פסקי דין על פרושינובסקי מרים | פסקי דין על פרושינובסקי יוסף | פסקי דין על פרושינובסקי אברהם לייב ואח' | פסקי דין על יצחק ביטון

4919/08 בשא     15/12/2008




בשא 4919/08 פרושינובסקי מרים, פרושינובסקי יוסף, פרושינובסקי אברהם לייב ואח' נ' יצחק ביטון




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 4919/08

ת"א 8444/06
לפני:
כב' השופט משה רביד


15/12/2008



בעניין:
1. פרושינובסקי מרים

2. פרושינובסקי יוסף
3. פרושינובסקי אברהם לייב
4. לנג יעקב


ע"י ב"כ
עו"ד יחזקאל גרוסברד

המבקשים


נ
ג
ד



יצחק ביטון



ע"י ב"כ
עוה"ד בנימין שור וליאת סאס

המשיב



ה ח ל ט ה
1.
לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהליך העיקרי ביום 25.9.2008 (להלן - "פסק הדין") עד למתן

פסק דין
בערעור, אשר המבקשים מתעדים להגיש לבית המשפט העליון.

העובדות וההליכים
2.
ביום 5.10.2006 הגיש המשיב, התובע בהליך העיקרי (להלן - "המשיב"), תביעה נגד המבקשים, הנתבעים בהליך העיקרי (להלן - "המבקשים"), לאכיפת הסכם מכר מקרקעין (דירה ומרתף) שנחתם ביום 7.7.2004 בין המשיב למבקשת 1, הבעלים הרשומים של הדירה והבעלים הלא רשומים של המרתף, ואשר כנטען מלוא התמורה בגינו שולמה למבקשת.
בכתב ההגנה הודו המבקשים בחתימה על ההסכם, אלא שלטענתם המדובר בהסכם הלוואה ולא בהסכם למכירת מקרקעין. כנטען, השימוש בהסכם מכר נעשה אך לצורך הסדרת עקיפת איסור הריבית החל על המגזר הדתי.

3.
לאחר שהתקיימו בתיק מספר ישיבות קדם משפט, הורתי בישיבת קדם משפט האחרונה, מיום 25.3.2008, על מועד לשמיעת הראיות ליום 24.9.2008 בהדגישי "לחקירת כל העדים".
בדיון שהתקיים ביום 25.9.2008, הודיע בא-כוח המבקשים, עו"ד יחזקאל גרוסברג, כי המבקשים לא התייצבו לדיון בהגישו לבית המשפט מסמך שנטען לגביו כי הוא מהווה תעודה רפואית. באת-כוח המשיב, עו"ד ליאת סאס, טענה כי אין המדובר בתעודה רפואית, ועתרה לקבלת

פסק דין
, בציינה כי לא תתנגד לעצם הגשת בקשה לביטול

פסק דין
על-ידי המבקשים תוך 30 יום וכי לא תפעל למימוש פסק הדין בתקופה זו.

4.
במסגרת פסק הדין קבעתי, כי המבקשים לא כפרו בטענות המשיב אלא טענו כי מדובר בחוזה למראית עין ולכן היה עליהם להתחיל בהבאת הראיות, כעולה גם מהחלטתי מיום 9.1.2008. משהמבקשים לא התייצבו למועד שנקבע לשמיעת הראיות, ובשים לב כי המסמך שהוגש לתיק בית המשפט אינו תעודה רפואית הערוכה כדין, הורתי על מתן

פסק דין
, המצהיר כי המשיב הינו הבעלים של המקרקעין, הידועים כגוש 30061 חלקה 50 (דירה), וחלקה 51 ביחס לזכויות במחסן ולא לדירה הצמודה לו (להלן - "המקרקעין"). כמו כן, הורתי כי הערת האזהרה המופיעה בפנקסי המקרקעין על זכויות המבקשת 1 במקרקעין לטובת המבקש 3 תימחק מהפנקסים וכן כל הערה נוספת המונעת את העברת הזכויות לידי המשיב, וכי על המבקשים, ביחד ולחוד, לרשום הזכויות במקרקעין על שם המשיב. ככל המבקשים לא יבצעו הרישום תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, הורתי על מינוי כונסי נכסים. כמו כן, הורתי כי על המבקשים לפנות המקרקעין תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. במסגרת פסק הדין הורתי על עיכוב ביצועו עד לחלוף 30 יום מיום מתן פסק הדין. המבקשים חויבו בתשלום שכר טרחת המשיב בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט.
5.
ביום 18.10.2008 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין (בש"א 4502/08). המבקשים סמכו בקשתם על הערתי בפסק הדין, לפיה הם יהיו רשאים להגיש בקשה לביטול פסק הדין תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בכפוף להצגת אישור רפואי ערוך כדין, לפיו לא היו מסוגלים לטוס לישראל במועד שנקבע לשמיעת הראיות.
בהחלטתי מיום 24.11.2008 הורתי על דחיית הבקשה, בנמקי כי בית משפט זה אינו מוסמך להורות על ביטול

