Google

גורביץ גילה - אליהו חורי מימון והשקעות בע"מ

פסקי דין על גורביץ גילה | פסקי דין על אליהו חורי מימון והשקעות בע"מ

179944/05 בשא     25/01/2006




בשא 179944/05 גורביץ גילה נ' אליהו חורי מימון והשקעות בע"מ




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא179944/05


בפני
:
כב' השופטת עידית ברקוביץ'
תאריך:
25/1/2006



בעניין:
גורביץ גילה






המבקשת


נ
ג
ד


אליהו חורי מימון והשקעות בע"מ






המשיבה


החלטה
כללי

1.
התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה אוחזת בששה שיקים בחתימת המבקשת לפקודת ה. ח סלומון חומרי בנין בע"מ
(להלן:"החברה"), מוסבים למשיבה (להלן: ה"שיקים"). השיקים הוצגו לפרעון וחוללו. סכום השיקים הוא 78,444 ₪ (קרן).

טענות המבקשת

2.
המבקשת מסרה את השיקים לחברה, על תנאי שהשיקים יופקדו בבנק למטרת קבלת אשראי, בלבד.


חרף התנאי, החברה ומנהלה- מר חנן רול, סיחרו את
השיקים למשיבה לצורך כיסוי חובות החברה ובעליה וזאת בניגוד למוסכם ותוך כדי רמייה.

החברה לא נתנה למבקשת את תמורת השיקים.

לטענת המבקשת, המשיבה ידעה או היתה צריכה לדעת על מעשי הרמייה ועל כן אין היא אוחזת כשורה בשיקים ו/או אינה אוחזת בהם כלל.

התנגדות לביצוע שטר- המסגרת המשפטית

3.
ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.

דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני
ביהמ"ש, לרבות
במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש.
(ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים
פד"י מה (3) 585).

העובדה כי בשלב זה של הדיון
מסתמך ביהמ"ש על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה
חזרו ביהמ"ש וקבעו כי
טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה. (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית עמ' 92 והאסמכתאות שם).

כאשר מדובר בתביעה שטרית, די לו למבקש להראות טענת הגנה כנגד הצד הקרוב לו בעסקת היסוד, על מנת שבקשתו תיעתר. בשלב זה של הדיון, לא נבחן מעמדו של המשיב, האוחז בשטר. במילים אחרות: באם מראה המבקש כי יש לו טענת הגנה כנגד הצד הקרוב, אזי יש לקבל את ההתנגדות. היעתרות להתנגדות, אין משמעותה קבלת ההגנה, כי אם פתיחת דלתות בית המשפט בפני
המבקש. בשלב הבאת הראיות, יהיה על המבקש לבסס את הגנתו, ובכפוף לכך, יעבור הנטל אל המשיב להוכיח עדיפות שטרית.

לאור עקרונות אלה, תיבחן הבקשה שבפני
.

הטענה כי השיק סוחר בניגוד למוסכם

4.
לטענת המבקשת מסרה את השיקים בתנאי ש"לא יסוחרו לצדדים שלישיים ובוודאי שלא לשוק האפור".

המבקשת מבססת את הגנתה על סעיף 20 (ב) (2) לפקודת השטרות, הקובע כי:
" מותר להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר..."

מכאן, שטענה לפיה סוחרו שיקים בניגוד למוסכם בין הצדדים, מהווה טענת הגנה כנגד חבות שטרית.

5.
לביסוס טענתה מציינת המבקשת, כי רשמה את השיקים לפקודת החברה והוסיפה שרטוט "קרוס". לגרסתה, ציון שם החברה והוספת השרטוט מלמדת כי כוונת הצדדים היתה למנוע את סיחור השיקים ולאפשר אך ורק את הפקדתם בחשבון.


טענת המבקשת לפיה שרטוט ה"קרוס" נועד למנוע את סיחור השיקים, בטעות יסודה. בפני
המבקשת נפלה שגגה הרווחת בציבור. היטיב לבטא את הדברים, כבוד השופט י. זוסמן בספרו "דיני שטרות", עמוד 356:
"אמונה תפלה נפוצה בציבור... לפיה שרטוט השיק נוטל מהמסמך את סחרותו, כאילו נמנעה על ידי כך מאוחז כשורה הרשות לאכוף את השיק אם הוא נגנב או אם נעשה לגביו מעשה של תרמית או מעילה באמון... אך כאמור, אין זו אלא אמונה תפלה. אין השיק מאבד, עקב השרטוט, את סחרותו והוא נשאר סחיר כמו שהיה. היה שיק משורטט בר פרעון לפקודה, ניתן הוא לסיחור בהיסב כשהוא מוגמר במסירה... אוחזו יכול שיהא אוחז כשורה, כבכל שטר אחר".

