פסקי דין על פלואנטק בע"מ | פסקי דין על אס.טי.אס מערכות ריפוי דיבור | פסקי דין על אריה פרידמן |

12534/08 בשא     10/12/2008




בשא 12534/08 פלואנטק בע"מ נ' אס.טי.אס מערכות ריפוי דיבור בע"מ, אריה פרידמן




בעניין:

בתי המשפט
1



בית משפט השלום ירושלים
בשא012534/08

בתיק עיקרי: א
011403/07

לפני

כבוד השופטת אילתה זיסקינד
תאריך:

10/12/2008




בעניין

:
פלואנטק בע"מ



ע"י ב"כ

עו"ד בן צבי נרדה
המבקשת




נ
ג
ד



1.
אס.טי.אס מערכות ריפוי דיבור בע"מ

אריה פרידמן



ע"י ב"כ
עו"ד טפלו מיכאל

המשיבים


החלטה

הרקע וההליך
לפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון ביהמ"ש, לכוף את המשיבים במאסר או בקנס לביצוע צו המניעה הזמני שניתן ביום 26.10.07 בבש"א 7388/07, בו הורתי על המשך קיומו של צו המניעה הארעי (שניתן ביום 21.10.07), עד תום ההליכים בתיק העיקרי (סעיף 45 להחלטה מיום 26.10.07).

בצו המניעה הארעי (שאושר בזמנו), אסרתי על המשיבים, בין השאר, לבצע כל פעולה שיש בה כדי להפר את זכויות המבקשת בתוכנה נשוא הדיון, או להתחרות בעסקיה.


טענות המבקשת
המבקשת טוענת כי המשיבים מתעלמים מצו המניעה הזמני ומפירים את זכויותיה בתוכנה,
בסכלם את יכולתה למכור אותה, ע"י הוראה שנתנו ב- 10/08 לחברת אלדין,
לבטל את ההרשאה שנתנו בשנת 2004 למבקשת, לבצע מאלדין הזמנות פלגים על שם המשיבה 1, ובכך הם מונעים מהמבקשת לרכוש רכיבים חיוניים לצורך שיווק התוכנה, שכן לא ניתן מבחינה טכנית להריץ את התוכנה ללא חיבור רכיבים אליה.


עוד טוענת המבקשת כי כתב ההרשאה שנתנה המשיבה לחברת אלדין ב- 27.6.04 (נספח 12 לבקשה), אינו מוגבל, ובמשך שנים נהגה חב' אלדין לספק למבקשת את הרכיבים הללו מעת לעת. כשפנתה המבקשת שזקוקה לחדש את המלאי לאלדין ביום 9.9.08 בהזמנת רכיבים נוספים, נמסר לה כי חב' אלדין קיבלה הוראה מהמשיב 2, כי אינה מורשית עוד לספקם למבקשת. מאז התקיימה חליפת התכתבות ושיחות בין המבקשת לחב' אלדין (ראה סעיפים 11-9 ונספח ה' לבקשה), אלדין פנתה למשיבה במכתב מיום 13.11.08, בו ביקשה את עמדת המשיבה למכתב הדרישה של המבקשת (סעיף 12 ונספח ו' לבקשה) וביום 20.11.08, השיבה חב' אלדין למבקשת, כי אין לאלדין עניין להיות מעורבת בסכסוך שבין המבקשת למשיבה, והיא חוששת כי אם תספק למבקשת את הרכיבים, היא תיחשף לתביעה מצד המשיבה (נספח ז' לבקשה), וצרפה את מכתב התנגדותה מיום 19.11.08 של המשיבה לאלדין למכירת הרכיבים למבקשת (נספח ח' לבקשה).


טענות המשיבים
בתגובתם מיום 5.12.08 לבקשה, טענו המשיבים כי מדובר בבקשה ערמומית ומטעה, שעניינה אינו ביזיון ביהמ"ש, משום שהמשיבים לא נקטו בפעולה המפרה את צו המניעה, שאסר עליהם רק למכור ולהעניק רישיונות לשימוש בתוכנה, או לבצע פעולות המפרות את זכויות המבקשת בתוכנה או המתחרות בעסקיה, אלא הם נמנעו לחלוטין מהפצת התוכנה ומכירתה בכל דרך, לא פגעו בזכויות המבקשת בתוכנה ולא מנעו ממנה את הפצת התוכנה ומכירתה בכל דרך.

