פסקי דין על יובל מיחשוב ישיר בע"מ | פסקי דין על גו אין בע"מ

63156/00 א     13/11/2001




א 63156/00 יובל מיחשוב ישיר בע"מ נ' גו אין בע"מ




28
בתי המשפט
א 063156/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/11/2001
תאריך:
כב' השופטת אלמגור שושנה
בפני
:

יובל מיחשוב ישיר בע"מ

בעניין:
תובע
נ ג ד
גו אין בע"מ
נתבע

פסק דין
התובעת, חברה לאספקת ציוד מחשבים (להלן:"התובעת"), התקשרה עם הנתבעת בחוזה למכירת מערכת מחשוב. משסופק הציוד לנתבעת הסתבר כי בהעדרם של מספר חלקים לא ניתן לתקשר בין מרכז המשרדים של הנתבעת לבין סניפיה. לאחר כחודש מיום האספקה סופקו גם החלקים החסרים אולם עד היום הנתבעת לא שלמה את מלוא התמורה לתובעת. לטענתה נגרמו לה נזקים בגין האיחור באספקת החלקים אותם היא מקזזת ותובעת בתביעה שכנגד.

להלן בקצרה העובדות הרלבנטיות לענייננו.

1. ביום 31/12/97 נפרצו המשרדים המרכזים של רשת גו אין (להלן:"הנתבעת") ונגנב מהם מחשב מסוג 400 s a, שהיה חלק ממערכת מחשוב שרכשה הנתבעת מחברת י.ב.מ.
משהסתבר כי במחסניה י.ב.מ לא נמצא ציוד חלופי מתאים הפנתה האחרונה את הנתבעת לתובעת. בין התובעת לבין הנתבעת נכרת ביום 4/1/98 חוזה לרכישת מחשב חדש מאותו סוג שנגנב (להלן:"המחשב"). מחיר המחשב נקבע לסך 105,993.23 ש"ח והוא הותקן במשרדי הנתבעת ביום ההזמנה או יום לאחר מכן.

2. משהותקן המחשב במשרדי הנתבעת הסתבר כי חסרים בו מספר חלקים חשובים שבהעדרם לא ניתן היה לתקשר בין סניפי הרשת המפוזרים ברחבי הארץ לבין המשרדים המרכזים.

3. לאחר כחודש ימים מיום התקנת המחשב סופקו החלקים החסרים.

4. מסכום תמורת המחשב שלמה הנתבעת לתובעת שלושה תשלומים על סך 7,346 ש"ח כל אחד, בשלושה שיקים דחויים לחודשים מאי יוני יולי 1999. לגבי יתרת התמורה שלחה הנתבעת לתובעת סדרה של שיקים דחוים שמועד פרעונם החל מיום 8/8/99 ועד ליום 8/3/00. שיקים אלו הוחזרו לנתבעת בטענה כי לא היתה כל הסכמה לדחיית פרעון כאמור.

לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה את מלוא התמורה פחות שלושת השיקים שנפרעו כאמור. הנתבעת טוענת להגנתה כי יש להפחית מסכום התמורה סך בשקלים השווה ל - 5,860 דולר, הוא שווים של החלקים החסרים, אשר סופקו לה ישירות על ידי י.ב.מ בתמורה לסכום האמור. כן טוענת הנתבעת כי נגרמו לה נזקים במהלך החודש שהמחשב פעל ללא החלקים החסרים, אותם היא מפרטת בתצהירי עדות ראשית מטעמה.

דיון

1. החלקים החסרים לא סופקו על ידי התובעת ביחד עם הציוד הבסיסי כמתחייב על פי מסמך ההזמנה נספח ב' לתצהירי הנתבעת (להלן:"ההזמנה"). התובעת התחייבה לספק את המחשב על חלקיו בהתאם לתצורה המפורטת בהזמנה, זאת תוך יומים עד ארבעה ימים מיום ההזמנה והיא לא עשתה כן. לטענת עדי התובעת הם הבהירו לנציג הנתבעת, רמי גררה, כי חלקים אלה חסרים במלאי וכי הם יגיעו לאחר זמן. רמי גררה טוען כי לא זכור לו שהוזכר איחור כאמור.

הטענה בדבר אחור מוסכם אינה עולה בקנה אחד עם המצויין במפורש בהזמנה. למרות ששלושה עדים מטעם התובעת חזרו על הטענה ולמרות שאחת מהם עבדה במועדים הרלבנטים בחברת י.ב.מ ולא בתובעת, לא נחה דעתי מעדותם וקשה להשתחרר מהרושם כי אלו עדים בעלי ענין ונציגת י.ב.מ, העדה דינה נכטיגל, בכללם. גם דינה עובדת היום בחברת בת של התובעת ואם אכן הוסכם שהחלקים החסרים, שהינם בעלי משמעות רבה לתקינות עבודתה של הנתבעת, יסופקו בתאריך מאוחר יותר היתה התובעת מעלה זאת על הכתב. עיון בנוסח ההזמנה מלמד כי הוא נבנה במיוחד עבור הנתבעת וכי אין המדובר בנוסח הזמנה סנטדרטי שלא שונה לצורך הענין. דינה העידה כי כל ההצעות הן בטווח אספקה של 4-6 שבועות (עמוד 5 לפרוטוקול שורה 1), בעוד שבהזמנה נרשם שזמן האספקה הינו 2-4 ימים. אין המדובר בטעות אלא בהתחייבות שנתנה על ידי התובעת כלפי הנתבעת לאור הדחיפות שבהזמנה.

