פסקי דין על בן דוד משה | פסקי דין על בן דוד יצחק

23319/03 א     22/06/2003




א 23319/03 בן דוד משה נ' בן דוד יצחק




1
בתי המשפט
בשא162310/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בתיק עיקרי: א 023319/03

14/07/2003
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

בן דוד משה

בעניין:
מבקש

בעצמו

נ ג ד
1 . בן דוד יצחק

2 . בן דוד מזל
3. בן דוד אברהם
משיבים
גב' ארזני

ע"י עו"ד
החלטה

בפני
בקשה למתן צו עשה .

הבקשה:

המבקש עותר למתן צו עשה שיחייב את המשיבים 1,2, להרוס את המטבח שבנו בחדר שלו קיר משותף עם דירתו של המבקש . לטענת המבקש הקיר המשותף הוא מקור להטרדות של המשיבים 1,2 כלפיו .
המשיבים 1,2 הם שכניו של המבקש . מדובר בבית דו משפחתי בו מתגוררים בצד אחד המשיבים 1,2 . למשיבים 1,2 דירה בת כמה חדרים ובה מתגוררים יחד עם ילדיהם הקטינים .
למבקש דירה בת חדר אחד ובה הוא מתגורר . לכל אחת מהדירות צמודה חצר . כאמור בין הדירות חוצץ קיר משותף.
המבקש טוען , כי הקיר המשותף גרם לו טרדה רבה כאשר מעבר הקיר היה חדר השינה המשותף למשיבים 1,2 . ברם , המצב עוד הורע כאשר המשיבים 1,2 ערכו שיפוץ בדירתם והפכו את חדר השינה למטבח. לגרסתו , הם התקינו על הקיר המשותף ארון מטבח , שיש וכיור , דבר שהפך את מגוריו בדירת החדר שלו לבלתי נסבלים . לטענתו ההפרעות והרעשים הבוקעים מן המטבח פוגעים בשלוות חייו ומציקים לו .

המבקש הגיש כתב תביעה כנגד המשיבים 1,2 ובו הוא מונה שפע של טענות כלפי המשיבים 1,2 . לא רק טענות המתייחסות לקיר המשותף אלא גם טענות על ריב שפתיים הנופל חדשות לבקרים בינו לבין המשיבים 1,2 , השגות גבול בנושא צמחיה , דברי דואר ועוד.

ההליך שבפני
הוא הליך מצומצם שאינו מתייחס לתביעה העיקרית אלא כאמור למטבח שבנו המשיבים 1,2 על הקיר המשותף . המבקש עותר לפרוק המטבח בטענה כי הרעשים הבוקעים ממנו הם מטרד . עוד הוא טוען כי הכבל החשמלי שהעבירו המשיבים 1,2 בקיר המשותף לצורך תפעול המטבח , מהווה סכנה .
המשיב 3 , נזכר בבקשה , מחמת היותו בעלים של דירת המשיבים 1,2 . המשיב 3 , הוא אביו של המשיב 1 והוא שהקנה למשיבים 1,2 את הזכות להתגורר באותה דירה.

בפועל המשיב 3 לא נטל כלל חלק בדיון שהתקיים בפני
.

עמדת המשיבים :

עמדת המשיבים הובאה מפי המשיבים 1,2 בלבד (להלן: "המשיבים") .
המשיבים התנגדו לבקשה מכל וכל . המשיבים הסבירו כי מדובר בבית צמוד קרקע ובו שלוש דירות , המשיבים גרים בשתיים מבין שלושת הדירות ואילו המבקש אכן מתגורר בדירת חדר שלה הקיר המשותף עם הדירה בה מתגוררים המשיבים 1,2 .