לטענתם, אין כל צו המחייב את המשיבה לחתום היום על כתב הרשאה חדש, או המחייב את חברת אלדין לספק את הפלגים למבקשת, והבקשה לביזיון ביהמ"ש הינה בבחינת זריעת חול בעיני ביהמ"ש תוך ניסיון להטות את הדין.

בדיון שנקבע ליום 7.12.08 טענו המשיבים כי עניינה של הבקשה הוא למעשה בקשה לצו עשה ולא לצו לביזיון ביהמ"ש, והבקשה לצו עשה הוגשה במסווה של בקשה לביזיון בית המשפט. כן טענו כי ניתן להפעיל את התכנה גם בלי הפלגים, בדרך העוקפת את הפלג (שנועד למנוע שימוש נרחב של אחרים בה). לכן הבקשה מיותרת.

בנוסף טוענים המשיבים כי לא הפרו את צו המניעה, משום שעוד בטרם נתינתו ביום 26.10.07, כבר ביום 8.10.07 הודיעה המשיבה לחברת אלדין, כי לא שמורה למבקשת הזכות לקבל את הפלגים נשוא הבקשה וביטלה את ההרשאה, לאחר שהמשיבה הודיעה למבקשת ביום 17.9.07 על ביטול הרישיון והחוזה שבניהם (נספח ח' לכתב התביעה) מאחר והמבקשת הפרה את החוזה בין המשיבים למבקשת. לפיכך לא מדובר בהפרת הצו שניתן לאחר ביטול ההרשאה. בנוסף, אין סמכות לביהמ"ש לדון בבקשה, מאחר והיא אינה דנה בתוכנה עצמה, אלא בפלגים שהם בגדר החומרה, שזכרם לא בא בהסכם או בכתבי הטענות שבין הצדדים.

עוד טוענים המשיבים כי כתב ההרשאה לחב' אלדן, שצורף כנספח ד' לבקשה, בו נתנה המשיבה לאלדין
לאפשר למבקשת לרכוש מאלדין את הרכיבים, ניתן בהיסח הדעת, ולא מצוין בו שהוא בלתי חוזר כטענת המבקשת, כך שהזכויות בפלגים לא עברו על שם המבקשת.

המשיבים טוענים לשיהוי בהגשת הבקשה, שכן מאז הודעתם לחב' אלדין ביום 8.10.07 על ביטול ההרשאה, חלפו 13 חודשים, המלמדים על הסכמת המבקשת למצב בשתיקה, כשרק ב – 11.9.08 פנתה המבקשת לאלדין בדרישה לספק לה את הפלגים. שיהוי זה מצביע על חוסר תום לב, ודי בו כדי לדחות את הבקשה.

המשיבים טוענים כי ביהמ"ש הזדרז לקבוע את הבקשה לדיון במהירות, למרות שבזמנו הוא קבע את ישיבת ההוכחות למועד רחוק, ולמעשה היא קבועה עתה ל- 16.12.08,
ולא היה מקום להזדרז לשמוע את הבקשה כה מהר.


בישיבה מיום 7.12.08 נשמעו טענות הצדדים, אך למרות שהם נשטחו בפירוט בפני
ביהמ"ש גם בכתב וגם בע"פ, עמד ב"כ המשיבים על חקירת המבקש על תצהירו, וגם חקר אותו.

דיון
ראשית אציין כי טענות ב"כ המשיבים, על שביהמ"ש קבע את הבקשה לביזיון ביהמ"ש בדחיפות אינן במקומן ואינן ראויות. לא היה כלל מקום להשוות את דחיפות הדיון והזמן הדרוש לו בגדר הבקשה לביזיון ביהמ"ש, מול דיון הוכחות שנקבע על פי היומן למועד רחוק יותר והוקצה לו זמן רב יותר. בנוסף, בקשה לביזיון ביהמ"ש אמורה להידון בהקדם האפשרי, ומשהתאפשר על פי יומני לקבוע את הבקשה לדיון בהקדם (שהיה במהלך התורנות), אין מקום לבוא בעניין זה בטענות לביהמ"ש.

