלול לפגוע בשלום הציבור או בטובת תושבי הסביבה או להביא לעבריינות, לרבות לעריכת משחק אסור".
ב.
לאחר הגשת העתירה, ביום 21.2.06, התקבלה החלטה של השופטת בלטמן-קדראי בבית משפט השלום באילת, בבקשה להחזרת התפוסים שנתפסו בחיפוש נשוא הדיון מיום 16.1.06, בה נקבע שיש תשתית ראייתית להוכחת חשד שהמשיב ניהל בעסקו משחקים אסורים וכי התפוסים אינם אלא מכונות מזל המשמשות למשחקים אסורים, וזאת על פי חוות דעת מומחה, לפיה שמונה המכונות שנתפסו הן מכונות קזינו המשמשות למשחקים אסורים. יש בהחלטה זאת כדי ללמד על סבירות החלטת המשיב.
ג.
משטרת ישראל תנהל מאבק למניעת הימורים ומשחקים אסורים, ואין יסוד לטענת האפליה. בדברי תנ"צ עוזי דדון, מ"מ ממ"ז דרום, נאמר שהעותר מוזמן להעביר למשטרת ישראל רשימת עסקים מסוג זה שלטענתו לא טופלו.
ד.
נפתחו נגד העותר חקירות והוגש נגדו כתב אישום בתיק ת.פ 166/05 בבית משפט השלום באילת, שלגביו נקבע שיש ראיות לכאורה לעבירות שיוחסו לו. עובדה זאת הועלמה מטענות העותר בעתירה.
ה.
בחיפוש מיום 16.1.06, נתפסו כאמור מכונות שנבדקו על ידי מומחה שקבע שמדובר במכונת הימורים, ונמסר על ידי אדם שהיה במקום שהוא שיחק במשחקים אסורים.
העותר שמר על זכות השתיקה בחקירתו, ויש בכך כדי לחזק את הראיות נגדו גם בהליך פלילי, וודאי שיש בכך חיזוק בהליך מנהלי.
ו.
היה ברור לעותר שהוא זומן לשימוע, כיוון שהחקירה הסתיימה, ואין חולקין על כך שהדבר הוסבר לו בעת שהגיע לשימוע ביום 17.1.06. העותר לא ביקש לדחות את מועד השימוע, והמשיך בטענתו שאין לו מה להגיד, פרט לכך שהוא השוכר של המקום.
מחומר החקירה עולה כי למחרת יום התפיסה הוכנס לבית העסק ציוד חדש.
ז.
מפקד המחוז השתכנע על פי חומר החקירה שנערכים במקום משחקים אסורים, ולאור זאת הוציא את הצו.
ח.
לא היה פגם בהליך השימוע, ומכל מקום נערך
שימוע נוסף, בו ניתנה לו אפשרות להשמיע את כל טענותיו.
ט.
לגבי המידתיות בצו הסגירה, נקבע כי להוראות הסימן בחוק העונשין, הדן במשחקים אסורים יש תכלית ראויה, וכי שיעור הנזק העלול להיגרם לפגיעה בעיסוק שהוכר כזכות חוקתית בחוק יסוד, מצדיק אמצעי חוקי של איסור גורף של הימורים (עע.א 4432/02, תשעים הכדורים נ' עיריית חיפה, פ"ד נח(3) 782; עתמ 236/04, (באר שבע) הרקיע השביעי מועדון חברים בע"מ נ' משטרת ישראל, תק-מח 2004(1) 6779).
בעניננו, צו הסגירה הוגבל ליום 30.4.06, ורק אם יוגש כתב אישום יימשך הצו עד תום ההליכים, ולאור זאת מדובר בצו מידתי וראוי העומד במתחם הסבירות.

דיון

4.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהועמד לעיוני נראה לי כי אין מקום להתערב בשלב זה בהחלטת המשיב. החלטתו מעוגנת בסמכותו לפי סעיף 229(א)(1) ו-2 לחוק העונשין. סעיף 233(3) לחוק העונשין מתיחס ל"חזקות" "בלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת", כך שלא צריכים להתקיים כל התנאים הקבועים בסעיף זה כדי להעמיד את הסמכות של מפקד מחוז במשטרת ישראל להורות על סגירתו של מקום כאשר מתקיימים
התנאים האמורים בסעיף 229 לחוק, ובעניננו ניתן להיעזר גם בחזקות לפי סעיף 233(1) ו-(2) שאינן מתיחסות למספר הפעמים בהם נערך משחק אסור במקום.

באשר לטענות הנוגעות לשימוע, נראה לי כי לא ניתן לקבוע כי נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטה, הן ביחס לשימוע הראשון, וודאי שלא נפל פגם כזה בשימוע השני.

מאידך גיסא, נראה לי כי בנסיבות הענין ניתן וראוי היה כי תהיה התיחסות מצד המשיב לטענה הספציפית של העותר הנוגעת לאיומים הנטענים של רכז המודיעין, אם יסרב לשמש כמודיע משטרתי וכן לחשש שהיוזמה להביא לסגירת העסק היתה של המתחרה שלו המנהל, לטענת העותר,
עסק זהה,
והוא משמש כמקור מודיעיני של אותו רכז מודיעין.

כמו כן, ניתן וראוי היה לבדוק עם העותר את רשימת העסקים שלגביהם הוא טוען שהם מקיימים עסקים דומים, על מנת לבדוק את הענין ולהתיחס לכך.

מאידך גיסא, נראה לי שמצב זה מחייב בדיקה,
אך אין בכך, בנסיבות הענין, כדי להצדיק התערבות בהחלטת המשיב, אף יש בכך כדי להצדיק אפשרות לעיון חוזר בענין לאחר הבדיקה האמורה.


5.
לאור זאת, אני דוחה את העתירה כמות שהיא, אך אני מורה למשיב לבדוק את הענינים האמורים ולהתיחס אליהם בהודעה לעותר.
לעותר תינתן שהות של 15 יום להמציא למשיב פרטים נוספים וראיות ביחס לטענותיו האמורות אם ירצה בכך, והמשיב מתבקש להשיב תוך התיחסות מנומקת לטענות האמורות תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.
לאחר קבלת תשובת המשיב פתוחה הדרך בפני
העותר לנקוט בכל אמצעי שימצא לנכון בלי לקבוע כל עמדה מראש בקשר לכך.

6.
בענין ההוצאות, אני מפחית במידת מה את ההוצאות שהייתי פוסק אלמלא ההערה האחרונה, ואני מחייב את העותר בהוצאות מופחתות, הואיל והיה יכול להסתפק בפני
ה למשיב להתיחסות לאותם ענינים בטרם יגיש את העתירה.

במצב זה, אני מחייב את העותר בהוצאות ושכ"ט למשיב בסכום של 5000 ₪.

ניתן היום ג' בסיון, תשס"ו (30 במאי 2006) בהעדר הצדדים



ברוך אזולאי
, שופט
ס. נשיא

















עתמ בית משפט מחוזי 232/06 גד אחי צבי נ' משטרת ישראל (ניצב אורי בר-לב) (פורסם ב-ֽ 30/05/2006)