פסקי דין על לנדסברגר גדעון | פסקי דין על לנדסברגר נוגה |

30257/05 עמק     04/12/2008




עמק 30257/05 מדינת ישראל נ' לנדסברגר גדעון, לנדסברגר נוגה




בעניין:

1



בתי משפט

בית משפט השלום נתניה
עמק030257/05


בפני
:
כב' השופטת טלמור אביבה
תאריך:
04/12/2008



בעניין:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
ווגסטף איריס

התובעת


נ ג ד


1 . לנדסברגר גדעון
- אין הופעה

2 . לנדסברגר נוגה
- אין הופעה


ע"י ב"כ עו"ד
פפר
הנאשמים

ב"כ הנאשמים:

אני מוסמך להופיע מטעם הנאשמים לשמיעת גזר הדין בהעדרם, על דעתם ובהסכמתם המלאה.

גזר דין
בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים בתיק עמק 30257/07 בית משפט שלום נתניה הורשעו הנאשמים עפ"י הודאתם בעבירות בניגוד להוראות סעיפים 145(א), 204(א) , (ב) ו – (ג)
ו- 208 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 .
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים:
"הגענו לעסקת טעון לפיה יוצא צו הריסה וצו איסור שימוש לנכס נשוא כתב האשום, אולם ביצועו ידחה עד ליום 31.12.09. במידה והנאשמים לא יהרסו את ההריסה נשוא כתב האישום בעצמם תהיה הוועדה המקומית עמק חפר מוסמכת לבצע את ההריסה ולחייב את הנאשמים בהוצאות הכרוכות בכך.
במסגרת עסקת טעון סוכם שיוטל על כל אחד מהנאשמים קנס כספי, אולם לענין הקנס כל אחד מהצדדים יוכל לטעון טיעוניו ובית משפט יוכל לטעון את גובה הקנס.
באשר לגובה הקנס המאשימה טוענת כדלקמן: אף שאין לנאשמים הרשעות קודמות, הנאשמים התחייבו בהריסת המבנה נשוא כתב האישום עוד בשנת 97, אנחנו בשנת 2008 והמבנה עומד על כנו וללא היתר ובניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין. עצם השימוש במבנה במשך 12 שנים עושים הנאשמים שימוש חורג ולמעשה נהנים מקיומה של יחידת דיור נוספת בניגוד לתב"ע, עובדה שיש בה משמעות כלכלית משמעותית ובודאי שיש לכך השלכה על גובה הקנס אשר יש להטיל במקרה זה על כל אחד מהנאשמים.קיומה של יחידת דיור נוספת משמעה הכנסה כספית חודשית ניכרת או חיסכון בהוצאה כזו. לא יתכן שמי שמבצע עבירות שכאלה לאורך שנים ארוכות יצא נשכר על פני אדם שממתין להיתרים בטרם הוא קובע עובדות בשטח או לחילופין משלם היטל השבחה בגין שימושים חורגים, מה שלא נעשה כאן, לאורך שנים רבות. בנסיבות אלה, מבקשת שכל אחד מהנאשמים ישלם קנס ששיעורו לא יפחת מ-36,000 ₪ לגבי כל אחד מהנאשמים. מבקשת שכל אחד מהנאשמים יחתום על התחייבות באותו סכום שלא יחזור ויבצע אותן עבירות ושתרשם הערה בלשכת רשום המקרקעין."

