פסקי דין על אליהו חורי | פסקי דין על מאיר וילף

206/00 תיק     17/06/2002




תיק 206/00 אליהו חורי נ' מאיר וילף




תיק מס': 206/00
בפני
כב' המפקח פ. לוי
בענין: אליהו חורי

רחוב הדסה 6, תל אביב
ע"י ב"כ: עו"ד ר. בטט

רחוב הלל 18, ירושלים. ה ת ו ב ע
נ ג ד

1. מאיר וילף

רחוב סבוראים 17, תל אביב.

2. יואל ריבלין
רחוב עין רוגל 5, ירושלים

שניהם ע"י ב"כ: עו"ד ש. טיסונה ושות'

שדרות שאול המלך 35, תל אביב. ה נ ת ב ע י ם
פ ס ק - ד י ן
ענינו ו/או מהותו של הסכסוך, מושא התובענה:

זכותו של התובע לחבר לחשמל את 2 דודי השמש שלו המוצבים על גג הבית אשר מוצמד לדירת הנתבע מס' 2.

כאן יש לציין כי הנתבע מס' 1 אינו אלא נציגו של הנתבע מס' 2 בכל הנוגע לבית, מושא התובענה, בכלל ולמשפט זה בפרט.

כפי שעולה מכתב התביעה שהוגש ביום 5.10.00, יש לתובע 2 דירות בבית הנמצא ברחוב עין רוגל 5א', ירושלים, המונה בסך הכל 5 דירות. הבית האמור טרם נרשם בפנקס הבתים המשותפים.

לטענת התובע, "לפי תוכנית הבנין יש להניח קולטים ודודי שמש על הגג העליון של דירת הנתבעים ... הקולטים אכן הונחו וכן הדודים, במקום המיועד לכך עפ"י הצעת המומחים, אולם הנתבעים לא מאפשרים לחבר אותם לחשמל בטענות שונות, בין היתר שיש לרצף את הגג וכי מקום הדודים לא על הגג" (סעיפים 8 ו-9 לכתב התביעה). עקב כך, חיבר התובע את 2 הדודים שלו המוצבים על הגג הנ"ל לחשמל (סעיף 12 לכתב התביעה) והוא עותר לסעד המצווה על הנתבעים להימנע מלנתק אותם מהחיבור לחשמל, או ליתן צו עשה המצווה עליהם לאפשר לתובע לחבר את הדודים למערכת החשמל, במקום ובצורה שהנתבעים יבחרו (סעיפים 22 ו-23 לכתב התביעה).

יש לציין כי התובע ביקש ואף קיבל צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים לנתק את חוטי החשמל מ-2 הדוודים של התובע הנמצאים על הגג הנ"ל (בק' מס' 97/00).

טענת הנתבעים בכתב הגנתם היא כי עפ"י הסכם השיתוף שבין בעלי הדין, ביחד עם רוכשי דירות אחרות בבית, וכן עפ"י היתר הבניה מותר להתקין רק קולטים של דודי שמש על הגג הנ"ל, ואין זכר לדודי שמש, ומשכך הדבר מנוע התובע להציב על אותו גג דודי שמש וממילא מנוע הוא לחבר אותם דוודים לחשמל, ללא הסכמתם.

אין מחלוקת כי בתחילת שנת 1999 הוצבו על גג הבית 3 דודים ו-3 קולטי שמש ללא חיבור לחשמל, 2 של התובע ו-1 של הנתבע מס' 2. רק במועד סמוך להגשת התביעה חיבר התובע את 2 דודי השמש שלו לחשמל.

בגין המחלוקת הזו שבין הצדדים, היה צורך לקיים לא פחות מ-6 ישיבות ו/או דיונים, שבמהלכם גם נערך ביקור במקום והתקיים הליך של הוכחות בו נשמעו עדים מטעם שני הצדדים והוגשו ראיות למכביר מטעמם.

להלן הכרעתי:

הבית הנדון טרם נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ולפיכך חלות עליו הוראות פרק ו'1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, וכן הוראות התקנון המצוי (וזאת בהתאם לאמור בסעיף 77ג. לחוק הנ"ל), הכל בכפוף להוראות דיספוזיטיביות אחרות החלות על בעלי הדין מכוח הסכמים שונים ביניהם.

אין מחלוקת כי גג הבית, מושא התובענה, אינו רכוש משותף אלא רכושו הפרטי של הנתבע מס' 2 שהוא גם בעל הזכויות בדירת הגג.

משכך הם פני הדברים, זכויות התובע לגבי השימוש שלו בגג הבית והיקפה אינן נגזרות ו/או נובעות מכח הוראות חוק המקרקעין ו/או הוראות התקנון המצוי, אלא מכח ההסכמים הקיימים בין בעלי הדין בלבד.