פסק דין
בנסיבות המקרה דנן, שאינן באות בגדרי הוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הבקשה
6.
המבקשים, באמצעות בא-כוחם, השתיתו בקשתם על שני טעמים:
האחד,

לפיו סיכויי הצלחת המבקשים בערעור שיוגש הינם גבוהים. לטענת המבקשים, המשיב, באמצעות באת-כוחו, לא התנגד לעצם הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ככל שזו תוגש בצירוף אישור רפואי ערוך כדין ובמועד שקבע בית המשפט בפסק הדין, בבחינת זכות פרוצדוראלית שניתנה למבקשים, אשר המשיב לא התנגד לה. לפיכך, היה על בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק הדין לגופה. משבית המשפט דחה הבקשה לביטול פסק הדין מטעמים פרוצדוראליים, הרי שסיכויי ההצלחה בערעור הינם גבוהים.

השני,

לפיו אי מתן עיכוב ביצוע פסק הדין יגרום למבקשים נזק עצום ובלתי הפיך, שכן בהעדר עיכוב ביצוע פסד הדין, יהא בידי המשיב לבצע עסקה במקרקעין על צד שלישי. לפיכך, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים.
לבקשה לא צורף תצהיר לתמוך בעובדות הנטענות בה.


תגובת המשיב
7.
המשיב, באמצעות בא-כוח, עו"ד בנימין שור, התנגד לבקשה. בהתייחס לסיכויי הערעור, לכשיוגש, טען המשיב כי אלה נמוכים, שכן מלכתחילה לא עמדה למבקשים זכות להגיש הבקשה לביטול פסק הדין. יתרה מזאת, אין חולק כי בידי המבקשים סך של 181,000 דולר (קרן) השייך למשיב. לפיכך, ככל שהדבר נוגע להוצאות שנפסקו לטובת המשיב, הרי שהיה והערעור יתקבל, ניתן לקזזן מסכום הקרן. בהתייחס למאזן הנוחות, טען המשיב, כי הוא מותיר שאלת עיכוב ביצוע העברת הרישום במקרקעין על שם המשיב לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף לחיוב המבקשים במתן ערובה מתאימה.
יחד עם זאת, ככל שמדובר בהעברת החזקה במקרקעין למשיב, טען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן המקרקעין מושכרים לאחר ואינם משמשים דירת מגורים של המבקשים. קרי, אין כל קושי בהשבת המצב לקדמותו. יתרה מזאת, משנקבע בפסק הדין כי יש לאכוף הסכם המכר, הרי שאי מסירת החזקה למשיב תסב לו נזק כלכלי, משלא יהא בידו לקבל פירות השכרת הנכס - דמי השכירות. נזק זה הינו בלתי הפיך משמנהג הוא בקרב המבקשים שלא לשלם סכומים שנפסקו נגדם. ויוטעם, דמי השכירות שיושלמו למשיב, לכל היותר, יתקזזו מסכום החוב של המבקשים למשיב, אשר אינו שנוי במחלוקת.


תשובת המבקשים
8.
בתשובה לתגובת המשיב, חזרו המבקשים על טענתם בדבר סיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל, בהוסיפם בהתייחס לעיכוב ביצוע מסירת החזקה במקרקעין, כי בכוונת המשיב להשכיר את הדירה לצד שלישי, טעם המצדיק, כשלעצמו, עיכוב ביצוע פסק הדין, בשל קושי ממשי לפנות השוכר הפוטנציאלי. יתרה מזאת, הואיל והנכס מושכר על-ידי המבקשים למשפחת כהן ובהעדר פרטים נוספים, בין היתר, בדבר אורך תקופת השכירות, ברי כי זו תסרב לפנות הנכס כך שלא יהיה בידי המבקשים לקיים החלטת בית משפט זה. לטענתם, היה על המשיב להגיש בקשה לצירוף משפחת כהן כצד להליך דנן, ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.

דיון
9.
לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד, במובן זה שעד להכרעה בערעור על פסק הדין, ככל שיוגש, לא ייעשה כל שינוי ברישום הזכויות במקרקעין בפנקסי המקרקעין, בכפוף להפקדת ערובה, כמפורט להלן. אבאר עמדתי:
10.
כלל הוא כי אין בהגשת ערעור על

פסק דין
כדי לעכב ביצועו, כך מורנו הוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), הקובעת לאמור:

"466. הביצוע לא יעוכב

הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."