ב"כ הנאשמים בטיעוניו לעונש ציינן כדלקמן:
"הצדדים הגיעו לעסקת טעון. באשר למועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה הצדדים אכן הגיעו להסכמה שצו ההריסה לגבי הבניה נשוא כתב האישום יוצא ויכנס לתוקף ב-31.12.09. כמו כן יוטל על כל אחד מהנאשמים קנס כספי כאשר כל אחד מהצדדים יטען לגבי הקנס. הנאשמים טוענים לענין זה כדלקמן: הנאשמים חסכו זמן שיפוטי שהרי הודו במיוחס להם בכתב האישום והורשעו עפ"י הודאתם. הצדדים מביאים עמדתם לענין גובה הקנס ויש להתחשב בכל אותם נתונים אשר אני עומד לפרוס בפני
בית משפט מטעמם של הנאשמים. סיפור המעשה הנוגע לבניה נשוא כתב האישום מתחיל בשעות ה-90. עסקינן בבית במושב בית יצחק שהוקם בשנם 1941 עם כל ההיתרים כדין. הסבים המייסדים היו במייסדי בית יצחק, בבית הזה היה המרפאה הראשונה של המושב. בשנות ה-90 החלה במושב
תוכנית הרחבה שבה בני המושב היו אמורים להנות מ-220 יחידות, לא היה צל של ספק שמשפחת לנסברגר מהראשונים שהיו זכאים להנות מבית באיזור הרחבה. אלא מה, עקב צירוף כזה או אחר של דיונים במושב הוצע למשפחת לנסברגר שחרף הקמת בית בהרחבה תינתן להם זכות לפיצול בחלקה שלהם
וניתנה לזה תמיכה מלאה מכל הרשויות המוסמכות הקשורות בחלק המצומצם של בית יצחק ועמק חפר וכולם הסכימו לכך, חתמו והסכימו וכתבו בכתב.
כמובן שהיה צורך לתקן תוכניות שחלות על המקרקעין אבל על התוכנית הנקודתית היתה הסכמה שאם היא תוגש אז תהיה הסכמה של כולם לאשרה. מה שקרה הוא שבשנת 97 פנתה משפחת לנסברגר בבקשה להיתר להקמת הבית החדש, באותו מועד עוד לא היה האישור לפיצול ולכן בשנת 97, נקבע בהיתר שהבנין החדש יוקם אבל יש להרוס את הבנין הישן שהוא הבנין נשוא כתב האישום. הבנין החדש נבנה וכך גם נותר על כנו הבנין הישן שהיה צורך בהריסתו. מגיש מכתב המעיד על כל האמור לעיל וזה רק מסמך אחד מבין מסמכים נוספים המעידים על כך מוגש ומסומן נ/1.
בשנת 97 הוצא היתר לבנין החדש שבמסגרתו היה צורך להרוס את הבנין הישן שהוא נשוא הדיון, מגיש מסמך משנת 2001 בקשר לפיצול עליו דיברתי קודם מוגש ומסומן נ/2. מגיש מסמך נוסף נ/3 המעיד על כך שלאגודה החקלאית לא היתה התנגדות לפיצול.
בשנת 99 הבנין החדש הוקם. בכל מקרה מגיש מסמך נוסף בשנת 99 המעיד על כך שלאחר קבלת האישור העקרוני ממנהל מקרקעי ישראל הוגשה הבקשה לפיצול וגם נושא זה אושר. המכתב מוגש ומסומן נ/4. כמו כן אני מגיש לבית משפט אסופת מסמכים נוספת שמעידה על כל הפעולות שנעשו והבטחות שניתנו לצורך הכשרת הבניה נשוא כתב האישום, מוגשים ומסומנים נ/5.
לאור הנסיבות שהוצגו לבית משפט שאין כאן מקרה קלאסי של הקמת בית ללא היתר, אלא שמדובר בבית חדש שהוקם עפ"י היתר והשימוש בבית הישן נעשה לצורך שימושו של בן משפחה, רואים שעד 2006 נעשו מאמצים להכשירו ע"י הגופים שאמונים על אישור תוכניות. בכל הנסיבות האמורות, לאור המוצגים שהוגשו והסכמת כל הגופים, מבקש לקבוע שבמקרה חריג זה לאור ההסכמה של משפחת לנסברגר שהבית הישן יהרס אלא אם כן יהיה היתר לקיומו וכאמור פרטתי את כל אותן ההסכמות וההבטחות שניתנו ע"י הצדדים וגם ברגע זה הנושא מטופל ומצויות תוכניות אצל הרשויות לענין זה, והרשויות פועלות ומתאמצות להכשרת הבניה האמורה לאמץ את עסקת הטעון והקנס שיוטל שלא יהיה קנס מרתיע, הרי אין כל צורך בהרתעה ולכן מבקש שהקנס יהיה נמוך ככל שניתן."

העבירות שעבר כל אחד מהנאשמים הינן עבירות חמורות.
הנאשמים לא הרסו בית מגורים ישן בשטח של כ-76 מ"ר וסככות צמודות בניגוד לתנאי היתר בניה מס' 950580 מיום 21.8.97 (להלן: "ההיתר") ובית מגורים זה מהווה יחידת דיור שניה במשק עזר, דבר המהווה סטייה מהוראות תוכנית המיתאר המתירה יחידת דיור אחת בלבד במקרקעין נשוא הדיון וכך גם נעשה שימוש בבית המגורים האמור - ללא היתר ובניגוד לחוק.
מדובר בשימוש בהיקף משמעותי ביותר שבוצע כאמור ללא היתר כדין ושימוש בהיקף שכזה מצדיק ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה.

מאידך, אני מתחשבת לקולא בכך שהנאשמים הודו באשמה, אין להם הרשעות קודמות. הנאשמים, כפי שציין בא כוחם בטיעוניו, פועלים להסרת המחדלים נשוא הדיון, הכל כמפורט במסמכים אשר הוצגו ע"י בא כוחם – מוצגים נ/1, נ/2, נ/3, נ/4
ו- נ/5.


בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן:

1.
מוצא צו הריסה וצו איסור שימוש לגבי הבניה נשוא כתב האישום אולם צווים אלה נדחה
ביצועם עד ליום 31.12.09.

2.
אני דנה הנאשם 1 לתשלום קנס בסך של 15,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב –10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.1.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
3.
אני דנה הנאשמת 2 לתשלום קנס בסך של 15,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב –10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.1.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.


4.
כל אחד מהנאשמים 1 ו- 2 יחתום על התחייבות על סך 30,000 ₪ למשך שלוש שנים מהיום להימנע מלעבור אותן עבירות או עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט.
ההתחייבות תיחתם בבית המשפט תוך 10 ימים מהיום ומי מהנאשמים שלא יחתום על ההתחייבות
יעצר למשך 7 ימים.
ההתחייבות תכנס לתוקפה לגבי כל אחד מהנאשמים ביום 31.12.09.
זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.


ניתנה היום ז' בכסלו, תשס"ט (4 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים


_____________
א. טלמור, שופטת






עמק בית משפט שלום 30257/05 מדינת ישראל נ' לנדסברגר גדעון, לנדסברגר נוגה (פורסם ב-ֽ 04/12/2008)