פסקי דין על מוחמד שתאת | פסקי דין על רפאל בנימין | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח |

573/08 ברע     11/12/2008




ברע 573/08 מוחמד שתאת נ' רפאל בנימין, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית המשפט המחוזי בירושלים
ברע 573/08

לפני כב' השופט רפאל יעקובי




11/12/2008




בעניין:
מוחמד שתאת



ע"י ב"כ עו"ד ע' מוחמדיה


המבקש

נ
ג
ד


1. רפאל בנימין

2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד ח' תורן


המשיבים

פסק דין
1.
עניינו של

פסק דין
זה בבר"ע על החלטת בית משפט השלום בירושלים, לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, בתביעה שהוגשה מכח חוק פלת"ד (ת.א. 13807/06).

2.
הצדדים הסכימו כי אפעל לפי תקנה 410 לתקסד"א, דהיינו שאדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי רשות זו, וכי אראה בבקשה ובתגובה סיכומים בכתב.

3.
בהמשך להסכמה הנ"ל ולאחר שקילת המכלול, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל הערעור, ולהורות על מינוי מומחה נוירולוג, במימון ביניים של המשיבה 2.

4.
לדעתי, יש לראות בדברי המומחה האורטופד המלצה ברורה למינויו של מומחה נוירולוג.

5.
בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי המלצת מומחה בתחום אחד למנות מומחה בתחום נוסף עשויה לשמש ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה כנ"ל (ראו, למשל: רע"א 3946/90 שמואל נ' שרעבי, תק' על' 90(3) 1115; רע"א 5477/98 ימין נ' אליהו, תק' על' 98(3) 695).
מתוך אותה גישה הוסיף כב' השופט י' עדיאל ואמר: "אינני רואה לנכון להבחין לעניין זה בין מומחה רפואי בתחום קרוב לבין מומחה רפואי בתחום רחוק. לזה כלזה יש ידע רפואי העולה בהרבה על הידע שבידי בית המשפט, הגם שהמלצתו של מומחה בתחום רפואי 'רחוק' יכול שיהא לה משקל פחות" (בר"ע (מח', י-ם) 661/94 מרציאנו נ' ציון – החלטה מ-12.3.95; לא פורסמה). במקרה דנן, שבו באה המלצת מומחה אורטופד על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, שהוא תחום רפואי קרוב, קל יותר למצוא בדברי האורטופד ראשית ראיה לצורך מינויו של נוירולוג.

6.
מעבר לדברים שנאמרו עד עתה, אשר די בהם לביסוס התוצאה הנ"ל, הרי שבמקרה דנן יש גם כמה חיזוקים לכך שיש מקום למנות מומחה נוירולוג.
הראשון – במקרה דנן מדובר בהמלצה נחרצת של המומחה האורטופד, שלצידה הסברים מתאימים. מומחה זה קובע, כי קיימת נכות נוירולוגית. בשל כך שמדובר בנכות מורכבת הוא מציין, כי דרושה הערכה שלה ע"י מומחה בתחום הנוירולוגי. בכל אלה יש כדי לחזק מאד את המשקל שיש מקום לתת להמלצתו, אשר משמעותה, כי ללא מינוי נוירולוג צפוי קיפוח של התובע, בכך שהנכות מן התחום הנוירולוגי לא תובא בחשבון.
השני – גם מן התעוד הרפואי מזמן אמת עולה אפשרות לקיום בעיות משמעותיות בתחום הנוירולוגי.
השלישי – העובדה שהמלצת המומחה האורטופד מתייחסת ספציפית לתעוד הרפואי מזמן אמת, ובין היתר אף נגזרת ממנו, נותנת משנה תוקף לאותה המלצה.

7.
בנוסף לכל שנאמר עד כה, מן הראוי להפנות לדברים חד משמעיים שאמר בית המשפט העליון, בהופכו החלטות של בית המשפט השלום והמחוזי, אשר דחו בקשות למינוי מומחה, ובהחליטו, בניגוד לעמדתם, למנות מומחה רפואי. דברים אלה מלמדים עד כמה יש להיזהר בטרם דחיית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעות מכח חוק פלת"ד. כך נאמר ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן, פ"ד נב(5) 136, 138-139:
"כידוע, בתביעות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי מינוי של מומחה רפואי על ידי בית המשפט יסגור בפני
התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה והעוול העלול להגרם לתובע בעקבות סרוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסויים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216). אין צורך בראיה בדבר קיומה של נכות, כפי שסבר בית המשפט המחוזי. די בראשית ראיה. נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי היתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא היתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להגרם במקרה כזה הינו בודאי קטן מהנזק העלול להגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תדחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשיתכן ונותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק להם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיה ניתן לתיקון".

במכלול נתוני המקרה, ובכלל זה העובדה שכבר נקבעה למבקש נכות צמיתה בתחום האורטופדי, יש מקום גם להיעתר למבוקש בסעיף 27 של הבר"ע דנן, ולהורות, כי המשיבה 2 תשא במימון הביניים של שכר המומחה.

לנוכח כל שנאמר לעיל, ובכלל, אין בטענות המשיבים כדי להצדיק תוצאה שונה מאשר קבלת הערעור כנ"ל.

10.
השורה התחתונה היא אפוא, כאמור לעיל, בסעיף 3, ובית המשפט קמא ימנה מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

11.
המשיבה 2 תשלם למבקש – עבור שכ"ט ומע"מ והוצאות הבר"ע דנן, גם יחד – סכום כולל של 3,000 ₪.

12.
הפקדון שהפקיד המבקש יוחזר לו.

ניתן בהעדר הצדדים היום, י"ד בכסלו תשס"ט (11 בדצמבר 2008).
המזכירות תשלח את פסק הדין אל באי כח הצדדים.




רפאל יעקובי
, שופט








ברע בית משפט מחוזי 573/08 מוחמד שתאת נ' רפאל בנימין, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/12/2008)