לגרסת המשיבים המגורים במחיצתו של המבקש גרמו להם סבל במשך שנים . המבקש היה מציק להם מקלל אותם ודופק בלילות על הקיר המשותף כדי להפריע את שנתם . כתוצאה מכך הם החליטו למנוע את ההפרעות הללו ובעת שערכו שיפוץ שקלו היטב את יעודו של החדר בעל הקיר המשותף . הם החליטו לא להתקין שם מקלחת שירותים או מכונת כביסה, כדי למנוע רעש מהמבקש . הבחירה נפלה על מטבח כדי לצמצם את הרעשים למבקש . כמו כן הם הקפידו על כך שהכיור והברזים במטבח יהיו סמוכים לקיר החיצוני שפונה אל הגינה ולא לקיר המשותף בינם לבין המבקש.

על הקיר המשותף הם החליטו לבנות אך ורק ארונות מטבח .

גם החלטה מתחשבת זו , לא עזרה להם . תלונותיו של המבקש לא הצטמצמו . המבקש החל מתלונן על רעש בשל טריקת דלתות הארונות במטבח . הם ניסו בדרכי שלום לפטור גם בעיה זו אך הדבר לא הואיל והמבקש המשיך בתלונותיו עד שהגיע לפתחו של בית המשפט.

לטענת המשיבים אין שחר לטענת המבקש . הוא פשוט ממשיך בקו שהנחה אותו מאז כניסתו לדירה והוא הצקה בלתי פוסקת על כל עניין של מה בכך .
המשיבים מוסיפים, כי היו מוכנים לבוא לקראת המבקש, למרות שאין ממש בטענותיו ולממן קיר אקוסטי בדירה בה הוא מתגורר ולו כדי להפטר סופית מהצקותיו בנושא הרעש. אלא שהמבקש לא הסכים להצעתם . הוא דרש מהם לפרק את המטבח שבנו בעמל, ולא הסתפק בהצעה להקים קיר אקוסטי. עניין זה מוכיח לגרסת המשיבים , כי המבקש אינו סובל מרעשים , ואינו מחפש פתרון אמיתי לבעיה אמיתית , אלא המבקש אך מעוניין לרדת לחייהם .

בנוגע לכבל החשמלי שהועבר בקיר , טענו המשיבים כי מדובר בכבל שהועבר על פי תקני חב' החשמל והעבודה כולה בוצעה על ידי חשמלאי מוסמך . אישור החשמלאי צורף לכתב ההגנה.

המשיבים מוסיפים פרטים על ההצקות שלטענתם הם סובלים מצד המבקש . עד כדי כך שמשטרת ישראל פתחה בהליכים נגדו .

המשיבים גורסים כי התביעה עצמה הוגשה בחוסר סמכות שכן המבקש אינו בעלים של הדירה בה הוא מתגורר. הדירה בה מתגורר המבקש שייכת לטענתם בחלקים שווים לאמו של המבקש גב' שרה יפת ולדודו של המבקש , שהוא גם אביו של המשיב 1 , מר אברהם בן דוד , שהוא המשיב 3 .

לטענת המשיבים, היה על המבקש לפנות לבעלים של הנכס כלומר אמו גב' יפת ודודו מר אברהם בן דוד, ואין הוא רשאי לפעול באופן עצמאי בהליך משפטי בגין נכס שאינו בבעלותו.
השאלות שבמחלוקת
הדיון בפני
התרחב , למכלול הסכסוכים בין הצדדים . נראה כי אכן מדובר בסכסוך רחב יריעה . ברם , בהליך הנוכחי אין לפרוס את כולה . יש להיזקק אך ורק לנושאים הרלבנטים לבקשה לצו עשה. השאלות הטעונות הכרעה לצורך ההליך שבפני
הן כדלקמן :

א. א. האם המשיבים בנו כדין מטבח בחדר שלו קיר משותף עם דירת המבקש .
ב. ב. האם המטבח גורם מטרד למבקש ( הן בנושא הרעשים והן בנושא הכבל החשמלי).
ג. ג. האם זכאי המבקש לתרופה כלשהי , ומהי .
ד. ד. זכאותו של המבקש בהגשת הבקשה.

