פסקי דין על יצחק קורן | פסקי דין על דינאל קורן

136620/98 א     29/10/1998




א 136620/98 יצחק קורן נ' דינאל קורן





בעניין שביו:

המבקש: יצחק קורן
נ ג ד

המשיב: דניאל קורן
החלטה

1. זו בקשה לעיכוב ההליכים בתיק הוצל"פ 01-69711-98-6, על פי הוראות סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968 שלשונו:
"א. הוגשה תובענה לבית המשפט, בסכסוך שהוסכם למוסרו לבוררות, וביקש בעל הדין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם,ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
בקשה לעכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה או בדרך אחרת אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
ג. בית המשפט - רשאי לא לעכב את ההליכים - אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. "
2. ביום 2.2.96 נחתם בין המבקש למשיב " הסכם אופציה" (להלן : "הסכם האופציה") שמטרתו הענקת אופציה למבקש או לחברה בבעלותו לרכוש מהמשיב את מניות חברת דני קורן
אחזקות גן בע"מ, המחזיקה בחלק ממניות חברת גן אורנים בע"מ.
בהסכם האופציה נקבע כי מימונה של העסקה, ייעשה באמצעות סכומי הכספים אשר יחולקו כרווחים לבעלי המניות בחברת גן אורנים בע"מ.

8. בסעיף 14.2 להסכם האופציה נקבע כי :
"כל הסכסוכים ו/או חילוקי הדעות שיתגלעו בין הצדדים, בקשר להסכם זה, ו/או הנובעים ממנו, יוכרעו בבוררות. . ."

4. ביום 14.4.97 נכרת בין הצדדים הסכם נוסף, אשר כונה ביניהם "זכרון דברים", ואשר בו הסכימו הם לפרוש מחדש את הסכום שננקב כתמורה, בסעיף 8 ל"הסכם האופציה".
להבטחת פריסת התשלומים, על פי האמור ב"זכרון הדברים", הפקיד המבקש ארבע המחאות שסכום כל אחת מהן 20,758 דולר כשוויים בש"ח.

5. ב"זכרון הדברים" נקבע (בסעיף 14 שבו) כי אין בו, ב"זכרון הדברים" כדי לגרוע מזכויות ו/או התחייבויות הצדדים על פי ההסכם הראשון, ועל פי כל ההסכמים האחרים השרירים והקיימים בין הצדדים.
מכאן שסעיף הבוררות על פי סעיף 14.2 להסכם הראשון - תקף ומכוחו הוגשה הבקשה שבפני
.
6. הבקשה שבפני
הוגשה הואיל והמשיב הגיש לביצוע את ארבע ההמחאות ללשכת ההוצאה לפועל; בו זמנית ובמקביל - הגיש המשיב תביעה לבוררים, על פי הסכם הבוררות ( עו"ד חיים סמט ורו"ח יצחק זינגר.)

7. לטענת המבקש בתביעה שבפני
הבוררים, על פי סעיף הבוררות, תובע המשיב, לטענת המבקש, בין היתר גם את סכום ההמחאות הללו.
המבקש - הגיש התנגדות כנגד הבקשה לביצוע ההמחאות, ולנוכח סכומה של בקשת הביצוע, כ84,000- דולר כשווים בש"ח, הועברה ההתנגדות לדיון בבית המשפט השלום.

8. כנגד הבקשה לעיכוב ההליכים, טוען המשיב שתי טענות עיקריות: האחת - כי אין כלל סמכות לבית המשפט לדון בבקשה ;
והשנייה - כי אם נתונה הסמכות לבית המשפט לדון בבקשה כי אז הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי - ולא לבית משפט זה. לשון אחר : טוען המשיב כי הואיל וסעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח 1968 עניינו בעיכוב הליכים ב"תובענה" - הרי אין בית המשפט מוסמך לדון בעיכוב הליכים משלא הוגשה "תבענה" כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 שכן הבקשה לביצוע שטר בהוצל"פ אינה בגדר תובענה.

9. אומר מיד - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בהתנגדות לביצוע שטר, כמו גם ב"הסכם האופציה" ו"בזכרון הדברים" - אני מקבלת את הבקשה. אבאר טעמי.
10. אין חולק כי ההתנגדות לביצוע שטר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתל - אביב יפו. על פי הוראת סעיף 81 א (ג) :
"...ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הבצוע ויעביר את הענין לבית המשפט;".
וראה גם : ע.א. 85/75 אסקר נ. כסאות ישראל. פד'י ל' (1) 77
ע.א. 211/78 שורפה נ.וקסלר. פד"י כ"ח (1) 512.