חזוק למסקנה זו נמצא בהסכמת התובעת להפחית סך השווה לכ - 20% מתמורת המחשב (נספח ו' לתצהיר התובעת). אין ספק כי הסכמה זו אינה לפנים משורת הדין, אלא משהבינה התובעת כי החלקים החסרים לא סופקו על ידה לנתבעת הסכימה לקזז מן התמורה סך בשקלים השווה ל - 3,360 דולר. אשר על כן אני סבורה כי הוסכם בין הצדדים, וכך אף עולה מההתכתבות שנוהלה ביניהם (נספחים ז' ח' לתצהיר הנתבעת) כי התובעת הסכימה להפחית מהתמורה סך בשקלים השווה ל 3,860 דולר.

הנתבעת טוענת כי הסכום שיש להפחית בגין החלקים החסרים עולה כדי הסך של 5,860 דולר. יש לדחות טענה זו משני טעמים: האחד משום שלא הוכח על ידי הנתבעת כי זהו שווים של החלקים החסרים, והשני, וזה העיקר, משום שהנתבעת לא הוכיחה כי שלמה סכום זה לי.ב.מ. אמנם מנכ"ל הנתבעת, דני בנימיני, טען בעדותו כי סכום זה שולם לי.ב.מ בגדר התחשבנות ארוכה המתנהלת בין הצדדים אולם הוא לא טרח להציג מסמך כלשהו שיצביע על תשלום לי.ב.מ בסך 5,860 דולר.

אשר על כן יש להפחית ממחיר המחשב בסך 105,993.23 ש"ח סך של 16,032 ₪ שהוא עלות החלקים המוסכמת לקיזוז (ראה סעיף 7 לכתב התביעה). כמו כן יש להפחית מסכום זה התמורה בגין שלושה שיקים על סך 7,346 ש"ח, דהיינו 22,038 ש"ח. לפיכך יתרת התמורה המגיעה לתובעת בגין מכירת המחשב לנתבעת עומדת על סך 67,923.23 ש"ח נכון ליום 15/2/98. לסכום זה יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהמועד האמור ועד למועד התשלום בפועל.

2. אשר לנזקים להם טענה הנתבעת כתוצאה מחסרונם של החלקים במשך חודש ינואר 1998 יש לומר כי טענות נזק אלה נטענו באופן כללי וסתמי מבלי ליתן לבית המשפט כלים מספיקים על מנת לכמת את הנזק הנטען לסכומים קונקרטים. הלכה היא כי לא די לטעון שארוע מסויים גרם לנזק, אלא יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק וכן יש להוכיח את גובה הנזק מקום שניתן להוכיחו במספרים מדוייקים. עדויות הנתבעת הינן כלליות, חסרות מסמכים לעגן את גובה הנזק הנטען, למרות שניתן היה להשיגם ולא במאמץ רב. במקרים אחרים נמנעה הנתבעת מלהביא לעדות עדים , אשר עדותם תבסס הנזקים הנטענים ואין להסתפק בתצהיר עדות ראשית של מנכ"ל הנתבעת לכימות הנזקים, ואפרט:

א. בסעיפים 51.11 עד 51.13 לתצהיר עדותו של מנכ"ל הנתבעת נתבעות שעות עבודה מבוזבזות של מנהלים, אובדן תפוקה של החברה, אובדן הכנסה ופגיעה במוניטין, אף לא אחד מאותם רכיבים הוכח על ידי הנתבעת. כך למשל טען מנכ"ל הנתבעת בסעיף 48 לתצהירו כי כ - 25% מזמנו ומזמנם של מנהל השווק ומנהל התפעול של הרשת הוקדש לפתרון הבעיות שנוצרו במהלך חודש ינואר 98. לא ברור מה היה חלקם של המנהלים בבעיות המחשב שהתעוררו במהלך החודש, ולא ברור מה היה חלקו של כל אחד מהם בפתרון הבעיות, אם בכלל. כמו כן טענות בדבר אובדן תפוקה של החברה ואובדן הכנסה לא הוכחו למרות שאפשר להוכיח זאת באמצעות חוות דעת חשבונאית. דומה כי הסכומים הנתבעים קלוטים מהאויר ולא ניתן לבסס עליהם, פסיקת נזק בסכום כלשהו.