נבחן את השאלות אחת לאחת , לאור הדיון שהתקיים .

מהלך הדיון :

חשוב להזכיר כי בין הצדדים התקיים דיון קודם ביום 28.4.03 . בסיומו של הדיון הצעתי לצדדים כי המשיבים יקימו קיר אקוסטי בדירת המבקש על חשבונם , וכן יפצו את המבקש בסכום מסויים על הטרדה בהקמת הקיר . שני הצדדים לא היו מרוצים מההצעה. בדיון ביום 28.4.03 , סברתי כי מתן תוקף של

פסק דין
להסדר כזה , יוביל לסיום הסכסוך בין הצדדים . מסתבר , כי שני הצדדים לא היו מעוניינים בכך וחפצו להגיע להחלטה שיפוטית לאחר דיון בבקשה לגופה . לפיכך , במעמד הצדדים ובמסגרת תיק בש"א 164056/03 , ביטלתי ביום 15.6.03 את ההחלטה שניתנה ביום 28.4.03 , וקיימתי דיון בבקשה לגופה .

לאור הבהרה זו , אבחן את מהלך הדיון בין הצדדים .

העיד בפני
המבקש . המבקש גרס כי המשיבים לא התייעצו איתו באשר למיקום המטבח. עמ' 8 לפרוטוקול שורות 17-19 .
בנושא הכבל החשמלי הסביר המבקש כי קדח בקיר המשותף לצורך התקנת ספריה ואז הרגיש "משהו מוזר " , לטענתו, עמ' 8 לפרוטוקול שורה 21. הוא אמר כי ראה כבל חשמלי בקיר ואם חלילה היה ממשיך לקדוח , מי יודע מה היה קורה לו . עם זאת בידי המשיב לא היה אישור מחשמלאי בדבר מסוכנות כלשהי הנשקפת מאותו כבל . ראה עמ' 9 לפרוטוקול שורות 1-2 .

המבקש אף עיין בתמונות של הבית בו משתקפות החצרות של שני הצדדים . המבקש מסר את טענותיו בנוגע לממצאים בחצרות , אולם כל זה רלבנטי להליך העיקרי בו יש תלונות גם על עניינים אלו , ולא להליך בפני
המתמקד בנושא המטבח בלבד. ראה עמ' 10 לפרוטוקול.

עוד התברר במהלך עדותו של המבקש , כי כתוצאה מהסכסוך בינו לבין המשיבים, נפתח הליך פלילי נגדו בבית משפט זה . המבקש התלונן :

"זה נובע מתלונות הדדיות שאני והגב' בן דוד מזל ויצחק הגשנו זה
נגד זה . זה הליך פלילי. משום מה קיבלו את התלונה שלה ושם אני נתבע".

עמ' 10 לפרוטוקול שורות 23-27
המבקש הכחיש עדויות של שכנות באותו רח' , כי הוא מציק ומפריע למשיבים למשל בקללות והשמעת מוזיקת לוויות . לטענתו מדובר בכזבים של חברות המשיבה 2 . עמ' 11 לפרוטוקול שורות 1-8 .

בנושא הבעלות על הדירה טען המבקש כי מדובר בהונאה . לגרסתו אימו נתנה את הכסף לאחיו המשיב 3 שרכש את הדירה ורשם אותה על שמו במירמה . עמ' 11 לפרוטוקול שורות 11-26 .

המבקש זיהה את הסכם המכר מש/4 , לפיו הזכויות בדירה בה הוא מתגורר משותפות לגב' י פת ולמשיב 3 .