מהי אם כן נפקותו של השרטוט - התשובה לכך:
"אין לו לשרטוט כל משמעות משפטית זולת הגבלת הגביה באמצעות בנק... אמנם הנפרע ששמו נקוב בשיק אינו חייב מפאת השרטוט, למסור את המסמך לבנק שלו לגוביינא, אלא יכול הוא לסחרו לאחר, והניסב יכול להוסיף לסחרו. אך מי שחפץ בסופו של דבר לגבות את הצ'ק, בין אם הוא הנפרע עצמו ובין אם הוא אוחז אחר, לא יוכל לגבותו על ידי שיתייצב במשרד הבנק הנמשך ויבקש ממנו תשלום במזומנים... אוחז הצ'ק החפץ להפרע, יאלץ למסור את הצ'ק לבנק לשם גוביינא, לבנק אשר נקבע בשרטוט, אם נקבע בו, ולכל בנק שהוא, אם הצ'ק שורטט בכללות".
(ראה: י. זוסמן, שם עמ'
357
)

(בנוסף, ראה: ע"א (ת"א) 1067/90 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נגד יואב לוי ואח', פ"מ תשנ"ד (1) 21).

משמעות הדברים היא, כי שרטוט "הקרוס" על השיקים, אינו מגביל את סחרותם, ועל כן, אין בעצם השרטוט כדי לבסס את גרסת המבקשת ואין בו כשלעצמו כדי לשלול את מעמדה של המשיבה כאוחזת כשורה או כאוחזת בשיקים.

6.
כאמור לעיל, בשלב הדיוני הנוכחי, לא נבחן כלל מעמדה השטרי של המשיבה, ודי לה למבקשת להראות הגנה כנגד הצד הקרוב, דהיינו כנגד החברה. מטעם זה, אין מקום לברר במסגרת החלטה זו , האם המשיבה אוחזת כשורה בשיקים, ו/או אוחזת בהם, אם לאו.

בשלב זה של הדיון, לא נדרשת המבקשת להוכיח את גרסתה בראיות. מאחר וגרסת המבקשת לא קרסה, נקודת המוצא כי המצב העובדתי הוא כנטען על ידה.

7.
בהקשר זה יצוין, כי העובדה שהשיקים אינם נושאים כיתוב המלמד על התנאי שנלווה למסירה, אינה מונעת הוכחת קיומו של התנאי בראיות חיצוניות . אלא, מאחר שסחרותם של השיקים לא הוגבלה על פניהם, ומאחר והשיקים אינם נושאים כיתוב התומך בגרסת המבקשת, יהיה עליה לבסס את גרסתה בראיות אחרות.

8.
אמנם, גרסת המבקשת לא הופרכה, אולם על פניה, הינה גרסה דחוקה. המבקשת מאשרת כי נתנה הסכמתה לכך שהשיקים יופקדו בחשבון בנק לצורך קבלת אשראי ובכך יש כדי ללמד על הסכמתה להוצאת השיקים מידי החברה.
מאחר שהמבקשת נתנה את השיקים לחברה במטרה שיינתן כנגדם אשראי, היה עליה לנמק מדוע יש לאבחן בין זהות הגורם שנתן את האשראי, אם זה הבנק או המשיבה, וזאת לא עשתה. המבקשת לא הבהירה מה משמעות ההבדל בין הפקדת השיקים בבנק על מנת לקבל כנגדם אשראי לבין סיחורם למשיבה. הימנעות המבקשת מהתייחסות לסוגיה זו מעוררת ספק בגרסתה.