לגופו של עניין, סבורני כי המשיבים נהגו שלא כדין, בכך שלא הודיעו לביהמ"ש באף שלב, כי ערב מתן ההחלטה בצו המניעה, הם שלחו הודעת מייל לחברת אלדין ביום 8.10.07 (נספח א' לתגובת המשיבים) בה ביטלו את ההרשאה שנתנו בשנת 2004 למבקשת לבצע הזמנות פלגים עבור התוכנה נשוא הדיון, תוכנה שאליה התייחס גם צו המניעה. בנוסף הם לא הודיעו על כך לביהמ"ש, לא במהלך הדיונים בצו המניעה בבש"א 7388/07, ולא לאחר מתן הצו, למרות שמטרת צו המניעה, כמפורט בהרחבה בהחלטתי מיום 5.3.08, הייתה לאפשר למבקשת לעשות לפי שעה שימוש בזכויות בתוכנה נשוא הבקשה, לרבות הגרסאות המעודכנות של התוכנה ופריטים אחרים, ולהימנע מכל פעולה שיש בה כדי להפר את זכויות המבקשת בתוכנה, או להתחרות בעסקיה (כפי שפורט בבקשה).


במצב דברים זה, כאשר התקיימו בביהמ"ש דיונים בבקשה לצו המניעה, כשכל אחד מהצדדים ביקש לעשות שימוש בתוכנה, וכאשר ברור שנטרול או מניעת השימוש באחד ממרכיבי התוכנה או החומרה, או אי אספקת ציוד חומרה כזה או אחר למבקשת, ימנע את אפשרות השימוש בתכנה, הרי שאי מסירת המידע ע"י המשיבים לביהמ"ש ולמבקשת על ביטול ההרשאה לאלדין לספק את הפלגים למבקשת, היא בבחינת מניעת אפשרות שימוש המבקשת בתוכנה, ואין כל הבדל אם הרכיב שנוטרל שייך לתוכנה או לחומרה. ברי כי צו המניעה הזמני מאפשר למבקשת להמשיך למכור את התוכנה ולהפיץ אותה ללקוחות, ואפשרות הפצתה והשימוש בה מצריכים אספקת רכיבי החומרה שנדרשים להפעלת התוכנה. לפיכך, טענת המשיבים כי מניעת אספקת רכיב החומרה של הפלגים למבקשת אינו בבחינת הפרת צו המניעה, נראית היתממות בלתי ראויה מצד המשיבים, בנסיון לסכל את הצו ומטרתו, כמו גם התחמקותם ממתן תשובה עניינית על כך שביטול ההרשאה לא גולה לביהמ"ש מבעוד מועד, כאשר ברור למשיבים מעבר לכל ספק כי הוא יסכל את צו המניעה.
בנוסף המשיבים לא נתנו הסבר מדוע נדרשה ביטול ההרשאה, או המשך ביטולה לאחר מתן הצו.

יצוין כי נספח א' לתגובת המשיבים, בו בוטלה ההרשאה לחברת אלדין, נשלח אך ורק לחברת אלדין במייל, ללא שהמבקשת מכותבת בו, כך שהמבקשת וביהמ"ש לא היו יכולים לדעת על ביטול הרשאה זו בעת הדיון בבקשה לצו המניעה, וגם לא לאחר הדיון ולא לאחר מתן הצו. ברשות המבקשת נותרו במלאי כ – 140 פלגים שנשלחו אליה ישירות בתעודת המשלוח מאלדין, כך שרק בגמר המלאי, פנתה המבקשת לאלדין לקבלת משלוח נוסף, לראשונה בשיחה ביום 9.9.08, ולאחר שהוברר לה כי המשיב ביטל את ההרשאה, כבר ביום 11.9.08, שלחה המבקשת את מכתבה לחברת אלדין, בו הבהירה כי הוראת המשיב חסרת תוקף. מתצהיר המבקש עולה כי התקיימו פניות טלפוניות רבות בין ב"כ המבקשת לב"כ אלדין בעניין, לאחריהן ב – 13.11.08 פנתה אלדין למשיבה וביקשה את עמדתה למכתב הדרישה של המבקשת, ב – 20.11.08 הודיע ב"כ אלדין, כי אלדין אינה מעוניינת ליטול חלק במחלוקת, וב – 27.11.08 הוגשה הבקשה דנן לביזיון ביהמ"ש.