עדותם של המשיבים 1,2 לא נשמעה , שכן גרסתם לא הוגשה בתצהיר נגדי . חומר הראיות שהובא בפני
לצורך הכרעה בנושא המטבח הוא עדות המבקש בלבד . לאור הנ"ל הנני להכריע בבקשה .
בניית המטבח :

המבקש הלין , על בניית מטבח בחדר ששימש בעבר לחדר שינה. המבקש טען כי בניית המטבח נעשתה ללא התייעצות עמו , וגורמת לו למטרד.
האם משום כך יש לחייב את המשיבים להרוס את המטבח ? האם פעלו המשיבים שלא כדין כאשר בנו מטבח בחדר זה ?
לאחר שאני שוקלת את עמדות הצדדים אני מגיעה למסקנה כי המשיבים היו רשאים למקם את המטבח בחדר ובו קיר משותף עם דירת המבקש ולא חלה עליהם כל חובה להתייעץ עמו .
המשיבים הסבירו בהגנתם , כי הם הקדישו מחשבה רבה לחדר הספציפי הזה ולאשר יבנה בו . מקובלת עלי גרסת המשיבים , כי המבקש נהג להטריד אותם דרך קבע בדפיקות על הקיר המשותף , בתקופה בה שכן שם חדר השינה שלהם . עניין זה נלמד גם מגרסת המבקש אשר טען כי היו כלפיו מטרדים גם בתקופה שבה החדר שימש כחדר שינה .

האדם הסביר אינו כורה אוזנו , לשמוע כל רחש מדירת שכנו . בתנאי המגורים בישראל, כאשר אנו חיים בבתים משותפים , לא ניתן לצפות לשקט ולשלווה המושגים בלב המדבר. אדם סביר החי בעיבורה של עיר , אמור לצפות לרחשים נורמליים מסביבת המגורים שלו , ולרבות כאלו הבוקעים מדי פעם מדירות שכניו.

אם למבקש היו השגות , על הנעשה בחדר ובו קיר משותף , כאשר שימש כחדר שינה, והוא לא הסתיר את השגותיו אלה מהמשיבים , הרי שבחוכמה רבה נהגו המשיבים כאשר פעלו לצמצם את נקודות החיכוך והמחלוקת והסבו את יעודו של החדר למטבח . המשיבים הסבירו והסברם מקובל עלי , כי הם פעלו בתכנון המטבח, תוך התחשבות מירבית במבקש . הם דאגו לכך שעל הקיר המשותף לא יהיה כיור כך שמים זורמים לא יפריעו למבקש . על הקיר המשותף מותקן ארון בלבד והם אף התקינו על דלתותיו גומיות כדי לצמצם את רעש טריקת הדלתות עליו התלונן המבקש.
המשיבים לא חבו מאומה למבקש והם לא היו צריכים להביא בפני
ו כל תוכנית לאישור. המשיבים מחזיקים בדירה בה בנו כברי רשות של בעליה הלא הוא המשיב 3 אביו של המשיב 1 .
המשיבים תכננו את מגוריהם על פי אישורו של הבעלים . הם נעזרו בבעלי מקצוע . כל השינויים נעשו על ידי גורמים מוסמכים . גם שינויי החשמל בוצעו על ידי חשמלאי מוסמך. מכאן שיש לדחות את טענת המבקש כאילו הסבת יעודו של החדר מחדר שינה למטבח נעשה שלא כדין .

המטבח כמטרד - האומנם ?

לאחר שקבעתי כי המטבח נבנה במקום על ידי המשיבים כדין, עדיין נותרת בעינה השאלה האם המטבח גורם מטרד למבקש .
שכן, אפילו אם המטבח נבנה כדין מלכתחילה, עדיין קיימת אפשרות שקיומו באותו מקום גורם למבקש מטרד בלתי סביר .

מעדותו של המבקש כפי שנשמעה בפני
, לא שוכנעתי כי המטבח גורם לו מטרד בלתי סביר. בדיון הקצר, נחשפה בפני
מסכת ארוכה של סכסוכים בין הצדדים . הרושם שהתעורר הוא כי המבקש מתלונן על המשיבים על כל צעד ושעל . שמעתי כי המבקש פנה לכמה תחנות משטרה באזור בתלונות על המשיבים . כאשר תחנה אחת לומדת להכיר את המבקש ומסרבת לקבל ממנו תלונות, הוא פשוט עובר לתחנה חדשה , שם אינו מוכר , עד שגם בתחנה החדשה מכירים אותו ואז הוא פונה לתחנה חדשה יותר וחוזר חלילה.

