פסקי דין על מימוני עידן | פסקי דין על כלל חברה לביטוח | פסקי דין על יצחק פאר |

1491/08 תק     11/12/2008




תק 1491/08 מימוני עידן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, יצחק פאר




1
בתי המשפט
תק 001491/08
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
11/12/2008
תאריך:
כבוד השופט זכריה ימיני

בפני
:

מימוני עידן

בעניין:
תובע
נ ג ד
1 . כלל חברה לביטוח בע"מ

2 . יצחק פאר
נתבעים
פסק - דין
השאלה העומדת לדיון היא האם על הנתבעים לפצות את התובע בגין עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו לו בעקבות טעות טכנית של הנתבעים, בגינה לא נערך לו ביטוח גרירה לרכבו במסגרת הביטוח המקיף?

כללי:
בעלי דין:
בכל זמן הרלוונטי לתביעה:
1) התובע ביטח את רכבו הפרטי אצל הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2;
2) הנתבעת 1 ביטחה את רכבו של התובע בביטוח מקיף;
3) הנתבע 2 הינו סוכן ביטוח, באמצעותו ביטח התובע את רכבו אצל הנתבעת בביטוח מקיף.

תביעת התובע וטענות הצדדים:
ביום 1.2.06 רכש ביטוח מקיף לרכבו הכולל מנוי גרירה ורכב חלופי. לטענתו, בתום תקופת הביטוח פנה התובע לנתבע 2 בבקשה לחדש את הביטוח, וביקש כי תנאי הביטוח יישארו כפי שהם ללא שינויים. התובע טוען כי סוכן הביטוח הודיע לו כי הביטוח יישאר ללא שינויים וזאת לתקופה החדשה מהתאריכים 1.2.07- 31.1.08.
בכתב תביעתו טען התובע כי בלילה שבין התאריכים 25-26.6.07 בשעה 02:15 ארעה תקלה ברכבו בכביש דימונה, ולא יכול היה להמשיך ליסוע בחזרה לביתו. התובע התקשר לשרותי הגרירה בהם היה צריך להיות מבוטח על פי בקשתו, על מנת שיגררו את רכבו, אולם מחברת הגרירה הודיעו לו כי אין לו מנוי גרירה, ולכן אינם יכולים לגרור אותו. חב' הגרירה הציעה לתובע לשלם בכרטיס אשראי ו/או במזומן לצורך ביטחון, והוא סירב משום שהוא לא מחזיק בכרטיס אשראי וכן כי הוא יודע כי יש לו מנוי לגרירה. על אף זאת, כאשר ראה התובע כי אין לו מה לעשות בנדון, התקשר לאביו אשר גר בגדרה וביקש את עזרתו. אביו של התובע נחלץ לעזרתו והביא עימו מכונאי מוסמך וכל זאת בשעה לא נוחה של הלילה, כאשר המרחק נסיעה הוא רב מאוד שכן אביו גר בגדרה והרכב היה בדימונה. לטענת התובע רק בשעות הבוקר המאוחרות הצליחו להתגבר על הבעיה ברכב.
טוען התובע שהוא עצמאי ועובד כצלם באירועים, הוא חזר מאירוע ביחד עם עובד שלו, ולכן נאלץ לשלם לעובד שכר עבור שעות נוספות. התובע ציין בכתב התביעה כי למחרת בבוקר הוא התקשר לנתבע 2 וסיפר לו על אשר אירע, הנתבע 2 אמר שיבדוק. ואכן לאחר מכן התקשר אליו הנתבע 2 ואמר לו שבשל טעות טכנית לא הופיע כי יש לו מנוי גרירה, והציע לו לבקש פיצוי מחברת הביטוח. משפנה התובע לחברת הביטוח בדרישה לפיצוי, סירבה הנתבעת 1 לפצות את התובע מהטעם שהתובע לא הציג קבלות עבור הנזקים הנטענים. התובע צירף לכתב התביעה את פוליסות הרכב אשר מהם ניתן לראות כי התובע שילם עבור ביטוח מקיף הכולל בין היתר שירותי גרירה.
התובע ציין בכתב התביעה כי אין לו חשבוניות להציג עבור הנזקים אותם הוא תובע אולם ביקש כי בית המשפט הנכבד יפסוק לו את הנזקים כדלקמן:
1. דלק הלוך ושוב של הרכב בו הגיע אביו לדימונה בסך 300 ₪;
2. תשלום עבור שעות נוספות של העובד שהיה עימו בעבודה בסך של 250 ₪;
3. תשלום סמלי למכונאי בסך של 250 ₪;
4. פיצוי אישי על עוגמת נפש בסך של 200 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 כי אכן ביום 26.6.07 פנה התובע לחברת sixt על מנת לקבל שירותי גרירה, אולם משום שלא היה ברור אם לתובע יש מנוי לשרותי גרירה התבקש התובע למסור אמצעי תשלום לבטחון עד אשר תתברר השאלה, אולם התובע סירב לכך.
הנתבעת 1 טענה כי התובע היה יכול ע"י מסירת אמצעי תשלום בטחון להקטין את נזקיו כפי שנטענו בכתב תביעתו.
הנתבעת 1 טענה כי בהתאם לסעיפים ג.7 לפרק 1 ו-א.11 לפרק 2 לתנאי כתב השירות, בו הוגדרו מקרים בהם אי בהירות לגבי זכאות המבוטח לשרותי גרירה, יידרש המבוטח למסור פרטי כרטיס אשראי למשך 60 יום במהלכם תיבדק זכאותו ואם יתברר כי המבוטח זכאי לשירותים אלו הוא לא יחוייב בכל תשלום, ועל כן לטענתה פעל התובע בניגוד לתנאי הפוליסה ואין מקום לפצותו.
הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה כי על התובע היה לנסות להקטין את נזקיו והוא לא עשה כן ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.
הנתבעת 1 טענה כי התובע לא הוכיח את נזקיו ועל כן אין לפצותו. באשר לשעות הנוספות אשר אותן טען התובע כי שילם לעובד טענה הנתבעת 1 כי בכל מקרה היה עליו לשלם את הסכום הזה שכן היה לוקח לשירותי הגרירה זמן להגיע ודבר זה מוסדר אף בכתב השירות שאין התובע זכאי לחילוץ מיידי.
הנתבע 2 בכתב ההגנה הודה בטענותיו של התובע בכתב תביעתו וטען כי כאשר התקשר התובע לשרותי הגרירה לא הופיע להם כי יש לתובע מנוי לשרותי גרירה בשל טעות טכנית. עוד טען הנתבע 2 כי ביקש מהנתבעת 1 לפצות את התובע אולם הנתבעת 1 סירבה בטענה כי אין קבלות על הנזק וכי הנזק שנגרם ללקוח הוא נזק עקיף.