עמדה על כך השופטת ד' דורנר, כתוארה דאז, בבש"א 4403/94 רחל ויצמן נ' שלמה ניצן, לא פורסם (1994), בהתייחסה לשיקולים שעל בית המשפט לבחון, בהידרשו לבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
, בקובעה כהאי לישנא:

"בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של

פסק דין
יש לערוך איזון בין האינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו כפי שנקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור. בהתנגשות בין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה, שכן ההנחה היא כי פסק הדין בו נקבעו זכויותיו הוא נכון.
...
הכלל הוא איפוא, כי

פסק דין
מחייב מיום שימועו, וכי הזוכה זכאי לתבוע את ביצועו המיידי גם אם המפסיד הגיש ערעור. ואולם, העדפת האינטרס של הזוכה אינה מוחלטת, ולבית המשפט מסורה על-פי תקנה 467 לתקנות הנ"ל

[תקנות סדר הדין האזרחי] הסמכות לעכב ביצוע של

פסק דין
. סמכות זו תופעל כדי למנוע מצב דברים שבו לא ניתן להגשים את זכויותיו של המערער כפי שייקבעו בפסק הדין בערעור."

הלכה פסוקה היא, כי רק במקרים חריגים ובהתקיים נסיבות מיוחדות, יעוכב ביצועו של

פסק דין
. בית המשפט יעשה כן בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים:

האחד,

סיכויי הצלחה טובים של המערער בערעורו, הנבדקים בשלב זה באופן לכאורי,

והשני,

מאזן הנוחות בין הצדדים, במסגרתו יבחן בית המשפט האם יהא זה מן הנמנע או למצער קשה להשיב את המצב לקדמותו, היה ופסק הדין לא יעוכב. כך השופט א' לוי בע"א 7609/01 משה בר שלום נ' יוסף קירשנבוים, לא פורסם (2001) בקובעו לאמור:
"על המבקש עיכוב ביצוע מוטל נטל כבד להראות שסיכוייו להצליח בערעור גבוהים, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין ימיט עליו נזק רב, שקשה יהיה לתקנו במידה ותצלח דרכו בערעור."

(ראו גם, ע"א 4887/08 יצחק בנאי נ' סמולנסק דיאמונד (ישראל) בע"מ, טרם פורסם (2008); בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, טרם פורסם
(2006); ע"א 9117/03 יהודה זהר נ' נגלאא ברדויל, לא פורסם (2003); בש"א 86/89 ישראל הרפז נ' עופר אחיטוב, פ"ד מג(1), 334, עמוד 336 (1989); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמודים 859-860).
11.
ויודגש, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של המבקש עיכוב ביצועו של

פסק דין
להוכיח התקיימם של התנאים דלעיל. עמד על כך השופט א' מצא בבש"א 8240/96 איתן חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997), בקובעו בעמודים 405-406, כי היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
, בהתחשב במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו, מותנית בשלושה:

"ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו

היטב

העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו; שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב."



(ראו גם, ע"א 8389/08 ד"ר ראיסה גראץ נ' יהודית נבון, טרם פורסם (2008); ע"א 7725/08 ורסצ'ה 83 בע"מ נ'

gianni versace s.p.a.
,

טרם פורסם
(2008); ע"א 9750/05 חי אליהו נ' יצחק אלנר, טרם פורסם (2006); ע"א 11909/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מרים חסין, לא פורסם (2005)).
12.
ובענייננו, סבורני כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח התקיימם של התנאים דלעיל, אשר אך בעטיים ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
. המבקשים הסתפקו בטענה לאקונית, לפיה בהעדר עיכוב ביצוע פסק הדין "עלול כל הליך הערעור להיות בלתי רלוונטי תוך גרימת נזק עצום ובלתי הפיך למבקשים", בהוסיפם כי בהעדר היעתרות לבקשה, הרי שביכולתו של המשיב "לבצע עיסקה עם צד ג', ואין בלב המבקשים כמעט ספק כי המשיב אכן יבצע עיסקה שכזו." הלכה פסוקה היא, כי אין די בהעלאת טענה לאקונית בענין דנא, עת הנטל רובץ לפתחם של המבקשים להוכיח טענותיהם כאמור בראיות ובנתונים (ראו גם, ע"א 7502/08 שגיא שלום נ' עו"ד שי גרנות-כונס נכסים קבוע, טרם פורסם (2008); ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' חיים אביצור, לא פורסם
(2003); בש"א 3158/91 שמואל פלטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, עמוד 504 (1991)).
לא למותר לציין, כי לבקשה לא צורף תצהיר, כמתחייב על-פי דין, אשר במסגרתו היה על המבקשים לפרט את הנסיבות המלמדות, כי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול להסב להם נזק בלתי הפיך, כנטען על-ידם. די בטעם זה כדי לדחות הבקשה (ע"א 9010/08 מרכז רפואי רבין נ' דוד לוביאניקר, טרם פורסם (2008)).