גם המשיבים לא טומנים ידם בצלחת ומתלוננים על הצקות מצד המבקש . שמעתי כי תלונת המשיבים זכתה להתייחסות ואף ננקט הליך פלילי כנגד המבקש בגין התנהגותו כלפי המשיבים .

אני מביאה עניינים אלו כדי להסביר את השקפתי לפיה כל דבר שהמשיבים היו בונים באותו חדר , היה זוכה לתלונות מצד המבקש . כאשר שכן שם חדר השינה של המשיבים הוא התלונן על רעשי המגורים שבקעו משם . כאשר נבנה באותו חדר מטבח הוא מתלונן על טריקת הארונות. אולם , לא יתכן לדרוש מאדם שיחיה בדירתו חרישית ללא השמעת כל רעש . אדם אשר בוחר לגור בבית משותף לו ולאחרים , לוקח בחשבון כמות מסויימת של רעש מדירת שכניו .
ס' 44 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968:
(א) "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו
או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אם לא סבל ממנו נזק.
(ב) הוראות סעיף זה לט יחולו על הפרעה לאור - שמש".
ס' 2 לחוק למניעת מפגעים תשכ"א - 1962:
"לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא. אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".
הרעש שמקימים המשיבים במטבח , הינו רעש סביר המתאים לתנאי החיים הנורמליים לאותו מקום . רעש זה אינו עולה כדי מטרד המצדיק התערבות שיפוטית.
בע"א436/60 מאיר עזרי ואח' נ' ויקטור קליין ואח', פד"י טו (2) 1177. כבוד הש' ברנזון קובע כי :
"אדם יוצר מטרד יחיד, כאשר הוא פוגע במידה מהותית כאשר הוא פוגע בשימוש הסביר של שכנו בנכסיו ובהפקת הנאה סבירה מהם, בהתחשב עם טיבם ומקום הימצאם של הנכסים. אין ולא יכול להיות סטנדרט אחר, אבסולוטי, של נוחות אישית ושל הנאה בנכסים שכל אדם זכאי להם. המבחן הוא מבחן של סבירות והדעת נותנת שהסטנדרט משתנה עם הנסיבות, הזמן והמקום, טיב הנכסים והשימוש שנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים והחברה השוכנת בה- כל אלה וכיוצא בהם גורמים בעלי חשיבות הקובעים את השימוש האפשרי בנכסים וההנאה שאפשר להפיק מהם כדי ששכנך יוכל גם הוא לעשות שימוש מתאים בנכסיו הוא ולהפיק מהם הנאה ראויה. אינם דומים מגורים באיזור מגורים טהור , כשם שאינם דומים מגורים בעיר למגורים בכפר, אבל בכל מקום שבו גר אדם זכאי הוא לאפשרות של תנאי חיים בריאים, הוגנים ואנושיים".

במקרה דנן, נראה כי המבקש הינו המפר את שלוות חייהם של המשיבים , לאחר כל שינוי שמבצעים הם בביתם, ודואגים כי הדבר יהווה כמה שפחות בעיה למבקש, מוצא הוא סיבה לתובעם ולשנות את הנעשה.
שוכנעתי בכך ביתר שאת, לאחר שכל הצעות הגישור נדחו על ידי המבקש .
גם ההצעה כי יבנה קיר אקוסטי שיחסום רעשים לא היתה מקובלת על המבקש. הוא דחה אותה בטענה שבניית הקיר תפחית משטח דירתו וחזר ודרש לכפות על המשיבים פרוק ארונות המטבח אותם בנו .