דיון ומסקנות:
שאלת האחריות:
בדיון שהתקיים בפני
העידו התובע, נציג הנתבעת 1, מר יחיאל שטרן (להלן:"שטרן") והנתבע 2.
מעיון בכתבי הטענות אשר אליהם צורפו נספחים של פוליסת הביטוח וכן התכתבויות בין בעלי הדין סבור אני כי מלוא האחריות לנזקיו של התובע מוטלת על כתפיה של הנתבעת 1 בלבד.
הנתבע 2 צירף לכתב ההגנה מטעמו את הודעת חידוש ביטוח הרכב של התובע ובו ציין מפורשות כי מתבקש חידוש הפוליסה ללא שינויים.
מתיאור השתלשלות האירועים כפי שתוארו בכתב התביעה, תיאר התובע מסכת ייסורים אשר עבר עליו שאין חולק כי מי מהנתבעים צריך לתת את הדין בגינם, אולם סבור אני כי במקרה דנן אין זה יהיה ראוי להטיל את האחריות על הנתבע 2 אשר עשה כל אשר ביכולתו והעביר לנתבעת 1 הודעה על חידוש ביטוח רכבו של התובע ללא שינויים, ולא היה יכול לדעת שעקב איחודה של חברת הביטוח אריה עם חברת כלל לא יופיעו במחשבי חברת הביטוח רשימות ספקים ושירותי גרירה וכי התובע משלם עבור שירותי גרירה והתובע יאלץ לעבור את שעבר.
חברת הביטוח צריכה להבין שלא לכל אדם יש ברשותו כרטיס אשראי ולא לכל אדם יש בזמן נתון את סכום הכסף המזומן הנדרש. היות ולחברת הביטוח יש את הפרטים של הנהג המבוטח הייתה יכולה חברת הביטוח לשלוח את שירותי הגרירה, ואז לברר אם לתובע יש כיסוי גרירה או לא ולפיכך הייתה יכולה לחייבו. לכן, אפילו שדבר תשלום הבטחון הוגדר בכתב השירות, עדיין אין הנתבעת 1 פטורה מפיצויו של התובע במקרה דנן.
אין חולק כי התובע לא הקטין את נזקיו והוא היה יכול לעשות כן, אולם סבור אני כי לתובע נגרמה עוגמת נפש אשר גם הסכום אותו ביקש נראה לי זעום.
הנזק:
התובע תבע בכתב תביעתו את הסך של 1000 ₪, לפי הפירוט כלהלן:
1. דלק הלוך ושוב של הרכב בו הגיע אביו לדימונה בסך 300 ₪;
2. תשלום עבור שעות נוספות של העובד שהיה עימו בעבודה בסך של 250 ₪;
3. תשלום סמלי למכונאי בסך של 250 ₪;
4. פיצוי אישי על עוגמת נפש בסך של 200 ₪.

התובע לא צירף קבלות בגין נזקיו. הסכומים אותם תבע התובע בגין הוצאות דלק ובגין תשלום שעות נוספות לעבוד שלו נראים סבירים ביותר, ויש לפסוק אותם לתובע.
אין לפסוק לתובע הסך 250 ₪ עבור תשלום למכונאי, שכן אם התובע היה מעביר את רכבו למוסך, גם אז היה צריך לשלם עבור תיקון רכבו.
הפיצוי בסך 200 ₪ עבור עגמת נפש אותו תובע התובע הנו סביר ביותר.

סוף דבר:
לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע כדלקמן:
1) את הסך של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (20.05.08) ועד ליום התשלום בפועל;
2) את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3) הנתבעת 1 תשלם לנתבע 2 את הוצאות המשפט בסך 300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום י"ד כסלו ה'תשס"ט - 11 בדצמבר 2008 בהעדר הצדדים.

_____________________
זכריה ימיני
, שופט








תק בית משפט לתביעות קטנות 1491/08 מימוני עידן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, יצחק פאר (פורסם ב-ֽ 11/12/2008)