ב. בסעיף 51.10 נתבעה עלות שעות עבודה לביצוע ספירת מלאי ואולם מנכ"ל החברה לא ידע להצביע על מספר העובדים בכל סניף וסניף, כמה מהם עסקו בספירת מלאי, כמה שעות הושקעו בכל סניף שכן יש להניח כי אין זהות מוחלטת בין גודלו של סניף אחד למשנהו. משניתן היה להוכיח פרטים אלו במסמכים ועדויות מתאימות ומשנמנעה הנתבעת מלעשות כן היא לא הוכיחה ראש נזק זה.

ג. בסעיף 51.9 לתצהיר נתבעה עלות שעות עבודה בגין החלפת מדבקות כולל חומרים. גם כאן לא ידע מנכ"ל הנתבעת לפרט מה מבין הסכום הנתבע יוחד לחומרים ומה ממנו לשעות עבודה. מדובר במספר סתמי אשר יש לדחותו.

ד. בסעיף 51.8 נתבע תשלום עבור שמונה קווי סיפרנט לחודש ינואר 98 לשמונת הסניפים של הרשת. לצורך כך צורף חשבון בזק לסניף אחד בתל אביב לחודשים דצמבר ינואר 98. חשבון זה מבקשת הנתבעת לחלק לשנים ולהכפיל ב - 8. גם כאן דומה כי הסכום הנתבע הינו שרירותי שכן לא ברור מהו היחס בין כמות השימוש בקו לבין הסכום הנגבה על ידי בזק. כלומר, האם חיוב בסניף תל אביבי זהה לחיוב בסניף אחר והאם חיוב בחודש דצמבר, בו היה שימוש בקו, זהה לחיוב עבור חודש ינואר מועד בו לא היה שימוש בקו. אשר על כן לא נחה דעתי ולא הוכח מהו סכום החיוב שיש לקזז בגין אי השמוש בקווי סיפרנט במהלך חודש ינואר 98.

ה. נתבעה משכורתה המלאה של מנהלת החשבונות עבור חודש ינואר 98, הן משכורת בסיס והן שעות נוספות. אין ספק כי עובדת זו לא עבדה, ולפחות לא הוכח, שעבדה במהלך חודש ינואר רק על ארועים שנובעים מחסרונם של החלקים שלא סופקו. יתר על כן, אף לא הוכח כי יש לייחס את השעות הנוספות לנזק הנטען, שכן לא ברור האם שעות נוספות משולמות למנהלת החשבונות דרך כלל או רק במקרה חריג זה. אשר על כן יש לדחות גם את התביעה בגין ראש נזק זה.

ו. אף לא נחה דעתי לגבי התביעה שבסעיפים 51.5, 51.6 בקשר לעובדים נוספים שזמנם יוחד להתגבר על התקלה כתוצאה מחסרונם של החלקים. איש מהם לא הובא לעדות וספק בעיני אם מנכ"ל התובעת יודע מה עשו אותם עובדים במהלך חודש ינואר 98.

ז. עלות חברת חשבים בגין ביצוע משכורות באופן ידני ולא באמצעות המחשב שנרכש על ידי הנתבעת: החשבוניות שצורפו לתצהיר מנכ"ל הנתבעת הינן עבור עיבוד משכורות חודש נובמבר 97, מועד שאינו רלבנטי לתביעה זו. אשר לעבוד נתוני משכורות חודש דצמבר 97, אלה ממילא היו צריכים להיות מבוצעים על ידי חברה חיצונית שכן מועד אספקת המחשב בתחילת חודש ינואר 98, גם על חלקיו החסרים, לא היתה עונה על המועדים הקבועים בחוק להכנת משכורות עובדים. אשר על כן יש לדחות התביעה גם בגין ראש נזק זה.

ח. בסעיף 51.3 נתבעת עלות שירותי חברת תיאום עבור ליווי התובעת במהלך חודש ינואר 98 בכל הקשור לשירותי מחשב שהיו חסרים לה. מעדותו של רמי גררה, מנכ"ל חברת תיאום, עולה כי החשבונית שצורפה לתצהירו (נספח ט') כוללת גם שעות עבודה שאינן קשורות לנזק הנטען. במהלך עדותו טען העד כי 6-7 שעות מסך השעות המופיע בחשבונית הוקדש להתקנת התוכנה והעלאת הגיבויים (עמוד 3 לפרוטוקול מיום 6/11/2001 שורה 9), עבודה שאינה קשורה לנזק שנגרם מחסרונם של החלקים ובהמשך ירד מספר השעות ל - 5. (עמוד 5 לפרוטוקול מיום 6/11/001 שורה 20). לפיכך לא ניתן לקבוע בוודאות כמה משעות העבודה המופיעות בחשבונית הוקדשו לנזק בגין העדרם של החלקים.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 67,923.23 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 15/2/98 ועד למועד התשלום בפועל. מהנימוקים האמורים לעיל אני מורה על דחית התביעה שכנגד.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך השווה ל 20% מהסכום הפסוק בצרוף מס ערך מוסף.
ניתן היום 13/11/2001 במעמד _________________



אלמגור שושנה
, שופטת








א בית משפט שלום 63156/00 יובל מיחשוב ישיר בע"מ נ' גו אין בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/11/2001)