15.
בנסיבות אלה אני דוחה את טענת השיהוי של המשיבים, שכן השתלשלות העניינים מלמדת כי עיקר חלוף הזמן נבע מכך שהמשיבים לא גילו למבקשת ולבית המשפט על ביטול ההרשאה, ומרגע שהדבר התגלה למבקשת, היא פעלה לביטולו מחוץ לכותלי ביהמ"ש, ומשלא צלח בידה הדבר, היא פנתה לביהמ"ש.

16.
בנספח ד' לבקשה נתנו המשיבים כתב הרשאה בלתי מוגבל לחברת אלדין לספק את רכיבי הפעלת התוכנה למבקשת, כך שעולה ממנו שהמבקשת היתה רשאית לרכוש מאלדין את רכיבי הפעלת התוכנה לרבות הפלגים. המבקש העיד בדיון כי את הסימן המצביע על ההערה, כי כתב ההרשאה אינו מוגבל, מילא המשיב בסימון כתב ידו, ולא מצאתי סיבה שלא לקבל את דבריו, שכן טענתו זו לא נסתרה. לפיכך, ביטול ההרשאה על ידי מי המשיבים בטרם התבררה התביעה, ובלא שגילו זאת לבית המשפט ולמבקשת, מהווה מעשה שנועד לסכל את יכולת המבקשת להפצת התוכנה, ואת מטרת צו המניעה הזמני, תוך העלמת המידע כי אספקת הפלגים לא אפשרית. בכך עשו המשיבים מעשה שיש בו להפר את זכויות המבקשת בתכנה שהם בין היתר השימוש בה, הפצתה ומכירתה. אין ספק שתוכנה שלא ניתנת להפעלה עקב העדר מרכיב חיוני, לא ניתן יהא לעשות בה שימוש. לפיכך פעולת המשיבים, שמנעו את הספקת הפלגים למבקשת והסתרת מידע זה, כמו גם עמידתם על כך גם לאחר שאלדין פנתה אליהם
(לאחר שהמבקשת דרשה את הפלגים), מהווה סיכול צו המניעה וביזיון בית המשפט.

17.
ממכתב ב"כ חברת אלדין לב"כ המשיבים מיום 13.11.08 עולה כי המשיב פנה מס' פעמים לאלדין בבקשה להימנע מאספקת רכיבים למבקשת. גם מידע זה לא מסרו המשיבים. מהמכתב האמור גם נוצר הרושם כי אלדין, מצאה עצמה במצב מביך, כתוצאה מדרישתם הרשמית של המשיבים לביטול ההרשאה, והיא חשה כי היא ניצבת בין שני צדדים המצויים בסכסוך חששה מחשיפתה לתביעה, ולכן אין בידה לנקוט עמדה, ואף ציינה כי אין במכתבה כדי להוות הסכמה או הודאה מטעמה ביחס לזכויות או טענות מי מהצדדים.