אני מקבלת את עמדת המשיבים , כי גישה זו מעידה על רצון של המבקש לגרום להם נזק רכושי , ולכפות עליהם את פרוק המטבח .
המבקש אינו מונע מרצון לפטור בעיה אלא מרצון להציק למשיבים . הרצון אשר משתלב עם תלונותיו האחרות נגדם גם בכתב התביעה וגם בתחנות המשטרה השונות.
שם ע"א 436/60 נאמר:
"אחריות בנזיקין עולה רק מקום בו הפגיעה או הסיכון עולים על מה שהאדם נדרש לשאת בו, בנסיבות העניין: סעיף 44 לפקודת הנזיקין הנ"ל בא להגן על זכותו של אדם לתנאי חיים בריאים, הוגנים ואנושיים ויש לשאוף לכך שההתקדמות הטכנולוגית תשפר תנאים ולא תרע אותם. אם ההפרעה הנגרמת לאדם היא כה ממשית, עד שהיא פוגעת בנוחות הפיזית ובקיום אנושי הוגן בהתאם להשקפה המקובלת והמפוכחת של בן חברתנו הרגיל- הרי תוצאתה היא מעשה עוולה".

בנושא הכבל החשמלי העובר בקיר המשותף , אני קובעת כי טענות המבקש בעניין זה הן טענות סרק. המבקש לא וידא את טענתו בחוות דעת חשמלאי ערוכה כדין.
מנגד , המשיבים אוחזים בידם בחוות דעת של חשמלאי לפיה כל העבודות והתקנת המטבח , כולל העבודות שבוצעו בקיר המשותף, בוצעו כדין באישור ובפיקוח. די בכך כדי לחסום את טענות המבקש בנושא הכבל החשמלי .
אוסיף רק כי התנהגותו של המבקש אשר קדח בקיר המשותף, לכזה עומק , עד שנתקל בכבל החשמלי , אינה התנהגות בתום לב . קידוח עמוק כזה כשלעצמו עשוי להוות מטרד ופגיעה בזכויות המשיבים .

התוצאה היא כי טענות המבקש בנושא גרימת מטרד נדחות בזה .

כפועל יוצא, כמובן אין המבקש זכאי לתרופה לה עתר והיא פרוק המטבח ובניית קיר אקוסטי על חשבון המשיבים .

אם אכן יש למבקש גולגולת דקה במיוחד , הוא רשאי לבחור בפתרונות חלופיים כטוב בעיניו או יותר נכון , כטוב באוזניו . אם רצונו לחיות בבועה מבודדת, יתכבד ויקים קיר אקוסטי על חשבונו , מבלי להטיל מעמסה כלכלית על שכניו המשיבים .

בע"א 785/80 עיריית פ"ת נ' מרדכי צרפתי, פד"י ל"ח(3)39, דברי כב' הש' מ.אלון בעמ' 43 נאמר:
"עקרון הגולגולת הדקה משמעותו, שכאשר נגרם מעשה נזק, אחראי המזיק על שיעור הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה הנזק, אף אם שיעור זה עולה במידתו על מה שהיה צפוי מראש, וזאת כתוצאה מ"גולגלתו הדקה" של הניזק. מה שאין כן במקרה שמעשה המזיק לא גרם למעשה של נזק, שאזי אין בעובדת "הגולגולת הדקה" של הניזק כדי ליצור מעשה נזק שלא נגרם ולא נעשה על ידי המזיק".