עפ"י הסכם השיתוף שבין בעלי הדין ביחד עם אחרים מיום 17.3.94 (נספח א' לתצהיר עדות ראשית של נתבע מס' 1 - מאיר וילף
), נקבע כי הבית יבנה עפ"י התוכנית והמפרטים שצורפו לאותו הסכם ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו [סעיף 2(א) וסעיף 3(ב)].

במפרט הטכני המצורף לאותו הסכם (נספח ב' לתצהיר עדות ראשית של הנתבע מס' 2 - מאיר וילף
) מצויין בהאי לישנא: "מתקנים על הגג - אנטנה מרכזית משותפת, קולטי שמש לכל דירה" (סעיף 1.4).

לכאורה, די היה בקביעה הנ"ל על מנת להשמיט את הבסיס מדרישת התובע לחבר את דודי השמש שהציב על הגג לחשמל.

תימוכין נוספים בעמדת הנתבעים מצויה בהוראות תוכנית המתאר החלה על הבית דנן ועל סביבתו.
עפ"י אותה תוכנית מס' 1864א' (נספח ט' לתצהיר עדות ראשית של הנתבע מס' 1- מאיר וילף
):

"בגגות שטוחים תותר הצבת קולטים לדודי שמש בתנאי שיהיו חלק אינטגרלי מתכנון הגג או המעקה. הפתרון התכנוני טעון אישור מהנדס העיר" (סעיף 27).

עפ"י (נ/1) מיום 2.7.00 הובעה התנגדות של הנתבעים לחיבור הדודים לחשמל.

דא עקא, לגירסת התובע, זכותו להציב דודי שמש ואף לחברם לחשמל נובעת ממסמכים אחרים שהתגבשו לאחר שנערך הסכם השיתוף, ומשום כך גוברים אותם מסמכים על המסמכים הקודמים.

לטענת התובע, התוכנית שהוגשה לשם קבלת היתר בניה וכן היתר הבניה שניתן לבית הנדון בפועל, כללו התקנת דודים וקולטים על גג הבית, ומשום כך מסמכים אלה הם אשר קובעים כיום והם מבטלים כל קביעה ו/או הסכמה מוקדמת אחרת שהיתה בין הצדדים (קרי, ההוראות בהסכם השיתוף).

מאידך גיסא, לטענת הנתבעים בהיתר הבניה צויין במפורש כי רק קולטי שמש יוצבו על גג הבית. אך טענה זו, לא הוכחה שכן עפ"י עדותו של האדריכל יחיאל קומט, שערך והגיש את תוכנית הבניה של הבית לשם קבלת היתר בניה ע"י הרשות המוסמכת, כללה התוכנית הצבת דודים וקולטים על גג הבית (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 2.9.01).

אולם, מחומר הראיות עולה כי דודי השמש על הגג לא הותקנו עפ"י התוכנית ו/או היתר הבניה וכי הנושא טעון בדיקה. כך עולה מפרוטוקול מסירת הדירה לנתבעים מיום 23.3.99 (ת/4).

סבורני, שבין אם תוכנית הבניה ו/או היתר הבניה שניתן כללו ו/או איפשרו הצבת דודי שמש על גג הבית הנדון, אם לאו, אין לאותה תוכנית ו/או היתר כל משמעות ו/או רלוונטיות, שכן מה שמחייב את הצדדים אינו אלא הסכם השיתוף ביניהם, ולא שום מסמך אחר החורג ממסגרת אותה הסכמה.

עפ"י הסכם השיתוף והתשריט שצורף לו הוסכם ונקבע בין הצדדים על הצבת קולטים בלבד על הגג ולא דודים. משכך הוא הדבר, הגשת תוכנית לרשות המוסמכת לשם קבלת היתר בניה החורגת מאותה הסכמה, אין בה כדי לחייב את הצדדים ואינה אלא פעולה שהיא בחינת אולטרה וירס.

זאת אף זאת;

גם עפ"י היתר הבניה שניתן, בחריגה מהסכמת הצדדים, הותנתה הצבתם של הקולטים בבנית מעקה שיסתירם ובהעתקתם לצד דרום (נ/6), תנאי שלא מולא כלל ע"י הנוגעים בדבר (עדותו של נחמיה דוידי - עמ' 2 לפרוטוקטול הדיון מיום 3.1.02).

העולה מן העדויות ומחומר הראיות במצטבר כי דבר הצבתם של קולטים בלבד על הגג, ללא דודים בצידם, בהתאם לאמור בהסכם השיתוף - לא היה פתרון אידיאלי מבחינתם של המומחים:

"פתרון זה אינו מאושר על ידי משום שהמערכות לא תעבודנה כאשר הדודים אינם צמודים אל הקולטים ויהיה צורך במשאבות, דבר שאין אני ממליץ עליו וגם העלות תהיה גבוהה יותר" (ת/3).