11. על פי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל התש"מ - 1970, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות. ( וראה : ע.א. 146/86 גמליאל נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ פד"י מ"א (8) עמ' 746 בעמ' 761.)

12. מכאן שעת שראש ההוצאה לפועל מעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט, יעבירנה לבית המשפט שנתונה לו הסמכות העניינית לפי חוק בתי המשפט נוסח משולב תשמ"ד - 1984, ולאותו בית משפט שלו הסמכות המקומית על פי הוראות תקנה 8 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. ( ראה : בר"ע (באר שבע) 664/84. פסקים מחוזיים. תשמ"ו כרד ג' בעמ' 196.)

18. מכאן שלבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בבקשה, זאת לנוכח העובדה שסכומם הכולל של ההמחאות נשוא בקשת הביצוע שהיתה לכתב תביעה בסדר דין מקוצר עם הגשת ההתנגדות והעברתה לבית המשפט - סכומן של ההמחאות נפל בגדר סמכותו של בית משפט השלום.
14. הוראת סעיף 81 א (ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967 קובעת כאמור לעיל כי משהוגשה ההתנגדות, יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט.

15. הוראה זו תכליתה ליצור מעין חוץ בין הליכי ההוצאה לפועל לבין הדיון בבית המשפט, ומשעה שהוגשה ההתנגדות במועד החוקי
- חייב ראש ההוצאה לפועל לעכב את ההליכים ולא להמשיך בהם, עד מתן החלטה אחרת של בית המשפט.
הוראה זו - המורה על עיכוב ההליכים איננה נתונה לשיקול דעת וביצועה "האוטומטי" מתקיים על פי הדין. ומשום כך ראש ההוצאה לפועל איננו רשאי להמשיך ולעסוק בביצוע הליכים כלשהם בתיק ההוצאה לפועל - או להורות על ביצוע הליך אחר, לאחר שניתן על ידיו צו לעיכוב ההליכים (ראה : בר"ע (ת-א) 12682/92, [לא פורסם
16. משהוגשה ההתנגדות ועוכבו ההליכים, עוברת סמכות הדיון בכל העניין אל בית המשפט, והוא אשר מוסמך לדון בכל ההליכים שננקטו בלשכת ההוצאה לפועל - לפני שעוכבו ההליכים ; ובין השאר רשאי בית המשפט לבטל סעדים אלה. כך גם מועברת לסמכותו של בית המשפט הסמכות לעכב את הליכי ההוצאה לפועל ולבטלם; סמכות המסורה בדרך כלל לראש ההוצאה לפועל על פי הוראת סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967. (ראה : תקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967.) עינינו הרואות איפא כי בית המשפט מוסמך לדון בהתנגדות ואף לדון בבקשת עיכוב ההליכים. אלא שלא הרי עיכוב ההליכים מכח הוראת תקנה 108
(ג) לתקנות ההוצאה לפועל התש"מ - 1970 כהרי הוראת ס' 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח 1968 אשר מכוחו הוגשה הבקשה שבפני
.

17. לטענת המשיב נכון ליום 10.9.98 הוא מועד הגשתה לשם הבקשה לעיכוב הליכים דנן - לא הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כל התנגדות לביצוע שטר לכן לא היתה בפני
בית המשפט כל תובענה לפיכך, לטענת המשיב אין לבית המשפט השלום, מכח סעיף 5 (א) לחוק הבוררות כל סמכות לעכב כל הליך של הליכי ההוצאה לפועל.

18. אמת, נכון הדבר כי אין בית המשפט מפעיל סמכותו לפי סעיף 6 לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 אלא אם כן, הוגשה בפני
ו תבענה. לכן, טרם הגשת התביעה אין יכול בעל דין לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעדים כגון בקשה עכוב הליכים עוד בטרם היתה מונחת בפני
בית המשפט תובענה (ראה : פרופ' י. אוטולנגי. בוררות דין ונוהל. מהדורה שלישית מורחבת. בעמ' 114).

19. ואמנם נכון כי בתאריך 10.9.98 הגיש המבקש את בקשתו לעיכוב הליכים, ורק 7 ימים לאחר מכן ביום 17.9.98 הגיש המבקש התנגדות לביצוע שטר ללשכת הוצאה לפועל בת"א. טענת המשיב מתמקדת איפא בהפרש הימים שבין הגשת הבקשה לעיכוב ההליכים, לבין הגשת ההתנגדות.