13.
ויוטעם, לא נעלמה מעיניי ההלכה הפסוקה, לפיה פינויו של חייב מדירת מגוריו ומכירתה לצד שלישי עלולים לגרום לתוצאה בלתי הפיכה, בעטיה יטה בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (ראו, ע"א 8511/08 פליקס כהן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, טרם פורסם (2008); ע"א 8519/06 ברכה יעקב נ' מיכאל גכמן, טרם פורסם (2007); רע"א 5533/06 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ, טרם פורסם (2006); רע"א 667/01 עיזבון אל רחמן דרביה ז"ל נ' היפר מטל בע"מ, פ"ד נו(2) 5 (2001)).
אלא שאין אלה נסיבות המקרה דנן. אין מחלוקת כי המבקשים אינם מחזיקים במקרקעין ואלה אינם משמשים להם בית מגורים. כעולה מתצהיר המבקשת מיום 23.3.2008 שצורף לתגובה מטעם המשיב, המקרקעין מושכרים בשנים האחרונות לאחר (משפחת כהן). אלא שהמבקשת, הבעלים הרשומים של הנכס, לא נתנה פרטים נוספים בדבר משך תקופת השכירות והיות משפחת כהן השוכרת של המקרקעין בפועל דהיום. מכל מקום, שוכר המקרקעין לא צוּרף כצד להליך דנן. משכך, אין בידי לקבל הטענה כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין בהתייחס לפינוי המקרקעין מכל חפץ ואדם יסב למבקשים נזק בלתי הפיך (ראו גם, ע"א 3333/07 אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, טרם פורסם (2007); ע"א 4090/04 דבורה סלע נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם (2004)). למותר לציין, כי לא נטען על-ידי המבקשים וממילא לא הוכח, כי פינוי המקרקעין יגרום למבקשים הכבדה חמורה ומיוחדת, החורגת מן ההכבדה או הנזק הכרוכים בדרך כלל בפינוי מקרקעין (ראו בהיקש, ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4, פ"ד נג(1) 187, עמוד 190 (1999)).
יתרה מזאת, בנסיבות בהן המבקשים אינם חולקים על הכספים שקיבלו מהמשיב בגין הסכם המכר (ראו גם, סעיפים 12 ו-27 לכתב ההגנה המתוקן ותביעה שכנגד מתוקנת; סעיף 27 לתצהיר עדות ראשית מטעם המבקשת 1; וסעיף 10 לתצהיר עדות ראשית מטעם המבקש 2), ואשר טרם הושבו למשיב - הגם שלטענת המבקשים המדובר בפועל בהסכם הלוואה והמשיב מצידו חייב להם כספים - סבורני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, הזכאי ליהנות, בנסיבות המקרה דנן, מפרי זכייתו.
יחד עם זאת, מבלי שאכריע בסיכויי הצלחת המבקשים בערעור, ככל שיוגש, ובשים לב כי פסק הדין ניתן מבלי שאדרש לטענות הצדדים לגופו של עניין, בשל אי התייצבות המבקשים לישיבת ההוכחות שנקבעה במעמד הצדדים ובהתחשב בעמדתו של המשיב כאמור, נחה דעתי כי בכל הנוגע להעברת רישום הזכויות במקרקעין על שם המשיב, כמפורט בפסק הדין, יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן בעניין זה ביצוע פסק הדין אכן עשוי להביא למצב בלתי הפיך. עיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לרישום זכויות המשיב במקרקעין המותנה בהפקדת ערובה הינו פתרון ראוי שיש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים.

סוף דבר

14.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת באופן חלקי בלבד, כך שלא ייעשה כל שינוי ברישום הזכויות במקרקעין בפנקסי המקרקעין, עד למתן

פסק דין
בערעור, ככל שיוגש. כתנאי לעיכוב ביצוע כאמור, על המבקשים להפקיד בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 50,000 ₪ להבטחת נזקי המשיב בגין עיכוב הביצוע, אם הערעור יידחה. אם לא
יוגש ערעור במועד וכן אם לא תופקד ערובה כאמור, יפקע עיכוב הביצוע שניתן. יתר הוראות פסק הדין בנות ביצוע.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ח בכסלו, תשס"ט (15 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.



משה רביד
, שופט








בשא בית משפט מחוזי 4919/08 פרושינובסקי מרים, פרושינובסקי יוסף, פרושינובסקי אברהם לייב ואח' נ' יצחק ביטון (פורסם ב-ֽ 15/12/2008)