אולם, חוות הדעת הנ"ל נכונה וטובה ככל שתהיה, אינה יכולה לחייב את הנתבע מס' 2 - בעל הזכויות בגג, אלא אם כן יסכים לה בעצמו ו/או ע"י נציגו, הוא הנתבע מס' 1. דא עקא, לא מצאתי ראיות כלשהן להסכמה זו של הצבת דודי שמש על הגג (להבדיל מן הקולטים), ובוודאי אין הסכמה מצידם לחיבור הדודים לחשמל.

ואם ישאל השואל - מה התועלת בדוד שמש ללא חיבורו לחשמל, התשובה לכך תהיה: החיבור לחשמל אינו דבר אוטומטי והמובן מאליו שבלעדיו דוד השמש לא יפעל. ההיפך הוא הנכון: השימוש בחשמל הוא רק באותם מקרים שדוד השמש אינו ממלא את יעודו - הספקת מים חמים באמצעות קרני השמש.

זאת ועוד; ישנם מקרים לא מעטים שדוד השמש אינו מוצב דווקא בסמוך לקולט אלא במקום רחוק יותר, מתחת לגג הרעפים - לדוגמא.

ולבסוף, אין היום חובה בדין להתקין דודי שמש, ומותר גם מותר להגיש תוכנית לקבלת היתר בניה גם ללא התייחסות לדודי שמש בכלל.

סיכומו של דבר;

גם אם הנתבעים הסכימו בדיעבד, ולו בשתיקה ו/או בשל חוסר מעש מצדם להצבת דודי השמש של התובע על הגג שלהם, אין בכך כדי להעניק לתובע את הזכות האוטומטית לחבר אותם לחשמל כפי שעשה למרות התנגדותם המפורשת לכך, והתרעתם בפני
מעשה זה עוד לפני ביצועו (נ/1 ו-נ/2).

וכי מה היה יותר ראוי, נכון ופשוט מבחינת התובע מאשר לפנות לביהמ"ש המוסמך ו/או למפקח על רישום המקרקעין בתביעה מתאימה לאפשר לו את חיבור הדודים לחשמל, בשל המחלוקת בין הצדדים בענין זה, במקום ביצוע הפעולה באופן חד צדדי, למרות שידע על התנגדות הנתבעים, ופניה לאחר מכן לערכאות על מנת לאשר את פעולתו בדיעבד.

אני קובע כי חיבור הדודים לחשמל שנעשה ע"י התובע, למרות כל האמור לעיל, לא היה אלא עשיית דין עצמית, בלשון המעטה, הנטולה כל תום לב מצידו.

לאור כל האמור לעיל, דינה של התביעה להידחות.

על התובע לנתק תוך 10 ימים מקבלת פסק-דין זה את החשמל ל-2 דודי השמש שלו ולהסיר ולסלק את כל צנרת החשמל הכרוכה בחיבור הנ"ל.

אם התובע לא יבצע את האמור לעיל, יהיו זכאים הנתבעים לבצע את הניתוק הנ"ל של הדודים מהחשמל וסילוק צנרת החשמל בעצמם ולחייב את התובע בהוצאות עבודה זו.

בנסיבות אלו, ולאור הנימוקים שפורטו לעיל, אין גם מקום לתת לתובע סעד חלופי כלשהו לשם חיבור דודי השמש שלו לחשמל בדרך כלשהי, כל עוד אותם דודים מוצבים על הגג שבבעלות הנתבע מס' 2.

באשר לעצם הצבתם של דודי השמש של התובע על הגג - למרות טענת הנתבעים במהלך כל המשפט שדודים אלו הוצבו ע"י התובע שלא כדין, וחרף בקשתם להורות על סילוקם, אין בסמכותי במסגרת תובענה זו להכריע בסכסוך ו/או לתת לנתבעים סעד כלשהו, שכן התובע לא ביקש סעד בענין זה ואילו הנתבעים לא הגישו תביעה ו/או תביעה שכנגד בענין סילוק הדודים, ואין הם זכאים לקבל בעקיפין סעד, כפי שהם מבקשים.

על התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של -.10,000 ₪.

סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק החל מיום 1.7.02 ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ז' בתמוז התשס"ב (17.6.02) בהעדר הצדדים ונשלח אליהם בדואר רשום עם אישור מסירה.
פנחס לוי
מפקח בכיר על רישום המקרקעין
משרד המשפטים
לשכת המפקח על רישום המקרקעין
ירושלים

רחוב בן יהודה 34 (מגדל העיר), ירושלים
קבלת קהל: ימים א' - ה' שעות 12:30 - 08:30
* ת"ד 2093 ירושלים 91020
5696162 ( - 02 ( 6244704 - 02
עמוד 1 מתוך 5








תיק המפקח על רישום המקרקעין 206/00 אליהו חורי נ' מאיר וילף (פורסם ב-ֽ 17/06/2002)