20. דא עקא, שבעניין זה המועד הקובע לדעתי הוא המועד בו דן בית המשפט בבקשה לעיכוב ההליכים, ולא המועד בו הוגשה הבקשה
לעיכוב ההליכים לבית המשפט.
וראה : ע.א. 392/98 + 410 עינצ'י ואח' נ' הסוכנות היהודית
לארץ ישראל, פד"י מ"ד (4) עמ' 4 שם קבע בית המשפט העליון כי יש לראות את מועד הדיון בבקשה לקבל

פסק דין
בהעדר הגנה כמועד שלאחריו לא ניתן להכניס לתיק כתב הגנה באיחור.

21. כך גם בענייננו, לאמור המועד הקובע לעניין זה הוא המועד שבו דן בית המשפט בבקשה לעיכוב ההליכים, עתה: ואין נפקא מינה למועד הגשת הבקשה לעיכוב ההליכים (שקדם לה). ועתה - אין חולק כי הוגשה ההתנגדות, (17.10.98) והיא מונחת בפני
. (וראה גם : רע"א 5967/97 ג'.מ' הופמן נ' הופמן פ"ד מ"ו (1)
786.784.)

22. משהועברה ההתנגדות לבית המשפט, רואים אותה כבקשת רשות להתגונן, לפי תקנה 205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 - והרי היא - כלשון תקנה 1 לתקנות סדר הדין "תובענה"בהיותה "בקשה שהביא בעל הדין לפני בית המשפט באחת הדרכים שנקבעו לכך" ומשהוגשה "תובענה", קרי ההתנגדות, לבית המשפט, ובמועד הדיון היתה בפני
בית המשפט, קמה לבית המשפט הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ההליכים.

28 כך גם עומד המבקש בתנאיו האחרים של סעיף 6 (א) לחוק הבוררות: יש הסכם בוררות בין הצדדים : אף המשיב עצמו אינו חולק על טענת המבקש ולפיה הסכם הבוררות שבין הצדדים תקף, וכי להכרעה בבוררות יועברו כל הסכסוכים וחילוקי הדעות בקשר
להסכם או הנובעים ממנו. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי שאלת הצגת ההמחאות לפרעון היא "עניין הנובע פן ההסכם שבין הצדדים" אין חולק גם כי קיימת, בין המבקש למשיב, הסכמה על קיום הליך של בוררות בין הצדדים. וברור מאליו שהמבקש שהוא צד להסכם הבוררות מבקש את העיכוב.

24. נמצא איפא כי חמשת התנאים המצטברים, המהווים מקור לסמכותו של בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות אכן מתקיימים בענייננו וקמה הסמכות המלאה לבית המשפט זה.

26. עוד אבהיר כי על פי הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה "טעם מיוחד", שהסכסוך לא יידון בבוררות. אלא שבעניינו - נתקיימו כל התנאים לקיום עיכוב ההליכים : ואין מחלוקת כי סעיף 14.2 קובע כי כל הסכסוכים בין הצדדים בקשר להסכם האופציה וההסכמים הנובעים ממנו יוכרעו בבוררות בפני
הבוררים " וסעיף זה מהווה הסכם בוררות בין הצדדים, וחלות עליו הוראות חוק הבוררות תשכ"ח - 1968 והתקנות לפיו.
נוסחו הרחב של הסעיף כלעיל קובע כי כל הסכסוכים בין הצדדים בקשר להסכם האופציה וההסכמים השלובים בו יוכרעו ע"י בורר מוסכם, הנדרש לדון, בין היתר בזכאות המשיב לסכום ההמחאות שביצוען נתבקש בהוצל"פ.
26. כאמור משלא קיבלתי איזו מטענות המשיב ומשלא הובא בפני
טעם מיוחד לכך שאין לעכב את ההליכים - אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ עד למתן הכרעה בבוררות המתקיימת בין הצדדים.

אני מחייבת את המשיב בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד המבקש בסך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא רבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

נתנה במעמד : ב"כ המבקש - עו"ד ב. לוינבוק
.
ב"כ המשיב - עו"ד ח. -ארבל
היום ט' חשון תשנ"ט
29 אוקטובר 1998
ד. מארק הורנצ'יק
, שופטת
מותר להפצה
מהיום ט' חשון תשנ"ט 29 אוקטובר 1998
ד. מארק הורנצ'יק
, שופטת










א בית משפט שלום 136620/98 יצחק קורן נ' דינאל קורן (פורסם ב-ֽ 29/10/1998)