פסקי דין על שלמה עמר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1420/01 עבל     10/07/2003




עבל 1420/01 שלמה עמר נ' המוסד לביטוח לאומי





בית הדין הארצי לעבודה

עבל001420/01

שלמה עמר
ה מ ע ר ע ר

-
המוסד לביטוח לאומי
ה מ ש י ב
לפני: השופט יגאל פליטמן
, השופטת נילי ארד
, השופט שמואל צור

נציג עובדים: מר ציון שמע, נציג מעבידים: מר צבי עמית
פ ס ק - ד י ן

1. 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חגית שגיא, בהעדר נציגי ציבור; בל 216/94), מיום 13.11.01, אשר דחה את תביעת המערער להכיר בסרטן הגרון בו לקה כפגיעה בעבודה.

2. 2. בית הדין האזורי דן בעניינו של המערער, לאחר שהתביעה הוחזרה אליו להמשך הדיון, בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי (עב"ל 137/98), מיום 1.11.99 בו נקבע, בין היתר, כי :
"משחוות דעת המומחה אינה ברורה דיה ואינה חד משמעית, ראוי בנסיבות המקרה למנות מומחה נוסף".

3. 3. בהתאם, מינה בית הדין האזורי את ד"ר אילן רון כמומחה - יועץ רפואי נוסף (להלן: המומחה הנוסף), אשר אף הוא בחוות דעתו, כקודמו, היועץ פרופ' ברנר, ייחס את גורם הגידול הסרטני לעישון של המערער, ולא מצא קשר סיבתי בין עבודתו של המערער לבין מחלתו.
בית הדין האזורי דחה את התביעה, תוך שקבע, שבהסתמך על חוות הדעת של שני המומחים, כי "אין ספק שהגורם העיקרי למחלת התובע היה העישון. גם אם היתה לעבודתו השפעה כלשהי על מחלת התובע, עדיין אין ספק שהשפעת עבודת התובע על המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת העישון". בית הדין הוסיף וקבע כי "סרטן הגרון אינו מופיע כמחלת מקצוע" וכי המערער אף לא הוכיח כי הוא סובל ממחלות המקצוע הנטענות על ידו.

4. 4. בערעור שלפנינו, ולאחר בחינת טענותיו של המערער ותשובת המוסד, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות. זאת מהטעמים המפורטים להלן:

א. א. אשר לעישון - אין אנו מוצאים להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי המערער נחשב למעשן כבד, כפי העולה גם מחוות דעתו של המומחה הנוסף, הנסמכת על תיקו הרפואי של המערער בקופת חולים. יוטעם, כי נתונים רפואיים אלה, הם אכן המכריעים לקביעה האמורה.

ב. ב. משך החשיפה לחומרי הדברה - רלבנטי ככל שקיימת אסכולה רפואית הקושרת בין חשיפה לחומרי הדברה לסרטן מיתרי הקול. בענייננו, על פי קביעת המומחה הנוסף, הנסמכת גם על הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן בארצות הברית (iarc) לא הוכר קשר סיבתי מוכח שכזה, כפי האמור בתשובות לשאלות ההבהרה, בהן קבע המומחה הנוסף בין היתר כך:
"הספרות הרפואית, כפי שהובאה בחוות הדעת, דנה בהקשר הסיבתי שבין עבודה עם חומרי הדברה וגידול סרטני של מיתרי הקול. קשר זה אכן קיים במספר עבודות מחקר, אך נשללה בעבודות רבות אחרות. סך הכל, לא הצליחו עד כה המחקרים שבדקו סוגיה זו להוכיח את הקשר בין סיכוני החשיפה התעסוקתית הזאת לפיתוח סרטן מיתרי הקול".
בנסיבות אלה, נחה דעתנו, כי משך החשיפה לחומרי הדברה כגורם שיכול להשפיע על מחלת סרטן מיתרי הקול, אינו רלבנטי.

ג. ג. מחלת מקצוע - על מנת שחשיפה לחומרים זרחניים או לחומרים גפרתיים, על פי הרשום בתוספת השניה לחלק א' לרשימת מחלות מקצוע, תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח שהמערער לקה בהרעלה. כזאת לא הוכח. לפי העולה מפסק הדין של בית הדין האזורי, לקה המערער בסרטן הגרון, שלטענתו נגרם כתוצאה מאותם חומרים בהם עבד, תקופה של שנתיים. על פי חוות דעתו של המומחה הנוסף, נשלל הקשר הרפואי בין המחלה לבין עבודתו בחומרים אלה. משכך הוא, לא קמה למערער חזקת הקשר הסיבתי, בין חומרי ההדברה לבין סרטן הגרון.

ד. ד. מיקרוטראומה - תנאי מוקדם להכרה בפגיעה בעבודה כמיקרוטראומה, הנו קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה. משנשלל קשר סיבתי, כאמור לעיל, ממילא אין המערער יכול להיבנות מהכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה, גם במסגרת זו.

ה. ה. החמרה - כאמור, שלל המומחה הנוסף קיומו של קשר סיבתי ומשכך הוא, אף אין מקום להוסיף ולהפנות אליו שאלות הבהרה נוספות של גרימה על דרך של החמרת המצב.

5.
5. סוף דבר - אין מנוס מדחיית הערעור ללא צו להוצאות.
עם זאת, בידי המערער להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה נוספת, במסגרת פרק נכות כללית, אם וככל שטרם עשה כן.
ניתן בהעדר הצדדים, היום י' בתמוז התשס"ג (10 ביולי 2003), וישלח לצדדים בדואר.

___________________ _______________ _______________
השופט יגאל פליטמן
השופטת נילי ארד
השופט שמואל צור
_____________________ ______________________
נציג עובדים: מר ציון שמע נציג מעבידים: מר צבי עמית








עבל בית הדין הארצי לעבודה 1420/01 שלמה עמר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/07/2003)