18.
קשה לקבל את טענת המשיבה כי כתב ההרשאה מיום 27.6.08 נחתם על ידה בחוסר סמכות ובהיסח הדעת, כמו גם טענתה כי הושמטה בו בטעות כמות הפלגים שהיתה אמורה להיות כמות של 50 יחידות בלבד, שכן כתב ההרשאה מדבר בעד עצמו שצוין בו כי הוא אינו מוגבל, ועל פיו סופקו גם למבקשת 140 יחידות ישירות מאלדין על פי תעודת המשלוח. בנוסף, מקובלת עליי טענת המבקשת, שטענת המשיבה כי מדובר בכתב הרשאה מוגבל, נסתרת מכח ההגיון, שהרי אם אכן הוא היה כזה לא היה צורך לשלוח הודעת מייל המבטלת כתב הרשאה שהוא מוגבל ממילא. אמנם המחלוקות אמורות להתברר לעומק במסגרת התיק העיקרי אך ניסיון המשיבים לשנות את הסטאטוס קוו בלי לגלותו - מהווה סיכול צו המניעה.

19.
אציין כי טענת המשיבים כי ניתן להפעיל את התכנה בדרך העוקפת את חיבור הפלג, אינה מקובלת עלי שכן דרך זו אינה תקינה, אינה ראויה, אינה לגיטימית והיא בניגוד לדרך המלך, המחייבת את הפעלת התכנה רק לאחר זיהוי הפלג המאשר זאת.

20.
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את טענת המשיבים כי מדובר בבקשה לצו עשה, במסווה של בקשה לביזיון ביהמ"ש, או בניסיון להרחבת צו המניעה, והרחבת חזית שתכלול מוצרי חומרה לגביהם לא עלתה בעבר כל טענה, אני סבורה כי המשיבים באים בידיים לא נקיות, בכך שלא הודיעו לביהמ"ש כי ביטלו כתב הרשאה ערב הדיון בצו המניעה, והמשיכו לעמוד על כך לאחר מתן הצו, והם אינם באים בידיים נקיות גם בטענת השיהוי שהעלו, ביודעם כי המבקשת לא ידעה מעולם, כי הם ביטלו ביום 8.10.07 את ההרשאה לאלדין. ברי כי היה על המשיבים לגלות לביהמ"ש ולצד שכנגד על פעולה זו של ביטול הרשאתם לאלדין מבעוד מועד,
ואם לא
מיד לאחר שנעשתה, לאחר מתן ההחלטה בצו המניעה הזמני, שהרי הם היחידים שידעו כי ביטול ההרשאה יסכל את מטרת צו המניעה, והסתירו מידע זה, עד שהתעורר הצורך להגיש את הבקשה דנן לביזיון ביהמ"ש נגדם.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה, קובעת כי המשיבים פעלו באופן שמפר את זכויות המבקשת בתוכנה, הכוללות שימוש בה, בעצם מניעת זכותה להמשיך ולקבל אספקת רכיבי החומרה של התוכנה מחברת אלדין, ובכך גם מנעו מהמבקשת את זכותה לשווקה.


בנסיבות אלה על המשיבים לבצע בתוך 7 ימים מהיום כל פעולה הנדרשת מהם, להתרת שיווק רכיבי החומרה הנדרשים למבקשת לצורך הפעלת התוכנה, לרבות החזרת המצב לקדמותו בין אלדין למבקשת עפ"י נספח ד' לבקשה, כדי לאפשר למבקשת את השימוש בתוכנה ואת שיווקה. המשיבים יגישו לביהמ"ש ולמבקשת בתוך 7 ימים את האסמכתאות לפעולותיהם.

אם לא יפעלו כן, אשקול הטלת מאסר על תנאי על המשיב 2, ו/או קנס בסך 1,000 ₪ לכל יום על מי מהמשיבים בגין הפרת צו המניעה וביזיון ביהמ"ש.

לאור התארכות הדיון שלא לצורך בחקירת המבקש שלא קידמה והועילה לדיון, ולאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את המשיבים בהוצאות המבקשת, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.


המזכירות תשלח עותק מהחלטתי בפקס לב"כ הצדדים.



ניתנה היום, י"ג בכסלו, תשס"ט (10 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.


אילתה זיסקינד
, שופטת
קלדנית: זהבית

















בשא בית משפט שלום 12534/08 פלואנטק בע"מ נ' אס.טי.אס מערכות ריפוי דיבור בע"מ, אריה פרידמן (פורסם ב-ֽ 10/12/2008)