זכותו של המבקש בדירה
למעשה , מן הראוי היה לפתוח את ההחלטה בענין זה . המבקש אינו בעלים של הדירה בה הוא מתגורר. המבקש קיבל את הזכות להתגורר בדירה אמו , שהיא אחותו של המשיב 3. לגבי הדירה בה מתגורר המבקש קיימת מחלוקת משפחתית כאשר המשיבים טוענים שמחצית ממנה שייכת למשיב 3 . נושא זכויות הבעלות בדירה לא הוברר עד תום בהליך שהתקיים בפני
. הצדדים התמקדו בשאלת המטרד בקיום המטבח , ולא בשאלת הבעלות על הדירה . שני הצדדים היו מעוניינים בהכרעה בנושא המטרד , וזנחו בשוליים את נושא הבעלות . עם זאת , עלי לציין כי נושא הבעלות הוא חשוב ביותר , ועל המבקש לבסס היטב את זכאותו לדרוש דרישות שונות משכניו . אם אכן המשיב 3 הוא הבעלים של מחצית הזכויות בדירה בה מתגורר המבקש, ברי כי הוא רשאי להחליט לגבי בניית קיר אקוסטי. כמו כן , המבקש אינו רשאי לדרוש מהמשיבים שינויים מהותיים , אם אין הוא מחזיק בנכס כבעלים אלא כבר - רשות , הצפויה להתבטל בכל עת על ידי המשיב 3 .

מאחר ומצאתי כי אין בהתנהגותם של המשיבים משום מטרד כלפי המבקש , לא ראיתי לנכון להכריע בשאלת עצם זכאותו של המבקש להגיש את הבקשה הנוכחית . רק אגב אורחא אני מציינת כי נושא הזכאות , עשוי היה לבדו להכשיל את בקשת המבקש.

הואיל ומדובר בקרובי משפחה, מן הראוי היה לדון בסמכות העניינית של ביהמ"ש הזה, על פני סמכותו העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה.
רע"א 6558/99 - נחום חבס ואח' נ' דין חבס . פ"ד נד(4), 337 ,עמ' 344-345. דברי כב' הש' הנשיא א. ברק:
"סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין תובענה אזרחית שבין בני משפחה מותנית בכך שסיבתה או מקורה של התובענה הוא "סכסוך בתוך המשפחה". נדרש, איפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. השאלה הינה מהי עוצמתו של קשר זה? האם די בכך שקיים קשר כלשהו, ולו רחוק, בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי, או שמא נדרש קשר קרוב ומיידי, ואם כן - מהי עוצמתו של קשר זה? נראה לי כי נוסחה מדוייקת קשה לקביעה, והיא אף אינה נחוצה. הקביעה היא קשה, שכן לעתים קרובות יחסי המשפחה והיחסים הלבר-משפחתיים - כגון יחסים עסקיים - מעורבים זה בתוך זה באופן שההפרדה בין הגורמים השונים וקביעת הסדר הסיבתי בהם, קשה היא. הקביעה אינה נחוצה, שכן מציאות החיים היא עשירה מכל דמיון, ואין זה רצוי להקפיא את קצב החיים בנוסחה נוקשה. עם זאת, נדרשת אמת מידה על פיה נקבעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. מהי אמת מידה זו?
נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה".

במקרה דנן, קרבת משפחתם של המבקש והמשיבים הינה מקרית לעניין התובענה, ועובדה זו אינה תורמת לגיבושה של עילת התביעה.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, אני מוצאת כי אין ממש בבקשה לצו עשה .
אני קובעת כי לצורך ההליך שבפני
התברר שהמטבח נבנה על ידי המשיבים כדין וכי אין במיקומו כדי להוות מטרד כלפי המבקש.
אינני רואה לנכון לחייב את המשיבים בהזזת ארונות המטבח, ובשינוי מיקום הכבל החשמלי.
אשר לקיר אקוסטי , אם חפץ המבקש בקיר זה , יתכבד ויבנה אותו בכוחות עצמו ועל חשבונו , כמובן תוך קבלת רשותם של הבעלים בדירת מגוריו.

אני מחייבת את המבקש לשאת בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק .

ניתנה היום כ"ב בסיון, תשס"ג (22 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
גרוסמן נועה, שופטת
162310/03בשא120 חיה ג'רבי








א בית משפט שלום 23319/03 בן דוד משה נ' בן דוד יצחק (פורסם ב-ֽ 22/06/2003)