9.
קושי נוסף בבקשת המבקשת נעוץ בהעדרה של תשתית עובדתית מפורטת ומלאה. המבקשת מתמקדת בתצהירה בטענה המתייחסת לתנאי שנלווה למסירה ואינה מגלה כי למעשה, כנגד השיקים נושא ההליך, קיבלה מהחברה שיקים נגדיים. עובדה זו , אשר התבררה בחקירה נגדית ( עמ' 1 לפרוטוקול מיום 19/2/05), הינה עובדה מהותית, אשר מן הראוי היה לציינה בתצהיר על מנת שתובא בפני
ביהמ"ש התמונה המלאה בכללותה. השמטת עובדה זו, עומדת לחובתה של המבקשת. אמנם בהליך זה לא נקבעים ממצאי מהימנות, אולם ניתן להביא בחשבון את התנהלות הנתבעת, אשר בחרה להעלים עובדה מהותית.

10.
מן המקובץ עולה כי באופן עקרוני, טענה לפיה סוחר השיק בניגוד למוסכם הינה טענת הגנה הראויה להתברר, אלא שבעניננו, מעוררת גרסת המבקשת קשיים וספקות, אשר היה בהם כדי להביא לדחיית הבקשה.

חרף האמור, בשים לב להכרה בזכות הגישה לבית המשפט כזכות –על, הריני מוצאת לנכון ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, אולם מאחר שהבקשה נעתרת בחסד ולא בזכות, יש מקום להתנותה בהפקדה כספית, כפי שיקבע בסיום ההחלטה.

טענת כשלון התמורה


11.
בבקשתה הבליעה המבקשת טענת כשלון תמורה. טענה זו דינה להידחות משני טעמים: האחד- חוסר פירוט, השני- הגנת בדים.

חוסר פירוט- המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מינימלית לביסוס טענת כשלון התמורה. המבקשת לא פרטה מהי התמורה אשר היתה אמורה להיות כנגד השיקים, לא ציינה מועדים, לא פרטה מתי נכשלה התמורה לטענתה וכיו"ב פרטים חיוניים המתחייבים על מנת לעמוד ב"דרישת הפירוט".

הגנת בדים- למעשה, טענת כשלון התמורה הופרכה מניה וביה עם הודאת המבקשת בחקירתה הנגדית, כי קיבלה
שיקים נגדיים מהחברה. כבר נפסק כי מסמך סחיר משמש תמורה למסמך סחיר אחר ועל כן די בכך כדי להביא לדחיית טענת כשלון התמורה
(ראה: ע"א 236/60 , פד"י יד(3) 2122). לא מן הנמנע לציין כי קיימת דעה חולקת לפיה אם חולל השיק הנגדי, יש בכך משום כשלון תמורה, אלא שבמקרה זה אינני נזקקת לדון בסוגיה זו, באשר המבקשת לא גילתה בתצהירה כי קיבלה שיקים נגדיים וממילא לא טענה כי שיקים אלו חוללו. בהעדר התייחסות לשיקים הנגדיים, אין מקום להניח כי חוללו. לאור האמור, נשמט הבסיס לטענת כשלון התמורה וטענה זו נדחית.

12.
במאמר מוסגר יצוין, כי הודאת המבקשת לפיה נמסרו לה שיקים נגדיים, מעלה את החשש כי לכאורה,
בין המבקשת לבין החברה התנהלה "עסקה" של "גלגול שיקים". בתי המשפט, חזרו והביעו מורת רוח מתופעת "גלגול השיקים", אשר כל תכליתה היא החלפת שיקים ללא בסיס עסקי אמיתי, אלא על מנת לזכות בקבלת אשראי מהבנק ( ראה: ת.א. (ת"א 42141/03 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נגד א.ר.י. פלדמר חב' לעבודות עפר).

13.
מן הטעמים האמורים, נדחית טענת כשלון התמורה.

סוף דבר

14.
טענת כשלון התמורה- נדחית.

המבקשת רשאית להתגונן בטענה כי השיקים סוחרו בניגוד למוסכם , וזאת בכפוף להפקדת 20,000 ₪ ( במזומן או בערבות בנקאית)
בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.

בהעדר הפקדה במועד- תידחה ההתנגדות.

הוצאות בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בסיום ההליך ובהתאם להחלטה שיפוטית.

על מנת לוודא ביצוע ההפקדה ייקבע התיק לתזכרת פנימית ליום 5/3/06.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום כ"ה בטבת, תשס"ו (25 בינואר 2006) בהיעדר הצדדים.



עידית ברקוביץ, שופטת








בשא בית משפט שלום 179944/05 גורביץ גילה נ' אליהו חורי מימון והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/01/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים